החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר

(בקשה לגילוי מסמכים)

מבקשת המחיקה: דוד וגוליית - פארמה בע "מ על ידי ברנע, ג'פה, לנדה ושות' משרד עו"ד

בעל הסימן: חגי שגב

על ידי עמר רייטר זאן שוכטוביצ ושות

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתו של חגי שגב (להלן: בעל הסימן) להורות לדוד וגוליית - פארמה בע"מ (להלן: מבקשת המחיקה או החברה) להמציא לו מסמכים הנוגעים לייצוג שקיבל מבעלי מניות במבקשת המחיקה בנוגע לרישום סימן מסחר שמספרו 360361 (להלן: הבקשה לגילני).

2. הבקשה למחיקת סימן המסחר 360361 הוגשה ביום 3.4.2024 (להלן: הבקשה למחיקה). מבקשת המחיקה טוענת כי בעל הסימן, שהיה בעבר בעל מניות בה, פעל לרישום סימן המסחר בחוסר תום לב ומבלי שגילה לרשות הפטנטיס מידע רלוונטי בקשר לרישום הסימן.

3. טרס הגשת כתב טענותיו בתשובה, הגיש בעל הסימן ביוס 23.5.2024 את הבקשה לגילוי שכותרתה: "בקשה בהולה למתן ארכה להגשת טענות נגדיות לבקשה למחיקה ולביטול של סימן מסחר 360361- עד לקבלת מסמכים חיוניים המוחזקים שלא כדין על ידי בעלי השליטה במבקשת המחיקה ". הבקשה נתמכה בתצהיר של מר שגב מיום 22.5.2024 ובנספחים שוניס לצורך אימות טענותיו (להלן: הבקשה לגילני).

4. בעל הסימן טוען כי פנה לעו"ד אחיעזר אשר ייצג אותו בהליכי הרישום כדי לקבל לידיו את המסמכים הנוגעים לרישום הסימן והנחוציים לו על מנת שיוכל לבסס את הגנתו. עו"ד אחיעזר הבהיר כי המסמכים המבוקשים מצויים בידי בעלי השליטה של מבקשת המחיקה (עורכי הדין פלדמן וברזילי), אך פניה אליהס לצורך קבלת המסמכים לא נשאה פרי. לפיכך

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

פונה בעל הסימן אל בית הדין כי יורה לבעלי השליטה אצל מבקשת המחיקה להעביר לידיו את המסמכים.

לטענת מבקשת המחיקה הבקשה נעדרת בסיס משפטי, עובדתי או דיוני ודינה להידחות. תשובת מבקשת המחיקה מבוססת על ארבעה נימוקים: הראשון, כי בהתאם לתקנות 36 ו-368 לתקנות סימני מסחר, 1940, המסמכים אינם נדרשים לבעל הסימן לצורך הגשת תשובתו לבקשת המחיקה, וכי ככל שהם נחוציים הרי שיידרשו בשלב הגשת הראיות בהליך. על כן, במידה וירצה בעל הסימן לתמוך טענותיו במסמכים, הוא יוכל להגישס בתוך 60 ימים מיום סיום הגשת כתבי הטענות.

עוד נימקה מבקשת המחיקה כי המסמכים המבוקשים נמצאים בחזקתה של מבקש המחיקה והוא אינו תלוי באף אחד לקבלתם. נימוקה השלישי של מבקשת המחיקה היה כי הסעד הגילוי המבוקש אינו מצוי בסמכותו של רשם סימני המסחר, שכן, למעשה ביקש בעל הסימן הרמת מסך כפולה, שאינה אפשרית. לטענתה, בעל הסימן לא ביקש כי מבקשת המחיקה תגלה לו מסמכים כלשהם, או הרמת מסך לבעלי המניות של מבקשת המחיקה- חברת אנטארס אחזקות בע"מ, אלא, ביקש כי בעלי המניות של אנטארס ימציאו לו מסמכים. לשיטתה, בקשה להורות על גילוי מסמכים של צדדים שלישיים שאינם צד להליך המתנהל בפני רשם סימני המסחר אינה מצויה בסמכותו של הרשם.

