סימן מסחר 358331

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 2 ו -358331 (בקשה להפקדת ערובה)

המתנגדת 1 : 1 ב. זפ המתנגדת 2: נטו מלינדה סחר בע"מ

על ידי ארז הרכבי, עו"ד

המבקשת: מעדנות בע "מ

על ידי גילת, ברקת ושות, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של מעדנות בע"מ (להלן: המבקשת) להורות על הפקדת ערובה לתשלום ההוצאות שייגרמו לה כתוצאה מניהול הליכי ההתנגדות לרישום סימן מסחר מספר 358332 ו-358331.

בהתנגדויות הוגשו ע"י נטו מלינדה סחר בע"מ ו-511 511.3 (להלן: המתנגדות).

2 המבקשת מבססת את הבקשה להפקדת ערובה על הוראות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 9 (להלן: חוק החברות) או על תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: תקנות סד"א). המבקשת עותרת לחיוב כל אחת מהמתנגדות בהוצאות המבקשת בסכום שלא יפחת מ-100,000 ₪ וכן בהוצאות שכר טרחת עורכי דינה של המבקשת בגין הבקשה להפקדת ערובה.

3 בתמצית טוענת המבקשת כי המתנגדת 1 היא תאגיד בינלאומי זר המאוגד באיטליה ומתנגדת 2 היא חברה בע"מ. לטענת המבקשת, חזקה היא שיש לחייב תאגידים מסוגם של המתנגדות בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת. על המתנגדות הנטל להוכיח מדוע אין לחייבן בערובה ופטור מערובה הינו חריג. בנוסף טוענת המבקשת כי סיכויי ההצלחה של ההתנגדות נמוכים

וסכום ההוצאות צפוי להיות משמעותי היות שמדובר בשתי התנגדויות. עוד הוסיפה המבקשת

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

כי המתנגדת 1 לא הוכיחה איתנות פיננסית וכי הראיות שהביאה המתנגדת 2 להוכחת איתנותה הפיננסית הן חלקיות ולא מעודכנות.

המתנגדות השיבו כי אין כל נפקות לעובדה כי מדובר בשתי התנגדויות. הסימנים נושא ההתנגדות דומים וההתנגדויות יישענו על אותן ראיות, אותם מצחירים ויתנהלו במאוחד. עוד טענו כי סכום ההוצאות הנקוב בבקשה הינו מנופח ואינו מתיישב עם גובה ההוצאות שנפסק בהליכים כגון אלו. בנוסף טוענת המתנגדת 2 כי היא חברה ציבורית ותיקה בעלת חוסן כלכלי מוכח. כן טוענות המתנגדות כי ניסו להגיע עם המבקשת להסכמות אולם המבקשת סירבה ובכך כפתה למעשה על המתנגדות את ניהול ההליך.

דיון והכרעה

הצדדים אינם חלוקים בדבר סמכותו של רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר להורות על הפקדת ערובה על אף היעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר לעניין. בהיעדר הסדר שלילי, נעזר הרשם בדין הכללי - בהסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות שזה לשונו:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה , אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. "

סעיף זה קובע כי כאשר חברה בע"מ מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הוראות הסעיף קובעות עוד כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשה להפקיד ערובה אם הוא סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חזקה לפיה חברה בע"מ מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע, אולם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כך מבהיר אף בית המשפט העליון בעניין אוזיס [רע"א 10905/07 נאות אוזיס מלונות בע"מ נ' מרדכבי (מוטי) זיסר) (13.7.2008)]:

"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א לחוק החברות.על פי החלופה האחת,

החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין ... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחלטה בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד...".

לשון סעיף 353א לחוק החברות מתייחסת הן לחברה בישראל והן לחברת חוץ וכבר נקבע בפסיקה כי ניתן לחייב גם חברה זרה בהפקדת ערובה בהתקיים תנאי הסעיף [ראו למשל, רע"א 8 16 6/1606 ם 68 נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ (נבו, 2.3.2009)]. בענייננו, המתנגדת 1 שהינה חברה זרה לא הציגה כל מידע אשר לאיתנותה הפיננסית ולא הצביעה על נסיבות המצדיקות לחרוג מהכלל ולכן יש לחייבה בהפקדת ערובה.

המתנגדת 2 הגישה ראיות המעידות על איתנות פיננסית. בהיותה חברה ציבורית ניתן לאמת ראיות באמצעות הנתונים המעודכנים באתרים הרלבנטיים. המבקשת הביאה ראיות אשר נועדו להצביע על קשיים פיננסיים וירידה בהכנסות המתנגדת 2 אך לא היה בהם כדי לשכנעני כי המתנגדת 2 לא תוכל לעמוד בהוצאות המשפט אם ייפסקו לה.

אשר לגובה הערובה אני סבורה שהסכום שנקבע המבקשת אינו מתיישב עם פסיקת הוצאות בהליכי סימני מסחר. כמו כן על אף שמדובר בשתי התנגדויות איני סבורה שיש הצדקה להכפיל את גובה הערובה. ההתנגדויות מתנהלות בין צדדים והיש על סימנים דומים ועילות דומות סביר שתהיה חפיפה בראיות המבקשת בשני ההליכים וכן דיון ההוכחות צפוי להתנהל במאוחד.

כמו כן, אני סבורה שבקביעת גובה הערובה יש לתת משקל לייחודו של הליך ההתנגדות בהשוואה לתביעה אזרחית. לטעמי לא ניתן לגזור גזירה שווה בין תובע בהליך אזרחי לבין המתנגד לרישום סימן. בעוד שבהליך התנגדות הנטל הוא על המבקש, בתביעה אזרחית הנטל הוא על התובע. התובע בהליך אזרחי מבקש סעד לעצמו בלבד בעוד שבהתנגדות, הסעד שיקבל המתנגד עשוי לתרום להתנהלות המסחרית הוגנת, יעודד תחרות, ובכך יהווה תרומה לציבור בכללותו.

סוף דבר, המתנגדת 1 תפקיד בידי מזכירות בית הדין העתק נאמן למקור של ערבות בנקאית על סך 40,000 ₪. הערבות תופקד תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו. מקור הערבות

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הבנקאית יישמר בנאמנות בידי באי כוח המתנגדת 1. המתנגדת 1 תשלח למבקשת הודעה בדבר הגשת הערובה.

3. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום ה' בתשפ"ד 7 דצמבר 2023

סימוכין: 69