סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 22020 (בקשה לעיכוב הליכים)

המתנגדת: 5 זא 8 עאג 51 )תתא

על ידי ליעד וטשטיין ושות

המבקשת: .)א ,=אצ02 זה

על ידי גילת ברקת ושות

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של 6א ,85/צ.1181.02 (להלן: המבקשת) לעכב את הליך ההתנגדות לבקשת פטנט 298330 (להלן: ההתנגדות) בשל בקשת חלוקה תלויה ועומדת.

לטענת המבקשת עיכוב ההליכים מתבקש על מנת להבטיח כי ההליכים בישראל יתנהלו ביעילות, ללא כפל מאמצים וללא בובוז משאבים. לטענת המבקשת עיכוב ההליכים מתחייב במיוחד כאשר המבקשת היא וו שמבקשת את העיכוב. לשיטתה לא רק שקיים דימיון מובהק ביו הבקשה ההורה לבקשת החלוקה אלא שקיימת גסם וודאות כמעט מוחלטת כי א

6 ₪ אסכ 6 511182 (להלן: המתנגדת או מרק) תתנגד גס לבקשת החלוקה, כך שממילא יתעורר הצורך באיחוד ההליכיים.

מרק מתנגדת בתוקף לעיכוב הליך ההתנגדות ולטענתה אין כל בסיס דיוני או מהותי לעיכוב המבוקש. בפרט, כשבקשת החלוקה על בסיסה מבוקש העיכוב היא חלוקה מסדר רביעי. עיכוב הליך ההתנגדות יפגע בצורה חמורה ולא מידתית באינטרס של מרק והציבור בכללותו לוודאות בקשר להיקף זכות השימוש הבלעדי שיש למבקשת באנוים הרקומביננטי (נשוא פטנט 298330) שלו חשיבות רפואית רבה.

כפי שמפורט בטבלה להלן בקשת הפטנט נושא הליך ההתנגדות היא בקשת חלוקה מפטנט רשוס 280949 אשר חולק מפטנט 274798 שהוא חולק מפטנט 233192 המהווה שלב לאומי של

הבקשה הבינלאומית שפורסמה כ-0/2013/102144/.

מספר | 233192 2060 22009 22000 1000 מקור | שלב לאומי | חלוקה של חלוקה של חלוקה של | חלוקה של בקשה | 233129 22008 220009 של בינלאומית 2200020 סטטוס | פטנט פטנט פטנט בהתנגדות לפני בחינה פטנט הוגשה בקשה | הוגשה בקשה לביטול. | המבקשת לביטול. | מרק | מרק (מבקשת הביטול) | הגישה (מבקשת הגישה כתב טענות וראיות. | בקשה

הביטול) הגישה | בעלת הפטנט (המבקשת | לתיקון. כתב טענות | בהליך ההתנגדות) הגישה | המתנגדת

וראיות בקשה לתיקון התביעות הגישה כתב טענות השלבים ההליכיים אוחדו, ראיות בעלת הפטנט ( | כתב טענות הבא המבקשת בהליך ההתנגדות) וכתב טענותיה | המבקשת

יוגשו חודש ימיס לאחר תוס תקופת | עד ההתנגדויות לתיקון פטנט 274798 - לכל | 22.5.2026 המוקדס 1.8.2026

5. בהחלטתי מיוס 23.3.2026 במסגרת בקשת הביטול לפטנט 280949 הורתי על איחוד הליכי הביטול. השאלה כעת היא האם יש מקום להשהות את הליך ההתנגדות לבקשת פטנט 298330 (להלן: הבקשה ההורה) עד לסיוס הליכי הבחינה של בקשת פטנט 317266 (להלו: בקשת החלוקה), על מנת לאחד את ההתנגדות הצפויה לבקשת החלוקה עם ההתנגדות לבקשה ההורה ואולי אף בשלב מאוחר יותר לאחד את ההתנגדויות עם הבקשות לביטול.

