סימן מסחר 345678

ההחלטה:

ועוד, מה שהתבקש בהמייש באותו ענין, ולא היה מוכן להעתר לכך, הוא להרשות כניסה לחדרים של בעל דין פרטי. אף לצורך פגיעה בזכות לפרטיות יש צורך בהוראה שתסמיך זאת, המקרה שלנו כלל אינו דומה לאותו מקרה במוגן זחל צל לדיון מגיש תצהיר שבו מוזכר חומר שעיבו ותכונותיו

שנויים במחלוקת, במקרה אחרון זה הצדק מחייב לאפשר לצד שכנגד את בדיקתו.

עוד אציין שלאור המסקנה דלעיל , אין להיזקק להוראת סעיף לחוק הפרשנות התשמ'א-981!, בדי להשתית את סמכות הרשם לצוות כאמור, סעיף-7! הנ"ל חל כאשר לא נקבעה הוראה בחיקוק לענין סמכות העזר, בו בזמן שבמקרה דנן מצויה,

"בהתאם בהתאם למסקנתי דלעיל, הוראה בסעיף 63ו(ב) לחוק הפטנטים.

היכולה המשיבה להנות מטענת חטיון או מעין חסיון?

כי המשיבה ע"י שאין חובה על מרשתו להמציא לבדיקת המבקשת דוגמה ממה שהיא מייצרת כמוצהר בתצהיר שוורץ מכח קיוט חסיון או מעין תסיון. לענין זה טען ביב המשיבה שכשמדובר על עילות החסיון אין רשימה זו פגורה, לענין זה הפנה אותי ב''כ המשיבה לספרו של )''ר זוסמן, ז"ל, סדרי הדין האזרח?, מהד' רביעית עמ' 347 סעיף 356. אך אם מעיינים בכל דבריו של דייר זוסמן נראת שהמשיבה לא יכולה להיבנות מהם שכן כך נאמר במקום הנ"ל:

ייבשנת 968! תוקנה פקודת העדות, ופעיפים 52-44 (נוסח חדש) שבה קובעים עכשיו עילות חסיון, לעובת המדינה, לשם מניעת הפללה, לעורך דין, ופא, פסיכולוג וכהן דת. אך בצידן של אלה קיימות גם עילות שזכרן אינו בא בחוק. כך לדוגמא, העניק בית המשפט חסיון למסמכים שהוכנו כד? לשמש חומר לקבלת ייעוץ משפטי בהליכים שטרם נפתחו, אבל היו צפויים, אך אין בעל דין יכול במו ידיו ל?צור חלסיון אשר אינו מוכר בחוק, בכך שיפקיד מסמך תוך מתן הוראה לא לגלות את

הכנו".

החסיונות שבפקודת הראיות (נוסה חדש) הם החסיונות המוכרים, בתי המשפט כשהרחיבו את ההסיונות הם עשו זאת לענין נושא אחד שהינו למעשה מהנושאים המוזכרים בפקודה, אלא שהרחיבוהו:

המקרה האחד היה בע"א 327/68 זינגר נגד בנק אלרן ואת' פ"ד כ"ב(602)2 שם נקבע שגם מסמכים שהוכנו לפני הגשת התובענה ע"י אדם שלישי, כשליהו של הלקוח ולפ? בקשתו או בקשת פרקליעו, ראויים להיות הסויים, אם תתובל הטענה שהוכנו למערה (שאינה הייבת להיות היהח?דה) לשמש חומר לקבלת ייעוץ

משפעי בהליכים תלויים או צפויים.

והמקרה האמור היה בהמ' 9187/83 ת"א 228%/83 מפעל מתכת נען נגד הידרופלן הנדסה בע"מ ואח' פסקים תשמ"ד (חלק ב') עמ' 397, שם קבע בהמייש (מפי השופטע וינוגרד) שאמנם אין בפקודת הראיות רשימה סגורה לבעל?ל חסיון, אך לא יהיה זה וצוי להרחיב את הרשימה לגבי מקצועות שאינם דומים לאלה שפורעו בפקודה.

עם זאת החל?ע בבית המשפט שכאשר איש מקצוע מבצע את אותה עבודה ממש שמבצע עורך דין במסגרת הספציפית של חוק הפטנטים ונותן ייעוץ מקצועי דומה (והכוונה היא לעורך פטנטים) - אין סיבה שלא יהחול עליו אותו דין של חסיון, כפי שהוא נתון י לעורכי דין, לכן הוענק חסיון למסמכים שבין לקוח לעורך פענטלם, כחסיון הניתן ביחסים בין לקוח לעורך דינו.

