סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 7 , 9 ,7 7

המבקשת 1: קונדיטורית אנגל י. מוצרי מאפה בע"מ ע"י ב"כ: בלום, גדור פריימן ושות', עו"ד

המבקשות 2: מגדניית אנג'ל שלמה א. אנג'ל בע"מ ע"י ב"כ: י. סלומון ליפשיצ ושות'

ה ח ל ט ה

בפני בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר של שתי מבקשות - קונדיטורית אנגל י. מוצרי מאפה בע"מ (להלן: "המבקשת 1") מגדניית אנג'ל ושלמה א. אנג'ל בע"מ (להלן יחד: "המבקשת 2").

המבקשת 1, "קונדיטורית אנגל בע"מ" הינה עסק משפחתי שמתמחה באפייה של דברי מאפה קטניס ארוזיס לפי משקל ונמכר בסיטונאות לרשתות שיווק. היא הוקמה בשנות ה-50 של המאה הקודמת בידי סב המשפחה, יצחק אנגל.

המבקשת 2, "שלמה א. אנג'ל בע"מ", הינה מאפייה לייצור ולשיווק מגוון לחמים, לחמניות ודברי מאפה בפריסה ארצית, אשר הוקמה בשנת 1927.

המבקשות הגישו בקשות לרישום סימני המסחר כפי שיפורט להלן. משרד מחלקת סימני המסחר כי הסימנים שרישומם מתבקש דומים עד כדי להטעות נפתח הליך תחרות בין הסימנים בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

בהתאם להחלטת הרשם נדונה תחילה כשירות הרישום של סימני המסחר 269997 ו-269996 שהגישה המבקשת 1 וזאת לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודה בשל רישוםם בפנקס של סימנים בבעלות המבקשת 2. במהלך הדיון נחה המבקשת 1 את בקשתה לרישום סימן מסחר 6. בסיום הדיון החליט כב' הרשם להמשיך את הליך התחרות בין המבקשת 1 שהגישה

את בקשה 269997 לבין המבקשות 2 שהגישו את הבקשות לרישום סימני מסחר שמספריהן 265729, 2691599 ו-291458. לבקשת הצדדים צורפו להליך ביום 27.8.2017 הסימנים הנוספים הבאים: בקשה לרישום סימן מסחר 278910 שהגישה המבקשת 1 ובקשות 284860 ו-291458 שהגישו המבקשות 2.

א. סימני המבקשת 1:

הסימן

ב. סימני המבקשת 2:

הסימן קונדיטורית אנג'ל אנג'לי

אנג'לנו

להלן הסימנים שרישומו מתבקש כעת:

מספר הסימן | בסוג 30 | מועד ההגשה ---|---|--- 269997 | 0 | 21204 9 | 0 | 24 [1204 | [1204 .10 | 0 | 66

8 | 0 | 21207 2093 | 7% | לחם מחמצת בסגנון צרפתי

טענות הצדדים

כל אחת מן המבקשות טוענת כי זכותה לרישום את הסימנים גוברת על זו של רעיתה.

טענותיה של מבקשת 1:

המבקשת 1 טוענת כי קונדיטורית אנגל מנוהלת מאז הקמתה בידי משפחת אנגל, תחילה בידי הסב, מר יצחק אנגל, וכיום בידי נכדו, מר לירון אנגל. עוד טוענת המבקשת 1 כי מאו ועד היו משווקים דברי המאפה באריות הנושאות את הסימנים אנגל בעברית ובאנגלית ((קונדיטורית) וכי במהלך שני השנים האחרונות שווקו ע"י חברת רזיט שיווק בע"מ כ-50 מיליון אריוות הנושאות את הסימן "קונדיטורית אנגל" ואת המותגים "אנגל" או "אנגל - .זַאסאת", ברשתות שיווק המזון בפריסה ארצית.

עוד טוענת המבקשת 1 כי סימני המבקשות 2 הוגשו בחוסר תום לב בשל העובדה שהמבקשת 2 מעולם לא עשתה שימוש בסימן "קונדיטורית אנג'ל". לטענת המבקשת 1, מרבית מוצריה של המבקשת 2 נושאים את הסימן "מאפיות אנג'ל". יתרה מכך, כשהקימה המבקשת 2 את מפעל העוגיות היא בחרה בסימן "מגדניית אנג'ל בע"מ". לפיכך המבקשת 1 סבורה כי המבקשת 2 הגישה את הבקשות לרישום סימני המסחר אך ורק כדי לחסום את המבקשת 1.

