סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, 4 רל ו 23? התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 55214 / המבקשת: אבלק בע"מ. . . באמצעות וע"י ד"ר יצחק הס, עו"פ. והמתנגדת; ולטמד בע"מ. באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עו"פ ע''י ד"ר מזכאל כהן, עו"פ.

1. זוהי התנגדות עפ"י סעיף 30 לחוק הפטנטים, תטכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים או החוק) ע"י לטמד בע"מ (להלן - המתנגדת) למתן פטנט בגין בקשת הפטנט מס' 55214 של אביק בע"מ (להלן - המבקשת). 2. בקשת הפטנט מס' 55214 (להלן - הבקשה) הוגשה ביום 25.7.78 עבור המצאה שנושאה "תכשירים נגד חיידקים המכילים טרימתופרים ומרכיבים אחרים". דבר קיבול הבקשה פורסם בפטנטים מס' 7/81 מיום 31.4. 3. המצאה הוגדרה בתביעה 1 כדלקמן:

בתביעות המשניות 2 עד 15 נתכוו תכשירים בהתאם להגדרות ספציפיות של המרכיבים או של הפרופורציה ביניהם או של צורת התכשיר. בתביעה 14 נתבעו מי שתייה המכילים כמות פעילה מכהינה רפואית של תכשיר לפל התביעות הקודמות. בתביעות 15 עד 17 נתבעה השלטה לטיפול בבעלי חיים נגד זיהומים הידקיים ע"י שימוש בתכשיר המצאה, במיוחד בתוך מי שתייה. בתביעה 17 נתבעה השלטה לטיפול בעופות. בהתאם למבוא הפירוט לתכשירי המצאה פעילות סינרגיסטית והם מייעדים לשימוש נגד זיהומים הידקיים בטיפולים בבני אדם, בבעלי חיים ובעופות.

עילות ההתנגדות כפי שתוארו בכתב הטענות של המתנגדת ובסיכומיה בכתב שהוגשו לאתר קיום הבירור בפני, הן כרלקמן:

א. חוסר חידוש כנדרש עפ"י סעיף 4 לחוק. ב. חוסר התקדמות המצאתית כנדרש עפ"י סעיף 5 לחוק. ג. הפירוט איננו ממלא אחרי הוראות הסעיפים 12 ו-13 לחוק והתקנה 20 לתקנות הפטנטים. ד. חוסר זכות עמידה של המבקשת עפ"י הוראות הסעיף 2 לחוק.

עילת חוסר החידוש - סעיף 4 לחוק

עילה זו הועלתה ראשונה בפיבומים יככחב שהגישה המתנגדת לאחר הבירור תתקיים בפניו ונטלת התאלה אם בכלל רשאית המתנגדת להעלות בשלב כה מאוחר עילה כללית בכתב טענותיה מלכההילה, מהנימוקים שאביא להלן יברר שאין צורך במקרה פנינו להשיב על טענה זו.

המתנגדת טענה שהעילה מבוססת על מסמכים שהוגשו עם כחב טענותיה ועל כן המסמכים היו בפני המבקשת שידעה את תכנם במדוייק. הלא גם הסתמכה על החלטתי מיום 9/15 בעניין אוניפארם נגד ביצ'ם, התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 55660 (טרם פורסמה), כדי לקבוע שלא תמיד קל להפריד בין עילה של פרסום קודם לבין עילה של חוסר התקדמות המצאתית, וכן הסתמכה על סעיף 34 לחוק, בקובעה שאם רשאי הרשם לא לתת את הפטנט לאחר בלטול ההתנגדות לאור חומר טנתגלה במתלכה ושלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה, הרי זו חובתו כאשר החומר בפניו כמפגרת הליכ? ההתנגדות גופם.

לגוף של עניין, עילת חוסר החידוש מבוססת על הפרסומים הבאים:

6. .כ ,9377 .00 1660 ,.84 ה9% ,א06ה1 א6תסא .1 4. כ ,7056 .00 1%60 ,.80 .9%0 ,א06ה1 8068 .2 .1 .סק ,1973 .8.0.0 - א6006% [6605108הההזהת? ת8701%15 .3

4, כ 6 ול ,1977 ,.80 .ת4% ,15אבץ/ ת6ת%156ט26ההשגת? "00 הסטפהתגה פתססבת .4

ב.

