⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת

  • שם: הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל
  • בא כח: גדעון פישר ושות', עו"ד
צד ב'

משיבות

  • שם: פורום מ.ט.י. ליומות עסקית בישראל
  • בא כח: דייויד וולברג, עוד
צד ג'

הנתבע/המשיב

  • שם: מר נחמן שכטר
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקה או ביטול סיימן מסחר 1.004 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת המחיקה פורום מ.ט.י. ליזמות עסקית בישראל (ער) והביטול: מ.ט.י חולון - מרכז לטיפוח יזמות עסקית ע"י ב"כ: דייויד וולברג, עוד

בעלת הסימן: הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל

ע"י ב"כ: גדעון פישר ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

בפני בקשתה של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל (להלן: "המבקשת") לפסוק את הוצאותיה בהליך שבכותרת (להלן: "ההליך העיקרי"). בקשתה זו מוגשת לאור החלטתו של כב' רשם סימני המסחר היוצא מיום 23.4.2017, ולפיה נדחתה בקשתן של פורום מ.ט.י. ליומות עסקית בישראל ומ.ט.י. חולון - מרכז לטיפוח יומות עסקית (להלן: "המשיבות") למחיקה או ביטול של סימן מסחר מס' 174084 הרשום על המבקשת (להלן: "הסימן").

בבקשתה, עותרת המבקשת כי יפסקו לטובתה שכר טרחת עו"ד בסך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הוצאות משפט בסך 1,647.5 ש"ח. לשיטתה, מדובר בהוצאות סבירות אשר נדרשו בשל מורכבותו של ההליך מבחינה ראייתיות ומשפטית, ובהן גם ניתוח משפטי מורכב של התיבה "נסיבות מיוחדות במסחר", ובשל היותו של ההליך כולל שתי עילות שונות למחיקה וביטול. עוד מוסיפה המבקשת כי במסגרת ההליך הוגשו תצהיריהם של ארבעה עדים שונים, אשר נחקרו כולו, וכי ההליך התקיים עד תומו כך שהמבקשת נדרשה גם בהגשת סיכומיים.

לבקשה צורף תצהירו של מר נחמן שכטר, חבר הוועד המנהל אצל המבקשת במועדיס הרלבנטייס (להלן: "מר שכטר"). בתצהירו, מציין מר שכטר כי לצורך ניהול ההליך נדרשו למבקשת כ-200 שעות עבודה אשר הסתכמו להוצאות מצטברות בסך של כ-150,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בתמיכה לכך, צירף מר שכטר לתצהירו דף פירוט חיובים של המבקשת אצל באי כוחה וכן דף פירוט סכומים ששילמה המבקשת לבאי כוחה.

עוד צורפו לתצהירו של מר שכטר העתק אישור תשלוס בסך 759 ש"ח בגיו אגרת השמעת טענות בפני הרשם בהליך דנן וחשבון עסקה בסך 295 ש"ח בעבור מסירת מסמכים דחופה מיום 5.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בתגובתן, מציינות המשיבות כי: הסכום המתבקש אינו סביר ואף חריג; כי לא ניתן לקבוע בגין אילו שירותים משפטיים שילמה המבקשת לבאי כוחה - אם שילמה; לא ניתן לדעת בוודאות אם כלל החיובים הנס בגין ההליך העיקרי; כי המבקשת ניהלה במקביל להליך העיקרי הליכים משפטיים נוספים אשר אין לדעת אם ההוצאות המפורטות בדפי הפירוט שצירפה הן בגין; וכי יש להביא בגדר השיקולים את אופן התנהלות המשיבה במסגרת ההליך העיקרי, אשר הביאה להתארכות ההליך ולהגדלת הוצאות הצדדים. עוד מציינות המשיבות בתגובתן כי מן

הראוי להתחשב בהיותן עמותות דלות באמצעיהן ולאור ניסיונותיהן לעבור לפתיחת ההליך העיקרי לפתור את הסכסוך בין הצדדים.

לתגובה זו מטעם המשיבות השיבה המבקשת תוך שהיא מעלה, בין היתר, טענות עובדתיות שונות. בחינת תשובתה ואת מעלה כי זו הוגשה ללא תצהיר תומך. בנסיבות אלו, ומשעה שקיימת מחלוקת עובדתית בקשר לאותן הטענות, אינני יכול להידרש להן ויהיה עלי להכריע תוך התעלמות מטענות עובדתיות אלו של המבקשת.

כלל הוא כי בעל דין שהפסיד בדינו יישא בהוצאות הצד שכנגד. הוצאותיו הממשיות של בעל דין אשר זכה בהליך, יבחנו לאור מבחני הסבירות, המידתיות וההכרחיות בנסיבות העניין, ובהינתן כי עמד במידת פירוט ההוצאות הראויה (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכרת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר (פורסם בנבו, 30.6.05)) (להלן: "עניין תנובה"). בבחינת בקשה לפסיקת הוצאות, יש להתחשב, בין היתר, בהיקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך, בהכנת כתבי בית הדין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול הצד שכנגד, תוספת לגבי הצדדים, ועוד.

בעל סימן מסחר אשר נדחתה בקשה למחיקה או ביטול של סימנו הרשום, יהא בגדר מי שזכה בדינו (ר' למשל בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 203468 (בקשה לפסיקת הוצאות) יהודה גואטה נ' מעדני הצפון בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 12.02.2017)). לפיכך, יש במקרה של לפני לפסוק למבקשת את הוצאותיה.

