סימן מסחר 358331, 358332

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימני מסחר 2, 358331 (בקשות מקדמיות)

המתנגדות: 1 נטו מלינדה סחר בע"מ

שתיהן על ידי ארז הרכבי, עו"ד

המבקשת: מעדנות בע "מ

על ידי גילת, ברקת ושות, עו"ד

ה ח ל ט ה

לפניי בקשה לדחייה על הסף של הליך ההתנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר (מעוצבים) מספר 358331, 358332 בשל העלאת טענות סותרות בכתבי הטענות. לחלופין עותרת המבקשת למחוק את ראיות המתנגדת בתשובה בטענה שהן אינן ממין התשובה.

המבקשת היא חברת מעדנות בע"מ והמתנגדות הן חברה המאוגדת באיטליה, והיבואנית שלה בישראל, החברה הישראלית נטו מלינדה סחר בע"מ.

במסגרת ראיותיהן הגישו המתנגדות שני תצהירים של הגברת מיכאלה מריוטי, עובדת במחלקת המכירות בחברת , האחד במסגרת הראיות הראשיות והשני כראיה בתשובה. לתצהיר השני צורפו 11 נספחים שהס תוצאות חיפוש במנוע החיפוש .

המבקשת הגישה תצהיר מטעס הגברת שרון בניסטי קונסטנטיני, אשר כיהנה כמנהלת השיווק של המבקשת בשנים 2020 - 2023. וחוות דעת מטעם הגברת דפנה גולדברג-ענבי, יועצת סקרים ומחקר עצמאית.

ביוס 13.8.24 עתרה המבקשת לדחות את ההתנגדות על הסף מבלי להידרש לשלב החקירות. לטענת המבקשת דין ההתנגדות להידחות מחמת טענות סותרות, מניעות, השתק שיפוטי, חוסר תוס לב ושימוש לרעה בהליכי משפטיים מטעם המתנגדות. בהקשר זה מציינת כי על האף הטענות הסותרות, גם בשלב הגשת הראיות המתנגדות בחרו שלא לחזור או ליישב את הסתירות.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לחלופין, טוענת המבקשת שיש לתת משקל אפסי או להורות על מחיקת הראיות בתשובה. לטענת המבקשת ראיות אלו אינן ממין התשובה, על כן עומדות הן בניגוד לתקנות סימני מסחר, (להלן: התקנות). המקום בו היו אמורות ראיות אלו להיות מוגשות הוא במסגרת הראיות הראשיות.

טענה נוספת של המבקשת היא שסעיפים שונים בראיות המתנגדת בתשובה אינם קביליים היות שהם בבחינת עדות מפי שמועה ועדות סברה. המבקשת סבורה שזהו טעון נוסף להורות על כן מחיקתן או לחלופין לא לתת להם משקל.

בתשובתה טענו המתנגדות שאין בסיס לבקשות שהוגשו, ושהן נגועות בשיהוי ניכר, תוך שימוש לרעה בהלכי משפט, ועל כן דינן להידחות. עוד טענות המתנגדות שאין סתירה בטענותיה ושהראיות שהגישה הן מענה ישיר לראיות המבקשת.

דיון והכרעה

טענות סותרות ותום לב

לטענת המבקשת, המתנגדות העלו את הטענות הסותרות הבאות: מחד הן טוענות שהסימן "| ה א" הוא סימן גנרי או תיאורי וחסר אופי מבחין ויש להותירו פתוח למסחר ומאידך המתנגדת הגישה בעצמה בקשה לרשום אותו כסימן מסחר (בקשה לרישום סימן מסחר 364311 מיוס 14.4.2023). באותה נשימה טוענות המתנגדות שהמבקשת בחרה בסימן כדי להיבנות מהמוניטין של חברת ושסימני הצדדיס דומים עד כדי להטעות.

המתנגדות השיבו שאין סתירה בין הטענות שהועלו. לטענתן, הביטוי " | ה א" הוא חסר אופי מבחין ביחס לאוכל איטלקי בכלל ולפיצות ופסטה בפרט ועל כן אין להקנות בביטוי שימוש ייחודי באמצעות רישום סימן מסחר. הוספת עיצוב משמעותי לרכיב המילולי עשויה להקנות לו אופי מבחין. ואולס, לטענתן, העיצוב בסימני המבקשת הוא מינימלי ועל כן אינו מכשיר את הסימן לרישום.

