סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת י המבקשת:

התנגדות לפטנט 20007 (בקשה לעיון מחדש)

דקסל בע"מ על ידי עדין ליס, משרד עורכי דין

צז א)זאת על ידי גילת ברקת ושות

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של .186 ח6שוחג. (להלן: המבקשת) מיוס 19.3.2026 אשר הוגדרה על ידה כ"בקשה לביטול החלטה (או לעיון מחדש בהחלטה)" (להלן: הבקשה).

עניינה של בקשה ו בהחלטתי מיוס 15.3.2026 (להלן: ההחלטה), אשר במסגרתה פסקתי, בין היתר, כי מבקשת הפטנט תישא בהוצאות המתנגדת. להלן נוסח ההחלטה:

רקע דיוני

"לאחר שעיינתי בבקשה לתיקון פירוט אני סבורה שהבקשה עומדת בדרישות סעיפים 65 ו- 66 לחוק הפטנטים. כמו כן, המתנגדת אינה מתנגדת לתיקון. לפיכך, הבקשה לאחר התיקון תפורסם להתנגדויות הציבור ביומן הפטנטים הקרוב. היות שתקנה 102(ו) מחייבת את הסכמת הצדדים והמבקשת מבקשת לעכב את ההליך, הליך ההתנגדות יעוכב עד לאחר סיום הליכי התיקון. כתב הטענות המתוקן מטעם המתנגדת יוגש בתוך חודש לאחר תום המועד להתנגדויות הציבור. אשר להוצאות אני סבורה שיש הצדקה לנהל הליך נפרד לפסיקת הוצאות המתנגדת בגין תיקון כתב טענותיה על פי שומה שתערך. נוכח היקף התיקונים המבקשת תישא בשכר טרחת עורכי דינה של המתנגדת בסך של 25,000 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית. "

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 2.2.2025 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 277797. ביוס 5 הגישה המבקשת בקשת רשות ראשונה לתיקון הפירוט של בקשת הפטנט (להלן: בקשת התיקון הראשונה). המבקשת הגישה את בקשת התיקון הראשונה בטרס הגישה המתנגדת את כתב טענותיה בהתנגדות. המתנגדת התנגדה לחלק מהתיקון והגישה ביוס 5 את כתב טענותיה בהתנגדות לתיקון אליו צרפה את ראיותיה.

המבקשת לא השיבה לגופן של טענות המתנגדת בהתנגדות לתיקון אך הגישה בקשת רשות נוספת לתיקון הפירוט ביוס 19.1.2026 המחליפה את רכיבי התיקון השנוייס במחלוקת (להלן: בקשת התיקון השנייה). עוד ביקשה המבקשת במסגרת בקשת התיקון השנייה כי שאלת ההוצאות תידון בתוס הליך התיקון כולו.

ביוס 20.1.2026 הגישה המתנגדת בקשה לפסיקת הוצאות על סך 55,292 ₪ עבור הוצאותיה בגין ההתנגדות לבקשת התיקון הראשונה. בהחלטתי מיוס 22.1.2026 קבעתי כי בקשת התיקון השנייה היא תוצאה של ההתנגדות לתיקון שהגישה המתנגדת לפיכך המתנגדת היא הזוכה בדין וזכאית לפסיקת הוצאותיה, שכן הכלל הוא כי הצד הזוכה בדינו וכי לפסיקת הוצאות ריאליות (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (נבו 5) (להלן: עניין תנובה). לפיכך קבעתי כי המבקשת תישא בשכר טרחת עורכי דינה של המתנגדת והוצאתיה בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ.

במקביל, ביוס 22.1.2026 הגישה מבקשת הפטנט בקשה להבהיר אם על מבקשת הפטנט להשיב בנפרד לבקשת המתנגדת לפסיקת הוצאות או שמא להמתין עד להגשת התשובה העניינית עד להכרעה בעניין מועד הדיון ואופן הדיון בשאלת ההוצאות (בהתאם לבקשתה מיוס 6)).

ביוס 12.3.2026 הודיעה המתנגדת כי היא אינה מתנגדת לבקשת התיקון השנייה, וביקשה לקבוע לוח ומניס לתיקון התביעות ולהגשת כתב טענות מטעמה. במסגרת ההודעה ביקשה המתנגדת לפסוק הוצאותיה על פי שומה כהגדרתה, עבור הכנת כתב הטענות בהתנגדות לבקשת הפטנט. כתב טענות והוכן לטענתה בטרס התיקון אולס לא הוגש בפועל. לטענת המתנגדת, בנסיבות העניין היא זכאית לשיפוי מלא בגין ההוצאות שנגרמו לה לצורך הכנת כתב הטענות, אף אם ההתנגדות תידחה בסופו של יוס. לשיטתה, אין מקום לדחות את ההכרעה בסוגיית

ההוצאות עד לסיוס הליכי ההתנגדות.

בהחלטתי מיוס 15.3.2026 אישרתי את פרסום הבקשה לאחר התיקון וחייבתי את המבקשת בהוצאות המתנגדת בשל תיקון כתב הטענות בסך של 25,000 ₪ ועל כך משיגה המבקשת.

