סימן מסחר 361721

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 361721

המתנגדת: [מידע מקוטע] ארגון המאוגד על פי דיני ברפת

על ידי ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד מרח, כנרת 5, מגדל ב.ס.ר3, בני ברק 5126237 טל': 03-5271919 ; פקס: 03-5272666 דוא"ל: [כתובת דואר אלקטרוני]

המבקשת: [מידע מקוטע] ו חברה המאוגדת על פי דיני פינלנד על ידי ב"כ בני כהן, עו"ד מרח' העגור 3, צור יגאל 61131 טלפון: 09-7420470 ; פקס : 09-8807188 דואל: [כתובת דואר אלקטרוני]

1. לפניי התנגדות לרישומו של סימן מסחר מספר 361721 "ץ ד הק ₪ 0 6", סימן מילולי שאינו מעוצב (להלן: הסימן). הסימן נתבקש לרישוס על ידי חברת [מידע מקוטע], חברה המאוגדת בפינלנד, העוסקת בייצור ובשיווק יינות ומשקאות אלכוהוליים (להלן: המבקשת.

2 הסימן נתבקש עבור המוצריס האלה: בסוג 32 : בירה; משקאות לא כוהלייס; מיס מינרלייס ומיס מוגזיס ; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסיס ותכשיריס אחריס להכנת משקאות שאינס אלכוהלייס. בסוג 33: משקאות כוהליים, למעט בירה; תכשיריס כוהליים להכנת משקאות.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

3 הסימן המבוקש הוגש לרישוס ביוס 5.3.2023, קובל ופורסס להתנגדויות. ביוס 1.11.2023 הגישה את התנגדותה לרישוס הסימן (להלן: המתנגדת). המתנגדת היא תאגיד סטטוטורי צרפתי, המאגד את כל יצרני היין בחבל סְהַקִוְתא1:) שבצרפת, ומוסמכת על ידי רשויות צרפת להגן על זכויות חבריה, להסדיר את השימוש בכינוי המקור סְתַשַהּקַתהּת:) ולפעול נגד הפרתו.

4. ביוס 6.6.2024 הגישה המתנגדת את ראיותיה, שכללו תצהיר של הגברת [מידע מקוטע], מנהלת המחלקה המשפטית במתנגדת (להלן: תצהיר המברט), וכן חוות דעת מומחה של הגברת דפנה גולדברג-ענבי, יועצת סקרים (להלן: חוות דעת ענבי).

5. היות שתצהיר המברט הוגש בשפה האנגלית, ואליו צורפו פסקי דין שאינס באנגלית, הגישה המבקשת בקשה למחיקת ראיות אלה על הסף. סגנית הרשם, ו'קלין ברכה, בהחלטתה מיוס 4, הורתה למתנגדת להגיש תרגומים לראיות וקבעה כי ההוצאות בגין הליך בינייס וה יפסקו במסגרת ההחלטה הסופית.

6. ביוס 26.9.2024 הגישה המבקשת את ראיותיה, שכללו את תצהירו של מר משה דוד, המייסד והבעלים של המבקשת (להלן: תצהיר דוד). בהיעדר ראיות בתשובה מטעס המתנגדת, התקיים ביוס 26.2.2025 דיון, במסגרתו הציגו הצדדיס את טענותיהס לפניי ונחקרו עדיהס. בתוס הדיון הוגשו סיכומי הבדדיס בכתב. תמצית טענות הצדדיס וראיותיהס

7 למתנגדת מספר כינויי מקור (חוט\01 0% 5ח006|300 ה) הרשומים בישראל, כאשר הבולט שבהס הוא כינוי מקור מס' 231 "= \6 0 ₪ ב 60", הרשוס בישראל, בסוג 33, מיוס 7, עבור יינות מבעבעים (א005560 ח! /). בנוסף, רשומים על שמה כינויי מקור נוספיס בישראל, המשלביס את השם "= \ 6 בק ₪ ה 6", כמפורט בטבלה להלן:

| שם כינוי המקור | מספר כינוי מקור | | :--- | :--- | | םא הק ה ח6 פאז פאגאס 15 | קה ה6 סא אס 246 | | קוה ח6 פאז 227 | אק ה ח0 םסכ אה ו פו פס 5 39[ | | םד דםק ₪ א6₪ הק הַ ה 2 | םא קה ח6 פאז פדודםק 3 |

