סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 2, 250423 (בקשה להשהיה או לעיכוב הליכים)

המתנגדת תרכובות ברום בע"מ

ע"י ב"כ: פיירניק עריכת פטנטיס

המבקשת: אסזדג תסקתס) ם זהה ]את זה

ע"י ב"כ: איתן מהולל שדות

ה ח ל ט ה

בפני בקשה מטעם 10%ד4 0020 = זה ]את .1 (להלן: "המבקשת") להשהיית הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט מס' 251882 (להלן: "בקשת הפטנט" או " בקשת הפטנט המוסף'"), עד למועד הגשת כתב הטענות מטעס המתנגדת בהתנגדויות לבקשות פטנט מס' 250423 (להלן: "בקשת הפטנט העיקרית") ומס' 268834 (להלן: "בקשת החלוקה"). ההשהיה מתבקשת, על מנת שתשובות המבקשת לשלוש ההתנגדויות תוגשנה באותו מועד, ולכל היותר לתקופה של18 חודשים, לפי המועד המוקדס מביניהם (להלן: "בקשה להשהיה ולאיחוד הליכים"). מנגד עותרת המתנגדת לעיכוב הליכי ההתנגדות לבקשת הפטנט עד להכרעה חלוטה בהתנגדות לבקשת הפטנט העיקרי (להלן: "בקשה לעיכוב הליכים").

רקע

בקשת הפטנט הינה חלק ממשפחה של בקשות פטנט בבעלות המבקשת שעניינן נוולי באר מימיים בעלי צפיפות גבוהה. נוזליסם אלה (תמיסות) משמשיס בתעשיות הנפט והגז למטרות שונות במהלך הקידוח והשימוש בבאר. בקשה מס' 250423 היא הבקשה העיקרית, בקשת הפטנט נושא הליך זה הוגדרה בהתאס להוראות סעיף 44 לחוק הפטנטיס תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים") כבקשה לפטנט מוסף לבקשה העיקרית. בקשה מס' 268834 הינה בקשת חלוקה מהבקשה העיקרית.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המתנגדת הגישה הודעת התנגדות לבקשת הפטנט המוסף ביוס 26.9.19. כתב טענות מפורט מטעמה הוגש ביוס 26.12.19. כמו כן, הגישה המתנגדת הודעת התנגדות גם לבקשה העיקרית ביוס 22.12.19. לבקשת המתנגדת ובהסכמת המבקשת, הורתי בהחלטתי מיוס 28.2.2020 על השהיית הליך ההתנגדות לבקשת העיקרית עד שיסתיימו הליכי הבחינה של בקשת החלוקה או עד ליוס 22.6.21, לפי המוקדס.

בקשת החלוקה קובלה וביוס 30.6.2020 פורסמה לפי סעיף 26 לחוק להתנגדויות הציבור. לפיכך ובהתאם להחלטתי מיוס (28.2.202, תמה תקופת ההשהיה של הליך ההתנגדות. כעת, בבקשתה מיוס ה-11.6.2020,עותרת המבקשת להשהיית ההליך עד למועד הגשת כתב טענות המתנגדת לבקשת החלוקה, כך שתשובות המבקשת לשלוש ההתנגדויות תוגשנה באותו מועד, קרי מתבקש איחוד של שלושת הליכי ההתנגדות.

ביוס 21.6.2020 הגישה המתנגדת תשובה לבקשה להשהיה ולאיחוד הליכים. אל התשובה צרפה המתנגדת בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות עד להכרעה חלוטה בהתנגדות לבקשת הפטנט העיקרי.

ביוס ה-30.6.2020 הגישה המבקשת את תגובתה לתשובת המתנגדת לבקשה להשהיה ולאיחוד הליכיס ואת ותשובתה לבקשה לעיכוב הליכיס מטעס המתנגדת.

ביוס 1.7.2020 הגישה המתנגדת את תגובתה לתשובת המבקשת לבקשה לעיכוב הליכים. ביוס 0 הגישה המבקשת בקשה למחיקת חלקים מתגובת המתנגדת.

כדי לפשט את התמונה אסכס את המצב המשפטי בטבלה שלהלן:

בקשה מס" | סוג הבקשה סטטוס משפטי

23 בקשה עיקרית הוגשה הודעת התנגדות. על המתנגדת להגיש כתב מיום 23.7.2015 טענות בהתנגדות עד ליוס 29.8.2020.