4, 1,583 ה- .5

3 ₪] .6 . הפרסום מס' 1 מתאר את טרימתופרים כחומר אנטיבקטריאלי. בפרסומים 2 ו-4 תואר פנקסיאתנול כחומר לשימוש אנטיספטי מקומי או שימושו בתערוכות: הד עם תרכובות פניצילין, סולפה, אקרידין או תרכובות אמוניום רבעוניות לטיפול מקומי בזיהומים מעורבים.

בפרסום 5 תוארו אתרים פנוללים, וביניהם הפנקסיאתנול, במגביר פעולה של קוטלי החיידקים מפוג התרכובת הפנוליות או תרכובות אמוניום רבעוניות.

בפרסום 6 תוארו תכשירים אנטיבקטריאליים מלוצבים מימיים או הנתנים לדילול עם תמיסות מימיות, המכילים תרכוכת סולפוןמייד עם חומר מגביר פעולה, ובלניהם טרימתופרלם, כאשר הפרסומים הפעיללים אלה מומססים בפורמלגליצרול בתוספת אתנו% ר/או חומרים אחרים המוגדרים שם. הפורמלגליצרול, המשמש כאן כממיט אורגני, מוגדר בעמ' 5 של הפטנט כתערובת של 4-הידרוקסימתיל - 3,1-דיוקסולאן ו-5- הלדרוקסי-3,1-דיוקסאן.

לדבר בכך המנגדת, שני החומרים שהתערבבת שלהם לדועה בשם פורמלגליצרול הינם אתרים ציקליים ועל כן הפרסום מס' 6 מלמד על תכשירים של סולפה וטרימתופרים הנמסים באתרים, גם בפנקסיאתנול הוא אתר וטימושם של תכטירל.

הבקשה במצاتها מלמד על מסיסותם במים, ועל כעשתה המבקשת בפך הכל דבר. המבקשת, מצירה, טענה שתמצאה לא תוערה באף אחד מהמסמכים שהובאו ע"י המתנגדת ואין לעשות "פיספס" של מסמכים כאשד בותנים שאלת החידוש של המצאה. אומר מזד כל הנני מקכל את עמדת המבקשת ודעתי היא שיש כאמצאה חידוש. כפי שקבע המלומד טרל בספרו:

"הסגדהצהו ת+ 0% ה8%10ק61ו%ה8 הב 66ט0ס"ק %0 0066 18 %5ה6ה6060 ובהמטך בצ טטו | מפסק הדין בעניין.

בטורה של החלטות שנתתי קבעתי עמדה דומה בענין בתינת התלדוש. ראה למשל, את ההחלטה בעניין נפתלי מור נגר [התסדית"1056 8 התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 32887, מבחר ההלטות של רשם הפטנטים, המדגמלם וסימגני המסחר, 1978-1975 עמ' 1, שקבעתי כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא שהשאלה אם פרסום קודם זהה למצאה שאלה עובדתית, ופרסום קודם אין בו אלא מה שכתוב בו ולכן כדי שהרשם לקבוע שאמצאה אינבה כשלרת פטנט מפאת פרסום קודם צריך להתקיים התנאי טהפרסום הקודם זהה למצאה, כלל נוסף הוא טאין לקדוא בפירוט הפטנט הקודם אלא מה שנאמר בו".

במקרה שלפג?נו אזן זהות בין החישירים של הבקשה דנן לבין אלה בפרסומים 1 עד 6. גם במקרה של פרסום 6, הטימוש כתערובת של שני אתרים ציקליים מאוד מיוחדיט הידועה בשם פורמלגליצרול והמשמשת ברוקהות כתומר עזר בתור ממס אינו יכול ללמד על שימוש כללי טל אפרים במיסים, ועל כן *ש כאן ניסלון לקרוא במסמך הקודם דבר שלא נאמר בו. זאת ועוד, לא רק פנקסיאתנול שפונה בהרבה מבחינת המבנה הכימי מהאתרים הציקליים האלה, אלא שאף תפקידו בתכשירים הבקשה איכנו כתור מסיס אלא בתור מגביר פעולה הסולפה, כפי שצייבה המתנגדת עצמה בכתב טענותיה.

