מבקשת
- שם: חברת בוספור קארגו סירוויז בע"מ
- בא כח: עו"ד איראני ויטולד ו/או יובק מונא
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
מבקשת 1:
מבקשת 2:
תחרות בין סימני מסחר 1
חברת בוספור קארגו סירוויז בע"מ ח.פ. 5
על ידי ב"כ עו"ד איראני ויטולד ו/או יובק מונא.
חברת בוספור גלובל לסחר בינלאומי ותיירות וטקסטיל והובלה בע "מ על ידי ב"כ עו"ד עמאד עווידה.
החלטה
לפניי הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). הבקשות המתחרות בהליך והן הבקשה לרישום סימן המסחר 356041
שהוגשה על ידי חברת בוספור קארגו סירוויו (להלן: בוספור הישראלית) , לבין
הבקשה לרישום סימן המסחר 356038 שהוגשה על ידי חברת בוספור גלובל לסחר בינלאומי ותיירות וטקסטיל והובלה (להלן: בוספור הטורקית) עבור השירותים אלה:
בוספור הישראלית סימן מסחר: 356041
סוג 39: שירותי הובלה יבשתיים, ימי ואוויריים; השכרת כלי רכב יבשתיים, ימיים או אוויריים; ארגון
בוספור הטורקית סימן מסחר: 356038
סוג 39: הובלה אריזה ואחסון של סחורות ; אחסון; תיווך הובלה; איתור אנשיס וסחורה למטרת הובלה; אחסון מטען; הובלת משלוח; אספקת מידע על שירותי אחסון; לוגיסטיקה תחבורה; הובלת רהיטים; אריזת סחורות;
סיורי טיולים ; הארגון נסיעות; תיווך ספינות ; שירותי הובלה למסמכים משפטיים ; חילוץ הנפקת כרטיסים לנסיעות. סחורות ; ארגון נסיעות.
סוג 35: פרסום ; ניהול, טיפול ומנהל עסקים, פעולות משרדיות, דהיינו, שירותי ייבוא וייצוא, שירותי שיווק, שירותי פרסום, שירותי שחרור מהמכס, שירותי מכירה של כלי בית, ריהוט, ביגוד, אביזרים לרכב, מסחר של ריהוט, ביגוד ואביזרים לרכב, ניהול מסחרי לרישוי של סחורות ושירותי אריזה.
שתי המבקשות הגישו את בקשותיהן לרישום ביוס 18.9.2022. בתאריך 20.9.2022 נדחו הבקשות לרישום הסימנים לאור סעיף 29 לפקודה, בשל היותן בקשות מתחרות לרישום סימנים זהים.
היות שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה אשר יסדיר ביניהם את השימוש בסימנים נפתח הליך התחרות שלפניי. לאחר שהוגשו ראיות הצדדים, התקיים לפניי ביוס 24.9.2024 דיון הוכחות ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים.
טענות בוספור הטורקית וראיותיה
לטענת בוספור הטורקית, החברה הוקמה בשנת 2018, לפני חברת בוספור הישראלית אשר הוקמה בשנת 2021, והיא זו ששכרה מעצב שעיצב עבורה את סימן המבוקש. לכן בסימן שלה חברת בוספור הישראלית אין חדשנות או מקוריות. השימוש בסימן על ידי בוספור הישראלית פוגע בזכויותיה לקניין רוחני ובזכויות היוצרים של חברת בוספור הטורקית.
בוספור הטורקית טוענת כי בחירת הסימן על ידי בוספור הישראלית נעשתה בחוסר תום לב. בין מר מוחמד עווד (הבעלים של בוספור הישראלית) למר אומית דימיצ'רי (הבעלים של בוספור הטורקית) היו קשרי עבודה. בשנת 2019 רכש מר עווד שירותים מחברת בוספור הטורקית וקיבל עליהם חשבוניות שעליהם מוטبع הסימן המבוקש. לאור הקשר בין שניו מר דימיצ'רי הזמין את מר עווד לכמה אירועים חשובים ורשמיים של חברת בוספור הטורקית.
בוספור הטורקית טוענת כי ביוס 7.5.2021 נחתם הסכם בין מר דימיצ'רי לבין צוות מהגדה המערבית (הצוות השני), לפיו, מר עווד ישמש כאיש קשר של חברת בוספור הטורקית לשם הפצת הסחורה שלה בארץ. בסמוך לכך, הופסקו היחסים בין הצדדים על רקע סכסוך כספי. כן נטען כי לכל אורך תקופת יחסים זו, מר עווד השתמש בסימן של בוספור הטורקית בתוך נציג מטעמה באר.