לטענת המבקשת, גס העיצוב בסימן המתנגדת 1 הוא עיצוב מינימלי. המבקשת הוסיפה שבהליך הבחינה של סימן המתנגדת 1 סברו הבוחניס שסימנה דומה עד כדי להטעות לסימני המבקשת מושא ההליך. המתנגדת 1 ביקשה להשהות את הליך הבחינה עד להכרעה בהתנגדויות שלפניי.

בטענותיה הפנתה המבקשת להחלטות ולפסקי דין המיישמיס את ההלכה שנקבעה בע"א 9 2/5 00600 נ' .5 .8105 65ח1 -ואח', פ"ד מח (4) 133 לפיה בעל דין מנוע ולהעלות בהליך אחד טענה הסותרת את טענותיו בהליך אחר. עס זאת, איני סבורה שבענייננו העלו המתנגדות טענות סותרות. כעולה מכתב הטענות ומתשובתה לבקשה היא סבורה שעיצובים שונים של הצירוף עשוים להקנות לצירוף זה אופי מבחין. עם זאת, בהחלט ייתכן שאס העיצובים דומים זה לזה הרי שהסימנים המעוצבים לא יהיו כשירים

לרישום בשל דמיון מטעה ביניהם. הסיבה לכך שהעיצובים דומים עשויה להיות שצד אחד קיבל השראה מהעיצוב של הצד השני. לפיכך אין סתירה בין טענות אלה.

יתרה מכך, בהליך הבחינה המתנגדת 1 לא טענה שהסימן שלה אינו דומה עד כדי להטעות לסימני המבקשת, אלא ביקשה להשהות את הליך הבחינה עד אשר תוכרע התנגדותה לאות סימנים (תשובת המתנגדת 1 לדוח הבחינה הראשון מיוס 13.11.2023). התנהלות זו של המתנגדת 1 מונעת העלאת טענות סותרות בהליכי בפני הרשם והכרעות סותרות. שהרי אם ייקבע בהליך ההתנגדות שהסימנים אינם דומים עד כדי להטעות תוכל להמשיך בהליך הבחינה ולרשום את סימן. לעומת זאת, אם תתקבל ההתנגדות והסימניס של המבקשת לא יירשמו, תוכל המתנגדת 1 להמשיך בהליך הבחינה.

לסיכום, מסקנתי מן האמור היא שטענות המתנגדות אינן סותרות ולפיכך היא לא נהגה בחוסר תוס לב.

ראיות ממין התשובה

המבקשת עותרת למחיקה של תצהיר המתנגדות בתשובה לרבות נספחיו. בתצהיר זה מעידה גב' מריוטי מטעס המתנגדות, על חיפושים שנערכו במרשת של הצירוף בין התאריכים 1.1.1960 לבין 31.12.2021 (נספחים, 19, 21) הצירוף באיות שונים יחד עם המילה ו- ו- ח (נספחים 22 - 25), איתור תוצאות בעברית של אותו צירוף או יחד עם המילה פיצה בין את תאריכים (נספח 26 - 29) ותרגום לעברית של הצירוף באתר 16/6150 (נספח 20). על בסיס תוצאות החיפוש העדה מייחסת למבקשת היכרות עם הביטוי בינואר 2022, המועד בו המבקשת טוענת שבחרה בסימן.

לטענת המבקשת ראיות אלה אינן ממין התשובה משום שהן מהוות הרחבה לראיותיה הראשיות. בתצהיר הראשון של גב' מריוטי היא הציגה תוצאות חיפוש באינטרנט של מוצריס ובתי אוכל הנושאים את הסימן " | ג א ה א".

לטענת המתנגדות, תצהיר התשובה משיב לעדותה של גב' שרון בניסטי קונסטנטיני שבעת בחירת הסימן בינואר 2022 היא לא הכירה את המתנגדות. עוד העידה גב' בניסטי בתצהירה שהמבקשת בחרה בסימן ללא כל קשר למתנגדות או לגורמיס אחריס העושיים שימוש בצירוף לסימון מוצריהם. עוד העידה גב' שהמבקשת התייעצה עם יועציה המשפטיים בעניין כשירות הסימן לרישום. לטענת המתנגדות, טענה זו עלתה לראשונה בראיות המבקשת (סעיף 22 לתצהיר של גב' בניסטי.

