סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 7 , 9 ,7 7

המבקשת 1: קונדיטורית אנגל י. מוצרי מאפה בע"מ ע"י ב"כ: בלום, גדור פריימן ושות', עו"ד

המבקשות 2: מגדניית אנג'ל שלמה א. אנג'ל בע"מ ע"י ב"כ: י. סלומון ליפשיצ ושות'

בפני בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר של שתי המבקשות - קונדיטורית אנגל י. מוצרי מאפה בע"מ ( להלן: "המבקשת 1") מגדניית אנג'ל ושלמה א. אנג'ל בע"מ (להלן יחד: "המבקשת 2").

המבקשת 1, "קונדיטורית אנגל בע"מ" הינה עסק משפחתי שמתמחה באפייה של דברי מאפה קטניס ארוזיס לפי משקל ונמכרס בסיטונאות לרשתות שיווק. היא הוקמה בשנות ה-50 של המאה הקודמת בידי סב המשפחה, יצחק אנגל.

המבקשת 2, "שלמה א. אנג'ל בע"מ", הינה מאפייה לייצור ולשיווק מגוון לחמים, לחמניות ודברי מאפה בפריסה ארצית, אשר הוקמה בשנת 1927.

המבקשות הגישו בקשות לרישום סימני המסחר כפי שיפורט להלן. משסברה מחלקת סימני המסחר כי הסימנים שרישומם מתבקש דומים עד כדי להטעות נפתח הליך תחרות בין הסימנים בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

בהתאם להחלטת הרשם נדונה תחילה כשירות הרישום של סימני המסחר 269997 ו-269996 שהגישה המבקשת 1 וזאת לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודה בשל רישום בפנקס של סימנים שבבעלות המבקשת 2. במהלך הדיון נחה המבקשת 1 את בקשתה לרישום סימן מסחר 6. בסיום הדיון החליט כב' הרשם להמשיך את הליך התחרות בין המבקשת 1 שהגישה

את בקשה 269997 לבין המבקשות 2 שהגישו את הבקשות לרישום סימני מסחר שמספריהן .265729, 2691599 ,0. לבקשת הצדדים צורפו להליך ביום 27.8.2017 הסימנים הנוספים הבאים: בקשה לרישום סימן מסחר 278910 שהגישה המבקשת 1 ובקשות 284860 ו-291458 שהגישו המבקשות 2.

א. סימני המבקשת 1:

הסימן

ב. סימני המבקשת 2:

הסימן קונדיטורית אנג'ל אנג'לי

אנג'לנו

להלן הסימנים שרישומם מתבקש כעת :

מספר הסימן

' | 269997 בסוג 30

0 בסוג 30

מספר הסימן

9 בסוג 30

9 בסוג 30

0 בסוג 30

מועד ההגשה

2104

15

מועד ההגשה

204

[1204 .10

0 בסוג 30 66

8 בסוג 30 21207

2093 7%

לחם מחמצת בסגנון צרפתי

טענות הצדדים

כל אחת מן המבקשות טוענת כי זכאית לרישום את הסימנים וגוברת על זו של רעיתה.

טענותיה של מבקשת 1:

המבקשת 1 טוענת כי קונדיטורית אנגל מנוהלת מאז הקמתה בידי משפחת אנגל, תחילה בידי הסב, מר יצחק אנגל, וכיוון בידי נכדו, מר לירון אנגל. עוד טוענת המבקשת 1 כי מאו ועד היו משווקיס דברי המאפה באריזות הנושאות את הסימנים אנגל בעברית ובאנגלית ((6פַחם) וכי במהלך 27 השניס האחרונות שווקו ע"י חברת רזיט שיווק בע"מ כ-50 מיליון אריזות הנושאות את השס "קונדיטורית אנגל" ואת המותגים "אנגל" או "אנגל - .זַאסאת", ברשתות שיווק המזון בפריסה ארצית.

עוד טוענת המבקשת 1 כי סימני המבקשות 2 הוגשו בחוסר תום לב בשל העובדה שהמבקשת 2 מעולם לא עשתה שימוש בסימן "קונדיטורית אנג'ל". לטענת המבקשת 1, מרבית מוצריה של המבקשת 2 נושאים את הסימן "מאפיות אנג'ל". יתרה מכך, כשהקימה המבקשת 2 את מפעל העוגיות היא בחרה בשס "מגדניית אנג'ל בע"מ". לפיכך המבקשת 1 סבורה כי המבקשת 2 הגישה את הבקשות לרישום סימני המסחר אך ורק כדי לחסום את המבקשת 1.

עוד טוענת המבקשת 1 כי היא בחרה בסימניה בתום לב כאשר המייסד בחר להשתמש בשמו כשס הקונדיטוריה.