לטענת בוספור הטורקית, ההסכם מיוס 7.5.2021 שהוגש על ידי בוספור הישראלית לפיו נראה כביכול שמר עווד היה שותף של מר דימיצ'רי הינו הסכם מזויף. יתרה מכך, בוספור הישראלית לא הגישה את ההסכם המקורי או עותק שלו ולכן אין היא עומדת בכלל הראיה הטובה ביותר. הזיוף מתבטא בהוספת שמו של מר עווד כחתום על ההסכם מצד בוספור הטורקית במטרה ליצור רושם שקרי שהינו שותף בחברה.
בוספור הטורקית מוסיפה כי אין לחברת בוספור הישראלית כל זכות בסימן המבוקש שלה, ולא ניתנה לה כל הסכמה או רשות לעשות שימוש בסימן. מר עווד מעולם לא היה שותף בחברת בוספור הטורקית, לכן גם לא פתח בהליך למימוש זכויות בחברת בוספור הטורקית בזמן שהיחסים בין הצדדים התנתקו.
חברת בוספור הטורקית טוענת כי היקף השימוש שלה בסימן רחב. היא השקיעה רבות בביסוס הסימן ורכשה בו מוניטין בטורקיה ובישראל. לחברת בוספור הטורקית מספר רב של לקוחות בישראל, היא מחזיקה במשאיות בארץ הנושאות את הסימן המבוקש וסחורתה נשלחת לארץ. לכן, לטענתה אין מקום להניח כי אינה פעילה בישראל.
ראיות בוספור הטורקית כללו את תצהירו של מר דימיצ'רי, הבעלים של בוספור הטורקית (להלן: תצהיר דימיצ'רי). אל התצהיר צורפו מספר נספחים ללא סימון (לצורך הנוחות יסומנו 4). נספח 1- חשבוניות משלוח מבוספור הטורקית לגברת סברין עווד מהימים 16.3.2019, 9, 30.3.2019 וכן מיוס 3.9.2019 חלקן נושאות את הסימן המבוקש. חשבוניות משלוח מבוספור הטורקית מיוס 23.3.2019 לגברת נדין סאלטי מתל אביב, תעודות יבוא מחימים 2, 27.8.2022 ומיוס 4.9.2022 משלוח מבוספור הטורקית לבוספור הישראלית. נספח 2- הינו מסמך בשפה הערבית שתרגומו המאושר לא הוגש. המסמך נחשב להיות הסכם שיתוף פעולה מיוס 7.5.2021 בין מר דימיצ'רי לבין מר ג'בר אבו היג'לה ומר מוחמד קמיל מהגדה המערבית שנקראו "הצוות השני". בגוף המסמך מצוין שהצוות השני יהיה אחראי על הנהלת הגדה המערבית ומר עווד יהיה האחראי על הנהלת הפנים. על מסמך זה חתומים מר דימיצ'רי ונציג מהצד השני. כמו כן יש חתימה של שלושה עדים (מסמך והייקרא להלן: הסכם שותפות דימיצ'רי). נספח 3- כרטיס ביקור הנושא את הסימן המבוקש. נספח4- אישור בדבר הגשת תלונה של מר דימיצ'רי במשטרת ישראל מיוס 15.10.2022. נספח 5- תעודת רישום הסימן בטורקיה. הסימן נרשם ביוס 23.3.2021 למשך עשר שנים החל מיוס 2.7.2020.
במהלך הדיון הגישה בוספור הטורקית את המוצגים הבאים: מוצג 1- תמונות של משאיות הנעות בישראל הנושאות את סימן המסחר של בוספור הטורקית. מוצג 2- תמונות בהן נראה שימוש בסימן של בוספור הטורקית על ארגזים לייצוא, כלי רכב ועוד וכן בניין בטורקיה עליו מתנוסס שמה.
טענות בוספור הישראלית וראיותיה
לטענת בוספור הישראלית, מאז חודש מאי 2022, מועד התאגדותה, היא עושה שימוש מאסיבי ומשמעותי בסימן המבוקש. המחזור העסקי של החברה מאז נוסדה הינו כמיליוני שקלים. בוספור הישראלית פעילה בישראל בעסקי יבוא והפצה, היא מעסיקה עובדים בישראל ואנשי מקצוע, שוכרת משרדים, מוציאה חשבוניות ותעודות משלוח עס הסימן המבוקש. לטענתה, רק בוספור הישראלית עושה שימוש בסימן בישראל, בניגוד לבוספור הטורקית אשר לא הוכיחה שעשתה כל שימוש בסימן בישראל וכי תעשה שימוש בעתיד.
בוספור הטורקית אינה חברה רשומה בישראל. כמו כן, אין לה חברות או מניות בישראל הנושאות את סימן מסחר המבוקש. מר דימיצ'רי הקים חברה בישראל אשר את מניותיה רשם על שם מרוואן אשתיה רק לאחר שהגיש את בקשתו לרישום הסימן בישראל.
לטענת מר עווד, הוא פעל בשותפות עסקית עם מר דימיצ'רי ולא היה לקוח של בוספור הטורקית. בוספור הישראלית מבססת טענה בהסכם מיוס 7.5.2021 שבו מצוין לשיטתה, שבוספור הישראלית אחראית על הפעילות העסקית בישראל. בוספור הטורקית ידעה על השימוש שעשתה ועושה בוספור הישראלית בסימן בישראל, ולא הביעה התנגדות.