דיוןו והכרעה

6. חוזר רשם 020/2012-פטנטים הליך התנגדות לבקשה לפטנט שהופרדה ולבקשה לפטנט שחולקה' (להלן: חוזר 020) קובע כי התנגדות לבקשת פטנט שהופרדה או שחולקה תידון בהתאם למועדים הקבועים בתקנות (ס' 1 לחוזר). כלומר ברירת המחדל אשר נקבעה בחוזר היא ניהול הליך ההתנגדות לבקשה ההורה מבלי לעכב אותו בשל קיומה של בקשת חלוקה. עם זאת, המתנגד או המבקש רשאים להגיש בקשה מנומקת לעיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות בשל קיומה

.10

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

של בקשת חלוקה (ס' 2 לחוזר). כמו כן, רשאיס הצדדיס להגיש בקשה מנומקת לאיחוד הדיון, לאחר פרסום קבלת בקשת החלוקה (ס' 3 לחוזר).

בהחלטתי בהתנגדות לפטנט 250115 (בקשה לעיכוב הליכים) ל.ל.ע פטנטים בע"מ נ' 00 זג (נבו 05.09.2021) (להלן: עניין 156108ג) דנתי באינטרסים השונים ואף המנוגדים העומדים על הכף בעת עיכוב הליכי התנגדות לבקשה ההורה בהתאם לחוזר. מצד אחד עומד האינטרס של יעילות הדיון אשר, כפי שכבר נקבע בערכאה זו, מהווה את תכליתו של עיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות. מנגד עומדת זכותו של בעל האמצאה לקבל פטנט על אמצאתו. לכך יש להוסיף את אינטרס הציבור לוודאות ולתחרות. עיכוב לא מידתי של הדיון בהתנגדות למתן פטנט עלול לפגוע בזכויות אלה.

בעניין 841.50-1'0 גס קבעתי כי עיכוב דיון בהתנגדות שהוגשה כדין יכול להיעשות רק לאחר בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, והפעלת שיקול דעת שיפוטי. הודעת ההתנגדות הוגשה לפני כשנה (29.5.2025), המבקשת הגישה בקשה לתיקון הפירוט. מרק לא התנגדה לתיקון אולם ביקשה לזרו את ההליך על ידי ניהולו בהתאם לתקנה 102 (ו) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח -1968, המבקשת סרבה לכך והליך ההתנגדות עוכב. עם חידוש הליך ההתנגדות הגישה מרק את כתב טענותיה ולכן המועד להגשת כתב טענות המבקשת הוא 22.5.2026.

היות שבחינתה של בקשת החלוקה טרם החלה והיקף התביעות שלה עשוי להשתנות במהלך הבחינה הרי שהצפי לסיוס הבחינה, מזורות ככל שתהיה, פרסומה להתנגדויות הציבור והגשת ההתנגדות לבקשת החלוקה הינו ארוך. זאת ועוד, על פניו נראה כי מערכת התביעות של בקשת החלוקה דומה במהותה למערכת התביעות של הבקשה ההורה ואף רחבה ממנה. עובדה זו עשויה אף להאריך את הבחינה ולעכב באופן לא מידתי את דרכי ההתנגדות. בהתחשב בנתון לפיו הליכי התנגדות לבקשות פטנט אשר מתנהלים עד תוס נמשכים מספר שנים, הרי שעיכוב נוסף מגביר את אי הוודאות של הציבור ושל המבקשת אשר להיקף הזכות אס זו אכן קיימת באמצאה נושא הפטנט.

לסיכום, נוכח ברירת המחדל של חוזר 020 והשלב הראשוני בו נמצאת בחינת בקשת החלוקה, אני סבורה שאין מקום לעכב את ההתנגדות לבקשה ההורה. המבקשת תגיש את כתב טענותיה בהתנגדות לבקשה ההורה בתוך שלושה חודשים ממועד מתן החלטה זו (את מתוך התחשבות במצב הביטחוני ובחופשת הפרס). ככל שבהמשך ההליך תוגש התנגדות גם לבקשת החלוקה ובהתחשב בשלב בו תהיה מצויה ההתנגדות לבקשה ההורה תישקל האפשרות לאחד את הליכי ההתנגדות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום ‏ ו' ניסן תשפ"ו