8 המתנגדת טוענת כי כינוי המקור א2)\ ]6:11 הפך לסימן מסחר מוכר היטב בישראל, ומשכך הוא זּכאי להגנה רחבה. לטענתה, הסימן המבוקש דומה למילה 8₪צ2)\ ק]\:6 עד כדי הטעיה (ראו עמ' 5-3 בהודעת ההתנגדות). עוד נטען, כי רישוס הסימן עלול לטשטש את ליחודיות כינוי המקור בקרב הצרכנים, ובכך להביא לדילולו (ראו עמ' 7-5 בהודעת ההתנגדות). בנוסף, נטען כי מדובר בניסיון של המבקשת לרכב על המוניטין של כינוי המקור, הזוכה ליוקרה ברמה בינלאומית.

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישוס גם לפי הוראות סעיפים 8(א), 5(11), 1( 9(11), 6(11א), 11(11), 12(11), 13(11) ו-14(11) לפקודת סימני מסחר[נוסח חדש], תשל"ב- 2 (להלן: הפקודה), וכי רישומו יהווה גניבת עין, יתאר מקור כוזב ויצור תחרות בלתי הוגנת.

לתמיכה בטענותיה הגישה המתנגדת את חוות דעת ענבי ותצהיר המברט. אל תצהיר המברט צורפו 22 נספחים: נספת 1 נסח הסימן המבוקש; נספת 2 תרגום לאנגלית של מסמך משנת [מידע מקוטע], שנת הקמת [מידע מקוטע], התאגיד של המתנגדת ; נספח 3 רשימה של מדינות שבהן מוגן כינוי המקור [מידע מקוטע]; נספח 4 מצגת משנת 2023, בה מפורטת בהרחבה הפעילות של [מידע מקוטע] נספח 5 העתק החלטת ה-ת1510ע121 מסם51סקקכ) של האיחוד האירופי 079 805 1 3 בעניין סימן המסחר ‏ 40%018200א611; נספת 6 נסת כינוי המקור א ]1 כפי שנרשום בישראל; נספח 7 מצגת על שוק ה-0%₪)\ 611/12 בישראל בין השנים 2017 ל-2022; נספת 8 תמונות לדוגמא של נקודות מכירה של 0% ]וג 6 בישראל; נספח 9 דוגמאות למאמריס בעברית מהשנים 2007 ו-2004 בנוגע לכינוי המקור 5 071 והמוצריס תחת כינוי מקור וּה; נספת10 העתק החלטת 1180זת 3091 8 3 בעניין סימן המסחר 011/12 בסוג 32 ; נספח11 העתק החלטה של בית המשפט בצרפת בעניין סימן המסחר 1.12 1105 10א1 .52 בסוגים 32, 33 ו-35 ; נספח12 העתק החלטת בית המשפט המחוזי בברצלונה בעניין 1.0 זא\ ע]/011; נספת 13 העתק החלטת רשם הפטנטים וסימני המסחר באנגליה בעניין 15 ק]/ 011 בסוג 32 ; נספח14 העתק החלטה של מסופוטו מסטופסקקכ) של האיחוד האירופי 079 805 1 8 בענין סימן המסחר 65 ₪ 60 בסוגים 33, 35, 41 ו-43; נספח 15 העתק החלטת רשם סימני המסחר במולדובה בעניין סימן המסחר 0 256 ₪ ב 0 6 בסוג 32 ; נספת16 העתק החלטת רשם סימני המסחר ברוסיה בעניין סיימן המסחר 5 \ 6 בק | ה 60 5 א 150 ₪וחבּח סו 01 51% 6+ +הּ ,660טחו |( 1156 ווח 116 ]0 ,16ב וח! 66ה6ו0ס ו 3 35 ,)חוחז סז חאּ (55 הכבּוטבּ'זבּק) . הסבח/065 15 "וס הסטבּסוחחו פוח% עפ 605 6 זרז עו 15 הסוס "6 6ע0166151 6 זה וז 65 "זה !0166 אחווט 0+ 1660 06 ||ו ,6וחהּח [וכ015 ה ]0 66ח656'וכן סוט חו 6+ כ 60/66 011605 "זכ 6 01 ,6 וח 666 3 5ב , ע66וו0 סח 0ח!3%+ ,355655 0+ ז'וווס6 |ההסחהּח סו זסז 15 +ו ה6וחצ , ספק 3 01 חסוזבּ'וסכ'וס6חו |החוהכן 06 ,ס6זהּווקסיוקכהּ סישחצו %הס66הּ אחו| |הטפו? זס 6ש6הסתק 3 שוחהּה 105060ה60 6ו%+ הו ססק ווח ואסיזן |008ק60ח60 ה וס , 0 6 חב סוחבּח + הססש6ט + שחוהבּ ,(58 הכה וסבוה ק) 0 0 6 חב סובה זה הססשסט 0חהּ 20ק 6 0 60/6160 ז6 וסוכ 6+ הו 6'זוטוןשו זסח 6065 זו סו 1051 0 3!!6 6 6+ ץכ 6 'ו6ע60 56/1606 "וס 006 זכן סז. (61 הבוב זה ק) .-זבּ! !ופ "וס |0163ח6ו0! 6

