סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 3 ,103"

המבקשת: .0) 0210118 10 געוה 1 ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. המבקשת הגישה ביוס 24.02.2016 את בקשה 283163 לרישום סימן מסחר "11011037" (להלן: "הסימן המבוקש"), לגבי הטובין הבאיס:

"חגורות (בגדיס); מגפיים ; מגפייס עבור ספורט; בגדיס; בגדיס העשויים מדמויי עור; בגדיס העשוייסם מעור; מעילים; נעליים; כובעים; מעילים; עניבות; מעילי; פיג'מות; בגדיס מוכניס; חולצות; נעליים; אפודות; גרביים; חליפות; סוודרים; חולצות טי; מעיל עליון; רצועות מכנסיים; מכנסיים; הנכללים כולס בסוג 25." (הטעויות והכפילויות בפרטה הינן במקור).

2 ביוס 29.02.2016, הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור קביעתה כי הסימן הינו חסר אופי מבחין לגבי הסחורה המבוקשת על פי סעיף 8א) לפקודת סימני מסחר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), וכן מורכב הסימן ממילה הנוהגת במסחר לתיאור הטובין שלסימונם נועד בהתאם לסעיף 10(11) לפקודה.

הבוחנת סברה שהמילה "ץ1101103" מקובלת במסחר לתיאור סחורות או סוגי סחורות בתחוס המבוקש, דהיינו בגדיס הנלבשיס בעתות חופשה ופנאי.

3 במכתבה מיוס 07.03.2016, ביקשה המבקשת להשיג על הקביעות האמורות בתואנה כי לסימן המבוקש ערך מבחין אינהרנטי ביחס לסחורות בתחוס המבוקש, ולכל היותר עשוי להיתפס בעיני ברכניס מסוימים בגדר סימן המרמז על השימוש המיועד הכשיר לרישום. לטענתה, הסימן המבוקש אינו מתאר את הטובין אלא את טיבם, והמילה המרכיבה אותו אינה נהוגה במסחר לפריטי לבוש והנעלה. לצורך ביסוס טענתה, צירפה המבקשת תדפיס מתוך אתר האינטרנט ותסס.ץזהתסטסנכ, נספת א' למכתבה, וכן תדפיס תוצאות חיפוש המילה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"11011087" במנוע החיפוש של גוגל, כנספת ב', המוכיח לטענתה כי הסימן המבוקש אינו מתאר ביגוד והנעלה אלא הזמנת חופשות או חופשות באופן כללי.

עוד טענה המבקשת במכתבה זה כי על מנת להגיע למשמעות הנטענת על ידי מחלקת סימני מסחר, היינו בגדי חופשה, נדרש מהלך מחשבתי מורכב וצירוף מילה נוספת, כגון "חנות חופשה".

במכתב מיוס 17.03.2016, הודיעה הבוחנת במחלקת סימני מסחר למבקשת כי הליקויים שהעלתה בעינם עומדים וכי יש בתדפיסיס שצירפה המבקשת, המעידים על ריבוי השימוש במילה מושא הסימן על ידי אחרים, כדי לחוק את עמדתה כי יש להותיר את המילה בנחלת הכלל. כמו כן, הסבירה כי סימן מסחר נבחן ביחס לטובין בגינס נתבקש רישום הסימן ולכן

ערכה חיפוש תחת הצירופים "בגדי חופשה" או "6ת6101[105/010101 ץ1101108", שתוצאותיו

מחזקות את עמדתה. בנוסף, ציינה כי הצרכן הסביר בראותו את הסימן יטיב לדעת באופן מידי כי מדובר בבגדיס שנועדו לחופשה היות ולטענתה מדובר בסימן תיאורי ביחס לטובין.

ביוס 28.07.2016 הגישה המבקשת את תצהירו של מר תאמר סמיר סודקי מיקאוו'י, מורשה החתימה בשסם המבקשת, שנועד להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש בו.

בתשובה לכך, הודיעה ביוס 01.08.2016 הבוחנת במחלקת סימני מסחר למבקשת כי אין בתצהיר האמור כדי לשכנע כי הסימן רכש אופי מבחין בהתאס לסעיף 8(ב) לפקודה. עוד הודיעה הבוחנת למבקשת כי לשס הוכחת אופי מבחין עליה לצרף מסמכיסם המעידים על מחזורי המכירות והיקף השימוש בסימן, וכן עליה לצרף דוגמאות לשימוש בסימן, חשבוניות, חומר פרסומי וכדומה.