בוספור הישראלית טוענת כי המקורות והמסמכים עליהם נסתמכת בוספור הטורקית, הינו מזויפים וטענותיה חסרות בסיס. לטענת בוספור הישראלית, בוספור הטורקית פעלה בחוסר תום לב בעת הגשת הבקשה לרישום הסימן בישראל לאחר הקשר עסקי, למרות שידעה שחברת בוספור הישראלית עושה שימוש בסימן.
ראיות בוספור הישראלית כללו את תצהירו של מר מוחמד עווד, הבעלים והמנכ"ל של בוספור הישראלית (להלן: תצהיר עווד). אל התצהיר צורפו שבעה נספחים. נספח א- תמונת הסימן המבוקש. נספח ב- תעודת ההתאגדות של בוספור הישראלית מיוס 22.3.2021. נספח ג- חשבוניות מיוס 22.9.2022 ומיוס 28.8.2022 שהנפיקה בוספור הישראלית עבור לקוחותיה ועליהן הסימן המבוקש. נספח ד- תלוש שכר של עובד שעבד אצל בוספור הישראלית מיוס 2, נספח ה- מכתב התראה שהגיש העובד כנגד בוספור הישראלית מיוס 1.12.2022 לפיו היה מועסק אצל בוספור הישראלית מיוס 1.11.2021 ועד ליוס 3.10.2022. נספח ו- מסמכים שונים: חשבונית מיוס 6.12.2022, הצהרת יבוא מיוס 1.12.2022, חשבוניות של מכון התקנים מיוס 30.11.2022, וחשבון מטען יבוא אף הוא מיוס 30.11.2022 ומסמך יבוא מטורקיה מיוס 24.11.2022. נספח ז- אישור רואה חשבון על הפעילות העסקית של בוספור הישראלית לפיו המחזור העסקי של החברה מיוס 22.3.2021 ועד ליוס 30.1.2023 עומד על 15,069,216 ₪ כמו כן צורף לאישור והפרוטוקול האסיפה הכללית הראשונה של בוספור הישראלית מיוס 1.
7. תצהיר מר עווד בתשובה (להלן: תצהיר עווד בתשובה) לתצהיר והצורפו חמישה נספחים: נספח א- תמונה בה נראה מר דימיצ'רי ומר עווד באירוע הנטען להיות חגיגת היסוד של בוספור הישראלית. נספח ב- הינו מסמך בשפה הערבית שתרגומו המאושר לא הוגש המסמך נחשב להיות הסכם שיתוף פעולה מיוס 7.5.2021 הסכם זה בין מר דימיצ'רי ומר עווד לבין מר ג'בר אבו היג'לה ומר מוחמד קמיל מהגדה המערבית שנקראו הצוות השני, בסעיף 11 להסכם מצוין כי הנהלת הגדה המערבית המנהלית והפיננסית תהיה על ידי מר ג'בר בפיקוחו של מר עווד, על הסכם וחתום מר עווד ומן הצד השני חתום מר הג'לה כמו כן חתומים ארבעה עדים (מסמך זה ייקרא להלן: הסכם שותפות עווד). נספח ג- הוא תמונה מהרשת החברתית של מר עווד מיוס 9.6.2022 בה נראה מר עווד ומר דימיצ'רי ומצוין כי התמונה היא חגיגת יום הולדת 4 לחברה הבינלאומית בוספור גלובל. נספח ד- הוא תמונה מהרשת החברתית של מר עווד מיוס 2 בה נראים מר עווד ומר דימיצ'רי בטקס ליצואנים מצטייניס. נספח ה -כרטיס ביקור של מר עווד הכולל את הלוגו של בוספור גלובל (הטורקית).
8. במהלך הדיון הגישה בוספור הישראלית את המוצגים הבאים: מוצג 1- תעודת התאגדות של בוספור הטורקית בישראל מיוס 13.9.2022. מוצג 2- תמונה ממשרדו של מר עווד בה נראה הסימן המבוקש על הקיר. מוצג 3- תמונה מאתר |00510701008. מוצג 4 - תמונה מיוס 6.9.2022 מהוואטסאפ של מר דימיצ'רי בה נראית התכתבות בכתב יד אשר נטען שמלמדת על חוב של מר דימיצ'רי למר עווד, וכן תמונות נוספות בהם נראים מר עווד ומר דימיצ'רי באירועים שונים בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022.
דיון והכרעה
9. עוסק בשתי חברות, אחת ישראלית והשנייה טורקית המבקשות לרשום סימן מסחר זהה, ולפיכך הופעל ביניהם הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודה אשר קובע כך:
"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי אישו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."
