⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: ל.ל.ע פטנטים בע"מ
  • בא כח: ליעד וטשטיין ושות'
צד ב'

המבקשת

  • שם: 6 0 זה
  • בא כח: גילת ברקת ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 205 (בקשה לגילוי זהות המתנגד)

המתנגדת: ל.ל.ע פטנטים בע"מ

ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות' עו"ד

המבקשת: 6 0 זה

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

סעיף 30 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") קובע כי "כל אדם" רשאי להתנגד למתן פטנט:

"30. תוך שלושה חדשים מיום פרסום הבקשה לפי סעיף 26 רשאי כל אדם, על ידי מסיירת הודעה בכתב לרשם, להתנגד למתן הפטנט".

השאלה שבפני היא האס המתנגדת אשר הוקמה על-ידי עורכת דין ממשרד ב"כ המתנגדת לצורך הגשת ההתנגדות, הינה בגדר "כל אדם" כמשמעותו בסעיף 30 לחוק? והאס בהתחשב בשיקולי הגינות וצדק בסיסי יש מקוס להתיר הגשת התנגדות באופן כזה? כפי שאפרט להלן, אני סבורה כי התשובה לכך היא חיובית.

רקע עובדתי

ל.ל.ע פטנטים בע"מ (להלן: "המתנגדת") הגישה ביוס 2.5.2021 הודעת התנגדות לבקשת פטנט

מספר 250115 אשר הוגשה על ידי 1.1.6 41.06.1008 (להלן: "המבקשת"). אמן קצר לאחר מכן, ביוס 18.5.2021, הגישה המתנגדת בקשה לעיכוב ההליכיס לאור קיומה של בקשת חלוקה מבקשת הפטנט שבענייננו. בהחלטתי מיוס 5.9.2021 הוריתי שלא לעכב את ההליכים. בתוך כך הגישה המבקשת ביוס 27.5.2021 בקשה להפקדת ערובה להוצאות על ידי המתנגדת. בהחלטתי מיוס 12.9.2021 הוריתי למתנגדת להפקיד בתוך 21 יוס ממועד הגשת כתב טענות המבקשת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

ביוס 3.11.2021 הגישה המבקשת בקשה להורות על גילוי זהות המתנגד בהליך (להלן: "הבקשה לגילוי"). בבקשה לגילוי עותרת המבקשת לחשיפת והותו של המתנגד העומד מאחורי ההתנגדות, ואת כתנאי להמשך ניהול הליך ההתנגדות. ככל שזאהות המתנגדת לא תגולה עותרת המבקשת לדחיית ההתנגדות על הסף ולמתן הפטנט.

לאחר שהוגשה תשובה ותגובה, הבקשה לגילוי בשלה להכרעה. יצוין כי השלב הבא בהליך הוא הגשת כתב הטענות בהתנגדות ביוס 20.1.2022.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת המבקשת אין מחלוקת כי המתנגדת היא "חברת קש". לשיטתה, על פי הדין בישראל לא ניתן להגיש התנגדות תוך הסתתרות מאחורי פרגוד. אמנם, על פי סעיף 30 לחוק הפטנטים כל אדם רשאי להתנגד למתן פטנט, אך מטרת הסעיף היא למנוע מכשוליס בפני מתנגד אמיתי להגיש התנגדות, באופן שזכות העמידה שלו לא תיפגע בגלל קושי להוכיח נזק כזה או אחר. אולס, ברור שאין תכלית סעיף 30 לאפשר למתנגד לנצל לרעה הליכי משפט ולנהוג בחוסר הגינות. לטענת המבקשת, גם העיקרון של שמירת טוהר הפנקס איננו חזות הכול, וגם "אבירי טוהר הפנקס" מחויבים לפעול לפי קודיס של צדק והגינות בסיסית.

