סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 8 4 ב

המבקשת: 65/115 110101085 זה 113016 בשחה /\י

ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

1. מונחת בפניי בקשה לרישומו של סימן המסחר מספר 291758 -"3 טנ" (להלן: "הסימן המבוקש" או "הסימן") שתעתיקו בעברית הוא "נשיונל" ובאנגלית ".1101 א". הסימן הוגש לרישום ביוס 5.2.2017 על ידי .115 110101065 778061816 זהטשתב /ר

6 (להלן: "המבקשת") ומהווה בסיס לבקשה לרישום סימן בינלאומי שהוגשה ביוס 7. רישום הסימן נתבקש בגין שירותי השכרת רכב והנוכלל במסוג 39.

2. ביום 9.1.2018 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות הסעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). נימוקי ההודעה הינם כי המילה 35 טש היא תעתיק לערבית של המילה .81 110% א שמשמעותה "לאומי" מילה אשר צריכה להישאר פתוחה לרשות הרבים לשימוש בתחוום המבוקש.

3 ביוס 27.3.2018 הוגשה תגובת המבקשת ללקוייס שהעלתה מחלקת סימני מסחר. להלן נימוקי התגובה בתמצית:

1. המילה .41 41110 א חסרת כל משמעות ופשר בערבית. המילה "לאומי" בערבית היא 3 שתעתיקו באנגלית הוא "א/1147א" או בעברית "מואטן". משום כך אין המילה צריכה להישאר ברשות הציבור ובוודאי שלא בתחוום שירותי השכרת רכב.

הסימן "3 ט" נרשם עבור השרות המבוקש בשורה של מדינות ערביות דבר המוכיח שהוא חסר משמעות ופשר ולכן ייחודי וכשיר לרישום. הסימן ".1 א0דה א" המהווה תעתיק פונטי של הסימן המבוקש נרשם בשורה של מדינות וביניהן מדינות בוחנות כגון: ברזיל, קנדה, סין, שוודיה וארה"ב.

4. ביום 22.5.2018 השיבה מחלקת סימני המסחר לפנייתה של המבקשת (להלן: "דו"ח בחינה שני"). בדו"ח זה מצוין כי:

הסימן המבוקש הוא תעתיק מדויק של המילה הלועזית .1 110% צז, בהגיית המילה אין חשיבות לשפה או לאותיות המרכיבות אותה. הן השפה האנגלית והן הערבית הן שפות מוכרות במדינה וסביר כי הצרכן הממוצע יבין את משמעות המילה.

המילה .841 17110 א הינה בעלת משמעות תיאורית למשל שירותי רכב הניתן ברמה הלאומית הכלל ארצית. אל דו"ח הבחינה צורפו עותקים ממספר אתרים העוסקים בהשכרת רכב ובהס נעשה שימוש במילה .41 א11100\ א באנגלית.

הסימן הוגש ללא כל עיצוב ולכן עלול להקשות על הצרכן לוות את מקורו.

5 תשובת המבקשת לדו"ח הבחינה השני הוגשה ביוס 16.12.2018 ובתשובתה חזרה המבקשת על טענותיה והסבריה מתשובותיה הקודמות והוסיפה כדלקמן:

אין זּיקה אינטואיטיבית בין הסימן .81 110 א לשירותים המבוקשים. באותה מידה שהסימן מיועד עבור השירותים המבוקשים היה יכול לשמש כל קבוצה מעניקה שירותים. הקשר בין הסימן המבוקש לשירותים הינו שרירותי. המשמעות של המילה ,41 110( צז אינה תיאורית אלא מרמזת.

הסימן .41 110% צז רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ופרסום נרחבים בישראל ובעולס. לתמיכה בטענה זו הובא תצהירו של מר 3616 עו"ד בתחוום הקניין הרוחני מטעם המבקשת.

6. מתגובת מחלקת סימני המסחר מיוס 4.3.2019 עולה כי הסירוב נותר בעינו. לנוכח טענות שכבר נטענו בדוחות הקודמים. בנוסף נטען כי אין בתצהירו של מר 60167 כדי להוכיח שהסימן המבוקש "3 ב" רכש אופי מבחין. ככל שהוכח אופי מבחין הוא לסימן ",1 110 א" בשפה האנגלית ולא כפי שמבוקש בבקשה הנוכחית.

