סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 22005

(בקשה לתיקון כתב טענות)

המתנגדת: אדמה מכתשים בע"מ ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד

המבקשת: .= ה.)זזאזת.)צזץ. ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

1. בפני בקשת המתנגדת לתקן את כתב הטענות המתוקן שהוגש מטעמה ביוס 18.3.2018. התיקון המבוקש הינו הוספת הטענה כי התוצאות המובאות בבקשת הפטנט אינן אמינות ואינן מוכיחות את היתרונות הנטעניס של האמצאה. מטרתו של התיקון הינה להחזיר לתיק חלקים מחוות דעתו של ד"ר גרברניק, ותצהיר של ד"ר גרבניק על נספחיו, לאחר שאלו נמחקו מן התיק בהחלטתי מיוס 14.2.2019, משום שהיה על המתנגדת לכלול טענות אלו כבר בכתב טענותיה.

2 נימוקי הבקשה כי הוספת הטענה דרושה על מנת לברר את המחלוקת האמיתית בין הצדדים ולהגיע לבירור האמת, כי הוספת הטענה תגרם לעיכוב קל בלבד בהליך, וכי ככל שייגרם נזק למבקשת הפטנט, ניתן לפצות על כך בפסיקת הוצאות. המתנגדת מוסיפה ומצביעה על כך שהגישה לתיקון כתב טענות היא גישה ליברלית, וכי שיקולי טוהר הפנקס מחייבים גם לס אתיר את תיקון כתב הטענות. המתנגדת הוסיפה והציעה הסדר דיוני, אשר לפיו, לטענתה, יוארך ההליך בחודשים בלבד.

3 בתר אציג לבקשה, אסקור תחילה את האירועים המרכזיים שהיו בהליך התנגדות זה עד כה. ההתנגדות הוגשה ביוס 30.10.2014. כתב טענות המתנגדת הוגש ביוס 8.3.2015, בד בבד עקבות בקשה לביטול קיבול הפטנט. הבקשה לביטול הקיבול נדחתה, וכתב טענות המבקשת הוגש ביוס 20.9.2015. ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 20.7.2016. ביוס 29.6.2017 הוגשה בקשה לתיקון פירוט, לו התנגדה המתנגדת, אשר הותר, לאחר קיום דיון, ביוס 16.1.2018. כתב טענות מתוקן מטעם המתנגדת הוגש ביוס 15.3.2018, וביוס 26.4.2018 הוגש כתב טענות מתוקן מטעם המבקשת. ביוס 21.5.2018 הוגשה בקשת המתנגדת לקבלת החלטה מקדמית בנוגע לפרשנות התביעות, שנדחתה ביוס 13.8.2018. ביוס 9.12.2018 הוגשו ראיות המתנגדת המתוקנות. ביוס 30.12.2018 הוגשה בקשת המבקשת למחוק חלקים מראיות המתנגדת, שנענתה בחלקה ביוס 14.2.2019. ביוס 7.3.2019 הוגשה הבקשה שבפני, לתיקון נוסף של כתב טענות המתנגדת, לאחר שזה כבר תוקן פעם אחת לאחר הבקשה לתיקון פירוט שהוגשה.

בניגוד לטענת המתנגדת, לא כל תיקון הדרוש לבירור המחלוקת האמיתית בין הצדדים ואשר ניתן לרפא את הנזק הנגרם לצד שכנגד באמצעות פסיקת הוצאות, יותר. גורמים נוספים שיש לשקול כי התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, אשר היעתרות לבקשה תגרום להכבדה ולסרבול הדיון (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אורחי, מהדורה 12, עמוד 324). באותו עמוד ממשיך גורן ואומר:

"אף שהתקנה קובעת כי ניתן להתיר תיקון "בכל עת", נקבע שלא בכל שלב ולא בכל מקרה יתאפשר תיקון כתב התביעה, וכי יש להביא בחשבון בהקשר זה שיקולים שניתן להגדירס כרכיבים שונים של "המשחק ההוגן" - תוס הלב והשהייה מצד מבקש התיקון כמו גם את הפגיעה הפוטנציאלית בהגנתו של הצד שכנגד, והשיקול הציבורי-מערכתי ובמסגרתו השאיפה לניצול יעיל ככל האפשר של זמן שיפוטי. שיקולים אלו תומכים במסקנה כי יש לבחון בקפידה את מועד הגשת הבקשה על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי. דהיינו, ככל שבקשת התיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה, והכל כמובן, במסגרת שיקול דעתו הרחב של בית המשפט ובכפוף להפעלת שכל ישר והגיון בריא ביחס לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה"