המתנגדת חולקת על הגדרתה כ"חברת קש" וטוענת כי סעיף 30 לחוק מתיר ל"כל אדם" להתנגד לרישום פטנט. סעיף וה אינו מטיל כל הגבלה על וכות העמידה להגשת התנגדות ואין בו כל דרישה לכך שהמתנגד יפרט מהו האינטרס המסחרי או המדעי שלו בנקיטת הליכי ההתנגדות, מטרת המחוקק לעודד הגשת התנגדויות. המוטיבציה להגשת ההתנגדות אינה רלבנטית, והשאלה היחידה העומדת על הפרק היא אך ורק כשירותה של בקשת הפטנט לרישום.

שני הצדדיס הציגו פסיקה ישראלית ופסיקה זרה בנושא, אך מטבע הדבריס המסקנות שגזרו מהס שונות.

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אס צוין אחרת. דיון והכרעה זהותה של המתנגדת

המתנגדת היא חברה אשר הוקמה זמן קצר לפני הגשת הודעת ההתנגדות. בעלת המניות והדירקטורית היחידה בחברה היא עו"ד במשרד ב"כ המתנגדת. סביר שמאחורי חברה זו עומד גוף אשר בחר להישאר בעילוס שס והוא זה אשר לו ככל הנראה, אינטרס כלשהו בהתנגדות.

בהחלטה להפקדת ערובה קבעתי כי והותה של המתנגדת מעורפלת. קביעה זו הייתה רלבנטית בהקשר לשאלת איתנותה הכלכלית של המתנגדת והיא זו אשר בסופו של דבר הכריעה את הכף

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בהחלטתי להטיל על המתנגדת להפקיד ערובה לטובת המבקשת. אין בקביעה כי והות המתנגדת מעורפלת כדי להשליך ישירות על השאלה שעומדת בפני כעת.

משמעותו המילולית והמשפטית של סעיף 30 לחוק

2. סעיף 30 לחוק קובע זכות עמידה בהליך ההתנגדות "לכל אדם". סעיף 4 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 מפרש את המילה "אדם" בחוק וקובע כך:

"4. מקום שמדובר באדם - אף חבר -בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד".

3. לצורך פרשנות סעיף 30, המתנגדת שהיא חברה, נופלת בגדר ההגדרה "אדם". סעיף 30 לחוק הפטנטים אינו מאפיין את אדם זה, ואת בניגוד לסעיפים אחרים בחוק (ראה למשל סעיפים 3 ב), 170 ו-172 לחוק) ובפקודת סימני המסחר (ראה למשל סעיף 38 לפקודה) אשר מציינים מאפייניס מסוימיס של האדם אשר עומד מאחורי ההליך לדוגמא "מי שנפגע" או "אדםם המעוניין".

4. ברי אס כן, כי לשון החוק קובעת באופן הרחב ביותר ש"כל אדם" רשאי להגיש התנגדות לבקשת פטנט. לפיכך גם ישות משפטית (הכשירה לשאת בזכויות ובחובות משפטיות) ואשר הוקמה לצורך ההתנגדות כשירה להגיש התנגדות.

5. על אף האמור, לא ניתן להסתמך על המשמעות מילולית בלבד של החוק ויש לתת את הדעת למשמעותו המשפטית. יפים לעניין וּה דבריו של כבוד השופט ברק בע"א 77/88 גדעון צימרמן נ' שרת הבריאות, מג(4) 063 (1989) עמ' 72 :

"איננו בלשנים. אנו פרשנים, ותפקידנו הוא לשלוף מתוך קשת המשמעויות הלשוניות את המשמעות המשפטית (ע"א 674/85). מתוך האפשרויות הלשוניות, עלינו לקבוע אותה משמעות אחת ויחידה אשר יש ליתן ללשון החוק לעניין הסוגיה העומדת להכרעתנו... אכן, המשמעויות שבתי-משפט נתנו לביטוי פלוני בהקשרים שונים עשויות להצביע על המשמעות הלשונית שאותו ביטוי עשוי לשאת. אין הן מכריעות לעניין משמעותו המשפטית של אותו ביטוי. משמעות זו נקבעת עלפי תכליתה הספציפית של חקיקה ומטרותיה"