המבקשת 1 סבורה כי לא היה מקום לפתוח בהליך זה בין הסימנים בהעדר דמיון מטעה ביניהם וזאת במיוחד לאור קביעתו של כב' הרשם בהליך שהתנהל בפניו. המבקשת 1 מוסיפה וטוענת כי עד לכניסתה של המבקשת 2 לרשתות השיווק לא היה כל בלבול של הצרכנים באשר למקור הטובין. למעשה, ככל שקיימת טעות בקרב הציבור, זו נגרמה בשל כניסתה של המבקשת 2 לרשתות השיווק שפעלה המבקשת 1 באין מפריע במשך שנים.

1. המבקשת 1 טוענת שאין להחיל את הוראת סעיף 29 לפקודה על הסימנים המבוקשים 267779 ו-278910, מאחר והרשם קבע בהחלטתו מיום 02.07.2017 כי בניגוד להחלטת הבוחנת, הסימנים כשירים לרישום בהתאם לסעיף 9(11) ביחס לסימנים הרשומים של המבקשת.

טענותיה של מבקשת 2:

המבקשת 2 טוענת שקיימת הטעיה של ציבור הצרכנים. הטעיה זו גרמה להגשת תביעה ייצוגית נגד המבקשת 2 ביחס למוצרים של המבקשת 1 מבלי שהתובעים הבחינו במקור הטובין הנכון. בעקבות הטעיה זו שלחה המבקשת 2 מכתב התראה למבקשת 1 והוא שגרס לה להגיש את בקשותיה לרישום סימני המסחר. לפיכך סבורה המבקשת 2 כי דווקא המבקשת 1 היא שהגישה את סימניה בחוסר תום לב.

כמו כן טוענת המבקשת 2 כי הבחירה והשימוש בשם אנגל מהוות ניסיון להיבנות מהמוניטין שלה. לטענתה, הימנעותה של מבקשת 1 מלהביא לעדות את מר דורון אנגל, בנו של מייסד החברה, והבאתו של מר לירון אנגל במקומו, אף כי לא היה עד לבחירת השם, הינן ראיה לכך.

עוד טוענת המבקשת 2 כי עדות ספקי האריזות והמדבקות של המבקשת 1 בעניין בחירת השס אנגל החינה עדות מפי השמועה ודינה להיפסל בשל העובדה שהם לא היו עדים להליך בחירת השס או שותפים לו. עוד מוסיפה המבקשת 2 כי עדות הספקים לעניין היקף השימוש של המבקשת 1 בסימנים הנדוניס הינה מעורפלת ולא ברורה, ושהמכתבים שצורפו לתצהירים מראי החשבון שלהם מציגים נתוני מכירות ממוצעים בלבד מבלי לציין נתונים קונקרטיים.

עוד מפנה המבקשת 2 לעובדה שלשון התצהירים של הספקים זהה, דבר הפוגע במהימנותם. המבקשת 2 הוסיפה כי במהלך חקירתם הנגדית הספקים סתרו את הנטען בתצהיריהם במספר נקודות מפתח.

טענה נוספת בפי המבקשת 2 הינה שהסימן אנג'ל הינו סימן מוכר היטב. המבקשת 2 עשתה שימוש בסימן מיום היווסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת והיא משקיעה משאביס רבים ביצור, בשיווק וכן בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להשבחת פסי הייצור שלה. השקעות אלה הפכו אותה לאחת היצרניות הגדולות והמוכרות על ידי הצרכנים במגזר המאפים.

ראיות הצדדים:

המבקשת 1 הגישה מטעמה תצהירים מפי העדים הבאים :

א. מר לירון אנגל, אחד ממנהלי המבקשת 1 ונכדו של מייסדה.

ב. מר יוסף פישמן, בעלים של חברת רזיט שיווק בע"מ, ששימשה כמפיצה של המבקשת 1 בתקופות שונות.

ג. מר דוד חורש, מנכ"ל חברת ואקוטק אריזות בע"מ, שסיפקה אריזות למבקשת 1.

ד. מר רן קרן, מנכ"ל של חברת מיכל הב אריזות בע"מ, שסיפקה אריזות למבקשת 1 בתקופות שונות.

ה. מרברוך גל, מנהל מכירות בחברת כסיף דקלה 2001 בע"מ, אשר סיפקה למבקשת 1 מדבקות ותוויות.

ו. מר דוד אברג'יל, בעלים של חברת השוקד דפוס לתוויות (1986) בע"מ, אשר סיפקה תוויות למבקשת 1. עד וה לא התייצב לחקירה נגדית ועל כן תצהירו נמחק במהלך הדיון.

המבקשת 2 הגישה תצהירים מפי העדים הבאים : א מר טל בן כליפא, זכיין של המבקשת 2, המפעיל בית קפה תחת הסימן אנג'ל.