עוד טוענת המבקשת 1 כי היא בחרה בסימניה בתום לב כאשר המייסד בחר להשתמש בשמו כסימן הקונדיטוריה.

המבקשת 1 סבורה כי לא היה מקום לפתוח בהליך זה בין הסימנים בהעדר דמיון מטעה ביניהם וזאת במיוחד לאור קביעתו של כב' הרשם בהליך שהתנהל בפניו. המבקשת 1 מוסיפה וטוענת כי עד לכניסתה של המבקשת 2 לרשתות השיווק לא היה כל בלבול של הצרכן באשר למקור הטובין. למעשה, ככל שקיימת טעות בקרב הציבור, זו נגרמה בשל כניסתה של המבקשת 2 לרשתות השיווק שפעלה המבקשת 1 באין מפריע במשך שנים.

1. המבקשת 1 טוענת שאין להחיל את הוראת סעיף 29 לפקודה על הסימנים המבוקשים 267779 ו-278910, מאחר והרשם קבע בהחלטתו מיום 02.07.2017 כי בניגוד להחלטת הבוחנת, הסימנים כשירים לרישום בהתאם לסעיף 9(11) ביחס לסימנים הרשומים של המבקשת.

טענותיה של מבקשת 2:

המבקשת 2 טוענת שקיימת הטעיה של ציבור הצרכן. הטעיה זו גרמה להגשת תובענה ייצוגית נגד המבקשת 2 ביחס למוצרים של המבקשת 1 מבלי שהתובעים הבחינו במקור הטובין הנכון. בעקבות הטעיה זו שלחה המבקשת 2 מכתב התראה למבקשת 1 והוא שגרם לה להגיש את בקשותיה לרישום סימני המסחר. לפיכך סבורה המבקשת 2 כי דווקא המבקשת 1 היא שהגישה את סימניה בחוסר תום לב.

כמו כן טוענת המבקשת 2 כי הבחירה והשימוש בשם אנגל מהוות ניסיון להיבנות מהמוניטין שלה. לטענתה, הימנעותה של מבקשת 1 להביא לעדות את מר דורון אנגל, בנו של מייסד החברה, והבאתו של מר לירון אנגל במקומו, אף כי לא היה עד לבחירת השם, הן ראיה לכך.

עוד טוענת המבקשת 2 כי עדות ספקי האריזות והמדבקות של המבקשת 1 בעניין בחירת השם אנגל הינה עדות מפי השמועה ודינה להיפסל בשל העובדה שהם לא היו עדים להליך בחירת השם או שותפים לו. עוד מוסיפה המבקשת 2 כי עדות הספקים לעניין היקף השימוש של המבקשת 1 בסימנים הנדונים הינה מעורפלת ולא ברורה, והמכתבים שצורפו לתצהירים מראי החשבון שלהם מציגים נתוני מכירות ממוצעים בלבד מבלי לציין נתונים קונקרטיים.

עוד מפנה המבקשת 2 לעובדה שלשון התצהירים של הספקים זהה, דבר הפוגע במהימנותם. המבקשת 2 הוסיפה כי במהלך חקירת הנגדית הספקים סתרו את הנטען בתצהיריהם במספר נקודות מפתח.

טענה נוספת בפי המבקשת 2 הינה שהסימן אנג'ל הינו סימן מוכר היטב. המבקשת 2 עשתה שימוש בסימן מיום היווסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת והיא משקיעה משאביס רבים ביצור, בשיווק וכן בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להשבחת פסי הייצור שלה. השקעות אלה הפכו אותה לאחת היצרניות הגדולות והמוכרות על ידי הציבור במגזר המאפים.

ראיות הצדדים:

המבקשת 1 הגישה מטעמה תצהירים מפי העדים הבאים:

א. מר לירון אנגל, אחד ממנהלי המבקשת 1 ונכדו של מייסדה.

ב. מר יוסף פישמן, בעלים של חברת רזיט שיווק בע"מ, ששימשה כמפיצה של המבקשת 1 בתקופות שונות.

