⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: עסיס בע"מ
  • בא כח: כהן צדק ושפיסבך, עורכי פטנטים
צד ב'

המתנגדת

  • שם: יפ-אורה בע"מ
  • בא כח: ד"ר ר. כהן וטות", עורכי פטנטים

ההחלטה:

בענין התנגדות לרישום סימן מסחר לפי בקשה מס" 19574-5

המבקשת:

המתנגדת

-

4 .2 .2 קודת סימני המסחר

43 עסים בע"מ ע"י כהן צדק ושפיסבך, עורכי פטנטים

יפ-אורה בע"מ

ע"י ד"ר ר. כהן וטות", עורכי פטנטים

ה ה ל ט ת ה ר טש ם

ביום 20 במרץ 1961 הגישה חברת עסיס בע"מ שתי בקשות לרישום סימן המסחר 04סאש8 לאמר -

(א) (ב)

בקשות אלה נתקבלו ע"י הלטכה לאחר דיונים קאינם נודע לבירור טלפני

בקשה מס" 19574 בסוג 29 לגבי ריבות, שמורי פזרות וירקות

בקשה מס" 19975 בסוג 22 לגבי* מיצי הדר, מטקאות לא כוהלים עסויים מפרי הדר: סירופים העסויים מפרי הדר להכנת מטקאות.

כיום ודבר קבלתן עורסם ביומן הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מס" 4 מיום 26 במרץ 1964,

לקבלת בקשות אלה מתנגדת עתה חברת יפ-אורה בע"מ מנימוקים אלה:

(א)

(ב)

(ג)

(ד) (ה)

(וּ)

בעלי

המתנגדת הנה בעלת סימן המסחר "יפאורה", הנמצא בסמוס בארץ באופן רציף מסנת 1952 ע"י המתנגדת ומי תקדם לה ואשר ממנו"

רכסה את המוניטין.

זממוט הרציף הנזכר היה לגבי מיצי טרי הדר, סימורי פרי הדר ותרכיזי פרי הדר וכלל גם יצוא בקנה מידה גדול והסימן

"יפאורה" ובגירסתו האנגלית "ג08"ג/" ידוע כסימנה 2 המהנצדת.

הסימן "יפאורה" רשום ביטראל מתאריך 25 במאי 1965 במוג - בתיק מס" 22091 ובסוג 52 בתיק 22092, -

" מסותפת לסני הסימנים,

הסופית "אורה" - "084 אמטר לראוח בסופית "אורה" רמז למספחת סימנים ולכן את הסימן ג80%08 כאילו הוא תלוי בטימן הותיק גהס"ג/ ולכן יט כאן נסיון להיבנות מן המוניטין של המתנגדת. לענין זה

. צויין גם רישום הסימן נתבקטס בלועזית בלבד, מה סנותן יסוד להנחה טהוא מכוון בעיקר לקונה הזר.

מן האמור לעיל נובע טסהסימן פסול לרישום מן הטעמים הבאים):

(1) הוא עלול לעורר התחרות בלתי הוגנת ולפיכך פסול לפי הוראת סעיף 8(ה) לפקודה,

(2) הסימן דומה עד כדי להטעות לסימנה הרשום של המתנגדת . ובכן פסול לרישום לפי הוראת סעיף 8) לפקודה.

הבקשה בכתב תובעתם ו והסכימה של המתנגדת מסתמסת בסימן "יפ-אורה" וכי הצירוף "יפ" ו- "אורה" מהווה חלק מקם המתנגדת; ן

הכחישו כי קיים דמיון עד כדי להטעות בין גהס*גצ ו- = ,הסאט9 בין בכתיב לועזי ובין בעברית מאחר וקיימים מספר . סימנים הכוללים את התנועות "אורה" - סהן מקובלות בענף ‏ - ההדרים ותוצרת ההדרים,

)5(

)4(

הדוקטרינה של מספחת סימנים לא מצאה לה מקום בפקודת טימן המסחר קלנו, וממל מקום היא איננה חלה כאקר אותו חלק כל הסימן מקובלת לענף כולו,

לפיכך הסימן אינו עלול להסעות, אינו עלול לעורר התחרות בלתי הוגנת ואינו דומה עד כדי הטעיה או ערבוביה לסימן הקודם,

44 טענות הצדדים טענותיהם:

(א)

(ג)

