סימן מסחר 358348

ההחלטה:

0 65661 ו[ו1ע\ 16181105כך1161 [1613טן 1 ,11131105ח1]1 1116 ₪ ת1ת1וז1616 גג []ק161[ ₪6 60106 ע6הּטוזכ 01

50 .ץזו6ו!פטוכ 01 ז[שויז 1116 מס 13660 06 0+ ,צחבּ

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

[...]

לבסוף קבע בית המשפט שאס צופה הסרט מודע לכך שהסרט אינו דיווח מהימן של חיי הדמות, הרי שיש להתיר את פרסומו תוך העדפת חופש הביטוי של יוצרי הסרט ומפיקיו:

[ציטוט] חן ]6 תה 01 1תַ 36060₪‏ 311260 116110 ה 66 ,106[ ַ6הּ11הּ 01 ה ,016ה ה יס [6סח ה הג ]1616160 15 110016 6ו[כנוכ ב ]0 1116 6 65 116 1131 2116 כ 1116 0+ 610161 15 11 16סו יזס [6ש0 51161 תג

[ציטוט]

6. בדומה לעמדת הרשם בעניין פיקאסו, כפי שתפורט להלן, גס בית המשפט האמריקאי סבור שיש לדון בפרטיות של הדמות שמתה במסגרת שאלת ההטעיה - דהיינו, עד כמה הציבור יסבור שיש קשר בין השימוש בשס הדמות בהקשר מסחרי מסוים, לבין הדמות עצמה.

ב. שאלת ההטעיה

7. סעיף 12 לפקודה קובע כי:

"הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שס עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור,

אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות בלתי הוגנת."

8. לפי הוראה זו אין צורך בהסכמתו של אדס, או בהסכמתס של שאריו אם כבר אינו בין החיים, לרישוס סימן מסחר הזהה לשמו. ואת, כל עוד הרישום אינו מטעה או אינו גורם לתחרות בלתי הוגנת.

9. בהחלטת הרשם, כתוארו אז, ד"ר מאיר נועם, בהתנגדות לרישוס סימן מסחר מספר 108767, (מעוצב) "פיקאסו, כ210/\550" אופנת פיקאסו בע "מ נ' +מ101 1116 -- 2163550 ?וגול טבּ[) 1 +[זסע\ 16[ 10 3168611661 ץ)ז6קסינכן 115116 1116 01 ץ[סקסתסות 16[ חס קות יז תוס

(פורסס בנבו, 21 באוקטובר 2004), (להלן: "החלטה בעניין פיקאסו") נקבעו אמות מידה לשימוש בשמה של דמות מפורסמת כסימן מסחר:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"53. ... אמות המידה שנבדוק בהקשר לאפשרות הטעיית הציבור הקיימת בסימן המבוקש לרישום, בהתחשב באיזונים שנותן המחוקק, ובאמות המידה שנקבעו גם

בבריטניה, יהיו כדלקמן:

1) מידת הקשר בין תחום עיסוקו של האדם המפורסם ובין סוג ואופי הטובין המבוקשים לרישום.

2) פרק הזמן שחלף מאז פטירת האדם המפורסם,

3) התקיימות סיבות שניתן לצפות לפיהן לפיתוח מוצרים שונים סביב הדמות המפורסמת.

4) המידה בה הכיסוי התקשורתי סביב חייו של האדם ונסיבות חייו או מותו ייצרו דרישה למוצרי צרכנות הנושאים את שמו.

5 מבחני ההטעייה המקובלים - מבחן סוג הסחורה וסוג הלקוחות, מבחן אופי קהל הצרכנים, צורת הקנייה (אימפולסיבי לעומת זהיר), טיב ומידת ההטעייה בפועל,

מבחן צינורות השיווק ומבחן שאר הנסיבות.

כעת נבחן את המקרה שלפנינו לאור אמות מידה אלה.