מעיון בכלל ראיות המתנגדות, הגעתי למסקנה כי הדין עם המבקשת. תקנה 40 לתקנות סימני המסחר, 1940 תוחמות את היקף ראיות המתנגד בתשובה לעניינים שהם ממין התשובה בלבד:

"בתשובה לכך רשאי המתנגד, תוך חדשיים מיום מסירת העתקים מתצהירי המבקש, להניח ברשות ראיה עפ"י תצהיר ועליו למסור למבקש העתקים הימנה. דאיה זו תצטמצם אך ודק בענינים שהם ממין התשובה."

הפסיקה פירשה תקנה זו כמתירה הגשה של ראיות המתייחסות לנושאים עלו לראשונה בראיות המבקשת. ראו, למשל, התנגדות לרישום סימן מסחר 311520 יקב דלתון בע"מ נ' יקב דלתא בע "מ (בקשה למחיקת חלקים מן הראיות בתשובה) (פורסם בנבו, 16.12.2020), סע' 4; התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר 222941 ,222937 ,222936 ,220381 נ' (בקשה למחיקת סעיפים מראיות בתשובה) (פורסם בנבו, 26.5.2013); התנגדות לרישום סימן מסחר 158670 און ליין סחר ושיווק (בע"מ נ' גורלי (בקשה למחיקת ראיות) (פורסם בנבו, 15.2.2006), סע' 12. ואת ועוד, אין להתיר הגשה כראיות בתשובה, ראיות שניתן היה להגיש מלכתחילה [ראו רע"א 51080-03-22 בי.ג'י (ישראל) טכנולוגיות בע"מ נ' תפנפלסט בע "מ (פורסם בנבו, 10.6.2022)].

בענייננו טענה המבקשת בכתב טענותיה באופן ברור שהסימן נבחר באופן עצמאי (סעיף 12 לכתב הטענות), שבטרס אימצה את הסימן בדקה באמצעות אנשי מקצוע בדקדקנות ובוצעו מטעמה חיפושים רשמיים לפני הגשת הבקשה לרישום (סעיף 13 לכתב הטענות). המבקשת טענה שהצוות מטעמה לא נחשף למוצרי המתנגדת 1 או לעלוני פרסוס מטעמה (סעיף 15 לכתב הטענות).

מן האמור עולה שהטענה של המבקשת באשר לתהליך בחירת הסימן עלתה בכתב טענותיה וחזרה על האמור בראיות לא היה בו כדי להפתיע את המתנגדות. הנתון היחיד שהתווסף בתצהיר הוא מועד בחירת הסימן, חודש ינואר 2022.

גס המתנגדות היו מודעות לטענת המבקשת בעניין אופו בחירת הסימן והבדיקות שנעשו שהרי התייחסו אליה במפורש בסעיף 19 לתצהיר הראיות הראשי:

המתנגדות אף צירפו לתצהיר הראיות הראשי תוצאות חיפוש המעידות על שימוש בצירוף המילולי "| " לסימון אוכל איטלקי, לרבות פיצות, וכשמות של מסעדות ובתי אוכל ברחבי העולם (נספח 10 לתצהיר). המתנגדות הגישו גם פרסומת משנת 1969 בה נעשה שימוש בביטוי והבהתייחס לאוכל איטלקי. בנספח 11 כללו המתנגדות תוצאות חיפוש הכוללות פיצריות בישראל ששמן "ה" לרבות לפני שנת 2022 כעולה מהתגובות למסעדה בשם זה שעלו בין השניס 2020-2021).

