סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות לרישום סימני מסחר

המבקשת: חברה בע"מ

ע"י ב"כ: עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'

בפני בקשה להורות כי מסמכים הנוגעים לבקשות שבכותרת לא יפורסמו וזאת בהתאם להוראות חוזר 028/2014 - סימני מסחר "עיון בתיקי בקשות לרישום סימן מסחר". ביתר פירוט, עותרת המבקשת כי לא יפורסמו באתר של הרשות הבקשה שבפניי למתן הצו והתצהיר הנלווה לה, וכי לא יפורסמו התשובות של המבקשת להודעות הליקוייסם של הבוחנת.

בבקשות שבפניי סברה הבוחנת כי הסימנים אינם כשירים לרישום על פי סעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק זכות מטפחים"), הקובע כך:

"[(א) | לא רשם שם זן בספר הזכויות אם עדיין רשום לגבי גידולים חקלאיים מאותו מין שם או הגדר זהה או דומה לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ולא יירשם שס לפי הפקודה האמורה לגבי גידולים כאמור גם בזמן מן הזמנים נרשם שם זן זהה או דומה בספר הזכויות."

סעיף וה מגביל רישום של שמות של זנים בספר הזכויות המתנהל על פי חוק זכות מטפחים, גם אלה נרשמו כסימני מסחר וכן מגביל את רישום שמות הזנים כסימני מסחר גם הס נרשמו כזנים בספר הזכויות. מטרת הסעיף האמור הינה שלא לאפשר הגנה מקבילה על שס הזן בשתי מערכות הזנים אלה.

נזכיר כי בהתאם לסעיף 38 לחוק זכות מטפחים תקופת ההגנה ניתנת למשך 20 שנים מיום הרישום ולגבי צמחים מסוימים למשך 25 שנים מאותו מועד. כמו כן נתונה לשר הסמכות לקבוע סוגי צמחים לגביהם תינתן תקופת הגנה ארוכה יותר. לעומת זכות המטפחים, סימן מסחר רשום ניתן לחידוש ללא הגבלה ובכך נוצרת זכות שאינה מוגבלת בזמן (סעיף 32

לפקודת סימני מסחר, התשל"ב - 1972). הבדלים אלה נובעים מן התכליות השונות של הזנים.

תכליתה של הענקת זכות מטפחים הובהרה בדברי ההסבר להצעת חוק זכות מטפחים, תשל"א - 1971 (ה"ח תשל"א מס' 925 עמ' 114):

"כשם שניתן פטנט לאדם על המצאה שהמציא, דאוי שתינתן זכות מטפחים לאדם שטיפח זן חדש של צמח,

הטיפוח של זני צמחים חדשים חשיבותו בה הן לשוק בישראל והן ליצוא תוצרת חקלאית לחוץ לארץ. הצורך להסתול לתביעותיהם של הלקוחות מחייב פיתוח מתמיד ועקבי של זנים חדשים שיעמדו בהתחדות עס תוצרת מקודות אחלים. פעילות הטיפוח של זנים חדשים מתרחבות בישראל, והמדינה מעוניינת בעידודן.

לפיכך מוצע כי למטפח של זן חדש תהיה זכות מטפחים רשומה בו לתקופה ממושכת (15 שנה, 18 שנה או יותר, לפי העניין) ולא נוצל הזן אלא בידו או בהסכמתו."

מכאן שמטרת החוק הינה להעניק זכות לבעל הזכות הרשומה המונעת מאחרים לנצלה שלא בהסכמתו (ראה סעיף 36 לחוק זכות מטפחים).

תכלית דיני סימני המסחר הינה כפולה: הגנה הן על העוסקים והן על ציבור הצרכנים מפני הטעיה של הצרכנים באשר למקור הטובין או השירותים (ראה: א. ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1973).

נראה, גם כן, כי מטרת המחוקק בסעיף 31(א) לחוק זכות מטפחים הייתה שלא להאריך את זכות המטפחים המוגבלת בזמן באמצעות רישום של הזן כסימן מסחר, אשר תקופת תוקפו אינה מוגבלת בזמן בכפוף לתשלום אגרות חידוש.

החלטה זו אינה המסגרת הנאותה לדון בליקוי שהועלה כנגד בקשות המבקשת לרישום סימנים, שהרי הבקשות עדיין מצויות בבחינה. מוקד הדיון בפניי הינו טענת המבקשת כי רישום או העדר רישום של הזנים בספר הזכויות הינה סוד מסחרי של המבקשת. לטענת המבקשת המידע הנוגע לספר הזכויות אינו זמין באופן מקוון והמידע המתפרסמים על ידי משרד החקלאות מתפרסם רק אחת לשישה חודשים ואף כולל את כל הזנים הרשומים בישראל. לפיכך מידע זה, היינו, רישום הסימנים המבוקשים כזנים, הינו מידע החוסה תחת הגנת הסוד המסחרי, כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת. בקשה לרישום זכות מטפחים מתפרסמת לאחר קיבולה להתנגדויות הציבור (סעיף 22 לחוק זכות מטפחים) ולפיכך אינה סודית מפני הציבור. סעיף 6 לחוק זכות מטפחים קובע את זכותו של כל אדם לקבל העתק מרישום בספר הזכויות, כדלקמן:

"(ב) | כל אדם הא זכאי לקבל נסח מאושר בחותם הלשם מכל דבר שבספר הזכויות או מהמסמכים הפתוחים לעיון לפי סעיף זה, אם ביקש זאת בדרך שנקבעה ואם שיל את האגרה שנקבעה."

