מבקשת הביטול
- שם: עדין מערכות שתלים דנטליים בע"מ
- בא כח: ערן פרזנטי, עו"ד - מ. פירון ושות' עורכי דין
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לדחייה על הסף של בקשה לביטול פטנטיס 96 99 2272
מבקשת הביטול: עדין מערכות שתלים דנטליים בע"מ
על ידי ערן פרזנטי, עו"ד - מ. פירון ושות' עורכי דין
בעלת הפטנטים: נ)אז זסזז קז 15 צושות
על ידי ש. הורוביץ ושות
ה חלטה
לפניי בקשתה של חברת 1.1.6 8חו11010 15 815צוט11 (להלן: בעלת הפטנטים), להורות על דחיית הבקשה לביטול הפטנטים, אשר הוגשה על ידי חברת עדין מערכות שתלים דנטליים בע"מ (להלן: מבקשת הביטול). בעלת הפטנטים מבקשת לדחות את בקשת הביטול מבלי לדון לגופה, היות שבקשה זו הוגשה מבלי שצורפו לה ראיות (להלן: הבקשה לדחייה על הסף).
רקע דיוני
בין הצדדיס התנהל הליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 59150-01-24), בו בעלת הפטנטים תבעה את מבקשת הביטול על הפרת הפטנטיס הרשומיס שלה ועתרה לקבלת צו מניעה. על רקע הגישה מבקשת הביטול ביום 15.12.2024 בקשה לביטול הפטנטים (להלן: הבקשה לביטול).
ביוס 23.1.2025 הגישה מבקשת הביטול הודעה בהתאם לתקנה 104 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: התקנות), כי קייס הליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי (להלן: ההודעה). במסגרת ההודעה ציינה מבקשת הביטול כי הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 74(א) לחוק הפטנטים (להלן: החוק), להתיר לרשם הפטנטים לדון בבקשת הביטול. ביוס 18.3.2025 ניתנה החלטה על-ידי בית המשפט המחוזי, שהתירה לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול (להלן: ההיתר מבית המשפט).
4. נוכח ההיתר מבית המשפט, הוריתי לבעלת הפטנטים להגיש את כתב טענותיה וראיותיה בתוך שלושה חודשים. החלטה זו ניתנה היות שסברתי, בטעות, שהבקשה לביטול על נספתיה כללה
גם את ראיות מבקשת הביטול בעוד שבפועל לא כך היה.
5 ביוס 3.8.2025 הגישה בעלת הפטנטים את כתב טענותיה בתשובה לבקשת הביטול ותמכה את טענותיה בחוות דעת של ד"ר ||06ח₪₪ .ה ח5006. בנוסף, הגישה בעלת הפטנטים בקשה לדחיית הבקשה לביטול הפטנטים, שמשמעותה סילוק בקשת הביטול על הסף.
6. ביוס 15.8.2025, הגישה מבקשת הביטול מסמך אשר לטענתה נחתם ביוס 10.9.2024 ומהווה את ראיותיה, וכן טענה לא צורף לכתב הטענות בטעות. בתשובה, ציינה בעלת הפטנטים כי היא לא מקבלת את ההסבר של מבקשת הביטול, וטענה כי לא צורפה חוות דעת התומכת בבקשת הביטול, אלא צורף רק מכתב של עורך פטנטים, וכן טענה כי אינו מהווה חוות דעת מומחה, אלא מסמך משפטי. בתגובה, טענה מבקשת הביטול כי בעלת הפטנטיס השתהתה בהגשת הבקשה לדחייה על הסף. תוכן הראיות, לטענתה, אהה לנטען בבקשה לביטול, וממילא בעלת הפטנטים הגישה תשובה לגופן של הטענות שנטענו בבקשת הביטול.
7 כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אס צוין אחרת. דיון והכרעה
8 השאלה המשפטית לפניי היא אם בנסיבות שפורטו לעיל יש לדחות את הבקשה לביטול על הסף, ואם הדבר יהיה מידתי ומאוזן בהתחשב בצורך בגילוי האמת ובאינטרסיס של הצדדים.
9. בטרס אדון בבקשה לגופה, יש לזכור כי נטל ההוכחה לכך שפטנט חסר תוקף בהליך בקשה לביטול פטנט מוטל כל העת על כתפי מבקש הביטול [ראו בע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' 6 1 וז3 ₪666 6ח1] א וחווח5 (נבו 18.5.2011)]. נטל ההוכחה מורכב מנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע. בהליכי ביטול פטנט, על מבקש הביטול הנטל להציג את ראיותיו, בין היתר באמצעות פרסומים קודמים וחוות דעת מומחים, ולשכנע באי כשירות הפטנט.