ב. מר יגאל חיאת, סמנכ"ל של המבקשת 2 ומנהל תחום הקונדיטוריה במבקשת 2. שאלת הדמיון בין הסימנים

9. טענה מקדמית שהעלתה המבקשת 1 הינה כי הסימנים כלל אינס דומים ה לוזה ועל כן הליך התחרות לא נפתח בדין. לטענתה, כב' הרשם הכריע בהחלטתו מיום 7.2.2017 כי הסימנים המבוקשים שלה אינם דומיס לסימנים הרשומיים של המבקשת 2. היא מבקשת שאגזור מכאן את המסקנה כי לא היה מקום לפתיחת הליך זה.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הקביעה של כבוד הרשם (כתוארו אז), אסא קלינג, התייחסה למידת הדמיון בין הסימנים המבוקשים של המבקשת 1 לבין הסימנים הרשומיים של המבקשת 2 אין זו השאלה שבפניי, שהרי הסימנים המבוקשים אינם זהים לאלה הרשומים. שנית, קביעה זו שהתקבלה בהליך חד צדדי בפני הרשם נועדה לבחון האס יש מקום להגיע להליך התחרות שכן הייתה אפשרות שהסימנים המבוקשים ייפסלו בהתאם לסעיף 9(11) לאור הסימנים הרשומיים. כל שהכריע הרשם הוא כי עדיין נדרשת הכרעה בהליך התחרות, אשר מטבע הדברים, נשמעיס בו שני הצדדים.

גס את הטענה כי אין דמיון בין הסימנים המבוקשים של שני הצדדים אין בידי לקבל. לצורך בחינת שאלת הדמיון המטעה בין סימני המסחר פיתחה הפסיקה שלושה מבחנים עיקריים שזכו לכינוי "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ; ומבחן יתר נסיבות העניין. (ראו, ע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע "מ (פורסם בנבו, 12.01.2010) (להלן: "עניין מולטילוק"); ע"א 563/11 אסזא1.0ב5 5הפזסה 6 נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו, 27.08.2012).

המבחן הראשון הינו מבחן המראה והצליל. הרכיב העיקרי והמובלט בסימנים המבוקשים הוא שמות המשפחה של הבעלים והמייסדים של המבקשות "אנגל" ו אנג'ל", בהתאמה. שני הסימנים "אנגל" ו "אנג'ל, מכיליס אותיות זהות ונבדלים בגרש שמוצבת מעל לאות ג, אפילו כשאחד הסימנים של מבקשת 1 מנוקד, העובדה שאף סימן מהסימנים של המבקשת 2 אינו מנוקד מגביר את הסיכוי להטעיה. בעניין זה מרחיב ואומר המלומד א. ח. זליגסון:

"דווקא בשפה העברית המודפסת דק באותיות בלי ניקוד, קודה לעיתים קרובות שקיים דמיון בין המילים בשעה זהות אותיותיהן, אף על פי שניתן לבטאן בצלצול שונה". ראו א.ח. וליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (הוצאת שוקן, תשל"ג) בעמ' 80, (להלן: "זליגסון").

יישוס מבחן המראה נעשה על דרך ההשוואה בין הסימנים בכללותם, ולא די בעריכת השוואה ביו הרכיבים הדומיננטיים בלבד. ואולס, כפי שנקבע בעניין מולטילוק על מנת להגיע למסקנה שאין דמיון מטעה בין הסימנים אין להסתפק בקיוס הבדלים מסוימים בין הסימנים אלא יש לבחון אס קייס חשש סביר להטעיה אס ייחשף הצרכן לסימנים בהזדמנויות שונות.

בנוסף נקבע שיתכנו מקריבה בהס אין חשש שהצרכן יטעה בין שני סימנים ויחשוב שמדובר באותו סימן, אלא יחשוב שהסימנים השונים ס וריאציה או חידוש של אותו סימן. מצב כזה יתקיים כאשר ביסוד שני הסימנים ניצב "רעיון" והה, אף אס הייצוג הגרפי שונה. (עניין מולטילוק, ע"א 8441/04 16 !וש נ' שגב (השופטת ברלינר) (פורסם בנבו, 23.8.06)). קביעה זו מתיישבת עס העובדה ששתי המבקשות משתמשות ביותר מסימן אחד. בענייננו נראה כי מתקייים חשש זה והציבור מייחס סימן של אחת המבקשות לשנייה במחשבה שזה וריאציה או חידוש של סימניה.

זאת ועוד, דברים מן הרכיבים המבדילים בין הסימנים הינס רכיבים "שקופים", דהיינו כאלה המקובלים במסחר ואשר הצרכן נוטה להתעלם מהם. ראה לעניין ע"א 1677/05 601566 261601 3' 186 1616015103 )1+ 1 (פורסם בנבו, 29.6.2006):

"כדי להבהיר ולהסיר כל ספק - אין מדובר "בפירוק לגורמים" של הסימן לצורך ההשוואה (האות לחוד והמילה מאז1אס לחוד), אלא בקביעה שבשל "שקיפותה" של המילה מאזזאס - הצרכן הממוצע בעל הזיכרון הבלתי מושלם, יתמקד דוקא בחלק "הנראה לעין" קרי - החלק המובחן ולא בחלק השקוף, וממילא לא יוטעה,

בפדשת טעם טבע שהוזכרה לעיל מפנה כב' השופט א' גלוניס לפסיקה האנגלית בנושא זה אשד;

"הכירה לא אחת בכך שכאשר כוללים הסימנים מושא ההשוואה כיב משותף שהינו מקובל בענף ₪006 6תז חס הסחתוהזס), נוטים הצרכנים ליתן את הדעת דווקא על החלקים האחרים של הסימנים ולהבתי( ביניהם באמצעות חלקים אלו..." (שם, עמ' 456)."