6. השאלה המתבקשת כעת מהי המשמעות המשפטית של הביטוי "כל אדם" בסעיף 30 לחוק על

פי התכלית הספציפית של החוק ומטרותיו.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

עניינו של סעיף 30 הוא התנגדות למתן פטנט. כידוע בשיטת הפטנטיס בישראל בקשת הפטנט לאחר שקובלה (נבחנה ונמצאה כשירה על ידי בוחני הפטנטים ברשות) מתפרסמת להתנגדויות הציבור, ובאין התנגדות יינתן פטנט. הליך ההתנגדות משמש כלי בידי הרשם לבחינה מעמיקה נוספת של בקשת הפטנט. יפים לעניין וה דבריו של כבוד השופט וינוגרד אשר לא נס ליחס ב-

ע"ש 248/95 וחוז6 סוסב נ' ...5 60531 10610, 1603156 16י5ט1 החד (פורסם בנבו, 20.6.1995)) (להלן: "עניין חוח6 ל סוס8 ;"):

"הלכה היא, כי תפקידו של הרשם אינו מתמצה אך בהכרעות בסכסוכים בין הצדדים בהליך על ריב ובתפקידו המנהלי. הרשם אמור גם לשמור על טוהר הפנקסים. כך שלא יימצא פטנט רשום שאינו כשיר לקבל את הגנת המחוקק ובתי המשפט. תפקידם של הליכי ההתנגדות למתן פטנט נתפס כמתן מכשיר נוסף בידי הרשם לבחון את הבקשה לרישום פטנט. באופן שכל השאלות שבמחלוקת והראיות הרלבנטיות יוצגו בפניו. כך שלא יירשם פטנט שמין הדין היה שלא יירשם...[המתנגד עונה ב] עצם הגשת התנגדותו, לא רק על האינטרס העצמי שלו, כי אם גם על האינטרס הציבורי בשמירת טוהר הפנקסים. הרשם נתפס, אם כן, כ"מפקד", אשו "חייליו" הם המתנגדים לרישום הפטנט. ואל לו להכשיל חייל במילוי תפקידו תוך הסתמכות על מענות וטענות פרוצדורליות"

להליך ההתנגדות חשיבות בשמירה על טוהר הפנקס (כדי שלא ירשמו פטנטים שמין הדין היה שלא יירשמו). הליך ההתנגדות מסייע גם להגדרה מיטבית של היקף האמצאה (למשל על ידי תיקון בקשת הפטנט בעקבות ההתנגדות) ולוצר ודאות ציבורית.

מאחורי הביטוי "טוהר הפנקס", אשר בשל השימוש התכוף בו נשחק עס השנים, עומדת זכות יסודית של הציבור שלא להיות מוגבל בשימוש במשאבים ידועיס על ידי מתן זכות בלעדית לבעל פטנט להשתמש במשאבים אלה שלא כדין. לנוכח חשיבותו של הליך ההתנגדות לציבור כולו יש לפרש את סעיף 30 באופן שאינו מציב חסמיס בפני המבקשיס לשרת מטרה זו כפי

שעמדה על כך כב' השופטת נתניהו בע"א 217-86 מרדכי שבטר נ' אבמף בע"מ, מד(2) 846 (1990) (להלן: "עניין שכטר"):

"כבר עמדתי לעיל על התפיסה שביסוד שיטת הפטנטים ועל העניין הציבורי שיש לשיטה בשמירה על טוהר פנקס הפטנטים. התעכבתי גם על כך, שעקב יכולתו המוגבלת של הרשם לבדוק את חוקיות הפטנט וכשירותו, סומכת השיטה בעניין זה על פניות מהציבור ומעודדת הגשתן. ...מכאן המדיניות של חוק הפטנטים לחשוף את הפטנט ולעודד את תקיפתו. החוק עושה זאת

בדרכים שונות: א) בהוראה כי "בחינת הבקשה (על-ידי הרשם - ש' נ') ומתן

הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר תוקף..." (סעיף 37); ב) ברשות הניתנת ל"כל אדם" להתנגד למתן הפטנט תוך שלושה חודשים מפרסום קיבולה של הבקשה, מהעילות שבסעיף 31 שפורטו לעיל (סעיף

0); ג) ברשות הניתנת ל"כל אדם" לבקש ביטול של פטנט שכבר ניתן, מאותן עילות (סעיף 73); ד) באפשרות הניתנת לנתבע בתביעת הפרה של הפטנט להתגונן באותן עילות (סעיף182)".