5. בהחלטתי למחוק את הראיות שאת המתנגדת מבקשת להשיב לתיק באמצעות תיקון כתב הטענות נקבע כי החסרונות בתהליכים לפי הידע הקודם, היתרונות באמצאה המתוארת בבקשת הפטנט תוארו בהרחבה בבקשה. הדוגמאות הופיעו גם הן בבקשה. בפסקאות 23-25 נאמר:

3. הדברים שונים ביחס לפרק י"א לחוות דעתו של ד"ר גרברניק, התצהיר, והנספחים הנלווים אליו. הטענה כי הדוגמאות בבקשת הפטנט אינן אמינות, הינה טענה מהותית חדשה, החורגת לגמרי מגדר המחלוקת כפי שהותוותה. טענה

זו צריך היה להעלות כבר בכתב הטענות המתוקן, והמתנגדת לא הביאה כל נימוק מדוע לא נעשה כן.

4. הנימוק כי יש להתיר העלאת הטענה משום שהיא דרושה לבירור האמת, אינו יכול לעמוד בנסיבות העניין. סדרי הדין מגדירים את השלבים השונים בהליך, וככלל יש למלא אחר סדרי הדין, באשר גם מסייעים לעשיית הצדק ובירור האמת. הליך ההתנגדות שבפני נפתח בחודש אוקטובר 2014. הוא מתנהל כבר כארבע שנים וחצי, ותוכן לדיון. העיכוב נובע משני הצדדים כאחד: בקשות להארכת מועד, בקשות בינייס שונות מאת המתנגדת מחד, ומאידך בקשה לתיקון פירוט מאת המבקשת שמוטב כי היתה מוגשת בשלב מוקדם יותר בהליך.

5. בנסיבות אלה, איני רואה להתיר פריצת המסגרת הדיונית שכבר התווותה בשלב זה של ההליך, באמצעות העלאת טענה מהותית שנעדרה מכתב הטענות.

נימוקים אלו הם שמחייבים גם את דחיית הבקשה הנוכחית. במקרה שבפני מבוקשת, לאחר ארבע וחצי שנים מתחילת ההליך, הוספת טענה באמצעות תיקון כתב טענות, כי הניסויים שנכללו בבקשת הפטנט עצמה אינס אמיניס, לאחר שכתב הטענות כבר תוקן פעם אחת, ומבלי שניתן הסבר המניח את הדעת מדוע לא נטענה הטענה עד שלב זה של ההליך. והו בדיוק המקרה בו גם השתלבות סדרי הדין אינה משרתת את עשיית הצדק, כי אכן מובילה לאנרכיה, ופוגעת בשיקול הציבורי-מערכתי ובמסגרתו השאיפה לניצול יעיל ככל האפשר של זמן שיפוטי, ולסיום הליכים בזמן סביר.

אציין כי איני משוכנע כלל ועיקר כי תיקון כתב הטענות כעת יגרם לעיכוב ההליך בחודשים בלבד, כפי שטוענת המתנגדת. סביר יותר בעיני, עוד יותר תיקון כתב הטענות, הדבר יוביל להגשת בקשות בינייס נוספות ומחלוקות שונות בין הצדדים, ויוביל לסרבול הדיון ועיכובו.

על פי גם את הצדק של המתנגדת, והדיון לא יתארך בחודשים רב כתוצאה מן התיקון, עדיין סבור אני כי התרתו בשלב זה היא פריצה של המסגרת הדיונית, שאין לה מקום לאור הנימוקים שהובאו לעיל.

נדחית הבקשה מבלי שנדרשה תגובת המבקשת, איני עושה צו להוצאות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אופיר אלון

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום כא' אדר ב', תשע"ט 8 מרץ, 2019

סימוכין: 8686 "ו