לטענתה, בסעיף ב' לתשובת המתנגדת מיוס 12.3.2026 נכללה גם בקשה לפסיקת הוצאות,

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

החלטתי בעניין ההוצאות ניתנה כבר ביוס 15.3.2026 בטרס ניתנה למבקשת האפשרות להשיב לבקשה. לשיטתה של המבקשת, שלילת זכותה להשמיע טענותיה בהקשר זה פוגעת מהותית בכללי הצדק הטבעי, ודי בכך כדי להביא לביטול ההחלטה.

המתנגדת בתשובתה מיוס 9.4.2026, דחתה את טענות המבקשת תוך שהיא עותרת לפסיקת הוצאות נוספות. בתגובתה מיוס 14.4.2026 עמדה המבקשת על סמכות הרשם לבטל את החלטתו מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, והדגישה כי פסיקת הוצאות על בסיס טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר, תוך שלילת זכות הטיעון של המבקשת, מהווה פגם היורד לשורש ההחלטה.

דיון והכרעה

הרשם רשאי לפסוק הוצאות בהליכים בפניו, וזאת מכוח סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 7 (להלן: החוק) כדלקמן:

"הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו".

חוזר רשם מ.נ. 80 מסדיר את לוחות הזמנים להגשת בקשות לפסיקת הוצאות. לפי הוראות החוזר, בקשה לפסיקת הוצאות יכולה להיות מוגשת בתוך חודשים מיוס סיום ההליך. סעיף 4 לחוזר הרשם מדגיש כך:

"יודגש כי לא תתקבל בקשה לפסיקת הוצאות במידה שקיימת התייחסות לשאלת ההוצאות במסגרת ההחלטה המסיימת את ההליך, בין אם נפסקו הוצאות כלשהן ובין אם נפסק שלא ליתן צו להוצאות. "

בענייננו אין מדובר בפסיקת הוצאות בסיום ההליך אלא במסגרת בקשת ביניים. ככלל בהליכי ביניים לפני הרשם פסיקת ההוצאות נעשית על דרך האומדנה ומבלי להידרש להליך נפרד לפסיקת הוצאות, הליך אשר מטיל על הצדדים נטל דיוני הכרוך בהגשת ראיות וניסוח בקשות מפורטות (ראו למשל פסקה 25 בעניין תנובה). ברוח ואת קבעתי בהחלטתי מיוס 15.3.2026 את גובה ההוצאות עבור תיקון כתב הטענות המתנגדת.

המבקשת מבקשת כי אעיין מחדש בהחלטתי זאת בעיקר כי ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד ונמנעה ממנה זכות התשובה. ככלל בקשות לעיון מחדש לא יותרו, אלא בהחלטות ביניים מסוימות מאוד ובנסיבות חריגות בלבד. בעניין ור' רע"א 8347/08 קאשי נ' משה קאשי חברה קבלנית לבניין בע"מ ואח', פסקה 5 (נבו 19.4.2009) שם פסק בית המשפט העליון הנכבד כדלקמן:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"...השימוש בהליך של עיון חוזר מוגבל למקרים חריגים בהם מתבקש בית המשפט לבחון מחדש החלטת ביניים שנתן, בדרך כלל על רקע נסייבות חדשות שנתגלו..." .

4. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט הנכבד ברע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' משה אורמן, פסקה 13 (נבו 11.7.2011) שקבע כי:

"...ככלל דוך המלך לתקיפת החלטות של בתי המשפט אינה בדמות הגשת "בקשה לעיון חוזר" כל עוד לא חל שינוי נסיבות המצדיק את העיון מחדש, שכן אין לפנות לבית המשפט שנתן את ההחלטה בבקשה חוזרת באותו עניין כאשר הטענות הינן "ערעוריות" באופיין. עם זאת, כאשר לא חל שינוי נסיבות רשאית העוכאה שנתנה את ההחלטה הראשונה לשנותה, אולם זאת רק במקרים נדירים כאשר מתברר לבית המשפט בי נתן החלטה מוטעית, בייחוד כאשר מדובר בתיקון שאין בו כדי לפגוע בזכויות הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד... ".

5. בענייננו, לא מצאתי כי השתנו הנסיבות או נפל פגם כלשהו בהחלטה, ולכן על פני הדברים יש לדחות את הבקשה על הסף. ואף זאת בשל העובדה שנפסקו לטובת המתנגדת בהליך התיקון הוצאות בגין ברף הגבוה ובשיס לב לפסק הדין בעש"א 72556-01-26 בלוגרין ווטר טקנולוג'יס בע"מ נ' ד"ר יצחק יניב ואח' (נבו 4.5.2026), אני סבורה שיהיה ה מן הצדק לתקן את החלטתי, כך שפסיקת ההוצאות בגין הגשת כתב הטענות המתוקן תיקבע במסגרת פסיקת ההוצאות בתוס ההליך ללא קשר לתוצאתו. לצדדים תינתן הודמנות להגיש בקשה מפורטת כפי שלמעשה ביקשה גם המתנגדת. לטעמי אין בתיקון כדי לפגוע בזכויות הדיוניות והמהותיות של מי מהצדדים ויש בתיקון ההחלטה באופן זה כדי לחסוך הליכי ביניים אשר עשוייס לסרבל את ההליך כולו.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | א' סיון תשפ"ו 7 מאי 2026

סימוכין: 69