מכאן שרישומה של זכות מטפחים אינה דבר סודי. כל אדם רשאי לפנות לרשם זכויות המטפחים ולברר את הזן פלוני רשום, גם לאו. ואת ועוד, רשם וכויות המטפחים מפרסם את כלל הזכויות שבתוקף באופן פומבי במרשתת

לא ברור על מה נסמכת טענת המבקשת כי לא כל הזנים הרשומים מופיעים באותו פרסום שכן היא מנוגדת למידע שנמסר לרשות על ידי רשם זכויות המטפחים (על סמכות הרשם לערוך מחקר עצמאי, ראה פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פ"ד סא(3) 350 (2006)). זאת ועוד, על פי סעיף 24 לחוק זכות מטפחים על רשם זכויות המטפחים לפרסם כל רישום של זכות ברשומות ומכאן שניתנת פומביות לרישום הזכות גם באופן זה.

אוסיף ואציין כי רישום שס של הזן כסימן מסחר מעיד כאלף עדים כי אותו שס לא נרשם בספר זכויות המטפחים. במילים אחרות, די בכך שהסימן נרשם כדי לאשר כלפי כל מען כי הזן הנושא אותו שס אינו וכאי להגנה לפי חוק זכות מטפחים, שהרי כפי שהובהר, בהתאם לסעיף 1 לחוק זכות מטפחים לא ייהנה בעל הזכות מרישום מקביל שכזה. מכאן שמיד עם קבלו הסימן, אף ללא עיון בכל תכתובת נוספת, יתגלה אותו "סוד" נטען של המבקשת.

מסקנתי מן האמור הינה כי סוד מסחרי אין כאו.

אך גם אס היה קושי באיתור המידע בדבר תוכנו של ספר זכויות המטפחים, הרי שאין בכך להצדיק את מתן הצו המבוקש. אין כל אינטרס ציבורי בהותרה בגדר סוד מסחרי את קיומן או העדרן של הזכויות קניין רוחני. הדבר נכון ביתר שאת בקשר לזכויות לגביהן כי רשם על פי דיו. יפים לעניין והדברים שנאמרו על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) ד"ר מאיר נועס בעניין בקשה למתן צו הארכה לפטנט מספר 83148 6211011 1238051165 1406116 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 13.6.2007):

"מועדי השתכללותן ופקיעתן של זכויות בקניין הרוחני התעשייתי הרשום שבו עסקינן (מה שקרוי בלעז קיזסקסז |סוזופוו0ח]) נקבעו במסמרות על ידי המחוקק על מנת ליצור וודאות לגבי הבעלות בקניין הרוחני התעשייתי, עליה ניתן ללמוד רק מהרשום בפנקס הפטנטים והמדגמים או בפנקס סימני המסחר. אין רשם הפטנטים יכול להכיר בזכות הטעונה בדישום בפנקס, אלא אם זו נדשמה כדין."

אינטרס הוודאות האמור באשר לקיומן של הזכויות והיקף בה להבטיח תחרות חופשית וחופש עיסוק באותו מקומות בהפי הידע מצוי בנחלת הכלל. הטעיית הציבור באשר לקיומן של זכויות, תיבון או היקף אינה יכולה לחסות תחת הגנתו של חוק כלשהו. אדם וכאי לדעת עד היכן משתרעת נחלת שכנו על מנת שלא יימצא מסוג גבול ומתחרה גם לדעת עד היכן משתרע חופש העיסוק שלו על מנת שלא יימצא מפר (השווה לדברים שנאמרו בדבר חשיבותו של הרישום הפומבי בפנקס המקרקעין בע"א 2242/92 מדינת ישראל נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מח|(3) 249, 256).

אותו רצון כי תהיה וודאות באשר להיקף וזכות הפטנט הוא שמחייב כי תביעה המגדירה את ההמצאה תהיה תמציתית וברורה (סעיף 13 לחוק הפטנטים, התשכ"ז- 1967 ותקנה 20(א)(3) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968. עקרון דומה חל בדיני סימני המסחר של קיימת חובה להגדיר את הסימן באופן ברור (ראה בקשות לרישום סימני מסחר תלת-מימדיים מס' 182676, 182677, 182679, 182680

לסיכום, אין כל אינטרס ציבורי כי מתחרים יחששו מלהפר זכויות שאינן קיימות ויימנעו מתחרות בשל אותו חשש באמצעות שמירה בסוד של רישומן או רישום של זכויות קניין רוחני.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0. על מנת שלא יהיה בפרסום החלטה זו בכדי לאיין את וכות הערעור של המבקשת, הנני מורה כי זו תפורסם לציבור בשלב וה ללא פרטי המבקשת והסימנים. כמו כן לא יפורסמו המסמכים שאינם פרסומים מתבקש עד חלוף תקופת הערעור.

ניתן בירושלים ביוס

סימוכין:

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

י" טבת תשע"ח 8 דצמבר 2017