לאור האמור לעיל הנני בדעה שלא צדקה המתנגדת בטענת חוסר חידוש לאור המסמכים שהובאו ואף הרתתיכה לכו בטענה שהמצאה נשוא הדיון הינה אמצאת בחירה ביחס לפרסום 6. לאוּר הטונל כין החומרים כפי שתיארתי לעיל, גם המבהן שקעתי בהתלטתי קנ"ל בעניין אוניפארם בע"מ נגד ביצ'ם לגבי "תיאור קודם יציג דזו" אינו הופס במקרה הבוכתי ואיכו יכול להיות לעזר למתנגדת.

הנני דוחה אפוא את טענת המתנגדת שהמצאה בשוא הדיון נעדרת הידוש מפאת פרסום קודם.

עילת ההתקדמות ההמצאתית - סעיף 5 לחוק

המתנגדת הבלאה כעובדת רקע הקביעת שתכשירים מן הסוג של תכשירי הבקשה לש להבהין בדרך כלל בין המרכיבים האנטיבקטריאליים העיקרים ובין מגבירל הפעולה - 07% בלע"ץ, במקרה הנוכחי, הסולפה הינו החומר האנטיבקטריאל: העיקרז בו בזמן שטרימתופרלם ופנקסיאתנול ינט מגבירי הפעולה. העללה של חוסר התקדמות המצאתית מבוססת על אותם הפרסומים 1 עד 6 שהובאו בסעיף 7 לעיל, מהם הס?קה המתנגדת את המסקנות הבאות: מאחר וידוע שכל אחד משלושת מרכיבי התכשיר ה*נו חומד אנטלבקטריאלי כטלעצמו ושטרימתופרים ופנקסיאתנול בנפרד מגבירים את הפעילוח של סולפה, וידוע שפנקסיאתנול מגביר את פעילותם של תרכובות אנטיבקטריאלים שאינט מקכוצת הסולפות וגם ידוע להכין תכשירים הכוללים במשולב סולפה, טרימתופרים ואתר, כשהפנקסיאתנול היבו אתר, הרז שנ שוא האמצאה מסתבר מאל?ו מן הירע הקודם ונעדר כל צעד המצאתי. המבקשת, מצידה, הכירה בכך שידועים תכשירים אנטיבקטריאליים המכילים סולפה או טרימתופרים או שנ?*הם ביתד, כשכתהום מסויים יש לתכטיר התמשולב פעילות סינרגיסטית. עם זאת תהפנקסיאתנול הוצע בפרסומים 3,2 ו-4 לשימוט מקומי החיצוגי בלבד, ולא לטיפול פומי בהתאם לתכשיר הבקשה, וגם אם מוזכר השימוט של תערובת סל פנקסיאתנול עם סולפה בפרסום 3 ו-4 לא הוזכרה שם כלל פעילות סינרגיסטית ביניהם או מה יקרה אם יוסיפו טרימתופרלם. בפרסום 5 תואר פנקסיאתנול כמגביר פעולה של חומרים קוטלי החיידקים פנוליים או של תרכובות אמוניום רבעוניות, שגל סוגים של חומרים שונים להלרטין מתרכובות סולפה או טרימתופריס. לגבי הפרסום 6, לא רק ששני המרכיבים של פורמלגליצרול מכילים חלק אציטל ואינם אתרים פתוהים כמו הפנקסיאתנול, אלא שאין ללמוד מפעילותו של אתר אחד על פעילותו של אתר שני בדרך כלל ובמיוחד כשמדובר על פעילות סינרגיסטית, ובנוסף לכך, הפורמלגליצרול משמש שם כממיט אורגני ואללו הפנקסיאתנול משמש כמגביר פעולה בתכשירים הבקשה, מכל אלה עולה, לפי דברל המבקשת, ש*ש בתכשירי הבקשה התקדמות המצאתית מעצם שימוטם דרך הפה, דבר שלא הלה מוכן מאליו לאור השלמוש המקומי של התערובות לפ? הפרסומים 5 ו37, ובעיקר בגלל פעילותם הסינרגיסטית. פעילות סינרגיסטית, לפי דברי המבקשת, היא פעילות מלוהדת גיט להיזהר מאוד אם בוצלם לשלב ידע ממקורות שונים. בהחלטה מיום 31.5.84 שנתתי בעניין מכתשים מפעלים כיטיים בע"מ נגד מזנסנטו, התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 25278 (טרם פורסמה), בעמ' 5 התייחסתי להלכה מקובלת בכל העולם בפטנטים בשטח הכימיה הקשורה להצגת תוצאות על הפעילות של תרכובת כדי להראות את עליונותת כיחס לתרכובות דומות של הידע הקודם. בהמשך כתבתי טעפ"ל אותה הלכה והית ותוצאות אלו מראות פעילות חדשה שלא נמצאה בתרכובות הידועות או פעילות חזקה באופן משמעותי מזו שבתרכובות הנדועות, יש בכך הוכחה של התקדמות המצאתית ההופכת את האמצאה, שהיתה נראית לכאורה מובנת מאליה, לכשירת פטנט. אותה הלכה לגב* תרכובות כלמלות ייטומה גם לגבי תערובות ותכשירים המכילים שני או לופר מרכיבים פעילים וכאשר הפעלל ות טל התכטיר עולה על סך הכל הפעילויות של המרכיבים הבודדים מרובר על פעילות סינרג?סטית המצב*עה על תוצאה נלתי צפויה מראש והמוכיחה התקדמות המצאתית ההופכת את התכשיר, שלכאורה היהת נראת מובן מאליו, לאמצאה כטלרת פטבט. בניגוד לתכשלרים סינרגיסטלים, כאשר התוצאה של התכשיר תיא פעילות השווה לסך הכל הפעילויות של המרכיבים הבודדלט, כפי שזה קורה בדרך כלל במרשם רופא, כשלכל מרכיב הפעילות שלו עצמו, אז נחשב התכשיר כצירוף סתם והמצאה אלנה כשירת פטנט. על הלכה זו כתב כב' השופט