ג. מר דוד חורש, מנכ"ל חברת ואקוטק אריזות בע"מ, שסיפקה אריזות למבקשת 1.

ד. מר רן קרן, מנכ"ל של חברת מיכל הב אריזות בע"מ, שסיפקה אריזות למבקשת 1 בתקופות שונות.

ה. מרברוך גל, מנהל מכירות בחברת כסיף דקלה 2001 בע"מ, אשר סיפקה למבקשת 1 מדבקות ותוויות.

ו. מר דוד אברג'יל, בעלים של חברת השוקד דפוס לתוויות (1986) בע"מ, אשר סיפקה תוויות למבקשת 1. עד וה לא התייצב לחקירה נגדית ועל כן תצהירו נמחק במהלך הדיון.

המבקשת 2 הגישה תצהירים מפי העדים הבאים: א מר טל בן כליפא, זכיין של המבקשת 2, המפעיל בית קפה תחת הסימן אנג'ל.

ב. מר יגאל חיאת, סמנכ"ל של המבקשת 2 ומנהל תחום הקונדיטוריה במבקשת 2. שאלת הדמיון בין הסימנים

9. טענה מקדמית שהעלתה המבקשת 1 הינה כי הסימנים כלל אינם דומים ועל כן הליך התחרות לא נפתח בדין. לטענתה, כב' הרשם הכריע בהחלטתו מיום 7.2.2017 כי הסימנים המבוקשים שלה אינם דומים לסימנים הרשומים של המבקשת 2. היא מבקשת שאגזור מכאן את המסקנה כי לא היה מקום לפתיחת הליך זה.

0. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הקביעה של כבוד הרשם (כתוארו אז), אסא קלינג, התייחסה למידת הדמיון בין הסימנים המבוקשים של המבקשת 1 לבין הסימנים הרשומים של המבקשת 2 אין זו השאלה בפניי, שהרי הסימנים המבוקשים אינם זהים לאלה הרשומים. שנית, קביעה זו שהתקבלה בהליך חד צדדי בפני הרשם נועדה לבחון אם יש מקום להגיע להליך התחרות שכן הייתה אפשרות שהסימנים המבוקשים ייפסלו בהתאם לסעיף 9(11) לאור הסימנים הרשומים. כל שהכריע הרשם הוא כי עדיין נדרשת הכרעה בהליך התחרות, אשר מטבע הדברים, נשמעים בו שני הצדדים.

גס את הטענה כי אין דמיון בין הסימנים המבוקשים של שני הצדדים אין בידי לקבל. לצורך בחינת שאלת הדמיון המטעה בין סימני המסחר פיתחה הפסיקה שלושה מבחנים עיקריים שזכו לכינוי "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ; ומבחן יתר נסיבות העניין. (ראו, ע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (2008) תעשיות בע "מ (פורסם בנבו, 12.01.2010) (להלן: "עניין מולטילוק"); ע"א 563/11 אסזא1.0ב5 5הפזסה 6 נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו, 27.08.2012).

המבחן הראשון הינו מבחן המראה והצליל. הרכיב העיקרי והמובלט בסימנים המבוקשים הוא שמות המשפחה של הבעלים והמייסדים של המבקשות "אנגל" ו אנג'ל", בהתאמה. שני הסימנים "אנגל" ו "אנג'ל", מכילים אותיות זהות ונבדלים בגרש שמוצבת מעל לאות ג, אפילו כשאחד הסימנים של מבקשת 1 מנוקד, העובדה שאף סימן מהסימנים של המבקשת 2 אינו מנוקד מגביר את הסיכוי להטעיה. בעניין זה מרחיב ואומר המלומד א. ח. זליגסון:

"דווקא בשפה העברית המודפסת רק באותיות בלי ניקוד, קיימת לעיתים קרובות שקיים דמיון בין המילים בשעה זהות אותיותיהן, אף על פי שניתן לבטאן בצלצול שונה". ראו א.ח. וליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם (הוצאת שוקן, תשל"ג) בעמ' 80, (להלן: "זליגסון").

יישוס מבחן המראה נעשה על דרך ההשוואה בין הסימנים בכללותם, ולא די בעריכת השוואה בין הרכיבים הדומיננטיים בלבד. ואולס, כפי שנקבע בעניין מולטילוק על מנת להגיע למסקנה שאין דמיון מטעה בין הסימנים אין להסתפק בקיוו הבדלים מסוימים בין הסימנים אלא יש לבחון אם קיים חשש סביר להטעיה אם ייחשף הצרכן לסימנים בהזדמנויות שונות.

