⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת1

  • שם: די אם איי דנטלסופליי בע"מ
  • בא כח: באמצעות ב"כ וולף, ברגמן וגולר
צד ב'

המבקשת2

  • שם: די. אמ. אי טכנולוגיה רפואית חדשנית בע"מ
  • בא כח: באמצעות ב"כ עו"ד נח שלומוביצ'

ההחלטה:

הליך בקשות מתחרות 22729

(בקשות הדדיות להגשת ראיות נוספות)

המבקשת1: די אם איי דנטלסופליי בע"מ

באמצעות ב"כ וולף, ברגמן וגולר

המבקשת2: די. אמ. אי טכנולוגיה רפואית חדשנית בע"מ

באמצעות ב"כ עו"ד נח שלומוביצ'

ה ח ל ט ה

ביוס 15.4.2018 התקיים בפני דיון הוכחות בהליך תחרות לפי סעיף 29(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972. במהלכו הוריתי לחברת די. אמ. איי דנטלסטפליי בע"מ (להלן: "המבקשת 1") להמציא דו"ח כספי, מאושר כדין, לשנת 2017 ובו נתונה ההתפלגות להכנסות ממכירות החברה בישראל (עמודיס 12-10 לפרוטוקול הדיון).

ביוס 15.5.2018, הגישה המבקשת 1 מסמך כאמור לעיל, בצירוף דוחות כספיים לשנת 2017 שלא נתבקשו כדלקמן: מאזנים, דוחות רווח והפסד, ובאוריס לדוחות הכספיים (להלן: "המסמכים הנוספים").

באותו היוס, הגישה המבקשת 1 בקשה דחופה, להוספת ראיות חדשות. תוכן ראיות אלו הינו תצהיר קצר מטעס מר דברשוילי במטרה להוכיח את דבר רישומו של שס מתחס על שמה בחודש מר> 2012 (להלן: "תצהיר הראיות הנוסף"). אישור מטעס מר דברשוילי, צורף לנספת 5 לתצהיר מר אלון העד מטעס המבקשת 1, אשר מצוי וה מכבר בתיק ההליך. לבקשה להוספת ראיות חדשות, צירפה המבקשת 1 את התצהיר עצמו.

ביוס 21.5.2018 הוגשה תגובת חברת די. אמ. איי. דנטלספליי בע"מ (להלן: "המבקשת 2"). במסגרתה נטען כי יש להוציא מתיק ההליך את המסמכים הנוספים שהוגשו מטעס המבקשת

1, או לחילופין להתיר אף לה להגיש מאזן בוחן מטעמה. טרס קבלת אישור לכך, צירפה המבקשת 2 לתגובתה כאמור, את מאזן הבוחן הנ"ל. באשר לבקשת המבקשת 1 להגיש ראיות נוספות, טענה המבקשת 2 כי המדובר במקום לשיפור ראיות הראשונה וכי אין להתיר ואת. לצד דברים אלו הוסיפה כי ממילא לגישתה אין בראיות הנוספות שהגשתן נתבקשה משום דבר חדש, וכי מסכימה היא להגשתן ובלבד שיוענקו להן משקל נמוך כתצהיר שנותנו לא נחקר לגביו, ובכפוף לפסיקת הוצאות לטובתה.

ביוס 28.5.2018 הוגשה תשובת המבקשת 1 לתגובת המבקשת 2. במסגרת תשובה זו, התנגדה המבקשת 1 לבקשה להשתת הוצאות לטובת המבקשת 2 בגין בקשת הראשונה להגשת ראיות נוספות. בנוסף טענה, כי אין לקבל את מאזן הבוחן הבלתי מבוקר של המבקשת 2 שכן הינו מתייחס לפעילות חברה וגרה שכלל אינה צד להליכים.

לשון הוראת סעיף 41 לתקנות סימני המסחר, 1940 היא כדלקמן:

"שום צד לא *ניח ראיה נוספת אולם בכל הליך בפני הרשם, רשאי הרשם בכל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו

בין בענין ההוצאות ובין בענין אחר."

ככלל, על בעל דין להגיש ראיותיו על פי סדרי הדין הקבוע בדין "בחבילה אחת" - כך ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. " (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פד מו(3) 738, 742 (1992) (להלן: "עניין ררזין"), וראה גם: י. ווסמן סדר הדין האזרחי 509-510 (מהדורה שביעית, 1995 - להלן: "זוסמן"). אמנם נכון, במשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלב מאוחר של הדיון ואף לאחר הגשת סיכומי הצדדים (ראו: ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 95 (1991) (להלן: "עניין שנצר"), ואף בשלב הערעור (ראו: עניין שנצר, בעמ' 95 וכן תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984).

וככלל יש על בית המשפט לעשות שימוש זהיר וקפדני בסמכותו וו "וככלל יש להקפיד על סדרי דין תקינים, לרבות המצאת ראיות בשלב הנועד לכך" (עניין שנצר, בעמ' 95). הרציונל העומד בבסיס עקרון זה נעוץ בצורך ביעילות ניהולו של ההליך הספציפי, כמו גם יעילות מערכת

המשפט בכללותה (ראה: זוסמן, בעמ' 510).