אמנס בעניין שכטר ציינה כב' השופטת כי "היעילה מכל היא פנייתו של אדם מעוניין" אך אין בכך כדי לקבוע כי כוונת המחוקק הייתה להגביל את זכות הגישה לאדם המעוניין בלבד או שעל המתנגד לחשוף מה "העניין שלו" בהתנגדות.

לאור האמור, סבורה אני שמשמעותו המשפטית של הביטוי "כל אדם" בסעיף 30 היא רחבה כמשמעותו הלשונית. לכך יש להוסיף את הגישה המרחיבה הנהוגה כיוס בעניין זכות העמידה בכלל ובפרט במקריס שבהס העותר משרת בפנייתו לערכאות אינטרס ציבורי (ראה למשל סעיף 0 בבש"א (מחוצי ירושלים) 2596/03 הרב שמואל מרזל נ' ועד הישיבות באר ישראל (נבו 4))).

טוענת המבקשת כי "העיקרון של שמירת טוהר הפנקס איננו חזות הכול, וגם "אבירי טוהר הפנקס" מחויבים לפעול לפי קודים של צדק והגינות בסיסית ". המבקשת מפנה בעניין זה לשורה של החלטות אשר עסקו בבקשות פרוצדורליות כאלה או אחרות במהלך הליכי התנגדות או ביטול ונקבע בהן כי טוהר הפנקס איננו עקרון-על ולא בכל מקרה יגבר משקלו למול זה של כלל פרוצדוראלי כזה או אחר. בהחלטות שהביאה המבקשת וברבות אחרות נשקלו נסיבות העניין ובהתאס לנסיבות נקבע האס יש מקוס לחרוג מכללי הפרוצדורה לטובת שמירה על "טוהר והפנקס" או לאו.

השאלה המתעוררת כעת היא האם בנסיבות העניין שבפני ועל אף לשונו הברורה של החוק ועקרון טוהר הפנקס, יש לחרוג מהוראות החוק ולא להתיר את הגשת ההתנגדות באופן שבו הוגשה.

האיזון הראוי בין הפגיעה הנטענת במבקשת לבין עקרון טוהר הפנקס

אינני חולקת על המבקשת אשר מחילה את עקרונות היסוד שנקבעו בחלק א' בתקנות סדר הדין האורחי, תשע"ט-2018 (להלו: "תקנות סד"א") גם בהליכים בפני הרשם. יחד עס ואת יש לתת את הדעת להבדלים בין התנגדות למתן פטנט לבין תביעה אזרחית.

בהליך האזרחי הסכסוך הוא בין תובע לנתבע, נטל השכנוע והראיה מוטל על התובע, הסעד המבוקש הוא לטובת התובע. בהליך האזרחי והותו של התובע הכרחית להכרעה במחלוקת. לעומת זאת בהליך התנגדות למתן פטנט הנטל הוא על מבקש הפטנט והסעד המבוקש הוא אי

מתן פטנט. מסעד זה אם יינתן, ייהנה הציבור ובכלל זה המתנגד. ההכרעה בהליך ההתנגדות עוסקת לגופה של בקשת הפטנט וזהותו של המתנגד אינה הכרחית להכרעה במחלוקת. יתרה מכך, גם אס המתנגד זונח את התנגדותו רשאי הרשם על פי הוראות סעיף 34 לחוק שלא לתת את הפטנט לאור חומריס שנתגלו לו בהתנגדות.