בנוסף נקבע שיתכנו מקרי בהס אין חשש שהצרכן יטעה בין שני סימנים ויחשוב שמדובר באותו סימן, אלא יחשוב שהסימנים השונים כוריאציה או חידוש של אותו סימן. מצב כזה יתקיים כאשר ביסוד שני הסימנים ניצב "רעיון" והה, אף אם הייצוג הגרפי שונה. (עניין מולטילוק, ע"א 8441/04 16 !וש נ' שגב (השופטת ברלינר) (פורסם בנבו, 23.8.06)). קביעה זו מתיישבת עם העובדה ששתי המבקשות משתמשות ביותר מסימן אחד. בענייננו נראה כי קיים חשש זה והציבור מייחס סימן של אחת המבקשות לשנייה במחשבה שזה כוריאציה או חידוש של סימניה.

זאת ועוד, מבין הרכיבים המבדילים בין הסימנים הינס רכיבים "שקופים", דהיינו כאלה המקובלים במסחר ואשר הצרכן נוטה להתעלם מהם. ראה לעניין ע"א 1677/05 601566 261601 3' 186 1616015103 )1+ 1 (פורסם בנבו, 29.6.2006):

"כדי להבהיר ולהסיר כל ספק - אין מדובר "בפירוק לגורמים" של הסימן לצורך ההשוואה (האות לחוד והמילה מאזדה לחוד), אלא בקביעה שבשל "שקיפותה" של המילה מאזדה - הצרכן הממוצע בעל הזיכרון הבלתי מושלם, יתמקד דווקא בחלק "הנראה לעין" קרי - החלק המובחן ולא בחלק השקוף, וממילא לא יוטעה,

בפדשת טעם טבע שהוזכרה לעיל מפנה כב' השופט א' גלוניס לפסיקה האנגלית בנושא זה אשר:

"הכירה לא אחת בכך שכאשר כוללים הסימנים מושא ההשוואה משותף שהינו מקובל בענף (הסחורה הזו), נוטים הצרכנים ליתן את הדעת דווקא על החלקים האחרים של הסימנים ולהבחין ביניהם באמצעות חלקים אלו..." (שם, עמ' 456)."

דברים אלה נכונים ביחס לרכיבים "קונדיטורית", "מאפה" ודומים אשר נהוגים בס תחום המאפים. מסקנתי הינה, אפוא, כי הסימנים דומים עד כדי להטעות במראה ובצליל.

ביחס למבחן הסחורות אין מחלוקת כי עסקינןו בדברי מאפה שנועדו למטרות דומות ואשר צינורות השיווק שלהם דומים. ברי כי לחם ועוגות נמכרים לעתיים קרובות באותן מאפיות ובמדפים סמוכים ברשתות השיווק. עצם העובדה שהמבקשת 2 מוכרת גם לחמיסם בנוסף למאפים אין בה כדי לסייע לצרכן להבדיל בין מוצרי המאפה והקונדיטוריה של שתי המבקשות (לעניין מבחן הסחורות, ראה זליגסון, בעמ' 83).

במסגרת מבחן יתר נסיבות העניין יש לקחת בחשבון את הבלבול בפועל בקרב הציבור ביחס למקור הטובין של מוצרי המבקשת 1. הטעיה זו מתבטאת, בין היתר, בתובענה הייצוגית שהוגשה כנגד המבקשת 2 בגין מוצרים פגומים של המבקשת 1. גם מר כליפא העיד מטעם המבקשת 2 כי קיבל תלונות של לקוחות לא מרוצים מאיכות המוצרים שהם רכשו. בדיקה שנערכה בעקבות הדיווח העלתה כי המוצרים מושא התלונות אינם מיוצרי המבקשת 2 אלא בידי המבקשת 1.

מר לירון אנגל העיד בחקירתו הנגדית כי גם המבקשת 1 קיבלה תלונות בשל מוצרים שהתברר

לאחר מכן שהם מוצרים של המבקשת 2 (עמ' 160 לפרוטוקול הדיון), אך מעבר לעדותו לא צורפו ראיות לכך. ההסבר שנתן לכך שהתובענה הייצוגית הוגשה בטעות כנגד המבקשת 2 היה שעורך הדין שהגישה אותה היה "רשלן" (עמ' 166 לפרוטוקול הדיון).