ביוס 28.11.2016 ביקשה המבקשת לבסס את הרישום על רישוסם גר ברשות הפלסטינית על פי סעיף 16(א) לפקודה. לאור העובדה שהרשות הפלסטינית אינה מדינה חברה בארגון הסחר העולמי, השיבה הבוחנת במחלקת סימני מסחר במכתבה מיוס 30.11.2016 כי לא ניתן להחיל את סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום זה.

לאחר חילופי דין ודבריס כאמור לעיל, הגישה המבקשת ביוס 07.12.2016 בקשה להעברת התיק להחלטה של רשם סימני המסחר ללא השמעת טענות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

השאלה עליה נסוב הדיון היא האס הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי המכשיר אותו לרישום, וככל שאינו כזה האס רכש הסימן אופי מבחין כתוצאה משימוש בו.

סעיף 8 לפקודה קובע כתנאי יסודי לרישום סימן מסחר את היותו בעל אופי מבחיו כדלהלן:

"(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הדשם או בית המשפט הבאיס לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהס נתבקש או נעשה הלישום."

סימן מסחר בעל אופי מבחין יוצר הבחנה בין סחורות ושירותיס נושאי הסימן של עוסק אחד מאלו של אחר, באופן שאס הסימן משמש לטובין שוניס יוכל הצרכן לוהות שכולס ממקור אחד (ראה א. ח. וליגסון, "דיני סיימני מסחר ודינים קרובים להם", בעמ' 20 (1973), (להלן: "זליגסון")).

נהוג לסווג את סימני המסחר לקטגוריות, באופן הבא: סימנים גנריים, סימנים תיאורייס, סימנים מרמזים, סימניס שרירותיים ודמיוניים. בין הקטיגוריות הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנרייס ועד הסימנים הדמיוניים, המכונה ציר התיאוריות (ראה ע''א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע''מ - עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סיי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"'מ - עיתון "משפחה טובה", דינים עליון 2001 (11) 534 (פורסם בנבו, 23.5.2001). בקצהו הדמיוני של הציר נמצאיס הסימנים בעלי האופי המבחין המולד ואילו בקצהו השני הסימניס שאינס כשיריס לרישוס.

ככל סימנים תיאוריים לא יירשמו אלא אם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש, כפי שקובע גם סעיף 10(11) לפקודה:

"סימן המודכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחד לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אס הוא

בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9;"

מידת התיאוריות של הסימן המבוקש נבחנת ביחס לטובין או לשירותיס אותם הוא מיועד לסמן ולא בחלל ריק (ראה ע"ר 21488-05-11 .186 עההקו 60 עז123116 13670807 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 8.12.2011).

לאור מבחניס אלה סבורה אני כי הסימן המבוקש הינו סימן מתאר ואינו סימן מרמז. כפי שמציין המלומד וליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודיניס הקרוביס להס", בעמ' 38 (תשל"ג - 3):

"הסוג השני של סימניסם מתארים הוא זה המתאר את אופי הסחודרה ותכונותיה,. אלה כולליס את התכונות הכלליות של הסחודה ואת אלה המלוחדות, אשר מייחסים לסחודה המסוימת."

ובהמשך, בעניין סימניס המתארים את סגולות הסחורה, בעמ' 39 :

"גם סימנים שיש בהם ציון יעודה שלה הסחודה או תוצאת השימוש בה, מהוויס סימניס מתאלים."

כאמור, על מנת לקבוע כי הסימן הינו מתאר אין הכרח כי הסימן הינו שמה של הסחורה ודי בכך שיהיה בסימן כדי לאהות תכונה מבין תכונותיה המאפיינות. ראה לעניין זה גס גס 18165 ץ 6 התס1 ,6תו[166 2810 טהַהנ50-ץ1000/ 5הותסר11 ,תץ[6ע1.16 גצה מס!!6א

(להלן: "קרלי") המפרשיס את ההוראה הקובעת אי הכשירות לרישום של סימניס מתארים

לפי סעיף (3)1()6 ל1994 460 1/1385 806עד:

>זס [(3)1()6(/701()6 8ויזם] עץ 6יזסטס6 ע[50661]1601 5מסזוסוו51 6ה'ד" 0 6500000 ]0 6020016 15 תז5 6ה1 הסוהשטה חז 56סת] 6 מו 0) 00ז0]6ז 5071665 זס 60005 ₪6 ]0 "1516ז6)0סיזס0"