הנימוק הרביעי של מבקשת המחיקה לדחיית הבקשה היה כי בקשה בהולה לסעדים זמניים שהוגשה על ידי בעל הסימן לבית המשפט המחוזי הנכבד במסגרת הליך המתנהל ביןו הצדדים, נדחתה.

בתגובה שהגיש בעל הסימן ביוס 13.6.2024 טוען בעל הסימן כי בעלי השליטה במבקשת המחיקה הם בבחינת צדדי הקרובים להליך והמנהלים בפועל של ההליך. לטענתו, בעלי השליטה חתמו על מסמכים משפטיים שונים בהליך המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי וכן בפני רשם סימני המסחר, ובהם למשל, ייפוי כוח לניהול הליכים משפטיים נגד בעל הסימן וכן תצהירים בתמיכה לבקשות לרישום סימני מסחר שהוגשו מטעמ מבקשת המחיקה. בנוסף סבור בעל הסימן כי לרשם סימני המסחר סמכות להורות על גילוי המסמכים שהתבקש. עוד הוסיף כי ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי אין בה כדי להכריע בשאלת הבעלות בסימן המסחר. עוד הוסיף בעל הסימן כי אינו מעוניין לעכב את ההליך וכי יש לו אינטרס שבקשת המחיקה תידחה בהחלטה מנומקת בהליך.

דיון והכרעה

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), ובתקנות אין הוראה הממסכה במפורש, את רשם סימני המסחר להעניק סעד של גילוי מסמכים. יחד עם זאת, בשורה של החלטות נקבע כי לרשם סמכות להורות על גילוי מסמכים מכוח הסמכות הטבועה בתפקידו השיפוטי[לדיון מורחב בסוגיית הסמכות הטבועה ראו התנגדות לרישום פטנט 143977 /\/ 151/82.00608/ נ' אוניפארס בע"מ (בקשה לגילוי מסמכים) (נבו 7))]

השיקולים לעניין מתן צו גילוי מסמכים הותוו בהחלטת כבוד הרשם גולדברג (כתוארו אז) בהתנגדות לבקשת פטנט 60312 (בקשה לעיון במסמכים). משקל הטענה שהמבקשים להוכיח באמצעותם, ערכו הראייתי, אפשרות המבקש להשיג את המסמכים בכוחות עצמו ומידת ההכבדה על בעל הדין שכנגד.

שיקולים אלה יושמו בשורה של החלטות של ערכאה זו [ראו למשל התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 96218 (בקשה לגילוי מסמכים). נ' עלית תעשיות בע "מ (נבו 09.09.1999); התנגדות לרישום סימן מסחר 243620 "חלית? נפצעת?" (בקשה לגילוי מסמכים) לשכת עורכי הדין בישראל נ' המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ (נבו 17.09.2015); התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 261691 (בקשה לגילוי ולעיון במסמכים) סנו מפעלי ברונוס בע"מ נ' ,1 0 1 (נבו 28.12.2016))].

כפי שיפורט להלן, יישום השיקולים שנקבעו בפסיקה לעניין מתן צו גילוי מסמכים מביאני למסקנה שאין הצדקה להורות למבקשת המחיקה על גילוי המסמכים כפי שמבקש בעל הסימן.

השלב בו נתבקש גילוי המסמכים- מדובר בשלב ראשוני לאחר שהוגש כתב טענות מבקשת המחיקה. כעת על בעל הסימן להגיש את טענותיו. גילוי המסמכים בשלב זה לא יעכב את ההליך אך לא די בכך כדי להורות על גילוי מסמכים ויש לשקלל את היקף המסמכים נושאו וערכו הראייתי. אציין אין לקבל טענת מבקשת המחיקה לפיה רק בשלב הראיות יודקק בעל הסימן למסמכים. מסמכים רלוונטיים מהוויס על פי רוב בסיס לטענות ההגנה של בעל הסימן ולכן ככל שיהיו בידיו בשלב מוקדם יותר טענותיו יהיו מבוססות יותר והדבר ימנע הרחבות חזית בהמשך.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. היקף המסמכים נושאו וערכו הראייתי של המסמכים המבוקשים- בעל הסימן מבקש שיימסר לידי בא כוחו תיק הלקוח המצוי לטענתו בידי בעלי השליטה במבקשת המחיקה, עורכי הדין פלדמן וברזילי. ייתכן שתיק הלקוח המצוי בידי עורכי הדין שהיו באי כוחו של בעל הסימן מכיל מסמכים רבים שמצדיקים להעביר אותם לבעל הסימן ולבאי כוחו, משיקולי הגינות, כמקובל כאשר יש החלפת באי כוח. יחד עם זאת ואת השאלה בהליך שלפניי היא מה הרלוונטיות של המסמכים לעילת הבקשה למחיקה.