מן האמור עולה בבירור כי קיים דמיון מטעה בין הסימנים וכי לא די בהבדלים ביניהם כדי לאפשר לציבור להבחין בין מוצרי המבקשת 1 לבין אלה של המבקשת 2.

רישום מקביל

1. המסקנה לפיה קיים דמיון מטעה בין הסימנים ואף קיים בלבול בפועל בשוק משליכה גם על נכונות הרשם להורות על רישום מקביל של הסימנים המבוקשים. סמכות הרשם להורות כאמור קבועה בסעיף 30(א) לפקודה:

"(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מלוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישום סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים (בהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

2. המבקשת 1 ביקשה כי אורה על רישום מקביל של הסימנים. בהחלטות לפי סעיף זה ישס הדגש על תום לב של כל צד באימוץ הסימן, וכן על הצורך להגן על ציבור הצרכן מפני סימנים דומים העלולים לגרום להטעיה או לתחרות מסחרית בלתי הוגנת. (ראו ע"א 8778/04 מחלבות

יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (פורסם בנבו, 30.04.2007 (להלן: "עניין יטבתה"); ע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע "מ (פורסם בנבו, 7 (להלן: "עניין מלכי")).

3. אף מבלי להתייחס לתום לב של המבקשות, אשר ממילא יידון בהמשך, די בכך שקיימת הטעיה בשוק אשר לא נמצאו דרכים למנוע אותה, על מנת לדחות את הבקשה לרישום הסימנים במקביל.

קביעת עדיפות בין המבקשות

4. שהתברר שהסימנים אכן דומים ואין אפשרות לרשום אותם מקביל, אנחנו נדרשים לשאלה וכותה של מי מהמבקשות עדיפה על פי סעיף 29(א) לפקודה שקובע כדלקמן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחדת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקיס שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו"

5. המבחנים להעדפת מבקש אחד על פני רעהו לפי סעיף 29 לפקודה הינס מבחן תום הלב, מבחן משך והיקף השימוש ומועד הגשת הבקשות. בדרך כלל שני המבחנים הראשוניים הם בעלי משקל

רב יותר, ואילו מועד הגשת הבקשות לרישום הינו משמעותי פחות להכרעה (ראו, עניין מלכי עמ' 8, ראה גם את עניין יטבתה עמ' 22).

תום לב

6. כל אחת מהמבקשות טוענת שהשנייה נהגה בחוסר תום לב בעת שבחרה להשתמש ולרישום את סימני המסחר שלה. בהפעלת מבחן תום הלב יש לאתר את מניעי הצדדים לבחירה בסימן. הדברים באו לידי ביטוי בעניין יטבתה, בפסקא ל"ד לפסק הדין:

"בגדרו של מבחן תום הלב יש לבחון את המניעים לבחירת הסימן: עלינו לברר האם אחד הצדדים (או שניהם) בחר את הסימן המבוקש לשם יצירת תחרות בלתי הוגנת כדי לזכות מן המוניטין שרכש לעצמו הצד האחר או כדי לפגוע במוניטין זה (בג"ץ 95/68 מתפרת הדרום נ' 0 11.16 6חיד, פ"ד כב(2) 192,189)".

7. המבקשת 1 בחרה בסימן שהינו סימן המשפחה של המייסד, מר יצחק אנגל. יודגש כי גם כאשר הבחירה בסימן הינה בשם המשפחה, הרי שלא ניתן לקבוע כי בחירה זו הינה בתום לב אם ידוע שם המשפחה של המתחרה (ראו, וליגסון עמ' 43). עצם העובדה לא הביאה המבקשת 2 ראיות כלשהן לכך שהבחירה בסימן נעשתה על ידי המבקשת 1 ממניעים פסולים. יש לשים לב לכך שנטען כי השימוש בסימן "אנגל" החל לפני כמעט 70 שנים לא ניתן לקבוע כי קיים אם היה ניסיון להיבנות מהמוניטין של מבקשת 2. כמו כן לא ניתן לקבוע אם היה בידי המבקשת 2 מוניטין רב כבר במועד ההוא. ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובק ומושרש הן במשפטים אודחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה",

המבקשת 1 לא סיפקה הסברים להימנעותה זו ואולם איני סבורה כי די בכך כדי לקבוע כי בחירת השם נעשתה בחוסר תוס לב בהעדר כל ראיה לכך למעט הימנעות זו. זאת ועוד, כלל לא ברור אם בנו של המייסד מצוי בנסיבות בחירת השם, אם לאו.