20. אין מחלוקת שמדובר בסימנים והם, בוספור הטורקית ביקשה לרשום את הסימן בגווני כחול כך שהסימן מוגבל לצבע אלה. בוספור הישראלית ביקשה לרשום את הסימן בצבעי שחור לבן כך שהבקשה חלה על כל קשת הצבעים ובכללם גם גווני הכחול שנתבקשו בסימן של בוספור הטורקית.
המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת עדיפותו של מבקש אחד על פני מבקש מתחרה ברישום סימני דומים שלושה: (א) מבחן מועד הגשתן של הבקשות לרישום הסימנים; (ב) מבחן היקף השימוש שעשה כל צד בישראל; (ג) מבחן תום לב בבחירת הסימן המבוקש [ראו ע"א 4 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל (נבו 7) (להלן: עניין מחלבות יוטבתה), וע"א 8987/05 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ (נבו 09.10.2007)].
הנטל המוטל על הצדדים בהליך תחרות זהה (ראו בג"צ 460/87 5 6ש\ ₪0 ד6ם ום ו[עט: פד נ' רשם הפטנטים ואח' פ"ד מ"בן1), 485) (1988)) ועדיפותו של אחד מהסימנים המבוקשים תיקבע בהתבסס על הראיות שהביאו הצדדים כדי לשכנע כי סימןם המבוקש עומד בשלושת המבחנים.
טרם אפנה לבחון את הליך התחרות לפי המבחנים המקובלים מן הראוי לפרט מעט את מערכת היחסים בין המבקשות כפי שעולה מהראיות לפניי. מערכת יחסים ואת הינה רלוונטית לטעמי להכרעה בהליך.
א. מערכת היחסים בין המבקשות
בוספור הטורקית היא יצואנית של סחורות מטורקיה לרחבי העולם ובכלל וה לישראל ולרשות הפלשתינית. מר דימיצ'רי טוען בתצהירו כי החברה הוקמה בשנת 2018 (ראו סעיף 2 לתצהיר דימיצ'רי), את מבלי שהובאה תעודת התאגדות רישמית. יחד עם זאת, נספח ג שצורף לתצהיר עווד בתשובה מאשש טענה זו. הנספח הוא תמונה מיוס 9.6.2022 בה חוגגים מר עווד ומר דימיצ'רי יום הולדת 4 לחברה הבינלאומית בוספור גלובל (כלומר בוספור הטורקית) מכאן שבוספור הטורקית אכן הוקמה בשנת 2018.
על אף האמור, לא ברור אם מר דימיצ'רי הגה את הסימן והחל להשתמש בו כבר בשנת 2018. ראיה ראשונה לשימוש בסימן עולה מנספח 1 לתצהיר דימיצ'רי. נספח זה מלמד שכבר בחודש מר 2019 יצאה בוספור הטורקית סחורות שונות לישראל כשעל החשבוניות מוטبع הסימן המבוקש (ראו נספח 1 לתצהיר דימיצ'רי חשבוניות לגברת סברין עווד מיוס 16.3.2019, 09, 30.3.2019 ומיוס 3.9.2019 וכו חשבוניות משלוח מיוס 23.3.2019 לגברת נדין סאלטי מתל אביב). מר עווד אישר את האותנטיות של חשבוניות אלה בחקירתו הנגדית (ראו עמוד 8 לפרוטוקול הדיון שורות 13-4). בתוך כך, ביוס 2.7.2020 הגיש מר דימיצ'רי בקשה לרישום הסימן בטורקיה והסימן נרשם ביוס 23.3.2021 (ראו נספח 5 לתצהיר דימיצ'רי).
אין כל ראיה לקשר עסקי בין בוספור הטורקית לבוספור הישראלית בשנים 2019 או 2020, וכן אין ראיות לקשר חברי בין מר עווד למר דימיצ'רי בשני אלה בהסכם עשתה בוספור הטורקית שימוש בסימן ואף ביקשה לרשום אותו. נראה כי בשנים אלה ייבא מר עווד סחורות מטורקיה
באמצעות בוספור הטורקית באופן עקיף, באמצעות רעייתו הגברת סברין עווד (ראו חשבוניות בנספח 1 לתצהיר דימיצ'רי).
ביוס 22.3.2021 הקים מר עווד את בוספור הישראלית (ראו נספח ב לתצהיר עווד-תעודת ההתאגדות של בוספור הישראלית).
ראיות ראשונות לקשר בין מר דימיצ'רי למר עווד עולות מההסכם מיוס 7.5.2021, שעניינו יבוא סחורות מטורקיה לישראל ולגדה המערבית באמצעות בוספור הטורקית. הצדדים חלוקים לגבי תוכנו של ההסכם וכל אחד מהם טוען כי ההסכם שהוצג על ידי האחר הוא מזויף.