5. בתמצית וכפי שצוין לעיל, מבקשת המחיקה מבססת את בקשתה על כך שהסימן נרשם בחוסר תום לב, ומבלי לגלות לרשות שהבקשה לרישום הוגשה על ידי בעל הסימן בהיותו בעל מניות בחברה, ללא ידיעתה וללא אישורה. לכן טענה מבקשת המחיקה שדינו של הסימן מחיקה לפי סעיף 39(א) לפקודה. בנוסף טענה מבקשת המחיקה שהחברה עשתה שנית שימוש נרחב בסימן עד כי הפך להיות סימן מוכר היטב שאינו רשום לכן הסימן אינו כשיר לרישום לפי הוראות סעיף 13(11) לפקודה וסעיף 6(11) (המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר) ומשכך דינו מחיקה גם על פי סעיף 38 לפקודה.

6. בעל הסימן טוען מנגד (במסגרת הבקשה לגילוי) כי בעלי המניות במבקשת המחיקה הם אלו שטיפלו עבורו ברישום סימן המסחר אותו מבקשים למחוק (סעיף 3 לתצהירו של בעל הסימן, מר חגי שגב). המסמכים הנדרשים על ידי בעל הסימן (נספת 6 לתצהירו של מר חגי שגב) כוללים בין היתר מסמכים הקשורים להתנהלות מול הרשם. אינני סבורה שיש במידע המבוקש חשיבות להכרעה בהליך. המסמכים אלה מצויים באתר הרשות וגלויים לכל

וכמובן גם לבעל הסימן ובאי כוחו.

7. התכתבויות בין בעל הסימן ובאי כוחו בקשר לרישום הסימן אינן רלוונטיות להליך וממילא בעל הסימן הוא שאמור להחזיק במסמכי המקור המוכיחים את בעלותו בסימן, שחלקם אף צורפו כנספחי לבקשה דנן.

8. כידוע, בהליך למחיקת סימן מסחר נטל השקנוע כי רישומו של סימן מסחר אינו תקף מוטל על כתפי המבקש את מחיקתו מהפנקס. נטל הראיה לעומת זאת עשוי לעבור מצד אחד למשנהו, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון בעניין קליל [בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל -ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309].

"... הנטל להראות, כי סימן שנדשם אינו כשר לדישום, הוא על מבקש מחיקתו. רישומו של הסימן משמש דוגמא לכאורה לתקפותו

(דאה סעיף 64 של הפקודה), ולכן על המבקש לטעון את נטל

השקנוע. על טענה זו של ד"ר חשין אין חולק. אך כבכל עניין, שבו מוטל נטל השקנוע על צד זה או אחד, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. אם הצד שעליו נטל השקנוע הביא דוגמא לכאורה, שהרישום נעשה שלא כדין, כי אז עובר הנטל למשנהו, בענינו לבעל הסימן, לסתרה. אכן, ספק אם ישאר לאו מכלול הראיות, יפעל לטובת בעל הסימן" (עמוד 318 לפסק הדין).

9. מהאמור לעיל עולה כי במסלב הראיות תובא על ידי מבקשת המחיקה ראיה לכאורה שהרישום נעשה שלא כדין, בעל הסימן יידרש לסתור אותה. ככל שבשלב זה יידרשו לבעל הסימן מסמכים ספציפיים הרלוונטיים לסתירת ראיות מבקשת המחיקה, אשר הם בבעלותו ואין ביכולתו להשיגם בכוחות עצמו, תישקל בקשתו לגלותם.

0. סוף דבר, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית. כתב טענות בעל הסימן יוגש בתוך שבועים ממועד מתן החלטה זו. בעל הסימן יישא בהוצאות מבקשת המחיקה בגין בקשה זו בסך כולל של 1500 ₪.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | י"ט סיון תשפ"ד 5 יוני 2024