המבקשת 1 טוענת מצידה כי דווקא המבקשת 2 היא שנהגה בחוסר תוס לב עת הגישה את הבקשה לרישום סימן המסחר "קונדיטורית אנג'ל", סימן 265729, וזאת טרם שלחה את מכתב ההתראה על הפרתו אף שבאותה עת לא עשתה שימוש בצירוף זה. המבקשת 2 טענה בסיכומיה בתשובה כי טענתו מהווה הרחבת חזית. משמעותו של האיסור להרחיב את חזית המחלוקת הובהרה היטב ברע"א 4712/08 עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע "מ, פס' 5 לפסק דינו של השופט דנציגר (פורסס בנבו, 5.11.2008)), שקובע בית משפט כך:

"האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחדוג מגדל המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי טענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 *ולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נה(2) 145, 151 (2003))," יוזכר בי בהליכים לפי סעיף 29 לפקודה אין הצדדים מגישים כתבי טענות וחזית המחלוקת הינה, למעשה, אמצעי מסוימים לקביעת עדיפות מבקש אחד על פני משנהו. טענת המבקשת 1 בסיכומיה מתייחסת לראיות שהוצגו בהליך בידי המבקשת 2 ולהעדר כל ראיה לשימוש בסימן "קונדיטורית אנג'ל". לפיכך לא ניתן לטעון כי התייחסות זו בסיכומיו לראיות הצד שכנגד מהווה הרחבת חזית.

לגוף טענת המבקשת 1 אציין כי לא ניתן לקבל ממספר טעמים. ראשית, כבר נקבע כי אין לראות בהגשת בקשה לרישום סימן מסחר כצעד הגנתי מסיבת חוסר תוס לב (ראה החלטה בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 183948 ו-191785 יובל ירין ים המלח בע"מ נ' אנה לוטן בע"מ (פורסס באתר רשות הפטנטים, 14.8.08), פס' 32). שנית, אף אם לא היה שימוש בצירוף המבוקש, הרי ששימוש בסימן אנג'ל לממכר מוצרי קונדיטוריה היה גם היה וממילא הרכיב "קונדיטוריה" בסימן המבוקש הינו רכיב זניח.

יש להזכיר כי המבקשת 1 כלל לא רשמה את סימניה למרות הטענה כי השתמשה בהמשך במשך עשרות שנים. רק לאחר שקיבלה מכתבי התראה מן המבקשת 2 החליטה לפעול לרישום הסימניס וזאת לאחר שהמבקשת 1 פעלה גם היא לרישומם. לפיכך טענה זו כי יש בהגשת הבקשות מסיבת חוסר תוס לב משמשת במקרה זה חרב פיפיות עבורה.

אוסיף ואציין כי לא הוצגו בפני ראיות המעידות על כך שהמבקשת 1 השתמשה בסימנה בחוסר תוס לב או שהיא הייתה מודעת להטעיה הקיימת בשוק במשך כל תקופת השימוש. במשך תקופה ממושכת פעלו הצדדים במקביל באין מפריע, ככל הנראה בשל שיווק הטובין בערוצים.

עיקרו של מבחן זה לבחון באופן מן הסימנים נעשה שימוש נרחב יותר מבחינת היקפו ומשכו (ר' א. ח. וליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג-1973, בעמוד 53). על פי רוב דרשה הפסיקה כי השימוש בסימן יהיה כזה שיביא לרכישת מוניטין לבעליו (ראה עניין יוטבתה, בפסקה כ"ה).