ההסכם השותפות שצרף דימיצ'רי כנספח 2 לתצהירו, הינו מסמך בשפה הערבית המסמך נחשב להיות הסכם שיתוף פעולה בין מר דימיצ'רי לבין מר ג'בר אבו חיג'לה ומר מוחמד קמיל מהגדה המערבית, שנקראו הצוות השני. בגוף המסמך מצוין שהצוות השני יהיה אחראי על הנהלת הגדה המערבית ומר עווד יהיה האחראי על הנהלת הפנים. על מסמך זה חתומים מר דימיצ'רי ונציג מהצד השני. כמו כן יש חתימה של שלושה עדים, מר עווד אינו חתום על ההסכם.
ההסכם השותפות שצורף כנספח ב לתצהיר תשובת עווד, הינו מסמך בשפה הערבית. המסמך נחשב להיות הסכם שיתוף פעולה בין מר דימיצ'רי ומר עווד שנקראו הצוות הראשון, לבין מר ג'בר אבו היג'לה ומר מוחמד קמיל מהגדה המערבית שנקראו הצוות השני. בסעיף 11 להסכם מצוין כי הנהלת הגדה המערבית המנהלית והפיננסית תהיה באחריות מר ג'בר ובפיקוחו של מר עווד. על ההסכם חתומים מר עווד ומן הצד השני חתום מר הג'לה, כמו כן חתומים ארבעה עדים. מר דימיצ'רי שהוא גם לפי גרסת מר עווד צד להסכם, אינו חתום עליו.
אינני נדרשת להכריע בשאלה מי מהמסמכים הינו מזויף ואף אין בידי הכליס לעשות זאת. ההסכמים אלו, בשתי הגרסאות שלהם, מלמדים כי מר עווד היה שותף בבוספור הטורקית וכי לשני יש בעלות משותפת בסימן. לכל היותר מדובר על הסכם לשיתוף פעולה, לפיו מר עווד מונה על ידי מר דימיצ'רי לנהל ולתאום את ענייני בוספור הטורקית בישראל ולפקח עליהם בתמורה לאחוז מסוים מהרווחים של העסק עצוות השני. כאן המקום לציין, כי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, מבחינה בין קשרי שותפות לבין קשרי שיתוף שאינם שותפויות. סעיף 2 לפקודה ואת, מגדיר שורה של כללים שיש לתת עליהם את הדעת לשם הכרעה האם מתקיימיס קשרי שותפות או לא. יישום כללים אלה בענייננו מוביל אף הוא למסקנה כי מר עווד לא היה שותף בבוספור הטורקית.
זאת ועוד, במסגרת הבקשה של בוספור הישראלית לבחון את הסימן במסלול מזורו, "על- אתר", צורף תצהירו של מר עווד (להלן: תצהיר עווד על-א). במסגרת תצהיר מר עווד על אתר, מצהיר מר עווד בין היתר כי קשריו עס מר דימיצ'רי, אותו הוא מכנה צד ג', היו קשרי עבודה ושיתוף פעולה. ולא דובר כלל על שותפות של מר עווד בבוספור הטורקית כפי שהוא מנסה לטעון כעת.
מר דימיצ'רי היה מודע להקמת בוספור הישראלית ולשימוש שעושה מר עווד במילה "בוספור" בשם החברה שלו. לראיה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2022 נשלחו סחורות מבוספור הטורקית לבוספור הישראלית (ראו נספח 1 לתצהיר דימיצ'רי תעודות יבוא מיוס 20.8.2022, 27.8.2022 ו- 4.9.2022 משלוח מבוספור הטורקית לבוספור הישראלית). מוצג 3 של בוספור הישראלית, מראה כי הסימן שימש את בוספור הישראלית במשרדיה בכפר מנדא (אך בניגוד לטענת בוספור הישראלית בסיכומיה, אין בכך כדי ללמד שהסימן שייך לבוספור הישראלית).
מהראיות שלפניי עולה גם שבין מר דימיצ'רי למר עווד היו יחסי חברות. כך למשל עולה שבחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 נכחו השניים באירועים שוניס (מוצג 4 של בוספור הישראלית). כך גם עולה מנספח ד לתצהיר עווד בתשובה, נספח זה הוא תמונה מהרשת החברתית של מר עווד מיוס 13.6.2022 בה נראה מר עווד ומר דימיצ'רי בטקס ליצואניס מצטייניס בטורקיה. ברי כי מר עווד אינו יצואן מטורקיה אלא יבואן או שלוח של בוספור הטורקית בישראל בעת ההיא.
בשלב מסוים התעורר בין הצדדים סכסוך כספי. אין לפניי ראיות באשר למועד המדויק שבו הופסק שיתוף הפעולה העסקי בין השניים וכפועל יוצא גם החברות. לא הגשת הבקשות לרישום הסימן בישראל ביוס 18.9.2022 היא נקודת השבר הרשמית בה בעצם מתנתקים היחסים וכל אחד מהצדדים תובע בעלות בסימן.