0. ניתן לומר כי לא קיים קשר ישיר בין תחום עיסוקו של זיגמונד פרויד ובין הסחורות והשירותים המבוקשים לרישום. זיגמונד פרויד, כאמור, נחשב לאבי תורת הפסיכואנליזה, שמבוססת על טיפול נפשי באמצעות דיבור, ושכוללת מודלים שונים למבנה הנפש. הסחורות המבוקשות הן מוצרי סוניס מבוססי קנאביס, כולל מוצרים בעלי התוויות רפואיות, והשירותים הנלווים להס - מחקר, פיתוח וגידול צמחי קנאביס. אמנס תכשירי הקנאביס משמשים לטיפול גס בתחום בריאות הנפש, אולם אין קשר ישיר בינם לבין שיטת הטיפול שאותה פיתח זיגמונד פרויד, ועל כן לא נראה כי ציבור הצרכנים יטעה לקשור בין המוצרים לבין פרויד ותורתו.

1. אשר לפרק הזמן שחלף ממותה של הדמות ועד רישום הסימן, נקבע בהחלטה בעניין פיקאסו, ש-50 שנים הס זמן מספיק לפיתוח מוניטין בשס הסימן בנפרד מהדמות:

"57. פרק הזמן הרב שחלף מאז פטירתו של הצייר פיקאסו (שנת 1973), יותר מחצי יובל שנים, יש גם אותו לקחת בחשבון וגם הוא פועל בעניינינו לטובת המבקשת. מחד גיסא, פרק זמן זה הוא לא זמן רב מאד, ואינו בבחינת פרק זמן של דורות, מאידך גם לא מדובר בתקופה קצרה, אלא בתקופה מספקת בה אנשים יכולים לעשות שימוש ולפתח

מוניטין בשם כסימן."

2. כאמור, ויגמונד פרויד נפטר לפני כ-85 שנים, כך שאין ספק שפרק הזמן שחלף מאז מותו מאפשר למבקשת, כמו לגורמים אחרים, לרכוש מוניטין בשס [הסימן].

שמו של פרויד נוכח במידה מסוימת במרחב הציבורי, וכפי שהראתה המבקשת, הוא משמש כסימן מסחר עבור מגוון רחב של מוצרים בארץ ובעולם שאינם קשורים ישירות לתחום עיסוקו, למשל: סיגריס (שאינם קשורים לדימוי שלו), אביזריס לכלים חשמליים, כלי עבודה ידניים וחשמליים, ומשקאות אלכוהוליים. בנוסף לכך, דמותו של פרויד מופיעה על גבי חולצות, ספלים, בדמות בובות ונעלי בית. אי לכך, ניתן לומר כי ישנה דרישה מסוימת למוצרים הקשורים לדמותו של פרויד, אולם אי אפשר לומר כי דרישה זו מקורה בהערצה עיוורת לדמותו.

פרויד נולד באמצע המאה ה-19 ונפטר בשנת 1939, כך שחייו ומותו לא היו לסיקור תקשורתי אשר עשוי היה ליצור ביקוש למוצרי צריכה הנושאים את שמו. עיקר תהילתו נובע מעבודתו המחקרית והמדעית, שאינן נושאות בחובן דרישה למוצרים כאלה.

באשר למבחני ההטעיה המקובלים, סעיף 6(11) לפקודה קובע כי:

"סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;:"

נראה כי במקרה שלפנינו אין חשש כי תיווצר הטעיה כזו, שכן, כפי שנקבע בהחלטה בעניין פיקאסו:

"59. במצב הדברים הנוכחי מדובר בשם מפורסם ש "ניתק עצמו מן המקור", ... ועבר לרשות הציבור."

כפי שהראתה המבקשת, בשס פרויד נעשה שימוש עבור מוצרים ושירותים סוניס, כשהצרכנים אינם מזהים את מקור עס פרויד האדס המפורסם. בהסתמך על הנתונים שהציגה המבקשת, מוצריה נהניס ממוניטין בתחום ונראה כי צרכניהס מזהים את מקור עס המבקשת ולא עס זיגמונד פרויד. כאמור אין קשר עקיף בין פסיכואנליזה, ספרות ומחקר בתחום לבין מוצרי קאנביס ואולם אלה שירותים ומוצרים סוניס. בשל טיבם השונה אין חפיפה ממשית בין צינורות השיווק.

8. בהתאם לכל האמור לעיל, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 358348 תקובל לרישום.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביום יולי תשפ"ד