מר לירון אנגל העיד מטעמו של המבקשת 1 אודות היקף ומשך השימוש בסימניה. בתצהירו ציין מר אנגל כי אין בידיו ראיות על שימוש שעשתה המבקשת 1 בסימניס המבוקשיס בתקופה הקודמת לחמש עשרה השנים האחרונות. הסיבה לכך, לטענתו, הינה פרק הומן שחלף. ואת זאת, גם הראיות שהתייחסו לתקופה האחרונה היו דלות ביחס להיקף השימוש הנטען. על פי תצהירו של מר אנגל היקף המכירות לשנת 2014 של המבקשת 1 לרשתות השיווק ובסיטונאות הסתכם ב-35 מיליון ש"ח וכבר בשנות השמונים הופצו לרשתות השיווק עשרות טונות של דברי מאפה. ואולם העד לא סיפק לכך כל ראיה חיצונית, כגון דו"חות כספיים או אישור של רואה חשבון.

מר לירון אנגל העיד כי הוא מעורב בניהול החברה המבקשת 1 מזה כ-15 שנים. עם זאת, העיד גם על התרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתפקיד. כך, למשל, טען בעדותו כי שס העסק היה מתחילתו בשנות ה-50' "קונדיטורית אנגל" וזאת למרות שגם לכך לא הובאו ראיות חיצוניות. אשר לתצהירים הנוספים שהתייחסו לנושא זה, אלה היוו עדות מפי השמועה באשר הובאו בידי מי שכלל לא היו עדים לכך. למרות הטענה כי הצירוף היה בשימוש במשך תקופה ארוכה, לא היה בפיו הסבר לכך שבעת שהחברה נרשמה בשנת 1973, היה שמה נקראה "אנגל הניה ויצחק שיווק מעדני בע"מ" (עמ' 146 - 147 לפרוטוקול הדיון). כמו כן לא היה בפיו הסבר מדוע תעודות הכשרות של החברה ומרבית החשבוניות הוצאו על שס חברה אחרת (שיבולים).

מן החקירה הנגדית עלה כי מטבע הדברים העד אינו יכול להעיד מידיעה אישית על היקף השימוש בסימן בתקופת ילדותו ואולם כשנשאל מדוע אביו לא מצא לנכון להעיד בהליך שבפניי, השיב כי פעל בהתאם להנחיית עורך-דינו (עמ' 154 לפרוטוקול). אשר לראיות חיצוניות לשימוש שנעשה משנות החמישים ועד כניסתו כמנהל בחברה, הפנה לשקפים ותמונות שלא צורפו כראיות בשל עצת עורך-דינו (עמ' 154 לפרוטוקול הדיון). כשנשאל מדוע לא צירף ראיות באשר לשימוש הנרחב הנטען גם בשני השנים האחרונות השיב העד כך (עמ' 156 לפרוטוקול הדיון):

"עו"ד נדדה בן צבי : אם יש לך פרסומים, חשבוניות, נייר מכתבים, משאיות, איפה כל הדברים האלה?

מר לירון אנגל :

אנחנו נגיש פה בקשה, אני בקשתי מעורך הדין, אנחנו נגיש פה בקשה ואת תקבלי את הכל, אם כבוד הרשמת תאשר לנו את הבקשה. (את תקבלי עשרות, לא עשרות, מיליוני, בסדי?

מיליונים.

עו"ד נדדה בן צבי : מליונים?

מר לירון אנגל :

של הדפסות, של מדבקות, של רשתות, תמונות מרשתות, משאנות שלנו שבשטח, ממותגות הכל עם אנגל, קונדיטורית אנגל ואנגל. אנחנו לא חברה גדולה, גבירתי אנחנו לא חבלה

גדולה."

9. בקשה כאמור לא הוגשה ועל כן אין בפניי אלא הראיות שהוגשו בשלב הראיות לפני מועד הדיון.

0. במסגרת התצהיר הגיש מר אנגל מדבקות ואריזות וזאת להוכחת השימוש שנעשה בסימן במשך השנים. המדבקות והאריזות שהוגשו לא נשאו כל תאריך ועל כן לא הובהר באופן תקופה נעשה שימוש בכל אריזה. (עמ' 195 - 198 לפרוטוקול הדיון).