0. הבקשה לדחייה על הסף מבוססת בעיקרה על כך שמבקשת הביטול לא עמדה בסדרי הדין שנקבעו בתקנות לבקשות מסוג זה ולא הגישה ראיותיה כמקובל.
חל שיבוש בסדרי הדין בבקשה לביטול
1. סדרי הדין בבקשת ביטול פטנט, כאשר יש הליך תלוי ועומד בבית המשפט, נקבעו בתקנה 104 לתקנות:
.2
.3
.4
4. (א) "הוגשה בקשה לביטול פטנט והיה תלוי ועומד אותה שעה בבית המשפט הליך בשל הפרת הפטנט או לביטולו והיה מבקש הביטול בעל דין באותו הליך, יודיע על כך בבקשתו לרשם לבטל את הפטנט, והוא רשאי לצרף את ראיותיו תוך חדשיים מיום ההודעה; לא היה מבקש הביטול צד בהליך יודיע על כך בעל הפטנט ויגיש את טענותיו בכתב רק לאחר שבית המשפט נתן רשות לרשם לדון בבקשה.
(ב) בהודעה על קיום ההליכים כאמור יציין מגיש ההודעה את הצדדים להליך בבית המשפט.
(ג() כל מי שהוא צד להליכים בבית המשפט ולא הצטרף למבקש הביטול של הפטנט, יראו אותו כמשיב לענין ההליכים בבקשת הביטול.
(ד) נמסרה הודעה על קיום הליכים כאמור על ידי מבקש הביטול, לא ימסור בעל הפטנט כתבי טענותיו אלא חדשיים מיום שמסר המבקש רשות מבית המשפט לרשם לדון בענין".
תקנה 104(א) לתקנות קובעת כי כאשר מוגשת להרשם הפטנטים בקשה לביטול פטנט, ובמקביל תלוי ועומד הליך משפטי בבית המשפט הנוגע לאותו פטנט, על מבקש הביטול להודיע על כך לרשם בבקשתו לביטול הפטנט, והוא רשאי לצרף את ראיותיו תוך חודשיים מיום ההודעה. בענייננו, מבקשת הביטול היא צד להליך בבית המשפט, ולפי תקנה זו היה עליה להגיש את ראיותיה תוך חודשיים מיום ההודעה, כלומר עד ליוס 23.03.2025. מבקשת הביטול לא הגישה תוך חודשיים מיום ההודעה.
תקנה 104(ד) לתקנות קובעת כי בעל הפטנט יגיש כתב טענותיו בחלוף חודשיים מיום שמבקש הביטול מסר לרשם את רשות בית המשפט לדון בבקשה. בענייננו, לפי תקנה זו, על בעלת הפטנטים היה להגיש את כתב טענותיה עד ליוס 18.5.2025 (בחלוף חודשיים מיום הרשות שניתנה על ידי בית המשפט). אולם, בשל החלטתי מיוס 19.3.2025, ולאחר מתן ארכה, הגישה בעלת הפטנטים את כתב טענותיה ביוס 3.8.2025. מהאמור לעיל עולה כי סדרי הדין בהליך הביטול לפניי השתבשו, ועל רקע זה, בין היתר, הוגשה הבקשה לדחייה.
אין הצדקה לדחיית בקשת הביטול על הסף
חוק הפטנטים אינו עוסק בהליכים לסילוק על הסף, אך כבר נקבע בהחלטות קודמות של ערכאה זו, כי בהיעדר הסדר ספציפי בנושא וה או אחר בסדרי הדין, ובהיעדר הסדר שלילי, רשאי הרשם להוציא להסדר הקבוע בדין הכללי. תקנות 43-41 לתקנות סדר הדין האזרתחי,
תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א) עוסקות בסילוק תובענה על הסף, אם בדרך של מחיקת התובענה או דחייתה.
בעלת הפטנטים דורשת לדחיית הבקשה לביטול. לפי תקנה 43 לתקנות סד"א, דחיית תביעה מוגבלת למקרים מיוחדים ויוצרת מעשה בית דין:
"43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."
בענייננו, הבקשה לדחייה אינה מבוססת על מעשה בית דין או התיישנות, ועיקרה פגמים פרוצדורליים הנוגעים לאופן ומועד הגשת הראיות. דחיית הבקשה לביטול (בניגוד למחיקתה) יוצרת מעשה בית דין אשר ימנע מהמבקשת להגיש בקשה חדשה לביטול, ויש חשש כי יותיר הרשם הפטנטים שאינם כשירים, ובכך יפגע באינטרס הציבורי. ככלל, בית המשפט יטה להעדיף הכרעה לגופו של עניין על פני דחייה מחמת פגם פרוצדורלי [ ראו ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע "מ, בית חרושת למכונות וציוד, כ(3) 478 (1966) (להלן: עניין קדמה) אשר מהווה הלכה מנחה בשורה ארוכה של פסקי דין בערכאות השונות].