7 בתשובת המבקשת מיוס 15.4.2019 חורגת המבקשת על עמדתה כי הסימן "33 טנ" הוא ייחודי ואינו תיאורי. הצרכן הממוצע לא יבין את משמעות הסימן היות שמרבית הציבור אינו דובר את השפה הערבית, ולכן בראיית ציבורו המשמעות היחידה היא ויזואלית. לעניין אופי מבחין נרכש, טוענת המבקשת כי מאחר והסימן הוא תעתיק למילה הלועזית .41 110 א וסימן זה לשיטתה רכש אופי מבחין הרי גם התעתיק שלו לערבית רכש אופי מבחין.

8 משלא עלה בידי המבקשת לשכנע המחלקה והסירוב נותר בעינו, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי וכך עשתה ביוס 3.12.2019

9. במהלך הדיון טען ב"כ המבקשת ארוכות להלן תמצית דבריו:

הסימנים הרישומים המעוצבים של המבקשת מגן בפועל גם על הסימן המילולי המבוקש. הסימן המעוצב מגן על המכלול, כולל על השם ,81 א110\ צז הגרפיקה בסימנים אלה צנועה מאוד והרכיב הדומיננטי הוא המילה .41 110 א. הרישום מתבקש בשל החזקות שבדין הנותנות תוקף לזכות ומאפשרות להזהיר מפריס פוטנציאלים.

יש לעשות הבחנה בין מילה מילונית למילה תיאורית. המילה ,1 א81110 א היא מילה מילונית אך לא תיאורית. הסימן המבוקש הוא לכל היותר משבח בניסיון לשות לטובין עילה מיוחדת.

ב"כ המבקשת חזר על הטענה לפיה רכש הסימן אופי מבחין נרכש ומסכים כי לא מדובר בסימן מסחר מוכר היטב. הסימן ".81 1100ב א" נתבע בארה"ב כבר בשנת 7 ובתיפוש בגוגל של הסימן "933 ב(" מופיע סימנה של המבקשת כתוצאת חיפוש גבוהה.

הצרכן הרלבנטי לעניין הסימן הוא דוברי הערבית בישראל של צרכנים אשר קוראים את הסימן "3 טנ" כ ".81 110 אז", ואשר בקרבם יש "אוכלוסייה משכילה גדולה מאד ". אני סבורה שאוכלוסייה זו מבינה את המשמעות המילולית של המילה .1 ד א כלאומי. יתרה מכך, אף אס חלק מאוכלוסיית הצרכנים הרלוונטיים אינו יודע את משמעות המילה במדויק הרי מילה זו אינה שרירותית לידיו וזרה לו לגמרי, אלא סביר יותר שהיא מוכרת לצרכן כמילה בינלאומית אוניברסלית אף אס אינו יודע את פרושה המילוני, ולו רק בשל החשיפה לאינטרנט אותה ציין ב"כ המבקשת וסמני מסחר בינלאומיים מוכרים כמו 0100780116.

0. יצוין כי למבקשת מספר סימנים שנרשמו בישראל בסיווג 39 כמפורט להלן:

| רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר | סימן | תאריך בקשה | תאריך רישום | סטטוס | הסימן מספר | הבקשה | הרישום | | :--- | :--- | :--- | :--- | :--- | :--- | :--- | :--- | | | 0 | 10.8.1970 | 22.9.1973 | אי תשלוס | ,4 | 7:1 040 | | | | 8 | 29.9.1995 | 8.5.1997 | רשום | . . | | | | | 0 | 4.10.2018 | 1.8.2019 | רשום | 1092 | | | | | ‎ 2.11.2015 | 26.9.2013 | 3‏ | רשום | | |

דיון והכרעה

כאמור עילת הסירוב לסימן המבוקש היא כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל היותו חסר אופי מבחין לאור הוראות הסעיפים 8(א) ו- 10(11).

סעיף 11 לפקודה מונה 14 חלופות של סימנים שאינם כשירים לרישום, ביניהן סעיף 10(11) לפקודה אשר לשונו:

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונס או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9".

סעיף 10(11) לפקודה קובע כי הסימנים המפורטים בו יהיו חסרי אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודה ולכן אינם כשירים לרישום ועלול לא יוכח כי רכשו אופי מבחין (כלומר בעלי אופי מבחין נרכש כמשמעותו בסעיף 8(ב) לפקודה).

אבחן תחילה אם הסימן נופל בגדר סעיף 10(11) לפקודה והינו חסר אופי מבחין אינהרנטי כמשמעותו בסעיף 8(א) לפקודה.

המילה 5 טש בתעתיק לאנגלית .41 אהסזדג א

5. בענייננו הסימן המבוקש " 53 ב " הוא תעתיק של המילה .41 41101 א שמשמעותה באנגלית לאומי ועל כך אין מחלוקת. יחד עם זאת, המבקשת טוענת כי התעתיק בערבית של המילה .41 110 אז (כלומר הסימן המבוקש) הוא חסר כל משמעות ופשר (ראו תשובת המבקשת מיוס 15.4.19).