"חק 100 66%" חוזטק50 .ץצ .0 768 7861116 8 810ה85|8 00685 שתד

1 86 ,303 0.5.7,00 87 .0ת0ס6

, 167חא 5 0% %5חאק 0[0 + ז6מוהטח 8 0% חִסַדהבַּסִסַתִסָח 6ישוה 76" הסו+6תט] %ה6ז6+%צו0 יס שח סה 6%ט0סק ץס ההס+זסק ה מסוסְבּחֶטַיזחָחָה 56 הו חשחל עס 0 060ת0+תפק 870%01078+ 508% ה50 הסו6%"8%קס 0%

האסחא +ס 600660% חס ה0ס6%1מט[תס6 פחד .. .הסו+ה6עה1 %58216מ856ק 6סת 15

הו יז ץש 5006 ח1 6|סתא שת השהא צוחס ; פהות%הה50 6לשפן"%ה0ם 5%טח 5:ה6מ6דם 68 06 0% הסן85ו0ט60ה 56 15 5ל"בק 1%5 +0 06"500+ 068005 + "0 ע00601550 ת] ע|ו8526618 .000758 ]0 ,עה %5ה8ה6ן[] .%85[6ת16הק 10 5ת6טסיוס פָח61ל חסיו+ ה6+10הט+ חס *ץ15 [הטף אפ 5006 חס 5466 .מ8[86%700165 ".. .86887165 מ1 014 818060%5 בהוד1תט +ם 5[ש5פץ - 8 0% 15 פות+ טס יי התוצאה הסינרגיסטית, שלא התוצאה שבכללותה עולה במדה מסויימת על סך הכל של מרכיביה

("8"%5ק 155 01 568 108 600665א6 עגור 5006 תן 6[סה 6מ%")