אם בעלת הפטנטים הייתה מגדירה את בקשתה כבקשה למחיקה לפי תקנה 41 לתקנות סד"א, והיה בנימוקיה כדי לשכנע שראוי למחוק את הבקשה לביטול, מבקשת הביטול הייתה רשאית להגיש את הבקשה לביטול הפטנטים בשנית. משכך מחיקת הבקשה לביטול לפניי לא הייתה תורמת לייעול ההליכים וזירוזם. האינטרס של הצדדים ושל הציבור הוא שההכרעה בשאלת כשירות הפטנטים תינתן ללא עיכובים, בעיקר נוכח העובדה שהדיון בבית המשפט המחוזי מעוכב עד להכרעה בבקשה לביטול.
נוכח האמור, אני סבורה שאין לדחות או למחוק את הבקשה לביטול, אלא למצוא את דרך בניסיון בה תידון הבקשה לגופה, מבלי לפגוע בזכויות הדיוניות של הצדדים ובאינטרס הציבורי לשמירה על טוהר הפנקס.
מבקשת הביטול לא הגישה ראיות בהליך
עילות הביטול בבקשה לביטול הן העדר חידוש והתקדמות המצאתית לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק, בהתבסס על רשימה של פרסומים המויסים לטענת מבקשת הביטול. על מנת לתמוך בטענות אלה, על מבקשת הביטול היה להגיש חוות דעת מומחה שהוא בעל מקצוע בתחום, אשר מנקודת מבטו יש לבחון את שאלות אלה.
המבקשת הגישה ביוס 15.8.2025 מסמך אשר לטענתה הוא חוות דעת, אשר לא צורפה בטעות לבקשה לביטול. אף אם נקבל את טענת מבקשת הביטול כי מסמך זה הושמט בטעות, הרי עיון
במסמך זה מלמד כי אין מדובר כלל בחוות דעת מומחה. זהו מסמך שכתב עורך פטנטים, וכותרתו "296826 ,260544 ,270356 ,238906 230605 |5796] 01 ח 6/06800 זס1 ז6065 ", כתב הטענות בבקשה הביטול הוא למעשה תרגום של מסמך זה. משכך, מסקנתי היא שמבקשת הביטול כלל לא הגישה ראיות.
1. בעלת הפטנטים הגיבה לבקשת הביטול בצורה מעמיקה ועניינית, הן לגבי הטענות המשפטיות והן לגבי הטענות העובדתיות, ותמכה טענותיה בחוות דעת מומחה. היות שמבקשת הביטול לא הגישה ראיות, הרי שהראיות שהוגשו מטעמה בעלת הפטנטים אינן בגדר ראיות בתשובה. לפיכך, לפניי כעת רק כתבי טענות מטעמי הצדדים והשלב הבא (בדומה להליך התנגדות) יהיה הגשת ראיות עיקריות מטעמ מבקשת הביטול.
2. אני ערה לכך שהתנהלותה של מבקשת הביטול חרגה מסדרי הדין ואף נגועה בחוסר תום לב, אך כאמור לעיל אינני סבורה שמחיקת הבקשה לביטול תשרת את האינטרס של בעלת הפטנט לבירור מהיר של הבקשה לביטול, אשר יאפשר את המשך הדיון בתביעתה בבית המשפט המחוזי. כמו כן איני סבורה שנגרם לבעלת הפטנטים עוול מהותי אשר לא ניתן לרפא על ידי פסיקת הוצאות. יפים לעניין והדבריו של כבוד השופט ברנזון בעניין קדמה, אשר לא נס ליתס:
"הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל -דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל -דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל -הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי -נוחות נוהלית. אי -נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על- ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בת'י-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד. "
סוף דבר
3. נוכח האמור לעיל, אני מורה למבקשת הביטול להגיש את ראיותיה העיקריות בצורת חוות דעת מומחה בתוך חודש ימים מיום החלטה זו. מבקשת הביטול תישא בהוצאות בעלת הפטנטים
ושכר טרחת עורכי דינה בגין הבקשה לדחייה על הסף בסך 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך חודש ימים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.
ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני
ניתנה בירושלים ביוס | ח' חשון תשפ"ו 0 אוקטובר, 2025