המצהירה חזרה בתצהיר הראיות הראשי על הטענה שהמבקשת הכירה את פעילות המתנגדות והתכוונה לחסוס את המתנגדת 1 מלפעול בישראל בסעיף 25 לתצהירה. בסעיף 26 לתצהיר הראיות הראשי מובאות ראיות המוכיחות, לטענת המתנגדות, שהמבקשת הכירה את פעילותן. בהמשך, מעידה המצהירה באותו תצהיר ראשי על נוכחותה של המתנגדת 1 באינטרנט וכן על כך שיש גורמיס נוספיים המשתמשים בצירוף זה לסימון פיצות קפואות. בנספח 17 צירפה המצהירה תדפיסים מאתרי האינטרנט של ספקים אלה.

המתנגדות גס התייחסו למשמעות המילוס המרכיבות את הסימן בתצהיר הראשי וצירפו בנספח 8 תדפיסים ממילונים ולפיכך לא ברור מדוע התעורר הצורך בהגשת תרגום המילוס לעברית שוב בעת הגשת ראיותיהן בתשובה.

מן האמור עולה שלא רק שהראיות בתשובה אינן משיבות לנושאים שעלו לראשונה בראיות המבקשת אלא שהן חוזרות במדויק על אותם נושאים שעלו בראיות המתנגדות עצמן. הטענה שהמועד בו בחרה המבקשת בסימן נודע למתנגדות רק מתצהירה של גב' שרון בניסטי קונסטנטיני אין בו כדי לסייע שהרי בראיות הראשיות שהגישה לא הגבילה את החיפוש שערכה לפי שנים והגישה תדפיסים שהמתייחסים לעשרות שנים לפני הגשת הבקשה לרישום. המתנגדות גס לא הגבילו את החיפוש למועד הגשת הבקשה לרישום, חודש נובמבר 2022 כך שברור שלא הייתה להן כוונה להראות את השימוש בצירוף עד מועד מסוים.

די באמור כדי לקבל את עמדת המבקשת שהראיות שהגישו המתנגדות אינן ממין התשובה ויש להורות על מחיקתן.

טענה חלופית שהעלתה המתנגדת היא שיש מקום להתיר את הגשת התצהיר בתשובה כראיה נוספת לפי תקנה 41 לתקנות סימני המסחר, 1940 הקובעת כך:

"שום צד לא ימניח דאיה נוספת אולס בכל הליך בפני הרשם, דשאי הרשם בכל זמן שהוא, אס ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו בין בענין ההוצאות ובין בענין אחר."

רישא הסעיף מעיד על דרך הילוכו הנכון של ההליך בפני הרשם: בתוס שלב הראיות אין מקום לשוב ולהגיש ראיות אלא יש לעבור לשלב הדיון. ואולס התקנה מותירה בידי הרשם את שיקול

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הדעת לסטות מדרך זו ולקבל ראיות נוספות במקרים בהם מצביע בעל דין על טעמיס המצדיקים ואת, כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 579/90 מרדבי וגילה רוזין ג' צפורה בן- נון, מו(3) 738 (פורסם בנבו 5.7.1992), פסקה 8 :

"אמנם כן הוא: דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות ללווחה לפני המבקשים סעד (יכולת הפנייה לבתי -משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולס, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגיש( ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם,

והטעס לדבר?

..."כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צודת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" (ע"א 507/04 [1], בעמ' 339 מפי השופט זילברג),

אכן "כאשד, מטעמי סבירים והוגנים, מבקש בעל -הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית -המשפט ייענה לו" (שם). אך הנטל הוא, כמובן, עכ המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל,

לעניין זה יתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה דאיה "טכנית" ופשוטה (למשל נע"א 714/88 [2], בעמ' 95: הגשתה של תעודת זהות להוכחות רווקות; ע"א 22/51 [3], בעמ' 1175 -1176). גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב. כך, למשל, בע"א 189/66 [4]: בית המשפט התיד לתובע להשמיע עדות מוספת - לאחר הכדזתו "אלה עדיי" - הואיל והנתבע טרם החל בהבאת ראיותיו הוא. והטעם לכך: הרשאת הבאתו של עד נוסף "אינה משבשת דבר בסדר הדין התקין" (שם, בעמ' ,479 מפי השופט ברנזון). כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הדאיות בשלב קודם, ומה טעס לא הובאו הראיות בזמן הראוי,"

מן הפסיקה האמורה עולים מספר כללים להכרעה בבקשה, והם אופי הראיות הנוספות, השלב בו הוגשו, האס הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר, שיקולי צדק וחקר האמת, הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

כללים אלה שנקבעו לפני עשרות שנים תקפים גם כיום בהליכים בפני הרשם, ראו למשל, בהתנגדות לבקשת רישום סימני מסחר 105772,105773,105774 (בקשה להגשת ראיות נוספות) אפעז בע "מ נ' 874 ל ה ו ה (פורסם בנבו 3.9.1998) וכן רע"א (ת "א) 51080-03-22 בי.ג'י (ישראל) טכנולוגיות בע"מ נ' תפנפלסט בע "מ (פורסם בנבו, 10.6.2022).