ב. מבחן מועד הגשת הבקשה גם אינו המבחן המשמעותי ביותר מבין השלושה, אך לעתים עשוי לקבל משקל נוסף בשל נסיבות המקרה. כפי שנקבע בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 8 ו-191785 יובל ירין ים המלח בע "מ נ' אנה לוטן בע"מ (נבו 14.08.2008) (להלן: עניין אנה לוטן):
"בואנו להחיל מבחן זה על בקשות לרישום סימני מסחר עלינו לזכור כי בדיני סימני המסחר, בניגוד לדיני הפטנטים, לא חל בהכרח הכלל "כל הקודם זוכה", ואין מבחן מועדי ההגשה מקנה עדיפות אוטומטית למבקשת הראשונה."
בעניינו, בתאריך 18.9.2022 הגישו שתי החברות בקשה לרישום הסימן, כאשר בקשתה של חברת בוספור הטורקית נקלטה ראשונה במערכת. במצב כזה שבו ההפרש בין הרישומים מזערי, מן הראוי שלא יינתן משקל רב למבחן זה.
ג. מבחן היקף השימוש תכליתו של מבחן זה היא לבדוק באיזה מבין הסימנים המבוקש נעשה שימוש בהיקף משמעותי וממושך יותר, כפי שנקבע בעניין בקשה לרישום סימני שירות מס' 167390 ו- 166845 "כוכב נולד" (לא מעוצב) (נבו 26.12.2005)], היקף השימוש נבחן באופן מהותי ואין המבחן מקנה עדיפות למי שהקדים את חברו בתחילת השימוש בסימן:
"הכלל הראשוני והיסודי הוא שמידת השימוש נבחנת בזמן השימוש. זה הראשון להשתמש בסימנו הוא בעל העדיפות לרשום אותו. אלא מאי, כלל זה כלל שבמהות הוא ואינו כלל פורמאלי. דהיינו, שבניגוד למבחן תאריך הרישום, שבו הקודם יזכה בעדיפות מיידית על פני יריבו, ואפילו הקדימו בשבוע, ביוס או בשעה, כאן נדרש המבקש לבסס שימוש קודם משמעותי.
משכך, ככל שקטן משך הזמן בו הקדים מבקש את יריבו, הרי שמידת הזמן בה נבחן השימוש קטנה ואת מקומה תופסת מידת היקפו של השימוש. היקף זה מודדים אנו באמצעות השוואת ההוצאה על פרסום, באמצעות סקרים המשקפים את מוכרותו של הסימן ועוד. אם גם במבחן זה זהים הצדדים אזי חוזרים אנו אל מידת הזמן, ומחדדים אותה, אולם לעולם יהיה זה פרק זמן נכבד ומהותי שיכריע את הכף ולא פרק זמן קצר וחסר משמעות".
בוספור הטורקית עשתה שימוש בישראל בסימן כבר משנת 2019. לקוחותיה בישראל קיבלו את הסחורות כשהסימן המבוקש מוטבע על אריזות הסחורות וכן על החשבוניות (ראו נספח 1 לתצהיר דימיצ'רי: חשבוניות משלוח מבוספור הטורקית מהתאריכים - 16.3.2019, 23.9.2019, 9, פ3.9.2019 ו-23.3.2019 אשר חלקן נושאות את הסימן המבוקש; וכן ראו מוצג 1 ומוצג 2, תמונות של משאיות בארץ הנושאות את סימן בוספור הטורקית ותמונות בהס נראה שימוש בסימן של בוספור הטורקית על ארגזי יצוא). ייתכן שהדבר נעשה בשל מסוים מסוימים בשיתוף פעולה עם מר עווד, אולם אין בכך כדי להפוך את השימוש בסימן לשימוש של בוספור הישראלית.
לבוספור הטורקית רשימה של לקוחות בישראל (כ-1400 לקוחות, ראו למשל בפרוטוקול הדיון עמוד 66 שורה 19) ומערכת בה היא מנהלת את לקוחותיה. ייתכן שמר עווד סייע לבוספור הטורקית לגייס לקוחות בישראל (ראו למשל פרוטוקול הדיון עמוד 108 שורות 25-23), אולם לקוחות אלה אינם לקוחותיה של בוספור הישראלית.
יודגש, שימוש בסימן מסחר אינו מחייב כי החברה תהייה רשומה בישראל בעיקר כאשר עסקינן ביצואנית שלקוחותיה הס יבואניס בישראל. אמנם בוספור הטורקית הקימה בישראל חברה תחת שם אחר (ראו מוצג 1 של בוספור הישראלית) אבל אין בכך כדי למנוע ממנה
להשתמש בסימן ללא קשר לשם החברה. בניגוד לטענת בוספור הישראלית, רישום החברה בישראל (אפילו בשם אחר) יכול להעיד על כוונה לעשות שימוש גם בעתיד בישראל.
לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן ביוס 18.9.2022, עיקר הפעילות של בוספור הישראלית הייתה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2022 באמצעות בוספור הטורקית, כ 80 טון סחורות (ראו נספח 1 לתצהיר דימיצ'רי). ראיות על פעילותה של בוספור הישראלית טרס הגשת הבקשה וללא קשר לבוספור הטורקית הן דלות ביותר. נספח ג לתצהיר מר עווד מציג חשבוניות מיוס 2 ומיום 28.8.2022 שהנפיקה בוספור הישראלית עבור לקוחותיה ועליהן הסימן המבוקש. חשבוניות אלה שסכומן עומד על כ-60,000 ₪ אינן מלמדות על שימוש מסיבי בסימן ע"י בוספור הישראלית, טרס הגשת הבקשה לרישום.
העובדה שמר עווד העסיק עובד מיוס 1.11.2021 ועד ליוס 3.10.2022 אינה מלמדת על שימוש בסימן או על מוניטין שצברה בוספור הישראלית (ראו נספח ד- תלוש שכר של עובד שעבד אצל בוספור הישראלית מיוס 8.11.2022. נספת ה- מכתב התראה שהגיש העובד כנגד בוספור הישראלית מיוס 1.12.2022).
אישור רואה החשבון, שלא הוגש כתצהיר (נספח 1 לתצהיר עווד) מלמד שהמחזור העסקי של בוספור הישראלית מיוס 22.3.2021 (מועד ההתאגדות) ועד 30.1.2023 עומד על כ-15 מיליון ₪. אישור זה אינו יכול ללמד על השימוש בסימן או על היקף העסקאות שעשתה בוספור הישראלית, כאשר קיימה קשר עסקי גם בוספור הטורקית ובוודאי שלא ניתן לקבוע מה היה המחזור העסקי לפני הבקשה לרישום הסימן ולאחריו.
רק לאחר נקודת השבר בין הצדדים, עס הגשת הבקשה לרישום, עשתה בוספור הישראלית שימוש משמעותי בסימן (ראו נספח ו לתצהיר עווד ובו חשבונית מיוס 6.12.2022, הצהרת יבוא מיוס 1.12.2022, חשבוניות של מכון התקניס מיוס 30.11.2022, וחשבון מטען יבוא אף הוא מיוס 30.11.2022 ומסמך יבוא מטורקיה מיוס 24.11.2022).
בעניין מחלבות יוטבתה, בחן בית המשפט את היקף השימוש בחלוקה לשני מועדים. עד להגשת הבקשה, ומהגשת הבקשה עד מועד הדיון. לדברי בית המשפט ממועד הגשת הבקשה ועד למועד הדיון עשויה לחול שינויים במעמד המסחרי של מי מהצדדים. על כן, יש לבחון גם שימוש הנעשה בתקופה זו, אך בזהירות ובמתינות רבה. לעניין אה מסתמך בית המשפט על ספרו של ע' פרידמן סימני מסחר - דין, פסייקה ומשפט משווה (מהדורה שניה, 2005):
"מבחן זה, יש לשקללו בזהירות ובמתינות רבה, שכן יש בידו להביא לרכישת זכויות בחוסר תום לב על ידי שימוש מסיבי בסימן לאחר הגשת הבקשה המתחרה באופן בלתי פרופורציונלי לשימוש שנעשה בסימן ערב הגשת
הבקשה המתחרה, כאשר כל מטרת השימוש המסיבי תהיה למנוע מהצד שכנגד ליהנות מזכויות בסימן המבוקש " (פרידמן, בעמ' 425)".
במקרה שלפניי השימוש העיקרי של בוספור הישראלית בסימן, נעשה לאחר שהוגשה הבקשה לרישום הסימן והתנתקו הקשרים עסקיים עם בוספור הטורקית. שימושים אלה אינם פרופורציונליים לשימושים שנעשו טרס הגשת הבקשה לרישום. לשימוש כזה בנסיבות שלפניי, ולנוכח הזהירות המתבקשת, יש לייחס לטעמי משקל נמוך במבחן היקף השימוש.
נוכח כל האמור, על אף שהצדדים לא ביססו מוניטין והיקף שימוש נרחב בישראל, במבחן היקף השימוש יד של בוספור הטורקית על העליונה.
ד. תוס הלב בחירת הסימן המבוקש והשימוש בו למבחן זה נייחס שני פנים: הפן הראשון הוא שלב בחירת הסימן, והפן השני, הוא שלב השימוש בסימן, לאחר שהושלמה בחירתו. יודגש כי רף ההוכחות הנדרש להוכחת התנהלות הנגועה בחוסר תום לב גבוה הוא, ואין די בהעלאת טענה בעלמא מבלי שזו תתבסס על ראיות ברורות.
מהראיות עולה, כי בוספור הטורקית עשתה שימוש בסימן עוד בטרס החל קשר עסקי או חברתי בין מר דימיצ'רי למר עווד (ראו נספח 1 לתצהיר דימיצ'רי חשבוניות משנת 2019).