צריכה להיות חדשה וכלתי צפויה מראש, ועליה קבע כב' השופט ת810 בעניין: "1 ,496 .1.5,0.0 139 , [56ההח[ופטה3 8" תח[

5 חמ002051110 015 4%ת+ 5 7% , 66165כסיזק 60 25"

8 הן 6005100964 08 50 86%07+ 6הס פן ת5וז6ת/5 .מ5ו60תע5 6560מקאפחט

6 , יזס6וס] .ה6002051%10 66 0% 855ה10₪5ש00 01 ת8104%10ו46%567 18866 וש

4 656 ץ4 1% 51866 56 6%ק 0150ָ"6תע5 %0 58605 סוּפָהה סח 6+טקו"ת1ב. ידיי ריכי

מצד שני, הלכה אחרת המקובלת גם כן בפטנטים בשטח הכימיה הלא שטענה פהמית שתרכובת או תכשיר מציגים תוצאות משופרות כיחס לתרכובת או לתכשיר הידועים מהילדע הקודם לשימוש לאותה מטרה, אלנה נחשבת ראיה להוכחת התקדמות המצאתית. לצורך זה, יש לתביא הוכחה ברורה ומשכנעת של יעללות גרולה במידה ניכרת ביחס למרכיבים הירועים. ראה בעניין זה

סוס הס 08560 566ה6זק 06 60 שתחַָט50 15 פטסוצפם עו[5%7006078 06 50 5 056ק"שכק 5806 8ה+ "0+ 6הטסקהס6 אשת שת% 0% 65%ה6שו₪%1%601 68%6%8תך 6ַפִפָווֶ צו[8ולה5055%8 +0 68ח8186 הַה61הועה60 0ת8 "6168 , שהטסקהסס 016 6ת6 5 פה 0ה 876 50896 606], .0866060 15 055ה0+1605178 63:67סף 8 0+ עתשקסזקונות טערך ד"ר אלטשטוק ושצורפו כבספה נ' לתמצהירו נעשו לפי דבריו בסוף | שנת 7, לפני הגשת הבקשה לפטנט, כדי לראות איך מרכיביס מגיבים בכמויות שונות. לטענת ד"ר כהן למה לא הוכנסו ניסויים אלה בפירוט, המשוכה היתה שלפירוט הוכנסו רק דוגמאות משקפות.

ו. בניגוד לאמור בסעיף 9 של כתב הטענות מטעם המבקשת, הסכים ד"ר אלטשטוק לטענת ראי כהן יהיה צורך להטוות את פעילותם ל תכשירים הבקשה עם תכשירים המכללים

סולפה ופנוקסיאתנול. במבוא הפירוט, בעמוד 1, כתוב שהוספת פנוקסיאתנול לתערובת של סולפה טרימתופרים מגבזרה בצורה מפתיעה את הפעילות הסינרגיסטיה, אֶך לא כן כאשר מופסיפים פנוקסיאתנול לסולפת או לטרימתופרים כל אחד לחוד. להצהרה זו אין ביסוס בפירוט.

ז. ד"ר אלטשטוק הסכים שמידע לגבי סוג הפתוגן וצורת הדבקת העופות הוא חסר יוני שחסר בפירוט, אך לפי הממצאים של הניתוה לאתר המוות הלה מנית שמדונר בחיידק 60[1 .5 מפני שקשה למצוא פתוגן אחר שהלה גורם לתוצאות אלה של אוטופסיה.

ח. לגבי הטענה שהתכשיר נתן לאפרותים יום לפני ההדבקה כשהוא משנש לריפרז ולא - לסניעה, אמר ד"ד אלטשטוק טבביסיון עם הדבקה מלאכותית כמו כמקרה דנן הניטיון זהה כן למנ יעה וכו לריפןול.

טַ. אמנם הסכפים ד"ר אלטסטוק לכך שחסרים היעדר נתונים ברוגמה 6 ובטבלאות ‏ 1[ ו- 1 0 אך הוסף שזה ניסיון השוואתי וברור טהתנאזים צרלכים להיות פתות או יותר שווים ומה שצרילך לראות בנילפזון השוואתז הוא אם ?₪ קבוצה אהת שאולי יותר טובה מהאחרות ואכן ברור מהטבלאות שיש קבוצה שקיבלה טיפול מסויים והתוצאות טובות לותר.