אך לאחרונה הדגיש בית המשפט עליון ברע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני (פורסם בנבו 21.2.2022) שהמבחן העיקרי לקבלת ראיות נוספות הוא תרומתה הצפויה של הראיה לגילוי האמת.

המתנגדות טוענות מחד שהראיות שבתצהיר בתשובה לא היו מצויות בידיה לפני מועד הגשת התצהיר ומאידך מסבירה שמדובר בתוצאות חיפושים באינטרנט שכל אדם יכול להגיע אליה ועל כן אין בהן כדי להפתיע את המבקשת. ברור שטענות אלה אינן מתיישבות זו עם זו, שהרי אם כל אדם יכול היה להגיע לראיה לא ברור מדוע המתנגדות לא היו יכולות להגיע אליה.

עוד טוענת המתנגדת שהראיות הן חשובות ומוכיחות את חוסר המהימנות של המבקשת. ואולס הראיות אינן מוסיפות דבר על ראיותיה הראשיות שעוסקות בשאלת השימוש בביטוי בידי המתנגדות וגורמיס נוספים בישראל ובעולם. מסקנת העדה בתצהיר הראיות בתשובה שהמבקשת ידעה על קיומה ולפיכך היא אינה מהימנה מתבססת על תוצאות החיפוש והיא אך דעתה של העדה. הבסיס לדעה זו מצוי בתוצאות החיפוש, אשר מקצתן כבר הוגשו במסגרת הראיות הראשיות של המתנגדות. על כן אין במסקנה זו של העדה כדי להוות ראיה כשלעצמה. מן האמור עולה שאין בתצהיר התשובה כדי להוסיף דבר בעל משמעות לגילוי האמת לשם הכרעה בהליך שלפניי בשיקול חשיבותו של עקרון טוהר הפנקס בהליכי בפני הרשם.

המתנגדות טוענות שייגרם להן נזק דיוני אם לא יתיר את הגשת הראיות ואולס אינה מפרטת מהו אותו נזק הקשור קשר סיבתי לראיות אלה דווקא. לא די בציון העובדה שהתנגדותה עלולה להידחות כדי להצביע על חשיבות הראיה והנזק הראייתי אם אי קבלתה.

די בכך כדי לדחות את הבקשה להגשת הראיה הנוספת אף מבלי לשקול את המועד בו הוגשה ואת הדיון הקרוב בו ייחקרו עדי הצדדים.

לבסוף אדון בטענת המבקשת שהבקשה שלפניי הוגשה באיחור. לא מצאתי בסיס לטענה זו. ראיות המתנגדות בתשובה הוגשו ביוס 7.7.2024. למחרת, ביוס 8.7.2024, הגישה המבקשת הודעה לפיה היא שומרת על זכותה לטעון לעניין קבילות או משקל ראיות המתנגדות בתשובה במועד הדיון. בהחלטתי מיוס 14.7.2024 הוריתי למבקשת להגיש תוך 30 ימים בקשה מנומקת ככל שיש לה טענות בעניין. כך עשתה המבקשת בבקשתה מיוס 13.8.2024. לאור האמור, הבקשה למחיקת הראיות בתשובה הוגשה במועד.סימני המסחר

8. לסיכום, תצהיר הראיות בתשובה יימחק. הבקשה למחוק את ההליך על הסף נדחית בואת. משהתקבלה הבקשה בחלקה, המתנגדות יישאו בהוצאות המבקשת בגין הגשת הבקשה בסף כולל של 3,000 ₪.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביוס | כ"ג אלול תשפ"ד 6 ספטמבר 2024