24 בקשת חלוקה פורסס להתנגדויות הציבור ביוס 30.6.2020. המועד

מהבקשה העיקרית | האחרון להגשת הודעת התנגדות (באס תוגש) הוא מיוס 23.7.2015 000

22 בקשת פטנט מוסף | כתב הטענות בהתנגדות הוגש 16.12.19. על המבקשת מהבקשה העיקרית | להגיש כתב טענותיה עד ליוס 25.7.2020. מיוס 24.4.2017

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

תמצית טענות הצדדים בבקשה להשהיה ולאיחוד הליכים

המבקשת טוענת כי שלוש הבקשות של המבקשת - בקשת הפטנט, הבקשה העיקרית ובקשת החלוקה (להלן: "הבקשות") מתייחסות לאמצאות קרובות העוסקות באותו תחום מדעי טכנולוגי. לפיכך, סביר שההתנגדויות יעוררו עניינים משפטיים ומדעיים לכל הפחות דומים. הצדדים להתנגדויות הסגים, וסביר כי בהליכים יעידו אותם מומחים. איחוד הדיון יתרום ליעילותו ולחיסכון במשאבים של הצדדים ובית הדין.

המתנגדת טוענת כי ניהול ההליכים במקביל או במשותף יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינה מעשית ויגרום לאנדרלמוסיה. לשיטתה של המתנגדת אס תתקבל ההתנגדות לבקשת הפטנט העיקרית, ממילא בקשת הפטנט המוסף לא תהא תקפה ולא יהיה טעם לדון בה. להכרעה בהתנגדות לבקשת הפטנט העיקרי תהיה בכל מקרה השפעה מכרעת על הליכי ההתנגדות לבקשת הפטנט המוסף, על הצורך בהס כלל, על גיבוש הטענות, על הראיות והפרסומים, על הדגשים בחוות דעת ובחקירות המומחים, וכו".

כמו כן נטען כי למבקשת לא יגרום "נזק" כתוצאה מהעיכוב, היות שלשיטת המתנגדת הפטנט המוסף ממילא לא היה אמור להתקבל בתום נרשמה בקשת הפטנט העיקרית.

בתגובה טוענת המבקשת כי המתנגדת הסכימה להשהיית ההתנגדות לבקשת הפטנט העיקרית על מנת לאפשר את איחודה עס בקשת החלוקה. משכך, התנגדותה כעת אינה סבירה. כמו כן, הטענה בדבר פרסומים שונים אינה מבוססת דיה. לבסוף, אולם איחוד ההליכים עלול ליצור כבדה מסוימת, הרי הכבדה מינורית זו (אס תהיה), אינה משתווה לחוסר היעילות בדמות בזבוז הזמן והמשאבים שייגרם כתוצאה מקיום ההליכים בנפרד.

תמצית טענות הצדדים בבקשה לעיכוב הליכים

המתנגדת טוענת כי יש לעכב את ההליכים בכל הנוגע לבקשת הפטנט המוסף עד להכרעה חלוטה בהתנגדות לבקשת הפטנט העיקרי. זאת בנימוק שאס בקשת הפטנט העיקרית תדחה, הדיון בהליך ההתנגדות לפטנט המוסף יתייתר. לשיטתה כלל לא ניתן לדון בכשירותו של הפטנט המוסף לרישום, בתום ניתנה הכרעה לפיה הפטנט העיקרי כשיר לרישום. לפיכך, לא רק שיש לעכב את הליכי ההתנגדות לבקשת הפטנט המוסף - אלא טעתה מחלקת הפטנטים טעות חמורה כשמלכתחילה בחנה את בקשת הפטנט המוסף לפני שנרשם הפטנט העיקרי.