ל. לגבי הגדרת הסינרגיסם אמר ד"ר אלסשטוק שהיום יט הילוקי דעות לגבי סינרגיסס וזה בעצם יותר מאשר 4% 6דצו30016 , למטל, ידוע שלתערובת של סולפה וטרימתופרים יש פעילות סינרגיסטית וזה אומר שע"י הוספת טרימתופרים לסולפה ניתן להוריד את כמות הסולפה לטרימתופרים תוך הגכברת היעילות.

כ. לגבי התכשירים שכתבה ‏ [1 וטענת ד"ד אלטשטוק שאמנם הרכבם לא הוגדר אך ניתן להנייה בסכירווח גבוהה שהשתמשו בתכשירים שבדגמות שבפירוט, הראת ד"ר כהן שהכמות

היחסית של פנוקס:אתנול בהם ה*א מתחת לגבול התחתון של הטווח המועדף שהוגדר

בעמוד 2 של הפירוט, שורה 10 כ-2-3% (הדגמות 2 ו-3) או מעל התחום העליון

(הדגמות 4 ו-5).גם בתכשירים של הנסיונות של הנספח ב' הכמות היחסית של פנוקסיאתנול תמיד מחוץ לטווח המועדף, פרט לתכטיר אחד בלגד. "

עד כאן טענות שני הצדדים בקשר להדגמה 6.

יי .

עיון בהדגמה 6 מעלה כי אכן חסרים בה נתונים רבים. גם אם אקבל את טענות המבקשת שממשקלם ההתחלתי של האפרותים יודעים שהם מיועדים להטלה, שמקובל לערוון,

נסיונות כאלה עם קבוצות של 8 אפרוחיות, תבואר שהכמות של 300 מ"ל מלם ליום ניתנה לקבוצה ולא לאפרות ושמקובל להגיש את התרופה לעופות במי שתיה, עדיין

חסרים בה הנתונים לגבי סוג הפתוגן וצורת ההדכקה וגם ההרכב של התכשירים,

וכן הנתונים האלה חיוניים ביותר, כפי שהכיר בכך גם העד מטעם המבקשת, ולא

ניתן להחליפם בהערות על סוגי אפשריים של פתוגנים וכמותם או בסברות שהשתמטו

בתכשירים שבהדגמות 1 עד 5. אם כי לא תייבאה המבקשת להשתמש בתכשירים כתחום הוגדר כמועדף, אך שלא תעשה כן כדי להוכיח את עליונות ההמצאה ולמטרה

זו בוצעה ההדגמה 6.

כאשר מעיל על המקרה הנוכחי המבחנים לגבי פטנט של סינרגיזם מקבעתי

בסעיף 26 לעיל, מתקבלת תמונה כדלקמן:

א, האם הוכחה הפעילות הסינרגיסטית של תכשירי ההמצאה? למטרה זו היה צורך להשוות את פעילותם של התכשירים המכללים שלושת המרכיבים עם פעילותם של המדכיבים הבודדים.במקרה הנוכחי, הלות והתערוכת של שני מרכיבים, סולפה וטרימתופרים, ידועה כבר כבעלת פעילות סינרגיסטית, היה צורך להטוות ולהראות שהפעילות הסופית עולה על זו של התערובח הסינרגיסטית הידועה הנ"ל בתוספת פנוקסיאתנול או לחילופין היה צורך להראות שלתערובות של סולפה ופנוקסיאתנול או של טרימתופרים ופנוקסיאתנול כטלעצמן אין פעילות סינרגיסטית. אלה דברם שכחלקם הובטתו בפירוט אך לא הוכהו וכהלקם הוכרן ע''ל עד המבקשת כהכרחיים להוכתת ההתקדמות ההמצאתית. השוואות כאלו לא נעשו ואף טען ב"כ המבקשת שאין צורך בהן ועל כן אין לל אלא להג*ע למסקנה שהפעילות הסינרגיסטית של תכשירי ההמצאה לא הוכחה דל הצורוך.