על פי המבקשת (בתשובתה מיום 16.12.2018) "הצרכן הממוצע לא יכיר ויבין את משמעות הסימן. הרי שמרבית הציבור הישראלי אינו דובר את השפה הערבית ועל כן, בראיית ציבור זה, המשמעות היחידה של הסימן היא ויזואלית ורצף העיצורים המרכיבים אותה הוא שרירותי".

אינני מסכימה עם קו הטיעון וה. לציבור שאינו דובר ערבית ואינו מכיר כלל את השפה הערבית סימן מילולי אולי יהיה חסר פשר אבל גם יהיה חסר אופי מבחין אינהרנטי. צרכן כזה לא יוכל במבט חטוף או אפילו במבט מעמיק להבחין בין המילה 33 ג( (שתעתיקה הוא .110.41 אז) לבין מילה באורך דומה בשפה הערבית שתעתיקה אחר לגמרי ולא יוכל לשייך אותה למקור הטובין. צרכן שאינו קורא ערבית לא יוכל על סמך הסימן המבוקש לקרוא למוצר בשמו ובוודאי שלא יוכל לקשר אותו לסימן ".1 אסז1ג א" המאפיין את הטובין של המבקשת ברחבי העולס.

ככל שכוונת המבקשת היא לפנות לציבור שאינו דובר ערבית בכיתוב בערבית דווקא, הרי שאז סימן מעוצב הוא הסימן אשר יכול להשיג מטרה זו. ואכן למבקשת סימן מעוצב רשום בערבית הכולל את המילה 55 ג (סימן רישום מספר 309510). על אף העובדה שהגרפיקה בסימן וה צנועה ושהמילה 3 ב( היא הרכיב הדומיננטי, סימן ה הינו בעל אופי מבחין אשר מתכתב עם הסימן המעוצב באנגלית (סימן רישום מספר 101078).

השכל הישר אומר כי סימן בלתי מעוצב, שכתוב בערבית מכוון לקהל אשר דובר את השפה או לפחות קורא ערבית ומסוגל לתת משמעות לצרוף האותיות. ואכן במהלך הדיון בתשובה לשאלתי הגדיר ב"כ המבקשת את הצרכן הממוצע שאליו מכוון הסימן באופן הבא (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 9 שורות 21-11):

כב' הפוסקת: ... אתם מבקשים סימן בעובית לדעתך הצרכן הרלוונטי הוא כל שכבות המדינה או רק האוכלוסייה הערבית? עו"ד בהן : אני חושב שזה בעיקר דוברי ערבית, אבל אני מזכיר שדוברי ערבית בישראל יש שם אוכלוסייה משכילה גדולה מאוד שהיא גם צרכנית אינטונט גדולה מאוד. זאת

אומרת הצרכנים האלה *כירו את הסימן גם מהתיפושים הכלליים שלהם באנגלית, בעברית וגם בערבית והצרכנים האלה מכירים, הם תיירים דחופים, כמו כל הישראלים, והם נוסעים המון והס מכירים.

כלומר על פי המבקשת עצמה הסימן מכוון בעיקר לדוברי ערבית, כלומר צרכנים אשר קוראים את הסימן "3 טנ" כ ".81 110 אז", ואשר בקרבם יש "אוכלוסייה משכילה גדולה מאד ". אני סבורה שאוכלוסייה זו מבינה את המשמעות המילולית של המילה .1 ד א כלאומי. יתרה מכך, אף אס חלק מאוכלוסיית הצרכנים הרלוונטיים אינו יודע את משמעות המילה במדויק הרי מילה זו אינה שרירותית לידיו וזרה לו לגמרי, אלא סביר יותר שהיא מוכרת לצרכן כמילה בינלאומית אוניברסלית אף אס אינו יודע את פרושה המילוני, ולו רק בשל החשיפה לאינטרנט אותה ציין ב"כ המבקשת וסמני מסחר בינלאומיים מוכרים כמו 0100780116.

לאור האמור אני סבורה שהמילה ב3 0( בערבית עבור הצרכן הרלבנטי (קורא הערבית) כמוה כ-, .81 41102 א באנגלית או נשיונל בעברית, וחי מילה מילונית בעלת משמעות בשפה האנגלית.