ארבעת התבחינים (קריטריוניס) להתרת הגשת ראיה שלא הובאה במועדה על פי סדרי הדין:

הראשון, הוא אף בעל החשיבות הרבה ביותר - הינו תרומת הראיה שבעל הדין מבקש לצרך לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בהליך. בהתייחס למבחן זה יש לבדוק הן את מרכזיותה וחשיבותה של הראיה לצורך ההכרעה במחלוקות שבין הצדדים להליך, והן את קבילות הראיה והמשקל אשר בית המשפט היה נותן לה לו הייתה מוגשת במועד. השני הוא מידת הנוק (הן בפן הראייתי והס בפן הדיוני) שיגרם לבעל הדין שכנגד אילו תוגש הראיה, באופן העלול להפר את האיזון הקיימי בין בעלי הדין. השלישי נוגע לנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין, היקף אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה, ותוס ליבו של בעל הדין המבקש את צירוף הראיה הנוספת (ראה: ע"א 226/85 שאשא חברה לניירות ערך והשקעות בע"מ נ' בנק "אדנים " למשכנתאות והלוואות בע"מ פ"ד מב(1) 14, 18). הרביעי מתייחס למידת הפגיעה בניהולו התקין של ההליך (ראה: עניין רוזין, בעמ' 743).

יישום של התבחינים דלעיל על נסיבות המקרה שבפני, הביאני להחלטה כי אין להתיר למבקשת 1 או למבקשת 2 להגיש ראיות נוספות מטעמן הנוגעות להיקף המכירות הנטען, ואף משום שאין בהן לדעתי כדי ליעל את הדיון ולהביא לחקר האמת. בנוסף, המועד להגשת ראיות הצדדים חלף עבר, ולא נשמעה בפני כל טענה אשר יש בה כדי להצדיק את העיכוב המשמעותי בהגשתן (לאחר מועד דיון ההוכחות ובשלב בו על הצדדים לשקוד ולעמול על הכנת סיכומיהם בהליך).

בנוסף, אין אלא להידרש לפרקטיקה הבלתי רצויה בה נהגו שתי המבקשות, כשבחרו להגיש את הראיות הנוספות, קודם לקבלת היתר להגשתן. כלל ידוע הוא כי במקום בו הוגשה בקשה להגשת ראיות נוספות, אין המבקש רשאי להגישן בטרס הניתן למבקשת ההיתר לעשות כן, אינו עולה בקנה אחד עם הקבוע בפסיקת ביהמ"ש העליון אשר ניתנה בהנחיות ביהמ"ש העליון מס 1/92 מיום 17.11.02. כמו כן, פיס הדברים שנאמרו לעניין ווה ברע"א 6658/09 מולטילוק טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' רב בריח תעשיות בע "מ ואח' (פורסם בנבו, 12.1.10), בעמ' 11 פסקה 12 ;

"כל עוד אין החלטה שיפוטית המתירה את הגשת הראיות הנוספות, אין בעל הדין רשאי להסתמך עליהן בטיעוניו. על פי הנחיית נשיא בית המשפט העליון 1/92 הנזכרת, בקשה להבאת ראיה נוספת "תציין עיקר מהותה של הראיה בלי לצרפה... " (סעיף 1 להנחיה). הנחיה זו מבקשת לאזן בין הצורך שלא לחשוף את בית המשפט לראיה שטרם הוחלט שיש לקבלה לבין הצורך ליתן לבית המשפט מושג על טיב הראיה שצירופה מבוקש, וזאת לצורך הכרעה בבקשה להבאת הראיה."

באשר לתצהיר הראיות הנוסף שהמבקשת 1 עתרה להגשתו, סבורה אני כי יש לאשר את צירופו לתיק ההליך כראיותיה, גם אף חרף הגשתו טרס מתן היתר לכך, כפי שהוסבר לעיל. מתשובת המבקשת 2 עולה בבירור כי אינה מתנגדת לצירופו לתיק ההליך. מסכימה אני עם ב"כ המבקשת 2 כי יש ליחס לתצהיר ה את המשקל הראוי בהתחשב בכך כי נמנעה ממנו הזכות לחקור את נותנו בחקירה נגדית. אף על פי כן, לא עתר ב"כ המבקשת 2 להשלמת חקירות, שכן נחשף הוא

לתצהיר הראיות הנוסף שהוגש מטעס המבקשת 1 וסבר כי אינו מחדש דבר. בשל הצורך בהתייחסות המבקשת 2 לתצהיר ראיות נוסף זה, אשר הוגש מטעס המבקשת 1 בעיכוב ניכר, סבורה אני כי יש לפסוק הוצאות סבירות לטובת הראשונה, כבר בשלב זה.

3. סוף דבר, בקשת המבקשת 1 להגשת מסמכים נוספים נדחית בואת. בקשת המבקשת 2 להגשת מאזני בוחן נדחית אף היא. נעתרת אני לבקשת המבקשת 1 להגשת תצהיר ראיות נוסף, ומורה לה בשל כך לשאת בהוצאות שכר טרחת ב"כ המבקשת 2 בסך 350 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה ישולס תוך 10 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד לתשלוס בפועל.

4. כמו כן, הריני להורות כי מועד הגשת סיכומי הצדדים יחל מהיוס.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס | ט"ו סיוון תשע"ח 9 מאי 2018