מטעם המתנגדת הוגש תצהירו של מר יעקב אלטרמן המסמס כעת כמנהל בפועל של המתנגדת ואסר הנו בסירות המתנגדת וקודמתה מאז 1955, הוא מצחיר כי הוא עובד בענף המסקאות קרוב לסלוסים טנה ולא ידוע לו על כל מקרה לטענת סימן מסחר או שם עסק בענף זה הכולל את המלה "אורה" ולפיכך אין לדעתו לטענות המבקשת סהמלה אורה מקובלת בענף על מה קתסמוך,

בתקובה לתצהיר זה הוגש תצהירו של מר סמעון בז'רנו טהוא

אחד ממנהלי המבקשת, הוא מצהיר כי המלה אורה מהווה חלק

כל כמה וכמה סימני מסחר ההידוע ביניהם הוא הסימן א0-ג| א טיצאו לו מוניטין בכל העולם כולו ובפרס בארצות קהיו סייכות לאימפריה הבריטית, בזמן המנדט הסימן היה ידוע גם בארץ

וכי מספר זה נמכר ע"י החברה ספינס,

גס בארץ קיימים מספר סימני מסחר הכוללים את המלה אורה והחסוב ביותר לגבי ענין זה הוא הסימן מס" 17958 "מדיאורה" סהוא רשום בסוג 29 ובסוג 32 והוא מזכירגם את הסימנים הבאים:

ההסאטג - מס" 21518 הרשום בסוג 52 לגבי מיצי פירות, תכטירים הנכללים בסוג 52 להכנת מטקאות פירות לא כוהלים, מיץ עגבניות.

אהסס ‏ - מס" 2212 הרשום בסוג 45(היסן) לגבי יינות, יינות תוססים, ורמוט, ליקרים ומקקאות אלכוהוליים.

האהסאא -- מט" 5228 שהיה רשום בסוג 42 הישן לגבי מיץ תפוזים בסם חברת ספינס (הסימן נמחק בטל אי תחלום אגרות חידוט בסנת 1959). |

אאס)* - מס' 22486 הרשום מאז 29 בספטמבר 1965 בסוג 29 לגבי טמני מאכל וסומני מאכל, |

כמענה לתצהיר זה הוגש תצהיר נוסף של מר יעקב אלטרמן טובו הוא "מעיר" לאמר:

" (א) הסימן 084 - 8|א אינו מקובל בארץ ולא זכור לי סהיה אי פעס בסימוס,. כמו כן נמסר לי שהוא גם לא רשום בארץ,

(ב) הוא הדין לגבי סימן המסחר ג08א6\, אקסר היה רשום לפי מס" 5228. לא זכור לי ססימן זה היה אי פעם בְלמוס בארץ. כמו כן נמסר לי טריטומו של סימן זה נמחק מחמת אי תסלום אגרות החידוט,

(ג) לא ידוע לי ססימן המכחר "מדיאורה" הרשום ביקראל לפי המספרים 17920 - 17951 נמצא בטמוס מסתחרי בארץ ולפי

עניות דעתי, עצם רישומו חל הסימן עדיין לא הופך את הסופית אורה כמקובלת במסחר בארץ,

(ד) סימן המסחר גאסהטג הרשום לפי מס" 21318 אלנו מכיל את הסופית "אורה", מאחר והחלוקה הטבעית להברות היא גא- 80 ‎ 0-‏ ג דבר זה נובע גם מן התעתיק העברי"אורורה" אסר אינו מכיל כלל, ולו אף ברמז, את הסופית אורה,

(ה) הוא הדין לגבי סימני המסחר 0088 מס" 2215 וג08); מס" 22486, אקר לא זו בלבד לאינם מכילים את הסופית אורה, אלא סהם מתיחסים לסחורות קונות".