בנוסף, תביעה אזרחית ניתן להגיש בכפוף לדיני ההתיישנות. התנגדות למתן פטנט לעומת זאת, ניתן להגיש בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום דבר קיבול הבקשה. יחד עס ואת, לנוכח החשיבות שראה המחוקק בשמירה על האינטרס הציבורי וטוהר הפנקס, בקשה לביטול פטנט בהתאס לסעיף 73 ב לחוק יכול להגיש "כל אדם" ובכל עת ודיני ההתיישנות לא חליס על בקשה מסוג זּה. להבדליס בין התנגדות למתן פטנט לבין תביעה אזרחית השלכה על האיזון שנדרש היושב בדין לבצע בין האינטרסיס השוניס העומדיס על הכף.

המבקשת בסעיף 6 בבקשה לגילוי מפנה לסעיף 5 בפרק עקרונות העל של תקנות סד"א:

"פ. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" - נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי"

במערכת האיזוניס שנקבעה בעקרונות העל של תקנות סד"א ניתן משקל לנגישות הציבור למערכת בתי המשפט, נגישות שבהתנגדות למתן פטנט נתן לה המחוקק משקל גבוה על ידי הסרת החסמים בפני המתנגד. טוענת המבקשת שאי גילוי והות המתנגד "פוגע פגיעה של ממש במבקשת הפטנט ומעמיד אותה במצב נחיתות באופן הפוגע בתכלית של קיום דיון משפטי צודק". המבקשת אינה מצביעה על שימוש לרעה בהליכי משפט בעצס הגשת ההתנגדות כפי שהוגשה, אלא מביעה חשש שעוסק במצביסם עתידיים. כך למשל, טוענת היא כי 'מכיוון שמבקשת הפטנט לא תדע מי המתנגד האמיתי העומד מולה, תישלל זכותה לבחון את אמינותם של עדי המתנגדת, אשר עלוליס להיות קשוריס באופן ישיר למתנגד האמית: "(סעיף 12 לבקשה לגילוי)". סבורה אני כי ככל שיש חשיבות לגילוי הקשר בין המצהיר או המומחה ל"מתנגד האמיתי" הרי שאלה זו יכולה להתברר במסגרת חקירות העדים.

בסעיף 16.1 בבקשה לגילוי טוענת המבקשת כי "אי חשיפת זהות המתנגד האמיתי עלולה לאפשר למתנגד האמיתי לגרוסם להארכת הליך התנגדות ודחיית מתן הפטנט בדרכים שונות. כך למשל , אס במהלך ההליך יתבקש לתקן את בקשת הפטנט, המתנגדת הפורמלית עשויה להתנגד לתיקון זה בהתאסם לתקנה 102/ב)לתקנות הפטנטים, וגם אס התנגדותה זו תדחה והתיקון יפורסם, המתנגד האמיתי יוכל להגיש התנגדות נוספת לתיקון בהתאסם לתקנה 99 לתקנות הפטנטים, בעצמו או באופן אמונימי". סבורה אני כי מדובר בתרחיש נדיר ואולי אף

דמיוני אשר אס יתקייסם ניתן יהיה להעלותו במועד הרלוונטי, ולבחון אז טענות של שימוש לרעה בהליכי משפט.

בסעיף 16.2 בבקשה לגילוי טוענת המבקשת כי "המתנגד האמיתי יוכל להעלות במסגרת הליכים עתידיים טענות סותרות לטענות שיעלה בהליך זה. כך למשל, יוכל המתנגדת לטעון בהליך זה טענה כי פרשנות התביעות היא רחבה, במיסיון להוכיח כי אלה נופלות בגדר פרסומים קודמים, ובהליך הפרה עתידי לטעון לפרשנות מצומצמת, בניסיון להוכיח העדר הפרה". פרשנות פטנט היא ענייו משפטי שעל היושב בדין להכריע בה, פרשנות שנתקבלה בהליך ההתנגדות אינה מחייבת את בית המשפט הדן בהפרה.