דברים אלה נכונים ביחס לרכיבים "קונדיטורית", "מאפה" ודומיהם אשר נהוגים בס בתחום המאפים. מסקנתי הינה, אפוא, כי הסימנים דומים עד כדי להטעות במראה ובצליל.

ביחס למבחן הסחורות אין מחלוקת כי עסקינןו בדברי מאפה שנועדו למטרות דומות ואשר צינורות השיווק שלהס דומיס. ברי כי לחם ועוגות נמכרס לעתיים קרובות באותן מאפיות ובמדפים סמוכים ברשתות השיווק. עצס העובדה שהמבקשת 2 מוכרת גם לחמיסם בנוסף למאפים אין בה כדי לסייע לצרכן להבדיל בין מוצרי המאפה והקונדיטוריה של שתי המבקשות (לעניין מבחן הסחורות, ראה זליגסון, בעמ' 83).

במסגרת מבחן יתר נסיבות העניין יש לקחת בחשבון את הבלבול בפועל בקרב הציבור ביחס למקור הטובין של מוצרי המבקשת 1. הטעיה זו מתבטאת, בין היתר, בתביעה הייצוגית שהוגשה כנגד המבקשת 2 בגין מוצרים פגומים של המבקשת 1. גם מר כליפא העיד מטעם המבקשת 2 כי קיבל תלונות של לקוחות לא מרוצים מאיכות המוצרים שהם רכשו. בדיקה שנערכה בעקבות הדיווח העלתה כי המוצרים מושא התלונות אינם מיוצריים בידי המבקשת 2 אלא בידי המבקשת 1.

מר לירון אנגל העיד בחקירתו הנגדית כי גס המבקשת 1 קיבלה תלונות בשל מוצרים שהתברר

לאחר מכן שהן מוצרים של המבקשת 2 (עמ' 160 לפרוטוקול הדיון), אך מעבר לעדותו לא צורפו ראיות לכך. ההסבר שנתן לכך שהתביעה הייצוגית הוגשה בטעות כנגד המבקשת 2 היה שעורך הדין שהגישה אותה היה "רשלן" (עמ' 166 לפרוטוקול הדיון).

מן האמור עולה בבירור כי קיים דמיון מטעה בין הסימנים וכי לא די בהבדלים ביניהם כדי לאפשר לציבור להבחין בין מוצרי המבקשת 1 לבין אלה של המבקשת 2.

רישום מקביל

1. המסקנה לפיה קיים דמיון מטעה בין הסימנים ואף קייס בלבול בפועל בשוק משליכה גם על נכונות הרשם להורות על רישום מקביל של הסימנים המבוקשים. סמכות הרשם להורות כאמור קבועה בסעיף 30(א) לפקודה :

"(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מלוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישום סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים (בהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

2. המבקשת 1 ביקשה כי אורה על רישום מקביל של הסימנים. בהחלטות לפי סעיף זה ישס הדגש על תום לב של כל צד באימוץ הסימן, וכן על הצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני סימנים דומים העלוליס לגרום להטעיה או לתחרות מסחרית בלתי הוגנת. (ראו ע"א 8778/04 מחלבות

יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (פורסם בנבו, 30.04.2007 (להלן: "עניין יטבתה"); ע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע "מ (פורסם בנבו, 7 (להלן: "עניין מלכי")).

3. אף מבלי להתייחס לתום לב של המבקשות, אשר ממילא יידון בהמשך, די בכך שקיימת הטעיה בשוק אשר לא נמצאו דרכים למנוע אותה, על מנת לדחות את הבקשה לרישום הסימנים במקביל.

קביעת עדיפות בין המבקשות

4. שהתברר שהסימנים אכן דומים ואין אפשרות לרשלכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובק ומושרש הן במשפטים אודחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי -הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה",

המבקשת 1 לא סיפקה הסברים להימנעותה זו ואולם איני סבורה כי די בכך כדי לקבוע כי בחירת השס נעשתה בחוסר תוס לב בהעדר כל ראיה לכך למעט הימנעות זו. זאת ועוד, כלל לא ברור האס בנו של המייסד מצוי בנסיבות בחירת השם, אס לאו.