המונח המשפטי "העלאת אסוציאציה(ח06800/=)", המקביל למבחן ההשתמעות, מתייחס אם כן למצב שבו השימוש בשם או בסימן מסויס גורס לצרכן לחשוב על מוצר המוגן בכינוי המקור (00?)כתמונת ייחוס (806| 66ח61676ז). האסוציאציה עשויה להתעורר גם אם השם המוגן אינו מופיע במלואו, אפילו שילוב חלקי של השס המוגן בסימן, בדמיון פונטי או חזותי, או בקרבה רעיונית, עלול לעורר אסוציאציה.

כפי שאפרט להלן, אני סבורה כי הסימן המבוקש +ך %ק ₪ ב 67 אכן יוצר אסוציאציה לשמפניה ולכינוי המקור המוגן 5 \ 6 0 ₪ ה ח6 .

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש דה 2ק60211 והה לתחילית כינוי המקור = 6 וק ₪ 60 (פס' 24 לסיכומי המתנגדת). עוד מציינת המתנגדת כי התחילית של הסימן המבוקש, 4ק ₪ 60, היא הדומיננטית, והשוני בשלוש האותיות האחרונות בסיומת זניח. יתרה מכך, הסיומת " + ךא הק" (מסיבה) אינה מבדלת את הסימן, אלא להיפך, היא מחוקת את "השתמעות הלשון", שכן שמפניה מזוהה באופן מובהק עס חגיגיות, אירועים ומסיבות. לכן, השם + 4 ק ₪ 670 מעורר אצל הצרכן אסוציאציה ל"מסיבת שמפניה" או למוצר הקשור לשמפניה (פס' 29 לסיכומי המתנגדת).

אני סבורה שהצדק בנקודה זו עס המתנגדת. כידוע, הצרכן מייחס משקל רב לתחילית הסימן [ראו למשל, ע"א 8778/04, מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בי (נבו 30.4.2007), פסקה מ'], ובפרט כאשר קיימת והות במרבית האותיות (6 מתוך 9) בין הסימן המבוקש לבין כינוי המקור, כך שקיים דמיון חזותי משמעותי בין הסימנים.

עוד טוענת המתנגדת כי כינוי המקור והסימן המבוקש ניהגיס בעברית בהדגשה של ההברה השנייה (שמפניה ושמפרטי, ראו בפס' 28-27 לסיכומי המתנגדת). מנגד, המבקשת טוענת כי קייס שוני פונטי בין הסימניס. לשיטתה ,ההגייה של הסימן המבוקש היא "צ'אמפ", בעוד שההגייה של 6חהסוחפח 6 היא "שאמפ", וכי הגייה זו מנתקת את ההשתמעות הצלילית אצל הצרכן בישראל בין הסימן לכינוי המקור (פס' 33-25 לסיכומים שכנגד מטעס המבקשת). טענה זו אינה מקובלת עליי.

כוכור, המתנגדת ביקשה לתקן את הפרוטוקול כך שישקף נאמנה את הנאמר בדיון, נוכח המחלוקת בהגיית הסימן המבוקש. בהחלטתי מיוס 18.6.25 קיבלתי את בקשת התיקון והוריתי על תיקון הפרוטוקול. בפרוטוקול המתוקן ניתן לראות כי מר משה דוד, המייסד והבעליס של המבקשת, הגה בעצמו את תחילית הסימן המבוקש כ"שאמפם" ולא כ"צ'אמפ" (ראו עמוד 2 להחלטה לתיקון פרוטוקול הדיון וההפניות בה). עצס ההגייה האהה של הסימן המבוקש וכינוי המקור המוגן יוצרת את האסוציאציה ביניהס.