בנוסף, אס בסופו של יוס תתקבל על ידי הרשס פרשנות רחבה שתוביל לכך שלא יינתן פטנט, ממילא לא תוכל לקוס תביעת הפרה. ככל שתתקבל על ידי הרשס פרשנות רחבה לבקשת הפטנט שתוביל למתן הפטנט, הרי בתביעת הפרה עתידית, ככל שתוגש, הנטל יהיה על המפר להוכיח שקביעת הרשס הייתה שגויה, ועל בית המשפט יהיה לשקול את הטענות לגופן, כולל התייחסות, ככל שתידרש, לאפשרות שהמפר עומד מאחורי ההתנגדות וטוען טענות סותרות.

לסיכום, סבורה אני כי במערכת האיזוניס בענייננו, הפגיעה התיאורטית הנטענת על ידי המבקשת מהגשת ההתנגדות ע"י חברה שהוקמה לצורך כך, אינה מצדיקה את הגבלת זכות העמידה וחריגה מהגדרה רחבה של הביטוי "כל אדם" העולה מלשון החוק ומתכליתו.

התייחסות לשאר טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי "במקריס קודמיס שנדונו ע"י רשם הפטנטיס נקבע שאין לאפשר לבעל דין לנהל הליכים בפני רשם הפטנטים מבלי להזדהות או על ידי שימוש בעו"ד או מתמחה בתור חברת קש ". סבורה אני כי המסקנה שגזרה המבקשת מהחלטות הרשם שהובאו אינה מתיישבת עס אשר נקבע בהחלטות אלה.

בעניין 15ת6ז55- (התנגדות לפטנט 66512 5113/15 3-5 נ' סנפורד ט. קולב (פורסם בנבו, 2) נקבע כי "אין הוראה בחוק או בתקנות הפטנטיס המאפשרת לבעל דין בהליכים על ריב בפני רשם הפטנטים להסתיר את זהותו ". משמעות הדבר היא כי לא ניתן להגיש התנגדות אנונימית שאיננה ישות משפטית מוגדרת. זאת בניגוד לנסיבות המקרה שבפני בהן המתנגדת מזוהה ומהווה ישות משפטית.

ואת ועוד, באותו עניין פירש כב' הרשם מ. אופיר (בתוארו דאו) את הביטוי "כל אדם" בסעיף 0 באופן רחב וקבע לפיכך כי עו"ד או עורך פטנטיס נכללים בגדר כל אדם ורשאיס הס להגיש

התנגדות תחת כובעס זה (ראה סעיף 22 א.2. בעניין 3-5516). הגשת הודעת התנגדות על ידי

עו"ד מזוהה אשר לא ידועה המוטיבציה העסקית או המדעית שלו כמוה כהגשת הודעה על ידי המתנגדת בענייננו.

גםס בהחלטה בעניין 569116 (בקשה לביטול פטנט 30266 .6:0 - 8 568116 65.02 נ' איריס פאפו (פורסס בנבו, 28.06.1987)) (סעיף 8א) אליה מפנה המבקשת, פירש הרשם את הביטוי "כל אדם" המופיע בסעיף 73 לחוק העוסק בבקשה לביטול פטנט, באופן הרחב ביותר, תוך הגבלת וכות העמידה בדרישת תוס הלב בלבד, דרישה הקיימת ממילא, בכל הליך משפטי אחר. בעניין

6 בקשת הביטול הוגשה שלא בתוס לב בשס מתמחה. זאת כדי לעקוף את הוראות החוק שקבעו אז תקופת התיישנות להגשת בקשה לביטול פטנט. אין לגזור מהחלטל אפילו בשס המתמחה (באם נעשית בתום לב) אינה כדין. המבקשת מפנה לדין הנוהג במדינות שונות. להלן אתייחס בקצרה לעניין זה.

במדינות רבות ברחבי העולס בדומה לישראל, הוכות להגיש התנגדות למתן פטנט נקבעה סטטוטורית "לכל אדס" ופורשה באופן מרחיב כך שגס "חברת קש" רשאית להגיש התנגדות. כך למשל עולה מקוב סקירת החלטות ה- המופיע באתר תחת הכותרת "תפות שו8י50 - עזוהכ 116 8 01 06811 מס מסטופספקס 01 שתג]נין".