המבקשת 1 טוענת מצידה כי דווקא המבקשת 2 היא שנהגה בחוסר תוס לב עת הגישה את הבקשה לרישום סימן המסחר "קונדיטורית אנג'ל", סימן 265729, וזאת בטרס שלחה את מכתב ההתראה על הפרתו אף שבאותה עת לא עשתה שימוש בצירוף זה. המבקשת 2 טענה בסיכומיה בתשובה כי טענה וו מהווה הרחבת חזית. משמעותו של האיסור להרחיב את חזית המחלוקת הובהרה היטב ברע"א 4712/08 עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע "מ, פס' 5 לפסק דינו של השופט דנציגר (פורסס בנבו, 5.11.2008)), שקובע בית משפט כך:

"האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל -דין אינו רשאי לחדוג מגדד המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי -טענות, אלא אם כן נענה בית - המשפט לבקשתו לתקן את כתבי -טענותיו, או אס הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 *ולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נה(2) 145, 151 (2003))," יוזכר בי בהליכים לפי סעיף 29 לפקודה אין הצדדים מגישים כתבי טענות וחזית המחלוקת הינה, למעשה, אותם מבחינים לקביעת עדיפות מבקש אחד על פני משנהו. טענת המבקשת 1 בסיכומיה מתייחסת לראיות שהוצגו בהליך בידי המבקשת 2 ולהעדר כל ראיה לשימוש בסימן "קונדיטורית אנג'ל". לפיכך לא ניתן לטעון כי התייחסות זו בסיכומיו לראיות הצד שכנגד מהווה הרחבת חזית.

לגוף טענת המבקשת 1 אציין כי לא ניתן לקבל ממספר טעמים. ראשית, כבר נקבע כי אין לראות בהגשת בקשה לרישום סימן מסחר כצעד הגנתי משוס חוסר תוס לב (ראה ההחלטה בעניי בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 183948 ו-191785 יובל ירין ים המלח בע"מ נ' אנה לוטן בע"מ (פורסס באתר רשות הפטנטים, 14.8.08), פס' 32). שנית, אף אס לא היה שימוש בצירוף המבוקש, הרי ששימוש בסימן אנג'ל לממכר מוצרי קונדיטוריה היה גם היה וממילא הרכיב "קונדיטוריה" בסימן המבוקש הינו רכיב זניח.

יש להזכיר כי המבקשת 1 כלל לא רשמה את סימניה למרות הטענה כי השתמשה בהם במשך עשרות שנים. רק לאחר שקיבלה מכתבי התראה מן המבקשת 2 החליטה לפעול לרישום הסימניס וזאת לאחר שהמבקשת 1 פעלה גסה היא לרישומם. לפיכך טענה זו כי יש בהגשת הבקשות משוס חוסר תוס לב משמשת במקרה זה חרב פיפיות עבורה.

אוסיף ואציין כי לא הוצגו בפני ראיות המעידות על כך שהמבקשת 1 השתמשה בסימנה בחוסר תוס לב או שהיא הייתה מודעת להטעיה הקיימת בשוק במשך כל תקופת השימוש. במשך תקופה ממושכת פעלו הצדדים במקביל באין מפריע, ככל הנראה בשל שיווק הטובין בערוצים

עיקרו של מבחן זה לבחון באופן מן הסימניס נעשה שימוש נרחב יותר מבחינת היקפו ומשכו (ר' א. ח. וליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג-1973, בעמוד 53). על פי רוב דרשה הפסיקה כי השימוש בסימן יהיה כזה שיביא לרכישת מוניטין לבעליו (ראה עניין יוטבתה, בפסקה כ"ה).

מר לירון אנגל העיד מטעמו המבקשת 1 אודות היקף ומשך השימוש בסימניה. בתצהירו ציין מר אנגל כי אין בידיו ראיות על שימוש שעשתה המבקשת 1 בסימניס המבוקשיס בתקופה הקודמת לחמש עשרה השנים האחרונות. הסיבה לכך, לטענתו, הינה פרק הומן שחלף. ואת זאת, גם הראיות שהתייחסו לתקופה האחרונה היו דלות ביחס להיקף השימוש הנטען. על פי תצהירו של מר אנגל היקף המכירות לשנת 2014 של המבקשת 1 לרשתות השיווק ובסיטונאות הסתכם ב-35 מיליון ש"ח וכבר בשנות השמוניס הופצו לרשתות השיווק עשרות טונות של דברי מאפה. ואת העד לא סיפק לכך כל ראיה חיצונית, כגון דו"חות כספיים או אישור של רואה חשבון.