מכאן חוזר הוא על טאמר בתצהירו הקודם והוא שלפי מיסב ידיעתו אין המלה "אורה" מקובלת בארץ בענף הנדון,

5. על ממך ראיות אלה טענו טענותיהם בפני הצדדים. 6. סוען ד"ר מ, כהן בטם המתנגדת

(1) הוכח סהמלה "05084" נמצאת בסמוט למעלה משלשים סנה הן בכחלק מטמה טל המתנגדת והן כסימנה המסחרי - מאידך לא הוכח סהסימן 08א60 היה אי פעם במסוק בארץ, לכן מבקש הוא להפעיל את הוראות מעיף 8א" לפקודה (כתיקונה בטנת תסכ"ה) לפיו "הרשם ראוי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה או דומה לאותו לם",

(2) כאמור בבג"צ 197/51 (פד"י ח" 774 בעמ" 776 מול אות הטוליים ד" על הצד המבקש את רישום הסימן לקבוע את הרקם סהסימן ראוי לרישום, וכאסר טוען המתנגד שהסימן עלול להטעות, על מבקש הרישום להוכיח קאין הדבר כן:

המבקש לא עשה כל מאמץ לשכנע כאננם אין אפטרות לטעות, קלא קיימת סכנה טסל ערבוביה וססכנת התעיה והתחרות בלתי הוגנת אינה קיימת ואף לא הביא כל ראיה בקקר לכך.

קיים רק תצהיר של מר בז"רנו טהוכחס כולו ע"י מר אלטרמן ואסר ממנו אין ללמוד דבר בקטר לטענות האמורות לעיל

וטעה סאלות שבמחלוקת,

(3) אין בתצהירו של מר בז'רנו כדי להוכיח שאת המלה 0% היא מהמלים המקובלות במסחר ולכן מן הדין לקבל את ההתנגדות,

בנדון זה דומה הענין קבטני לענין קהיה בפני בית המספט העליון בבג"צ 1 (טהוזכר לעיל). בענין ההוא התנגד בעל הסימן 00% 0004 לרישום הסימן !00 גז|צ ובטענת הגנה נטען טהמלה "קולה" היא ברסות הרבים. אומר הסופט לנדוי (בעמ" 718 בפסקא 10):

"גורל הערעור הזה ייחתם על פי קתי טאלות עיקריות: (א) האם המלה "קולה" בסימן המערערת היא "רסות הרבים"...?

(ב) האם קיים דמיון בין סימן המערערת ובין הסימן קהוצע ע"י המסיבה, במידה העלולה להתעות, או לגרום להתחרות מסחרית בלתי הוגנת?

שתי הסאלות האלה סלובות זו בזו, אם המלה "קולה" היא

רסות הרבים, נסארת המלה "ויטה" בסימן המטיבה - אמנס בצורת צירוף מיוחדת למלה "קולה" - לעומת המלה "קוקה" בסימן המערערת ויקטה על המערערת לטעון שקיימת סכנת התעיה,. ואולם, אם המלה "קולה" איננה רסות הרבים, יהיה עלינו לראות את סני הסימנים בסלמותם ולפסוק לפ* זה, אם הט דומים עד

כדי סכנת התעיה"..

4.4

.7

טואל,איפוא, ד"ר כהן האם יש בסיס לטענה שהסופית ג08 היא "רסות הרבים" לדבריו אין בתצהירו של מר בז'רנו כל ראיה לכך.

לענין ,08 ג!]א אין הוכחה טהסימן אי פעם היה בארץ ומכל מקום הרי, ועל כך הוא מוכן להביא ראיה, הם הגיעו להסדר עם המתנגדת.

ג 4 .

לגבי הסימן גַה0ה0 - חלוקת ההברות טונה לחלוטין.

לגבי הסימן 008 | - ההברות "אורה" לכקעצמן אינן מופיעות בו,

לגבי הסימן ג5008| - חלוקת ההברות גם היא טסונה גא - 00 - 65 ומכל מקום אין מטתמסיט בסימן.

לגבי הסימן ג0]08:א אין ראיות קהסימן בסמוק ומכל מקום אין לראות ברסום הסימן הוכחה סאמנה המלה "אורה" חייבת להסקאר נחלת הצבור%

בענין זה מפנה הוא לקוב להחלסת הסופט לנדוי בבג"צ !197/51 (טם עמ" 781 מול אות הסוליים ה") לפיה "עיון באינצקלופדיות ובמלונים לועזיים בלבד אינו מספיק, אלא צריך להוכיח סזוהי מלה טנכנסה לאוצר החי של המליה בארצנו,...לפי סמוס הלסון בארץ....... "סבעי הוא" לקרוא לסוג מסויים בסה כולל...... ואין כל הוכחה קהמלה "אורה" מקמטת גם למטרה זו.