המבקשת טוענת מנגד כי אין זה סביר לעכב את ההליך לתקופה שאינה קצובה בזמן ועשויה להימשך שניס רבות ולאחריה יהיה צורך לשוב ולדון באותם הנושאים. הדבר יגרום לבזבוז זמן ומשאבים רבים. המבקשת טוענת כי גם אם בקשת הפטנט העיקרית תדחה לא יהיה בכך כדי לייתר את הדיון בבקשת הפטנט מוסף חיים והמבקשת תוכל להמיר את הבקשה לפטנט מוסף בבקשה לפטנט עצמאי, וגם אז יהיה צורך בקיום ההליך.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בנוסף לטענות לגופו של עניין עומדות לפני גם טענות הצדדים בבקשת המבקשת למחיקת חלקיס מתגובת המתנגדת בקשה שלוותה בתשובה ותגובה.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי קיים דמיון בשלוש בקשות הפטנט העוסקות באותו תחום טכנולוגי וסביר כי ניתן יהיה לעשות שימוש באותם עדינים ואולי אף באותם פרסומים קודמים חופפים ככל שישנס. השאלה העומדת בפני היא מהי דרך המלך בה ניתן יהיה לנהל את ההליכים הקשורים לשלוש הבקשות, כך שהדבר יתרום ליעילות הדיון מחד, ומאידך לא יגרום להתארכות

ההליכים או יפגע באינטרס הציבורי לוודאות.

אבחן כעת את הבקשות שניהול ההליכים בעינינו עומד על הפרק.

בקשת פטנט מוסף מס' 251882

בקשה זו הוגשה כבקשת פטנט מוסף לבקשת הפטנט העיקרית שמספרה 250423. הבקשה נבחנה בהתאם להוראות סעיף 17(ג) וקובלה. דא עקא, כפי שיובהר להלן, בחינת הבקשה וקיבולה בשעה שנרשם הפטנט העיקרי מקורס בטעות מנהלית.

סעיף 44 (א) לחוק הפטנטים קובע כי :

בעל פטנט שהוא בעל אמצאה שהיא שכלול או שינוי לאמצאה שעליה ניתן הפטנט (להלן - הפטנט העיקרי), רשאי לבקש כי הפטנט על האמצאה השניה יינתן לו כפטנט מוסף.

כלומר, וּכותו של בעל אמצאה לבקש כי יינתן לו פטנט מוסף מותנת בכך שלאמצאה עליה מתבסס הפטנט המוסף יינתן פטנט. בהתאם להוראות סעיף 44 לחוק נוסחו גם הוראות העבודה לבוחנים לפיהן "לא ניתן להתחיל בחינה של בקשה לפטנט מוסף כל עוד הבקשה העיקרית אינה

פטנט" (ראה נספח א לבחינת בקשה לפטנט מיוס 31.12.17 בפרק 1/).

בענייננו, לא יכולה להיות מחלוקת והמבקשת אף לא טענה לעניין זה, כי הבקשה לפטנט מוסף נבחנה בתום ניתן הפטנט העיקרי ולכן מלכתחילה לא היה כלל מקום לבחון את הבקשה. משכך, בחינתה וקיבולה של בקשת הפטנט המוסף נופלות בגדר טעות מנהלית. לעניין הבחינה, אין נפקא מינה אם הבחינה הינה מהותית בהתאם לסעיף 17(א) לחוק או סעיף 17(ג) לחוק כפי

שנתבקש בענייננו.

החלטת הרשות לבחון ולקבל את בקשת הפטנט, ככל החלטה מנהלית אחרת, אינה סופית ונתונה לשינוי או ביטול, ואת מכוח סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל - משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שניתנו התקנות או ניתנה ההוראה.

המתנגדת בהליך טוענת כי מקורה של הטעות המנהלית הינה בהטעיה מכוונת של המבקשת. אין בכוונתי לדון בטענה זו היות שמקורה של הטעות אינו רלבנטי להכרעה כיצד יש לנהוג במקרה שלפני. כך בבג"ץ 89/80 מרדכי אוחיון נ' המועצה לביקורת סרטי קולנוע ומחזות, לד(2) 0 (1980) פסק כבוד השופט כהן (בתשובה לשאלה האם יכולה המועצה לביקורת סרטים ומחזות לשלול ממנו רישיון להציג סרט שניתן לו בטעות) כדלקמן:

"אך יהא אשר יהא מקורה של הטעות, אין ספק שהיא יורדת לשורשו של תוקף ההיתר; ומשגלתה המועצה טעותה זו, אין כל ספק שהיתה רשאית לבטל את ההיתר שלא התכוונה לתתו מלכתחילה".[הדגשות הוספו]

לעניין סמכות הרשם לבטל החלטה מנהלית שניתנה בטעות, ראה גם החלטה בעניין