מכל זאת ניתן להסיק שאין מקום לקבוע חסיון או מעין חסיון למשל מפאת יסוד מסחרי'', הפסיקה האנגלית שהביא ב''כ המשיבה מהליכי הפרה שבהם לא ניהן צו להצגת מתקן או שניתן צו להצגת מתקן בכפוף להסדר? סודיות, (ראה למשל;

ענין (5) 48 180028%02168 018%0 .7 .00 %ע6סחם1-עפתעבא (356 ,35% פסיקה זו אינה יכולה לסייע לנו מאחר והליך רשיון הכפיה שונה מהליך ההפרה.

בהליך דנן המשיבה (מבקשת רשיון הכפיה) חפצה לשכנע שיש לה יכולת ייצור של האמצאה נשוא הפטנט וממילא משכבע ותקבל רשיון כפיה הר* שיהיה עליה לייצר ומה שהיא הפצה שלא לגלות כיום חייב יהיה להיות שווה לכל נפש ויוכל להיבדק ע'י הצד שכנגד; אם כך מדוע שלא יימסר עתהל מה שאין כן בהליך הפָרת פטנע.

כאן הצדדים הם יריבים כאשר יריבותם נוגעת לתוכנה של האמצאה וישנה הצדקה לכך שצד לא יגלה לצד שכנגד את טסודותיו המסחריים, אך במאמר מופגר הייתי מוסיף ואוחר שלפי הדין החל בישראל ובהתאם לעמדת בת? המשפע כפי שהיתה עד כה בסוגיית 'יההחסיון" לא נראה ל? שבית משפט היה מעניק הסיון מפאת סודיות מסחריה גם כאשר

הוא ה*ה דן במשפט הפרה. .

מכל מקום, כלל הוא שבעל דין לא יכול 'לענות משני עולמות" במובן זה שיזכיר ָ . חומר וען שהצליח לייצרו, ולא יאפשר לצד שכנגד לבדוק אותו, זאת ועוד, לשאלה

ששאלת? את ב''כ המשיבה במהלך הדיון לפני היא לא הביא כל תשובה ואסמכתא כתובה

לכך האם מבדיקת המוצר הסופי שמוזכר בתצהיר שוורץ ניתן יהיה ללמוד על הדרך להפקתו.

בדיקת החומר במשרד הבריאות

כי המשיבה (-3על--0 0 השליך את יהבו על בדיקת החומר נשוא הפטנט ע"?

משרד הבריאות ונדא שיוכל| להנחותנו לענין טיב החומר ותכונותיו. ולא היאוהמדובר במקרה שלפנינו הוא בזכות דיונית שהיא מאבני היפוד של דיני הראיות ושל

קיום דיון צודק, מדובר בתצהיר שבו מוזכר חומר שהצד שכנגד מבקש לבדקו ולעמוד על טיבו; כאשר תצהיר זה והחומר שבו הוזכרו כדי לתמוך בטענה משפעית

(לענין כושר הייצור של מבקשוו רשיון הכפיה) אשר שנוירבמחלוקת בין הצדדים.

משרד הבריאות איננו בבחינת מומחה מדעי שבעלת הפטנט צריכה לאמץ את מטקנותיו. שמורה לבעלת הפטנע הזכות לבחון את עיב החומר ותכונותיו כל עוד שהמשיבה

דנן הפצה להגיש את התהצהיר שבו מוזכר החומר.

כפי שנאמר לעיל, תעודת משרד הבריאות שהוגשה בתיק דנן שנוייה במחלוקת ועל כן אין לי אלא להעתר לבקשת בעלת הפטנט,

סוף דבר, הנני מורה בזה למבקשת רשיון הכפיה למסור לבעלת הפטנט לבדיקת דוגמה מהחומר שהיא מייצרת בהתאם למתואר בתצהיר של מר שוורץ שנחתם ביום 7, דוגמא מחומר זה דש להמציא לידי ב''כ בעלת הפטנט תוך 0! ימים מיום החלטה זו בכמות סבירה שתאפשטר את בדיקתו, לאחר מכן נ?תנים בזה לבעלת הפטנע 5 יום לצורך הכנת ראיות בתשובה לתצהיר שוורץ כאשר בתוך פרק זמן זה עליה לבצע את בדיקת החומר האמור ולהגיש ללשכת הרשם ולצד שכנגד בתצהיר את מסקנות הבדיקה. בסמוך לאחר מכן ייקבע מועד לדיון לגוף הבקשה למתן רשיון כפיה.

אין צו להוצאות באשר להליך דנו, אלה תיקבענה בסיום ההליך למתן רשיון כפיה.

ניתן בירושלים היום, ח' בניסן התשמ"ד

7 באפרל 1987

יואץ צו

רשם הפטנטים, ה יפי המסחר