מר לירון אנגל העיד כי הוא מעורב בניהול החברה המבקשת 1 מזה כ-15 שנים. עם זאת, העיד גם על התרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתפקיד. כך, למשל, טען בעדותו כי שס העסק היה מתחילתו בשנות ה-50' "קונדיטורית אנגל" וזאת למרות שגם לכך לא הובאו ראיות חיצוניות. אשר לתצהירים הנוספים שהתייחסו לנושא זה, אלה היוו עדות מפי השמועה באשר הובאו בידי מי שכלל לא היו עדים לכך. למרות הטענה כי הצירוף היה בשימוש במשך תקופה ארוכה, לא היה בפיו הסבר לכך שבעת שהחברה נרשמה בשנת 1973, היה שמה נקראה "אנגל הניה ויצחק שיווק מעדני בע"מ" (עמ' 146 - 147 לפרוטוקול הדיון). כמו כן לא היה בפיו הסבר מדוע תעודות הכשרות של החברה ומרבית החשבוניות הוצאו על שס חברה אחרת (שיבולים).

מן החקירה הנגדית עלה כי מטבע העד אינו יכול להעיד מידיעה אישית על היקף השימוש בסימן בתקופת ילדותו ואולס כשנשאל מדוע אביו לא מצא לנכון להעיד בהליך שבפניי, השיב כי פעל בהתאם להנחיית עורך-דינו (עמ' 154 לפרוטוקול). אשר לראיות חיצוניות לשימוש שנעשה משנות החמישים ועד כניסתו כמנהל בחברה, הפנה לשקפים ותמונות שלא צורפו כראיות בשל עצת עורך-דינו (עמ' 154 לפרוטוקול הדיון). כשנשאל מדוע לא צירף ראיות באשר לשימוש הנרחב הנטען גם בשניס האחרונות השיב העד כך (עמ' 156 לפרוטוקול הדיון):

"עו"ד נדדה בן צבי : אם יש לך פרסומים, חשבוניות, נייר מכתבים, משאיות, איפה כל הדברים האלה?

מר לירון אנגל :

אנחנו נגיש פה בקשה, אני בקשתי מעורך הדין, אנחנו נגיש פה בקשה ואת תקבלי את הכל, אם כבוד הרשמת תאשר לנו את הבקשה. (את תקבלי עשרות, לא עשרות, מיליוני, בסדי?

מיליונים.

עו"ד נדדה בן צבי : מליונים?

מר לירון אנגל :

של הדפסות, של מדבקות, של רשתות, תמונות מרשתות, משאנות שלנו שבשטח, ממותגות הכל עם אנגל, קונדיטורית אנגל ואנגל. אנחנו לא חברה גדולה, גבירתי אנחנו לא חברה

מדולה."

9. בקשה כאמור לא הוגשה ועל כן אין בפניי אלא הראיות שהוגשו בשלב הראיות לפני מועד הדיון.

0. במסגרת התצהיר הגיש מר אנגל מדבקות ואריזות וזאת להוכחת השימוש שנעשה בסימן במשך השניס. המדבקות והאריזות שהוגשו לא נשאו כל תאריך ועל כן לא הובהר באופן תקופה נעשה שימוש בכל אריזה. (עמ' 195 - 198 לפרוטוקול הדיון).

רוב תצהירו של מר אנגל התייחס לשאלה האס קיים דמיון מטעה בין הסימניס וההתייחסות למיעוט הראיות בשאלה העיקרית שבפניי הובאה לעיל. אך גם בסעיפיס המועטים בתצהיר בהן נדון אופן השימוש בסימן התבררו כלא-מדויקים. כך, למשל, בניגוד לנטען בסעיפים 4 ו-5

לתצהיר כי המבקשת 1 מקפידה לציין את שם המשפחה "אנגל" באנגלית, טען העד בחקירתו הנגדית כי כיוס אין הקפדה על כך:

"מר לירון אנגל ;

כב' סגנית הרשם :

כב' סגנית הרשם :

מר לירון אנגל :

עו"ד נרדה בן צבי :

אז יש לי היוס סדרות שצריך להוסיף בהן, כי זה סדרות עם פוטנציאל שמחר נעשה איתן *יצוא ויש לי סדרות שלא צריך להוסיף באנגלית שלעולס 2-,

אז אדוני לא מקפיד, בשונה מסבו,

אדוני לא מקפיד להוסיף את שס המשפחה באנלית. זאת הייתה השאלה. אז אדוני לא מקפיד כמו סבו. אוקיי תודה.

נכון, נכון, אוק*י. אז לא הבנתי.

והנה, אחרי שאמרת לנו כרגע שאתה לא מקפיד בניגוד לסבא שלך.

מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי :| אז בתצהיר שלך אתה דווקא מנסה ליצוד את הרושס כאילו אתה מקפיד תמיד לכתוב אנגל בעברית ובאנגלית, לדוגמא, מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי

סעיף 4 "אנו *יצרנו, שיווקנו והפצנו במשך כל השנים וגם היום את מוצרי המאפה תחת שם המשפחה אנגל - וספָח= באנגלית, מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי

בכל רחבי הארץ,

מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי :| ככה אתה אומר.

עו"ד נדדה בן צבי

הקפדנו,

מר לירון אנגל : נכון,

עו"ד נדדה בן צבי :| במשך כל השנים וגם היום,

מד לירון אנגל :| זה לא סותר."