מנגד, המבקשת טוענת כי הסיימן מורכב מצירוף המילים "סוחפח 6 "(אלוף) ו-"זה ?" (מסיבה), ולכן אין בו "השתמעות" לשמפניה, אלא ל"מסיבת אלופים" (91? פחסוסחחפת 6). לטענתה, הציבור מבי את המילה ץ ₪ 670 כקיצור ל-חסוקח8ח6 ("אלוף") ולא כקיצור ל- 6סהקוחת 6, ולכן אינו משתמע כמו כינוי המקור הרשוס (פס' 24-23 לסיכומים שכנגד מטעם המבקשת).

אף אס הבחירה בתחילת סוחח 6 הייתה במשמעות של "אלוף", סקר הצרכניס שערכה הגברת ענבי מטעס המתנגדת, וכן חוות דעתה, מראים כי חלק נכבד מהציבור, בראותו את המילה ץד הק ₪ ַת6, מקשר אותו באופן אסוציאטיבי לשמפניה. כך למשל, בתשובה לשאלה הבלתי נעזרת: "כשאת/ה רואה בקבוק משקה עס השם +ךא הק ₪ 60 (באנגלית), איזה משקה השס הזה מזכיר לך?", כ-29% מהנשאלים השיבו שהשם מזכיר להס שמפניה, כ-15% השיבו את המילה |08ח8 6, וכ-30% השיבו שאינם יודעים (ראו בעמ' 4-3 בחוות דעת ענבי). תוצאה זו גס מלמדת כי רב הציבור בישראל אינו קורא את התחילית ץ 6 1 6 כ-צ'אמפ.

בשלב השני של הסקר, הנשאליס התבקשו לענות על השאלה הפתוחה: "האם עולים לך עוד שמות של משקאות שהשם + ךא 0 ₪ ה ה 6 מזכיר לך?". כ-33% מהנשאליס השיבו ביוזמתם שמדובר בשמפניה, 30% השיבו שאינס יודעים, וכ-16.4% השיבו שמדובר ב-ו08ח 6 (ראו בעמ' 4 לחוות דעת ענבי). בשני שלבי הסקר, המשיביס קישרו באופן בלתי נעור ואסוציאטיבי בין הסימן המבוקש לבין שמפניה. שתי השאלות נשאלו באופן פתוח, ללא התייחסות או אזכור של עולס התוכן של יינות או משקאות אלכוהוליים. כלומר, המשיביס שייכו את הסימן המבוקש לכינוי המקור באופן שבו הכינוי המוגן השתמע מתוך הסימן המבוקש.

במאמר מוסגר אציין, כי שורה של רשויות וערכאות שונות קבעו כי עצס השימוש בתחילית ק \ 6 מעורר אסוציאציה ומקושר אצל הצרכן לשמפניה. לפיכך, מספר לא מבוטל של סימניס שכללו תחילת זו לא נרשמו או שרישומס בוטל (ראו נספחים 17-10 לתצהיר המברט וכן נספחים 1(20)- 3(20) בהס פסקי דין שנתוניס לערעור).

גם אופו השימוש בפועל של המבקשת בסימן המבוקש על המוצריס ובפרסומיס השוניס מחזק את האסוציאציה בין הסימן המבוקש לשמפניה יוקרתית [ראו התנגדות לרישוס סימן מסחר 9, שח ! צֶ683 נ' קל אוטו שירותי מימון 1998 (נבו 29.1.2019), סעיף 26]. אכן, כאשר הוצג בפני הנסקריס בחוות דעת ענבי בקבוק תחת הסימן המבוקש, 62% מהנשאלים השיבו ביוזמתם כי המשקה המדובר הוא שמפניה.

כאשר הסימן המבוקש + ךא הק ₪6 ה 6 מעלה אסוציאציה לכינוי שמפניה, די בכך כדי למנוע את רישומו, ללא צורך בהוכחת הטעיה, קל וחומר כשהסימן מבוקש לרישוס עבור טובין ּהיס. על כן, מבחן השתמעות הלשון, כפי שקבע השופט הנדל, מתקיים, מדובר בשימוש שלא כדין בכינוי המקור, ולפיכך הסימן אינו כשיר לרישוס.