4

(4) נשאלת,איפוא, הסאלה הטניה האם בין סני הסימנים הנדוניט קיים דמיון במידה העלולה להתעות את הקונה. מצביע ד"ר כהן על מסקנות הקיופט לנדוי בבג"צ 197/51 בענין זה בעמ" 784 ומבקש הוא ממני ללמוד גזירה סווה שכטם ששם המלה "קולה" אינה מתארת כלל סחורה כלטהי, כך גם כאן אין המלה "אורה" מתארת סחורה מיוחדת. שואל הוא ,איפוא, ממשט כפ* שנטאל סס לסט מה בחרה איפוא המבקשת בצירוף המכיל את המלה אורה, ודקא במלה כפולה המורכבת מטתי הברות טהאחרונה מהן היא אורה, והנגינה נוטה מטבע הדברּיסם להיות מלרע על המלה "אורה" כמו ביפ-אורה. לדעהן ברור :המבקשת במקרה הזה ביקסה לזכות מן הפרסומ סיס לסימן של המבקשת.

סוען הוא גם קל וחומר - טהרי שם לא הוכח סיש קמוס (ראה פסקא 7מול אות הסוליים ד") ואילו כאן יט סמוט קרוב ל-20 קנה,

(5) מסכים ד"ר כהן כי היות הסימן בטמוס הייתה יכולה להיות לרועץ למתנגדת; אך המבקשת לא עסתה דבר כדי להריט את נטל ההוכחה קלא קיימת אפטרות להטעיה,

(6) עוד טען כי היסוד לטענה שהמלה אורה היא ברטות הרבים ‏ רופפת ביותר מאחר ואין בה - כפי סיס בענין קוקה קולה - לתאר את הסתורה או את מרכיביה.

ברם סוען הוא טאף אם אקבל סענה זו הרי עלי לעסות את המבחן טצוטט בקרלי, מהד" 8 עמ" 407-8 לפיו אף סיט להביא בחסבון העובדה טחלק מסימן הינו נחלת הכלל הרי יט לעסות את ההסואה בין הסימן כולו ולא להתעלם מאותו חלק ממנו שהוא נחלת הכלל.

לעומתו טען מר כהן-צדק בסם המבקשת לאמר: (א) לא קיים כל דמיון בין הסימנים, טהרי אם בכלל יט צל טל דמיון

הוא רק בסופית "אורה" שלגביה הוכח שהיא מהווה חלק של סימנים אחדים, ואין איטוא להכריע הדין לפיה,

7/

(ב)

(ג)

טק ש6דםסק 8005 אא|הד | , ססשסאו,פאג -

0 .

0 (ד)

' צוצ" 8ט8% סוטסא צפספצאג דגהד מש|ו05א00 דסאאגס |

- 5 -

מצביע הוא על ההחלטה בענין ההתנגדות לבקשה .סד] 8ססאא8ה לרישום סימן המסחר אהגק שפצה (65 0 52 (1955)) לגבי סיגריות סהגיסו בעלי הסימן 5צואם אהגפ בעיקר בעמ" 68 טבה הוחלט סאין לבתר סימן לגורמיו ולטעון טחלק מהם סווה. לדעתו עיון בסני הסימנים בשלמותם יראה בעליל קאין בהם דמיון.

כן מצביע הוא על פסק הדין בענין .א\קקג .סז| הדטאשם .א | סבה התנגדו בעלי הסימן "258ז/86 גא\ג" לרישום סימן המסחר "הש?ד\66 660" סגם ממנו ניתן ללמוד,לדבריו, כי יס לעסות ההסואה בסימן בכללותו אך תוך טסימת הדגטש על החלק המקוה" וסאינו מסותף.

לפי מבחניט אלה סהזכיר אין טום דמיון בין הסימנים במיוחד

טהצרכן היטראלי ידגיס את ההברה הראקונה (ראה קרלי מהד" 7

עמ" 625) וכן יס יסוד להניח קהדגט אצל הצרכן היקראסימן אטר היה סימן מסחר איבד את ערכו ככזה והפך להיות רטסות הרבים נקבע ע"י הסופט 611180 בפסץ דינו / 8 .סג ,03 7 (1872) השדפס= .ץ) סהס; 86 סז 86| אסו0|8שם ג הסוהא צ8 דפסז שהד 8| זגחא צהא|08|6 פגא הס|הא סהסש ג השהדפרא דג סם=ץ|ההג אאוטז | ?40815 |80|0ע 860005 פגה אהגא פסגאז ג צאג צ8 זן 06 086 שהד הםהדםהא 85 דפטא זפפד שחד 6\ו08ספם סד סשז]|00.ג0 ששוז8 8! 8א80%א6ק השמדס