2. המבקשת 1 הגישה את תצהירו של מר יוסי פישמן, הבעלים של חברת רזיט שיווק בע"מ, וזאת להוכחת היקף השימוש בסימניס המבוקשים. מר פישמן העיד כי שיווק והפיץ לרשתות השיווק עבור המבקשת 1 מוצרי מאפה משנת 1990 ועד היוס. היקף הסחורה במשך 27 שנים מסתכם להערכתו לכדי 50 מיליון אריזות. מר פישמן צירף לתצהירו מכתב מרואה החשבון אלון ערמוני לפיו במשך כל השנים, שלא פורטו במכתב, רכשה החברה סחורה ממפעלי "קונדיטורית אנגל" בסכומים שנעו בין 1 ל-4 מיליון ₪. מר ערמוני לא הובא להעיד על האמור באותו מכתב וממילא לא הוגש תצהירו מטעמו. מר פישמן נשאל על היקפי השיווק במשך השניס ואולס לא היה בטוח מה היו ועדותו אף לא התיישבה על האמור במכתב רואה החשבון (ראה עמ' 79 לפרוטוקול הדיון וכן בעמ' 82 לפרוטוקול):

"עו"ד נרדה בן צבי : זה לא נכון לפי מה שאתה העדת פה תחת אזהדה. אתה אמלת שבשניס האחדונות, לדוגמא ב-2017. מד יוסי פישמן : - כן.

מד יוסי פישמן :| זה *כול להיות גם תשע מאות אלף. בשבילי שלוש מאות אלף ותשע מאות, בחבדה שעושה שבעים וחמש -שמונים מיליון שקלים בשנה אני לא <ודע אס זה שלוש מאות או תשע מאות. מה? אני לא יכול לדעת את זה. זה כרטיס הנהלת חשבונות, עם כל הכבוד לך."

עוד התברר בחקירתו הנגדית של מר פישמן כי לפני מספר שניס הוחלפה תוכנת הנהלת החשבונות של החברה ולפיכך אין בידיו נתוניס מדויקים על היקפי המכירות (עמ' 85 לפרוטוקול הדיון).

מר פישמן לא צירף לתצהירו את האריזות ששיווק ואולס בחקירתו הנגדית נשאל ביחס לאריזות שצורפו לתצהירו של מר אנגל. ביחס לאריזות הקרטוניס והשקיות העיד כי אינו משווק סחורה ארוזה באופן האמור מזה תקופה ואולס לא זכר מהי אותה תקופה (עמ' 76 לפרוטוקול הדיון).

מר פישמן העיד בתצהירו על היכרות עם המבקשת 1 ועס שלושת הדורות שניהלו אותה ואולס בחקירתו התברר כי כלל לא נולד במועד הקמת החברה וכי עוסק בתחום מאמצע שנות ה-80 (עמ' 77 לפרוטוקול הדיון). לפיכך עדותו בדבר שימוש בסימנים המבוקשיס באותה תקופה אינה אלא עדות מפי השמועה, ובפרט דבריש ששמע מפי סב המשפחה.

עוד הגישה המבקשת 1 את תצהירו של מר רן קרן, מנכ"ל חברת מיכל זהב אריזות בע"מ. עד זה הצהיר כי הוא עובד בחברה משנת 1996 וכי החברה מספקת למבקשת 1 כבר משנת 1988 אריזות בשווי כספי של 14.5 מיליון ₪. עד זה העריך כי מספר האריזות שסופקו הינס למעלה מ- 7 מיליון. לתצהיר ה צורף מכתבו של רואה חשבון ממשרד שטראוס לזר ושות'. שמו של רואה החשבון לא צוין במכתב. על פי המכתב סיפקה בעבר חברת מיכל והב בע"מ אריזות למבקשת 1 "בסכומים נכבדים במאות אלפי שקלים בשנה" וזאת מתחילת שנות התשעים. בשל אי דיוקים שהתגלו באמור במסמך שצורף במהלך החקירה הנגדית, נתבקש צירוף אישור מתוקן החתוס בידי רואה חשבון. מסמך כאמור לא צורף בידי המבקשת 1 למרות שהודיעה לפרוטוקול כי כך תעשה (עמ' 103 לפרוטוקול הדיון). עוד התברר במהלך הדיון כי חלק מן האריזות סופקו ללא סימן מסחר על גביהם (עמ' 112 לפרוטוקול הדיון).