בסעיף 2.1.4 לסקירה, מצוין כי לעובדה שהמתנגד הינו "איש קש" ("תגות שו8י50") אין השפעה פרוצדורלית או מהותית על הליך ההתנגדות לפטנט, כל עוד מתמלאות הוראות החוק הרלוונטיות ולא נעשה כל ניצול לרעה של הליכי משפט:

ראה סקירה משווה של הליכי התנגדות באתר הארגון העולמי לקניין רוחני תחת וות ב6706810/מ560/6/ם1. סק ערשעצ//:5וו ראו סקירת החלטות המופיע באתר 4.0 1 2 6 1 2019/6/67//שו15/000[/685618א6:-86166/16881כ-ש18/זס. סק עשצרצר//:5קחת

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר מס שַחו6הּ 15 )ה6תסקקס 16) 10 +36] ו[1 .1ה6תהסקקס 6זהותוושסן מסטופסקקס 16 ז06ת6ץ 06ת 00065 ץוזהק 6טום1 ה 01 ]|הת6ס 5 116 ]! 6[כ3601811551ת1 1006067[ 15 )1 .010115510[6)הת1 לכ ע\3] 116 ₪ה11 616 35 16310661 126 0+ 15 + 6ות6ט[סטח1

"06655."

בהחלטת ערכאת הערעור של משרד הפטנטים האירופאי (20= 6ו] 01 |0069 ג 01 הס ם) שפורסמה לאחרונה (מיוס 19.3.2021) (11839/18) נידונה בהרחבה שאלה זו תוך התייחסות לפסקי הדין המנחיס של |68ככ ג 01 080 8 600מָזה!חם, 3/97 ו-4/97 משנת 1999, ונקבע בין היתר כי השיטה הקיימת לפיה כל אדס יכול לאתגר את הפטנט ללא קשר למניע שלו משרתת את האינטרס הציבורי ודיני הפטנטים (סעיף 2.12) :

עה שתווס!!3ּ ]0 575061 1חסידזונו6 116 11131 11805 טג[ יזה1503 6יד" מסווופסקקס )0 צהשט לע( 760660060 ]חסוהק 3 1806 10 ת50ז6ק ו11ש\ 1186 1 15 101617051 52661116 עה 01 160101655 25 ה66601סיכן 0 10 60110110 [163ת1661 ב %6ות 10 15ת16הּכ 01 תסוו6תט] שתוה6[6 תה ש1תוה60671 [603[ ת! 167656תו 6ו[פטק 116 תב 6% 2080 ע110165617/001 07 6567060)הגו בת0ע] 1601546 85 6306 1115 חו [63קק\/ ]01 20376 606שזה!ת-] 116 01 שב[ 2886)

".6013010 1101 [נה3ּ 60515101

המבקשת מפנה לדין הנוהג בהליכיס שוניס בארה"ב וטוענת כי דווקא הדין בארה"ב הוא זה שיש להחיל בישראל היות ששתי שיטות המשפט מבוססות על גילוי האמת בדרך אדברסרית. אכן גילוי האמת משותף לשיטת המשפט בישראל ולשיטות משפט נוספות כולל זו שבארה"ב. אולס בעוד שהמחוקק בארה"ב קבע סייגיס בחוק לזכות הזכות לאתגר פטנט בהליך ה-ק] (כמפורט בסעיף 17 בתגובת המבקשת לתשובה לבקשה לגילוי) המחוקק בישראל ובאירופה מקנה זכות עמידה בהגשת התנגדות למתן פטנט "לכל אדסם" ומשכך דווקא הדין והפסיקה באירופה היא זו הרלבנטית בענייננו.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לגילוי. הליך ההתנגדות יימשך כסדרו. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימיס ממועד מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר פוסקת בקניין רוחני ניתן בירושליס ביוס י"ט טבת תשפ"ב 3 דצמבר 2021