ב. אמנם הובאו בטבלה ‏ 11 דוגמאות עם ארבע נבגזרות סולפה שונות, שיכלו להיות ייצוגיים לגבי כל הצירופים האפשריים, אך מאותן הסיכות שהבאת? בסעיף קטן (א) לע:?ל הבני קובע שאין בביסני?ם אלה הוכחה של פעילות סינרגיסטית של כל הצירופלם האפשרלים.

ג. על מבחן זה עונלם תכשירי ההמצאה שכן בשום פרסום שהובא ע"* המתנגדת לא תוארו תכשירים המכילים את שלושת המרכיבים, כפי מקבעתי,בסעיפים 12 ו-13 לעיל

ר. האמצאה הוצגה בפירוט הבקשה כתכשיר סינרגיסטי, אם כי לא באופן מלא. מלבד האמור בעמוד 1 של הפירוט על הגברת הפעילות הסינרגיסטית של תערובות סולפה וטרימתופרים ע"י הוספת פנוקסיאתנול, יש צורך להגדיר את התופעה גם בתביעות עצמן * עם צאת, לא הוכחה בצורה ברורה, המצביעה על המצביעה את הפעילות הסינרגיסטית כיהס למרכיבים הכודרלם, כפי שקבעתי בסעיף קטן (א) לעיל. .

לאור האמור לעזפ הנגי קובע שלא הרימה המבקשת את הבטל המוטל עליה לשם הוכחת הסינרגיסם וההתקרמות ההמצאתית של ההמצאה ועל כן אין ההמצאה נטוא הבקשה דנן

כשירת פטנט עפ"ל הוראות סעיף 5 להוק הפטנטים. . .

עפ''י הסעיפים 12 ו-15 לחוק הפטנטים והתקנה 20 לתקנות הפטבטלם

באשר לעילה עפ''י הפעיף 12 לחוק הפטנטים, הנני מקבל את עמדת המבקשת שהפירוט מתאר את ההמצאה ודרכי ביצועה שעל פז*ו יכול בעל מקצוע לבצעה. יש בפירוט תלאגבר טל הרכבים ודרך הכגתם ולא הוכאו בפני ראיות כי בעל מקצוע לא *וכל להכינם בדרך המהוארת.

כדאי להבהיר כי הליקויים בתיאור עליהם הצבעתי לעיל מתייחסים להוכהת ההתקדמות ההמצאתית ואזם בגדר ליקולי תיאור במסגרת סעיף 12 לחוק.

העללה עפ"י סעיף 13 לחוק לא תוצגה בצורה ברורה, אך ניתן ללמוד מהסיכומים בכתב שהגישה המתנגדת שהכווגה, בין היתר, לעוברה שנהבעו בתביעות תכשירים אנטיבקטריאלים באופן כללי, היינו הן לשימוט בבנ? אדם והן לטימוש בבעל: חיים, בעוד שהתיאור וההדגמות ענינם טיפול בעופות בלנד.

כאן המקום להתייחס ליעללגת ההמצאה, בההלטה בענין אוניפארם בע"מ גגד ו התנגדנות למתן פטנט עפ"* הבקשה מס'58648, שנתתי בלום 10.5.83 (טרם פורסמת) , התייחסתי בסעיף 10, בעמוד 8 עד 11, לשאלה האם יש להענלק פטנט על אמצאה

המיועדת ל?ישום ריפוי בבבי אדם אם לא נעשו ניסוייס כבנ? אדם גהמסקנה, אותה אבי מאמץ כאן מאותם הנ*מוקים טהכאתי בהחלטה הנ"ל, היתה "שכי ההמצאות שכעיקרן הן רפואיות ונועדו לשימוט בבנז אדם. אין הובה לערוך ניסויים לתכשיר בבני אדם ולציין את פרטי הניסויים בפירוט הפטנט. אין דרדשה ברוח זו לא בחוק הפסנטים ולא בתקנותיו. על כן, דז 'בהכטחה" שהתכטלר ?עיל לשימגש בבני אדם כדי שההמצאה תענה לדרישות סעיף 3 לתוק בענין היעילות".