.... ה6010ו!קקם

5 ]0 -ז150006ס\]ע 15116'ז610סיזסו61 עמ 10 05ח16א6 הסזפוטסיזק שד זו 6 1ה60ו]וחף51 עוסו] ]0 6ש6506611יזזו ,56/1005 יזס

".60611 56 וז

סימן המסחר המבוקש מתאר את סוג הבגדיס ואת ייעודם, חיינו בגדיסם המשמשים בעתות פנאי וחופשה. אמנס אין הסימן מציין את המלה "ביגוד" או "אופנה'

"55 5 סקארלס" מדיקיור טכנולוגיות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 4).. כפי שעלה מתוצאות החיפוש שביצעה הבוחנת במרשתת, הסימן המבוקש הינו מלה המשמשת בפועל בידי יצרני הבגדיס כדי לתאר קו ביגוד הנלבש בעת חופשה, דהיינו

לסיווג הביגוד בהתאם לייעודו, ואת בדומה לסוגיס "[685₪08", "8516פ" ועוד הנמצא בשימוש בהקשר לטובין אלה. לפיכך, אני סבורה כי הסימן הינו מתאר ביחס לטובין בגין נתבקש רישומו.

משהגעתי למסקנה כי הסימן נעדר אופי מבחין מולד, ולאחר שניסתה המבקשת להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין בהתאס לסעיף 8(ב) לפקודה ובסעיף לסעיף 10(11) לפקודה, נבחן את ראיותיה וטענותיה בסוגיה זו.

בבואנו לבחון האס סימן רכש אופי מבחין יש לעשות כן בשיס לב למשך השימוש בסימן, האופן ומידת הפרסוס לה וכה והאמצעיס שהושקעו על ידי בעל הסימן ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור (ראה ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (פורסם בנבו, 26.9.2004)). במלים אחרות, יש לבחון האס בעקבות הסימן מקשר הציבור את הטובין או השירותיס נושאי הסימן עס בעליו (ראה ע"א 6 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע''מ נ' 0081₪:) %ח531 066 611165/\ 1,65, פ"ד מה(3) 224, 238 (1991).

להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן צירפה המבקשת את תצהירו של מר מיקאוו"י, מורשה החתימה בשסם החברה. מר מיקאוו'י הצהיר כי החברה עושה שימוש בסימן המבוקש בגדה המערבית משנת 1998 ומקדמת אותו בערוצי המדיה, ביניהס אתר אינטרנט תחת שם המתחס 5כ.1ע8אאוות.צחושו ושני עמודי פייסבוק. ואולס, לא צורפו דוגמאות מתוך ערוצי המדיה הממחישות כי אכן נעשה שימוש בסימן לצורך שיווק הסחורה, כנטען בתצחיר. כמו כו, נטעו במסגרת התצהיר כי החברה השקיעה מאמצים, זמן ומשאביס רביס בקשר לסימן המבוקש לרישוסם, אך לא צורפו מסמכיס המעידיסם על מחזורי המכירות של פריטיס הנושאיס את הסימן או על היקף השימוש בסימן כלל ובפרט לא כאלה שאושרו על ידי רואה החשבון של החברה.

יתרה מזאת, מבדיקה שערכתי באתר האינטרנט של המבקשת וכן בעמודי הפייסבוק של החברה, אליהס הפנתה המבקשת בתצהירו של מר מיקאוו'י, לא מצאתי שימוש במילה "ץ110[108" בקשר לטובין המשווקיס (לעניין סמכות הרשם לעשות מחקר עצמאי ראה דברי כב' השופטת ברלינר בסעיף 25 לפסק דינה בעניין ע"א 941/05 אגודת הכורמים

הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פ"ד סא(3) 350 (2006)). על כן, לא ברור על מה נסמכת הצהרתו של מר מיקאוו'י כי החברה עושה שימוש בסימן בערוצי המדיה אליהס הפנה.

3. לנוכח האמור ולאחר שנמנעה המבקשת מלצרף דוגמאות ומסמכים כאמור, אף שנתבקשה לעשות כן בהודעות הבוחנת במחלקת סימני המסחר, איני סבורה כי עלה בידי המבקשת להוכיח שימוש כלשהו בסימן המבוקש, ומקל וחומר שימוש שיש בו כדי להקנות לסימן המבוקש אופי מבחין.

4. לאור האמור נדחית בואת הבקשה לרישום סימן מסחר 283163.