מסכימה אני עם טענת המבקשת כי המילה 33 ט(. אינה תיאורית במובן הפשוט. כלומר כלומר ברי שהמילה אינה מתארת את שירותי השכרת רכב והזמנה להשכרת רכב ככאלה השייכיס ללאוס או למדינה בדומה לנבחרת לאומית או ספריה לאומית. (ראו פסק הדין המנחה לעניי קטגוריוציה של סימני מסחר וציר התיאוריות, ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע "מ -עיתון "משפחה" נ' א.ש. שניר בע"מ, פיסקה3 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 3.8.09)).

יחד עם זאת, לא מדובר במילה שרירותית, מומצאת שהיא פרי הדמיון אלא מילה אשר נעשה בה שימוש בתחוום המסחרי לטובין ולשירותים וניס כמילה משבחת שמטרתה לתת לשרות מן הילה מסוימת. כפי שהסביר זאת ב"כ המבקשת במהלך הדיון:

עו"ד כהן: ... אין שום פגם במילה מילונית. השאלה רק אם המילה הזאת היא באמת תיאורית, או באופן אחר היא נחוצה לצורך המסחר הפתוח. אז אני אגדיר כבר לדעתי אין פה שוס דבר תיאורי, מה לאומי ברכב מושהסימן המילולי לבעל אופי מבחין.

יתרה מזאת, אפילו היו הנתונים מלמדיס על שימוש נרחב בסימן המילולי ברחבי העולס, לא ניתן להסיק מכך שהסימן רכש אופי מבחין בישראל. ממילא המבקשת אינה טוענת כי הכרות הציבור את הסימן חוצה גבולות וכי סימנה הוא סימן מסחר מוכר היטב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה (ראו לפרוטוקול הדיון עמוד 11 שורות 8-3).

באשר לשימוש בסימן בישראל, לא הובאו נתונים לגבי מידת המאמץ שהושקעה ביצירת קשר תודעתי בין הסימן המילולי או המעוצב, לבין מקור הטובין אצל הצרכנים הרלוונטיים (ציבור דוברי הערבית בישראל) לא ברור איוּה חלק מתוך -50 מיליון הדולר אשר נטען שהושקעו בקידוס "הסימן" ברחבי העולס הושקעו בישראל.

אמנסם נטעו כי בכל שנה בחמש השנים שקדמו לתצהיר למעלה מ-4,000 השכרות רכב בוצעו ממחשבים בעלי כתובת 12 ישראלית, וכי בוצעו כ-1,300 הזמנות של אזרחים ישראלים, ואלא לא ניתן ללמוד מנתון וה על שימוש למעשה בסימן המילולי בכלל.

ובערבית בפרט, כמו כן, לא ניתן לדעת מה חלקס של קוראי ערבית מקרב המזינים הישראליים והאס למשל ייתכן שנעשו הומנות רבות מאותה כתובת 12. לא הובאו נתונים באשר לגודל השוק של השכרות הרכב בכלל ועל חלקה היחסי של נשיונל בשוק זה.

המבקשת מציינת כי מידי שנה בחמש השנים שקדמו לכתיבת התצהיר (2013-2018), בוצעו 18,000 כניסות מכתובות 12 ישראליות. אין בנתונים כדי ללמד על היקף השימוש למעשה בסימן המילולי בכלל ובערבית בפרט. לא ניתן לדעת איזה חלק מהכניסות לאתר היו של קוראי ערבית וכמה כניסות נעשו מאותה כתובת 12 ועוד.

גם הנתון לפיו מעל 3,500 לקוחות עם כתובות 12 ישראליות חברים המועדון הלקוחות של המבקשת אין בה כדי להועיל, לא ברור איוה אחוז מהמשתמשים אשר בחרו להיות חברים במועדון הלקוחות, וממילא מועדון הלקוחות כלל אינו נושא את השס ואינו יכול ללמד על שימוש בסימן.

במהלך הדיון הגישה המבקשת תמונות מנמלי תעופה בריאד, סעודיה, אבו דאבי, בהס נעשה שימוש בסימן המעוצב בערבית וכן פרסומות ממדינות ערביות שונות, בנוסף לשימוש בסימן המעוצב באנגלית בנמל תעופה בישראל. הנתונים נקודות אלו מלמדיס על שימוש בסימן המעוצב, ואפילו ניתן היה ללמוד מהס על שימוש בסימן המילולי אין בתמונות אלה כדי להצביע על היקף השימוש בכלל ועל שימוש בהיקף נרחב בישראל, אשר יכול להקנות לסימן אופי מבחין נרכש. המבקשת לא הציגה סקר או נתונים תומכים אחריס לביסוס טענתה על אופי מבחין נרכש.