דסם;;ם מהך מצגה ₪6|ז8 צגא דן השהדםהא ,60ו8%טק שהד צם םסא זסא 00008 צע8 סז 0ו60הטק שחז 6א|סטסאן ת0 צםהז =! 8 אהא מסגאד מהז 06 השאשאס שגא|6|א0 שהז 0 86₪ סז 0006 36 אההגא 6חהז *| 4 4!686 שדפש

אהס צסס8סא דגהד 066 84₪השצ|אע הסע5 או סאג ס6ו%הבטת א שה אא.0 פאה ,דן "0 086 שהז צ8 פםץצ|606ם 86

ס6א|צעהם 8!] אא זגהז שצ|:ם8 סז ז|ן ת0 86ט שהז אסאה; סד 8אםקקא זן , השסההד \הא|6והס מהז 05 60008 שהד

0 האםקקג צהא זו דאפזאם 68005 סז סהגה הפצמשסה ,פא

א סד 607807!ה שהד 6 ,צ0ה 0ס|דסאהק דשצ , השסגאד מהז

הםסההד מהז זאפצםהק סך זהס0|אה א צ\קאן|8 68| אהגא שסגאד 0או88 00008 '8א6880%ק השהזס ץ8 סשדג6ה0 6או85 אסא;

=ס ם8ע זאם%טסעהאהק שחהז הס6ע0סההז 60006 6!ה 68 5090

זפטא אההגא שסגהד שהז סד דהסוה שחהד , אהגא מסגאזד שהד

86 00%",

על מנת שסמוט ע"י אחר יהיה שמוט ברבים יס צורך בטמוט בקנה רחב.. דברים אלה סמצאו ביסויים בפסקי דין רבים נאמרו בצורה קולעת ע"י הסופט 6/|04א6א בפסק דינו בענין 591,494 ה 14 (1897) צשסאג8 .ץ צ906|א

ה סז הששפאג צאג 8! ך| אסה 8565 "4שפצא זסא סם |"

אסאס 0 3 5007 הפו1]ההזפם סז כסהגאהסת 00056 סחש אגא אשסצ השדתג שאוז 8006 ,זהחז צג8 סד אהגא שסגאז אג\

שהפא %60008ט0צ סאג כמה5ו\48ז9ם5 פגא אשדסבאגהס סגה צזן|טא6ש6א! סאג ,ספאוז ,צפאסא העסצ סאג , אאסאא 8דא55זהפצסג 2305 א| 6םקגההפק, סםסאשקאם א855 סאג ,ז! 086 סז א%.50 8ה6הז0ס ,55|אאהסשתזס סאג 6דהס|ה הטסץ אשזתה ז! 086 סד אג6םה צפהזד 8564066 זדגהד .086 אסאאסם א| 65! דו,פשאןדהםספג א865 סגה ד סהד%א.0ס הסוהא זאטפאט6אג אג 86 סז שא סז 5556

-|אק0הקק 05א0 אאהא ‏ .דאמאפדהדס םהשא שהד או 06פדו

06858 8500068 085 אסוואס ס גא אששפ 6ה אסוזג

אס ז55085ה 0%ו200 שהז 68| זגהז צ₪0688!86 כאג ( שו זאע אא/א םסגהך מהז סז 0ס6/ד|זאש א0ס6השק שקחהד (0496 וחד ז60|ה 6וה ד|םתהסת= פד 8 80 זן 86ע סד 8האםהזס 0068/ג

,אשד שהך שדה | אקסאהקקג סך .|

4. 11 .12

60 אסאאס6 סדאו או6ג אא|6 פסהסש מהז 50 סאג

וצ זסאאגס צשחז ,זגחאך הפז-ג ,000885 =0 , הס|הא אסהת סא|א זגהז 06 0א|הד6א80 שוזאט ,דטם | .סמצוצםה 86

=סאם פסחסצ דגהז 06 סד 85508 ז| ,( סשאשקסגה פגה

אסאאסס א| פסהסא 86 סז הן|ג8 06 דסאאגס סשזה| האהההקקג

אס 00%05688|8 5% , סהש ,6 השהדס 5 + םאש 65ש סשזקאפזדה שגה ,4885586ק565הך 86 ,דאאאפדזס שהשא שהז

ב 000 8 056ד 0896 סך

יתר על כן יט לסים לב לכך כי ההלכה היא סמוט ארעי או סמוט בקנה מידה קטן, אינו יכול בטום פנים ואופן ליצור זכויות לכלל הצבור.