מר עווד מצהיר בסעיף 4 לתצהירו על כך: "העסק שלי עובד תחת השם המסחרי הנ"ל מאז שנת 2019". גם זאת, בוספור הישראלית לא הביאה כל ראיה לכך שעשתה שימוש בסימן או בשם בוספור לפני שנת 2021 והתצהיר שהוגש על ידי מר עווד הטעה את הרשות בנקודה זו.
זאת ועוד, בסעיפים 3 ו-6 לתצהיר מר עווד על-אתר מצחיר מר עווד כך:
"הסימן שלי הוא סימן מעוצב המורכב מצירוף של מילה וציור, והוא הומצא מאפס, וייחודי בתחום שלו. בעיצוב ובהמצאת הסימן שלי הושקעו הרבה מחשבה וזמן (בחירת המילה והציור ושילובם ביחד, עיצוב, פונט וכיו"ב) כדי לרכוש אופי מבחין ולתפוס את העין של הצרכן שידע לקשר בין הסימן לעסק".
תצהיר מר עווד על-אתר אינו מתיישב עם הראיות שהובאו בהליך וחקירתו של מר עווד. ראשית, המילה בוספור המהווה חלק מהסימן נבחרה כחלק משם החברה הטורקית עוד בשנת 8, עוד בטרס החל קשר עסקי או חברתי בין מר דימיצ'רי למר עווד. כמו כן, מהראיות עולה שהיה שימוש בסימן המעוצב על ידי חברת בוספור הטורקית כבר בשנת 2019, וגם הבקשה לרישום הסימן בטורקיה הוגשה בשנת 2020 כל ואת, עוד בטרס החל קשר עסקי או חברתי בין השניים.
לטענת מר עווד, העיצוב היה בתכנון משותף והתשלום למעצב שולם על ידי בוספור הטורקית כחלק מההסכמה ביניהם על אופן חלוקת התשלומים בין שותפים בעלי תחומי אחריות שונים (עמוד 20 לפרוטוקול הדיון שורות 21-10):
"עו"ד עווידה: עכשיו תגיד לי בבקשה. הסימן הזה, לא אתה מי שערך אותו, נכון? עוואד מוחמד : אני לא ערכתי, אבל אני הייתי ב-, עו"ד עווידה : רגע. כב' הפוסקת : | תן לו להשיב. עוואד מוחמד : | אני לא ערכתי, אבל אנחנו שיתפנו פעולה איך זה יהיה בדיוק. עו"ד עווידה : לא אתה מי ששילם עבור האדם שעיצב אותו. עוואד מוחמד :| לא, זה מבחינת התשלום, עוד פעם, היה בינינו חלוקה, אני משלם פה, הוא משלם שם. למה הוא שילם עבור הקמת החברה פה? הוא לא שילם, החברה זה שלי. למה הוא שילם עבור השילוט פה? הוא לא שילם. אני שילמתי, והוא שילם שם. היה בינינו שיתוף פעולה והסכם".
לטענות אלו של מר עווד אין גיבוי ראייתי. יתרה מכך, אף אסוכל לקבל את טענת מר עווד כי היה שותף בבחירת ועיצוב הסימן, תצהירו במסגרת הבקשה על כך אינו משקף זאת, ובקשתו לרשום את הסימן רק על שמו (ולא בשותפות עס חברת בוספור הטורקית) נגועה בחוסר תום לב. לטעמי גם השימוש שעשתה בוספור הישראלית בסימן לאחר שהתעורר הסכסוך בין הצדדים נגוע בחוסר תום לב.
מהראיות עולה, כי בוספור הטורקית לא התנגדה או התנגדה לשימוש שעשתה בוספור הישראלית בסימן. ואכן מר דימיצ'רי מאשר כי לא מנע ממר עווד לעשות שימוש בסימן המבוקש בישראל טרס פרוצ הסכסוך בין הצדדים. אולם אין בכך כדי לתת לבוספור הישראלית בעלות בסימן.
ה. סוף דבר לאחר שקלול כלל המבחנים סבורה אני כי כוחה של בוספור הטורקית בסימן עדיפה. משכך, אני מורה על המשך הבחינה של הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 356038 ועל דחיית הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 356041.
יובהר כי כוחה של בוספור הישראלית לעשות שימוש בשמה אינה נפגעת, ובלבד שהמדובר בשימוש אמת. את לפי סעיף 47 לפקודה הקובע כך:
"רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו."
גם מר דימיצ'רי הצהיר כי אינו מתנגד לשימוש של החברה הישראלית בשם "בוספור קארגו סרוויז בע"מ", אך מבקש שתעשה ואת תחת סימן אחר (ראו עמוד 114 לפרוטוקול הדיון).
אשר להוצאות המשפט בוספור הישראלית תישא בהוצאות בוספור הטורקית בסך כולל של 0 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.
ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני
ניתנה בירושלים ביוס | כ"ד אייר תשפ"ה 2 מאי 2025