כמו כן העיד מטעמו המבקשת 1, מר דוד חורש, מנכ"ל של חברת ואקוטק אריזות בע"מ, אשר עוסקת באספקת אריזות פלסטיק לשיווק מזון. על פי עדותו של מר חורש, סיפקה החברה למבקשת 1 בין השניס 2011 - 2017 כמיליון אריזות וחצי מדי שנה. לתצהיר צורף מכתב של רואת חשבון כהן רעות ובו פירוט המכירות ללקוח שיבולים אדל ייצור ושיווק מוצרי מאפה

מר חיאט העיד כי חברת אנג'ל היא החברה המחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בישראל בתחום מוצרי המאפה. משנשאל על כך בחקירתו העדיס הוסיף כי נתח השוק נמדד מתוך מכירת הסחורות נושאות הברקוד ובדרך כלל בטונות קמח (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון). לתמיכה בטענה זו הובא דירוג גלובס 100 5'אטפ" משנת 2014 (נספח כו'1 לתצהיר). אציין כי מר חיאט הגדיר את שוק מוצרי המאפה כשוק אחד והסביר כי ניתן חלקו לסגמנטיס שונים (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון). הדירוג שצורף התייחס לשוק המזון והמשקאות בכללותו

והמבקשת 2 דורגה במקום ה-19 מבחינת הכנסות. בשנת 2016 דורגה המבקשת 2 במקום ה-20 באותו ענף.

מר חיאט העיד כי המבקשת 2 שהחלה פעילותה בתחום הלחם בשנת 1927 נכנסה לתחום הקונדיטוריה בשנת 1984, אז הוקמה הקונדיטוריה של אנגל. בסמוך לאחר מכן, בשנת 1985, הוקמה רשת החנויות ובתי הקפה הפועלים תחת הסימן אנג'ל.

אין ספק כי רשת החנויות ובתי הקפה בהם נמכרים הן מוצרי לחם בסיסיים והן דברי מאפה יצרו קישור בין מוצרים אלה, שהס ממילא מוצרים קרובים. מר חיאט הסביר כי המכירה הישירה מיצרן לצרכן באופן וה היא שיצרה את הקרבה בין המבקשת 2 לבין ציבור הצרכנים והעמיקה את ההיכרות של הציבור עם הסימן. מכירה ישירה שכזו לא התקיימה אצל המבקשת 1 (עמ' 210 לפרוטוקול הדיון).

מר חיאט הציג ראיות נרחבות לסקר שוק ולפרסום שנעשה על ידי אנגל למוצרי הקונדיטוריה הו בשניס האחרונות והן בתחילת הדרך (נספחים כא' ויז'). השקעתבורסה לניירות ערך לא נסתרו.

היקף הראיות הנרחב שהגישה המבקשת 2 ועדותו העקבית והמהימנה של מר חיאט הביאוני למסקנה כי המוניטין של המבקשת 2 גדול לעין שיעור מהשל המבקשת 1. יש להדגיש כי כלל טעויות הציבור שהובאו בפניי ייחס ייחוס של מוצרי המבקשת 1 למבקשת 2. מר חיאט העיד כי לקוחות סבורים כי תמונתו של האיש על גבי הסימן של המבקשת 1 הינה למעשה תמונתו של מר דוד אנג'ל, דודו של מר חיאט.

עוד העיד בפניי מר טל בן כליפא, וּכיין של המבקשת 2 בבית קפה שהוא מפעיל תחת המותג שלה. עדותו של מר בן כליפא על כך שהציבור מייחס למבקשת 2 את מוצריה של המבקשת 1 מחזקת את מסקנתי כי בדבר חוזק של סימניה של המבקשת 2 ועל מידת ההיכרות העמוקה של הציבור עם סימניה ועם המותג אנג'ל.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. לאור האמור סבורה אני כי המבקשת 2 הצליחה להוכיח כי היקף ומשך השימוש שלה בסימניה נרחבים יותר וכי היא הצליחה להחדיר לתודעת הצרכנים את המותג אנג'ל באופן שהציבור מייחס לה לא רק את מוצריה שלה אלא גם את מוצרי המבקשת 1.

מועד הגשת הבקשות

8. משקלו של מבחן זה אינו גבוה, ואולם, גס במבחן זה מבקשת 2 היא זו שגוברת על המבקשת 1. בקשותיה של המבקשת 2 הוגשו בחודש מאי 2014 ואילו בקשה 269997 של המבקשת 1 הוגשה מספר חודשים שלאחר מכן. בקשה 278910 הוגשה למעלה משנה לאחר בקשותיה של המבקשת 2. עוד אציין שלמבקשת 2 סימניס רשומים ואילו המבקשת 1 מעולס לא דאגה לרשום את סימניה.

סוף דבר

9. מהפעלת מבחני התחרות עולה כי ידה של המבקשת 2 על העליונה. לפיכך בחינת הבקשות שהגישה לרישום סימני מסחר, שמספריהן 265729, 269159, 269160, 284860, 291458 תימשך.

0. בקשות המבקשת 1, 278910, 269997, נדחות בזאת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. בשים לב להיקף הראיות, הסיכום ולדיון שנערך בפניי, תישא המבקשת 1 בהוצאות המבקשת 2 בגין הליך וה בסך של 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דין בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בירושליס ביוס

סימוכין:

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ג' אייר תשע"ט 8 מאי 2019