(ראה 697 0 24 14 א040680 8 אסהז .ץ 8א60 8 80080 במיוחד בעמ" 721

ומן הכלל לענין טשבפני -

הטאלה טעלי להחליט בה עתה היא,איפוא, האם יט בחומר הראיות סהובא בפני כדי להצביע על כך טהמלה צריכה להיות ברסות הרבים:

חומר הראיות מצביע על כך כי רטומים שלטה סימני מסחר אטר להם הסועית "אורה" לגבי סחורות מאותו הגדר. סימנים אלה הם:

ג הס-4|א, גה0-| ספא |ן- אנ

מאידך אין בפני שום הוכחות בקקר לסמוט למעשסה בסימנים אלה. אולט בסקלי את העובדה כי יס בין רסומים אלה כאלה הרטומים זה זמן רב וכי המתנגדת עצמה לא עטתה דבר כדי לבטל ריטומ"ם אלה אנ* מגיע למסקנה כי אכן רכשו סוחר"ם אחרים זכויות בסמוס בסופית אורח, ומסום כך אני מגיע למסקנה בי המבקסת טלפני אכן הוכיחה כי המלה 08 הפכה להיוחת פתוחה למסחר%

ברם במסקנתי דלעיל עדיין לא נקבטץ לחלוטין גורל ההתנגדות טבפני. התוצאה היחידה המתחייבת מכך היא טאין לראות פגיעה

! בסימן רסום אחד ע"י עצם הטמוט בסימן אחר באותו חלק המיותף

ברם, בבואי לבהון הקאלה האם סימן פלוגי דומה עד כדי להסיות לסימן אחר עלי לקחת את הסימן כולו ולהלוותו לרעהו, ואין עלי להתעלם כליל מהאלמנט המקותף דהיינו, הסאלה היא האם הסימן גחסא80 דומה עד כדי להטעות לסימן גא450.

בענין זה בהביאי בחסבון כי המלה 084 היא מטותפת למסחר וכי היא מציינת עתה בארץ בלב רואיה וטומעיה מיץ פרי הדר קגדל בארץ ולא דוקא מיץ טל יצרן פלוני, הרי הדגס לאבחנה הוא דוקא התחילית א80 ו- *4.

בלקחי בחסון הן את מבחן הענין והן את מבחן האוזן ואף

את הזכרון הלקוי טל האדם עלי להגיע למסקנה כי לא תתכן טעות בין חסימנים,

ברצוני בם לחוסיף קאף לו לא הייתי מגיע למסקנה כי המלה אורה הותרה לטמוס כי גם אז לא הייתי מגיע למסקנה

קהסימנים דומים עד כדי להטעות, ‏ לדעתי הדגש בסימנים מפוב זה הוא על תחילתו טל הסימן ולדעתי יט בהם מספיק כדי ליצור כח אבחנה, ‏ לא סוכנעתי טיחיה קיים מצב טל תהיה שמא יט

קסר בין הסמורות המסומנות בסני הסימנים - בעיקר מאחר

ולפי דעתי הסימן המתנגד ידוע יפה ברבים בצורתו המיוחדת ובבואו ביחד עה סימן מסחר אחר קל המתנגדת,

לדעתי דוקא הכרה זו נוסעת בי בטחון כי הצבור לא יוסעה בין הסימנים.

סוף דבר ההתנגדות נדחית והסימנים נקסוא הבקטות שלפני ירסמו בתום התקופה להגטסת הערעור, אם לא יוגט ערעור; אט יוגט ערעור תתעפב כל פעולה בתיק עד למתן החלטה ע בית הדין הגבוה לצדק.

"ג המתנגדת תקלט למבקקת הוצאותיה בסכום כולל של -.500 ל"ז,

זאב טר רסם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1 ניתן בירוסלים ביום835 בחשון תסכ"ו בנובמבר 1965

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).