סימן מסחר 345678

ההחלטה:

ינת התנהלות המבקשת מפנייתה הראשונה אל הרשות ועד השמעת הטענות שבפניי מלמדת כי היא אינה חורגת ממתחס הסבירות. השוני בין הדין בישראל לבין הדין ביפן ובמדינות רבות אחרות מצדיק במידה רבה את הטעות שאירעה בענייננו. ודוק, המבקשת פנתה באמצעות באי כוחה אף גם נכנסה לשלב הלאומי על מנת לוודא כי האיחור לא יעמוד בעוכריה בשלב מאוחר יותר. מצד ההסתמכות, כאמור, איני סבורה כי יכולה הייתה להיווצר הסתמכות של הציבור על אי מתן ההודעה במועד. הטעמים למסקנתי זו הובהרו לעיל.

עס זאת, החלטה זו ניתנת במעמד צד אחד על בסיס טענות מבקשת הפטנט, מבלי שיישמע הציבור, אשר בשלב זה אין לו "זכות עמידה". זּכות העמידה האמורה תתגבש רק עס קיבול בקשת הפטנט. לאור האמור, איני מוצאת כי יש לסתוס את הגולל על טענה שעשויה להיטען

כי לא היה מקוס להאריך את המועד וכי יש לראות בפרסוס האמור כפרסוס קודם. ראה בהקשר זה גס את הוראות סעיף 164(ב) לחוק, לפיהן "הלשם דשאי להתנות את אכת המועד בתנאים שימצא לנכון".

סוף דבר

אני מקבלת את הבקשה ומאריכה את התקופה למסירת הודעה לרשם וזאת בכפוף לתשלום אגרה ממועד פרסום התקציר (27.8.2009) ועד הכניסה של הבקשה לשלב הלאומי בישראל (6.3.2012). אבהיר כי אף אם הייתה פנייה מוקדמת לעניין זה לפני הכניסה לשלב הלאומי בישראל, הרי שפניה זו נדחתה בהחלטת בוחן עליה היה על המבקשת להשיג תוך חודש ימים. משהוגשה ההשגה רק כעת, ממילא חבה המבקשת בתשלום אגרות ארכה ממועד דחיית הבקשה ועד המועד בו ביקשה להשמיע טענותיה.

מתן הארכה כפוף הוא לכך שאס תקובל בקשת הפטנט ותוגש בגינה התנגדות, לא יהיה באמור בהחלטה זו כדי למנוע מן המתנגד להעלות טענותיו לעיניו הפרסוס הקודס.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום | ד' תשרי תשע"ח

4 ספטמבר 2017