כלל נוסף בפסיקת הוצאות הוא, כי ככל שסכום ההוצאות המבוקש חריג בחיקפו, כך יעלה רף הפירוט וההסבר הנדרש מן המבקש (ר' למשל, החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 9 (בקשה לפסיקת הוצאות ומתן צו מגן) אוניפארם נ' .6:01 6נחו[0כ1 :8 כְזּ5 61% (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.03.2011)).

במקרה שבפניי, עותרת המבקשת לשכר טרחת עורכי דין של כ- 150,000 ש"ח. עיון בדפי הפירוט שצירפה המבקשת לבקשתה, מעיד כי אלו אינם עומדים בפירוט הנדרש לצורך קבלת התזרים

הוצאות ריאליות ממספר טעמים. ראשית, כותרת דפי החיובים מעידה כי המדובר הוא בטיוטה בלבד ולא במסמך סופי. כמו כן, ברשימת החיובים שצירפה המבקשת קיימות פעולות לא מעטות אשר כותרתן כללית ואינה מאפשרת להבין מהו השירות שניתן בעבור אותו החיוב (טיפול בעניין סימן מסחר, סימן מסחר, ישיבה עם הלקוחות, מתווה לביצוע, תיק עמותה ועוד). בנוסף, לא מצוין בפירוט החיובים מהו התעריף השעתי ומהו תפקידו של מבצע הפעולה. חוסר פירוט הבולט דווקא בשל הסכום הגבוה לו עותרת המבקשת בעבור שכר טרחת עורך דין.

לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשת לא צירפה חשבונית או חשבון עסקה, המפרטיס סכומים ששולמו ובגין מה שולמו, אלא דף טיוטה בלבד של סך ההכנסות ללקוח. למעשה לא ניתן לדעת בוודאות מהו הקשר בין הסכום הכללי המופיע בטיוטת דף ההכנסות ללקוח, והפעולות שפורטו בדפי החיובים. לאור זאת, אפסוק את ההוצאות במקרה הנדון על דרך האומדן. ואני לטענת המבקשת כי בתקופה הרלוונטית ניהלה הליך אחד בלבד, ולכן יש לייחס את מלוא הסכום המופיע בדף ההכנסות להליך שבפני. ואף, טענה זו לא נתמכה בתצהיר, ובפרט כאשר מר שכטר העיד בהליך העיקרי כי המבקשת במקביל הליכים משפטיים נוספים (ר' עמ' 47 שורות 9 - 23 לפרוטוקול). יתרה מכך וכאמור לעיל, על בעל הדין התובע הוצאות ריאליות, בוודאי בסכום כה גבוה, להוכיח אותן בבהירות וכדבעי.

בבקשתה מציינת המבקשת, בצדק, את אורכו של ההליך כשיקול בפסיקת סכום ההוצאות. ואף זאת, גם הדרך בה פועל בעל דין מהווה מרכיב חשוב בקביעת שכר טרחה והוצאות. בעל דין שאינו פועל ביעילות וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך יכול להביא לכך שלא ייפסקו לזכותו הוצאות כלל או שייפסקו אך בסכום מוקטן (ר' ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סייעת "יש עתיד לביאליק ", פס' 3 (פורסם בנבו, 16.6.2005)). בחינת התנהלות הצדדים בהליך וה מעלה כי התנהלות המבקשת בהליך היוותה גורם משמעותי להתארכותו. התנהלות זו אף באה לידי ביטוי בהחלטתו של כב' הרשם דאז מיום 26.11.2015 ולפיה המשך התנהלותה של המבקשת כפי שנהגה עד אותו מועד יכול ותגרור חיוב בהוצאות לקופת המדינה.

בתשובתן, מעלות המשיבות כשיקול להפחתה בהוצאות שייפסקו את היותן עמותות דלות אמצעיהן. אין ספק כי בכל הסדר של פסיקת הוצאות תהא השפעה שונה על בעלי דין בעלי יכולות כלכליות שונות. כך, פסיקת הוצאות כנגד בעל דין דל באמצעיהן תהא משמעותית יותר ביחס לבעל דין אמיד (ר' פס' 16 לעניין תנובה). בצד אחד, יש לזכור כי המשיבות הן אלו שפתחו בהליך וחזקה עליהן ששקלו את סיכוייהן ואת סיכוניהן בטרם עשו זאת.

באשר לבקשתה לפסיקת הוצאות משפט, עותרת המבקשת להוצאות בסך 1,647.5 ש"ח. סכום זה מורכב כאמור מ-295 ש"ח בעבור להמצאת ראיותיה לצד שכנגד; סך 759 ש"ח בגין תשלוס אגרת השמעת טענות לפני הרשם; וסך 593.5 ש"ח בעבור דמי נסיעה לדיון הוכחות. חרף האמור, המבקשת צירפה העתקי קבלות בעבור שני הרכיבים הראשוניים בלבד. משלא צירפה המבקשת כל אסמכתא התומכת בבקשתה לדמי נסיעה בסך 593.5 ש"ח ולא פירטה דבר בקשר

לסכום זה, אינני סבור כי יש לפסוק את מלוא הוצאה זאת לטובת המבקשת. לפיכך, אעמיד הוצאה זאת על 300 ש"ח בלבד. לפיכך, יועמד סך הוצאות המבקשת בגין רכיב זה על סך 1,354 ש"ח.

5. לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין ובהן בהיקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך, בהכנת כתבי בית הדין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול הצד שכנגד, תוספת לגבי הצדדים וכד', אני פוסק את הוצאות המבקשת בגין שכר טרחת עורך דין לסך 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובגין הוצאות משפט בסך 1,354 ש"ח. על סכומים אלו להיות משולמיים למבקשת בתוך 21 יום, שאחרת יישאו הצמדה וריבית כחוק.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום ט"ו באב תשע"ז 7 באוגוסט 2017