רוב תצהירו של מר אנגל התייחס לשאלה אם קיים דמיון מטעה בין הסימנים וההתייחסות למיעוט הראיות בשאלה העיקרית שבפניו הובאה לעיל. אך גם בסעיפים המועטים בתצהיר בהן נדון אופן השימוש בסימן התבררו כלא-מדויקים. כך, למשל, בניגוד לנטען בסעיפים 4 ו-5

לתצהירי כי המבקשת 1 מקפידה לציין את שם המשפחה "אנגל" באנגלית, טען העד בחקירתו הנגדית כי כיוון אין הקפדה על כך:

"מר לירון אנגל ;

כב' סגנית הרשם :

כב' סגנית הרשם :

מר לירון אנגל :

עו"ד נרדה בן צבי :

אז יש לי היום סדרות שצריך להוסיף בהן, כי זה סדרות עם פוטנציאל שמחר נעשה איתן יצוא ויש לי סדרות שלא צריך להוסיף באנגלית שלעולם 2-,

אז אדוני לא מקפיד, בשונה מסבו,

אדוני לא מקפיד להוסיף את שס המשפחה באנולית. זאת הייתה השאלה. אז אדוני לא מקפיד כמו סבו. אוקיי תודה.

נכון, נכון, אוקיי. אז לא הבנתי.

והנה, אחרי שאמרת לנו כרגע שאתה לא מקפיד בניגוד לסבא

שלך.

מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נרדה בן צבי : אז בתצהיר שלך אתה דווקא מנסה ליצוד את הרושס כאילו אתה מקפיד תמיד לכתוב אנגל בעברית ובאנגלית, לדוגמא, מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי

סעיף 4 "אנו יצרנו, שיווקנו והפצנו במשך כל השנים וגם היום את מוצרי המאפה תחת שם המשפחה אנגל - ובאנגלית, מר לירון אנגל : אוקיי,

עו"ד נדדה בן צבי

בכלניירות ערך לא נסתרו.

היקף הראיות הנרחב שהגישה המבקשת 2 ועדותו העקבית והמהימנה של מר חיאט הביאוני למסקנה כי המוניטין של המבקשת 2 גדול לעין שיעור מה של המבקשת 1. יש להדגיש כי כלל טעויות הציבור שהובאו בפניי הינס ייחוס של מוצרי המבקשת 1 למבקשת 2. מר חיאט העיד כי לקוחות סבורים כי תמונתו של האיש על גבי הסימן של המבקשת 1 הינה למעשה תמונתו של מר דוד אנג'ל, דודו של מר חיאט.

עוד העיד בפניי מר טל בן כליפא, וּכיין של המבקשת 2 בבית קפה שהוא מפעיל תחת המותג שלה. עדותו של מר בן כליפא על כך שהציבור מייחס למבקשת 2 את מוצריה של המבקשת 1 מחזקת את מסקנתי כי בדבר חוזק של סימניה של המבקשת 2 ועל מידת ההיכרות העמוקה של הציבור עם סימניה ועם המותג אנג'ל.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. לאור האמור סבורה אני כי המבקשת 2 הצליחה להוכיח כי היקף ומשך השימוש שלה בסימניה נרחבים יותר וכי היא הצליחה להחדיר לתודעת הצרכנים את המותג אנג'ל באופן שהציבור מייחס לה לא רק את מוצריה שלה אלא גם את מוצריה של המבקשת 1.

מועד הגשת הבקשות

8. משקלו של מבחן זה אינו גבוה, אולס, גם במבחן זה מבקשת 2 היא זו שגוברת על המבקשת 1. בקשותיה של המבקשת 2 הוגשו בחודש מאי 2014 ואילו בקשה 269997 של המבקשת 1 הוגשה מספר חודשים שלאחר מכן. בקשה 278910 הוגשה למעלה משנה לאחר בקשותיה של המבקשת 2. עוד אציין שלמבקשת 2 סימנים רשומים ואילו המבקשת 1 לא דאגה לרשום את סימניה.

סוף דבר

9. מהפעלת מבחני התחרות עולה כי ידה של המבקשת 2 על העליונה. לפיכך בחינת הבקשות שהגישה לרישום סימני מסחר, שמספריהן 265729, 269159, 269160, 284860, 291458 תימשך.

0. בקשות המבקשת 1, 278910, 269997, נדחות בזאת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. בשים לב להיקף הראיות, הסיכומים ולדיון שנערך בפניי, תישא המבקשת 1 בהוצאות המבקשת 2 בגין הליך ובסך של 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דין בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בירושליס ביוס

סימוכין:

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ג' אייר תשע"ט 8 מאי 2019