לאור האמור, מסקנתי היא כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין נרכש ובהיותו תיאורי אין הסימן כשיר לרישום.

טענות נוספות של המבקשת

המבקשת טענה כי הסימן המבוקש נרשם במספר מדינות בעולסם, ראשית אין בכך כדי להשליך על בחינת הסימן בישראל, שנית טענה זו נעדרת ביסוס בראיות המבקשת (נספת תצהירו של מר *0₪16). מנספח 4 עולה כי כל הסימנים נרשמו באנגלית, ולא ניתן ללמוד מנספח זה האס מדובר בסימנים מילוליים או מעוצבים ומבדיקה שנעשתה במחלקת סימני המסחר עולה כי מרבית הסימנים שנרשמו הס מעוצבים. יתרה מזאת, ב"כ המבקשת לא הצליח להצביע על מדינות בהן נתבקש או נרשם הסימן המילולי בערבית (ר' פרוטוקול הדיון עמוד 13 שורות 15-9).

ויודגש, רישומו של הסימן המבוקש (מילולי) הינו למעשה הפקעת המילים 33 טש ו- העולמי מהציבור, (בהגייתה של המלה אין חשיבות לשפת האותיות.

המרכיבות אותה, ערביות, לועזיות או עבריות). לפיכך ראוי שהפקעה כזו תעשה בוהירות יתרה כדברי כב' השופט רובינשטיין בע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בע "מ, בפסקה ת':

"סימן מסחר מבחין בין מוצריו של בעל סימן המסחר לבין המוצרים המתחרים (באותו ענף ולעתים אף בענפים אחרים). רישום סימן המסחר מאפשר לבעל הסימן להגן על המוניטין שנוצר למוצריו. נוכח האמור, נועדו הוראות פקודת סימני המסחר להעניק הגנה ליחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש... לצד הגנה זו נועדה הפקודה להגן אף על האינטרס הציבורי שבמניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר ... מנגד, הפקעת יתר של סימנים מן חילת הכלל (על ידי רישומם) עלולה לפגוע בחופש העיסוק ובחופש הביטוי של כלל הציבור. לפיכך, נדרש הליך הרישום של סימני המסחר לאזן בין כלל האינטרסים הנזכרים, ומחייב איפוא נקיטה במידה רבה של זהירות."

8. בנסיבות בהן למבקשת שני סימנים רשומים מעוצבים הכוללים את 3 ב( ו- כרכיב דומיננטי, יש למעשה לבעלת הסימנים, המבקשת בענייננו, הגנה על המוניטין נטען למוצריה. יש בהגנה זו גם כדי למנוע את הטעיית הציבור עקב שימוש בלתי מורשה בסימנים ועמד על כך גם ב"כ המבקשת במהלך הדיון:

עו"ד כהן: "אבל הרי איש לא יחלוק שהרכיב הדומיננטי בשני הרישומים האלה, זאת המילה בכיתוב אנגלית ובכיתוב בערבית ולכן מי שישתמש במילה, בסימן הזה, המילים לשירותים דומים לשלנו בכל שפה שהיא יפר את הסימנים"...

אני מסכים למרות שאני חושב שזה לא משנה כי סימן כזה מגן על כל שימוש בסימן שזהה או דומה לו עד כדי להטעות, זה המבחן, צריך לזכור את זה. ההגנה היא לא הגנת קובייה קטנה, היא הגנה משמעותית ולכן אמרתי מלכתחילה, עם רישום, בלי רישום, עם הרישום הזה, עם רישום אחר, הסימן להשכרת רכב קיים ומוגן וכל מי שירצה לרשום היום בעברית, ברוסית, בסינית, ביפנית או בערבית ויעשה בכל עיצוב שהוא, אתם צריכים לסרב אותו כי הוא ירשום סימן שיש בו, שהוא, תגידו שלא זהה אז

לפחות דומה עד כדי להטעות. ". (פרוטוקול הדיון עמוד שורות 7 וכן עמוד5 שורות1 -7)

9. לאור האמור, נראה כי המבקשת אינה חולקת על כך שרישום סימןיה המעוצב משרת את אינטרס הציבור למניעת הטעיה ואת אינטרס המבקשת לשמירה על המוניטין שלה, זאת אף ללא רישום הסימן המילולי המבוקש. מנגד הפקעת המילה מן הציבור עלולה לפגוע בתחרות החופשית, חופש העיסוק ובחופש הביטוי של כלל הציבור.

סוף דבר, הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 291758 נדחית לאור אי כשירות הסימן בהתאם להוראות סעיפים 8(א) ו- 10(11) לפקודה.