הנני מקבל אם כן את עמדת המבקשת בנקודה זו וקובע שהפזרוס עונה לדרלשות

הסינרגיזם לסעיף 13 לחוק.

72 גם העילה עפ"* התקנה 20(א)(1) לתקנות הפטנטים לא הועלתה בצורה ברורה!:

איני מקבל את עמדת המתנגדת שהיה צורך להזכיר בפירוט את הנסיונות

בהם לא קיימת פעילות סינרגיסטית בין עלוטה המרכיבים של תכשירי ההמצאה,

מאחר שניסויים אלה לא שייכים לידיעות שנתפרסמו לפג: תארוך הבקשה. המבקשת / הזכירה בעמוד 1 של הפירוט את הפרסומיט הקודמים מס' 4 ג-5 של רשלמת הפרסומים ו שהובאו ע"י המתנגדת (ראה סעיף 7 לעיל) בבופסף לזדיעה שתערובות סינרגיסטלות

של סולפה וטרימתופרים היו ידועות. תיאור זה של מצב הי?דיעות במקצוע עונה,

לדרישת התקנה 20(א)(1), אם כי יש לי הסתייגות לגבי צורת הצירוף של

הספר | פְָשְמַבון (פרסוס 4). בפרסום נאמר בפירוש טערובות של סולפה קז

.זי

.| ופנוקסלאתנול מיועדות לטיפול היצוני מקומי של זיהומים מעורכים, לכן לא ברור למה העדז*פה המבקשת לציין בפירוט שאין בתלאור שום צגיון לאי?זו מטרה

מיועדת התערובת ומה התוצאה המתקבלת.

עילה עפ" הסעיף 2 להוק הפטנטים

13. נסלכומים בכתב שהגיטה לאחר הדיון בפנל ביקשה המתנגדת להציג בפני תמונה לפיה הציגה המבקשת ביודעין מצג טוא ולפיכך אלן לה זכות עמידה על פם? הוראות הסעיף 2 לחוק. עילה זו מבוססת בעיקר על דברם טנאמרן ע"ל ד"ר אלטשטוק, עד המבקשת, בהחקירתו, שלפיה הוא ביצע נסיונום סזזוץ ם1 | וגם נס?וגות

סַשְנֶץ חן | יותר מפורטים שצורפו לתצהירו וגם בדק את הרעילות יו של פנוקסיאתנול, אך בתונים אלה לא הוכנפו לפירוט הבקשה על אף שבוצעו על *רו עובר להגשת הבקשה. /

4. תמוה בעזני שבהרה המתנגדת להעלות עילה זו עפ" הסעיף 2 לחוק, אלן עודרין על כך טהמכקשת הינה בעלת ההמצאה ועל כן היא זכאית לבקש שלינתן לה פטגט על המצאתה שהינה בשלב זה לכאורה כשלרת פטנט עד שלא יוכת ההזפך. למבקשת הזכות לבהור אלה נתונים שבידה חיוגביים לפירוט, ומשעשתה כן עליה לעמוד בביקורת של לטכת הפטבט*ם או של המתנגד למתן הפטנט, אם התקבל הבקטה, א\ של מכקש בלטול הפטנט, לאחר הענקתו. על כן, הנני דוחה את עילת המתנגדת עפ"י הסעיף 2 לתוק.

5. לאור המסקנה אליה הגעתי בסעיף 38 לעיל, שבו קבעחי שאין ההמצאה נשוא תבקשה רנן כטירת פטנט עפ"י הוראות הסעיף 5 להחוק הפטנטים, הנני מחליט לקכל את

ההתנגדות ולא להעניק את הפטנט המבוקש.

בענין ההוצאות בהליך להסכמו הצדדים טענותיהם תוך 30 יום מתאריך החלטה זו.

גיתן בירושלים היום,

בכסלו הפשמ"ה '2 בדצמבר 1984

רטם הפטנטלם, יהמדגתל 9 וסימני המסתף ,