המבקשת טוענת כי היא מבליטה את השוני בין מוצריה לבין מוצרי המתנגדת בכך שהיא מציינת על גבי הבקבוקיס כי אר\ הייצור הינה ספרד ולא צרפת (פס' 15, 39 לסיכומי המבקשת), ועל כן אין בכך כדי להוות הפרה של כינוי המקור. עס ואת, כאמור, בסעיף 22 לחוק אין בכך כדי להכשיר את הסימן לרישוס.

עוד טוענת המבקשת כי יש לקבל את הסימן לרישוס, וזאת משוס שהוא כבר נרשס בארצות-הברית (מספר 4362657) וברוסיה (מספר 406580), שם נדחו ההתנגדויות שהגישה המתנגדת (פס' 58 לסיכומים שכנגד מטעס המבקשת). עס זאת, ההשקפה בדבר ייחוד כינויי מקור והגנה על תדמיתם לפי הסדר ליסבון אינה מוסכמה אוניברסלית. כך, בעוד שמדינות כגון ישראל, ספרד, צרפת ואיטליה הצטרפו להסדר ליסבון, מדינות כגון גרמניה, שוויצ, קנדה וארצות הברית, אינן חברות בו1 יתרה מכך, ארצות-הברית היא מתנגדת בולטת להסדר ליסבון, שבו ההגנה הקיימת על כינויי מקור כרוכה בחשש להטעיית הצרכנים. בהתאם לדין האמריקאי, ובניגוד לדיו הישראלי שמיישס את הסדר ליסבון, בהיעדר חשש להטעיה יכול יצרן להשתמש בכינוי המקור, גם אם המוצר אינו מיוצר בחבל האר שמופיע בכינוי (עניין מלכי, פס' 7). לאור ההבדל המהותי בין הדין הישראלי לדין הקייס בארצות-הברית, אין להסתמך על רישוס הסימן המבוקש בארצות-הברית לשס קבלתו לרישוס בישראל.

אשר לרישוס הסימן ברוסיה, יש לציין כי ביוס 11.5.2023 הצטרפה הפדרציה הרוסית להסדר ליסבון. אולם כפי שמציינת המבקשת, הסימן המבוקש התקבל לרישוס ברוסיה ביוס 0, קרי כ-13 שנה טרס ההצטרפות להסדר ליסבון. כלומר, במועד קבלת הסימן לרישוס ברוסיה, אין הכרח שהדין הרוסי תאס את תכליות הסדר ליסבון המפורטות לעיל, ולכן גס על רישוס זה לא ניתן להסתמך בענייננו.

נוכח האמור לעיל, הסימן המבוקש + ך₪ הק ₪ 60 אינו כשיר לרישוס בסוג 33, וההתנגדות לרישומו בסוג אה מתקבלת.

הסימן המבוקש כשיר לרישוס עבור סחורות בסוג 32.

הסימן המבוקש נתבקש גס עבור סחורות בסוג 32, הכוללות: בירה; משקאות לא כוהליים; מים מינרליים ומים מוגזים ; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשיריסם אחריס להכנת משקאות שאינס אלכוהלייס. הצדדיס לא טענו לגבי כשירות הסימן לרישוס בסוג זה.

בעניין מעיינות עדן נדוו בהרחבה כינוי המקור "שמפניה". שס נטען כי הסיסמה של חברת מעיינות עדן, "השמפניה של הטבע", עבור מים מינרליים, מהווה הפרה של כינוי המקור. כבוד השופט גינת קבע כי חברת מעיינות עדן עשתה שימוש במוניטין החיובי של הכינוי "שמפניה", הקשור באופן הדוק לחבל שמפיין שבצרפת, לשם קידוס מוצריהס (ראו בעניין מעיינות עדן, פס' 37-34).

בעניין מעיינות עדן נדונה, בין היתר, השאלה האס יש להחיל את ההגנה על כינוי המקור על כל סוגי המוצרים, או להגבילה לסוג המוצריס בו נרשס כינוי המקור. כבוד השופט גינת קבע בסעיף 6 לפסק הדין כך:

"חוק כינויי מקור, כפי שצויין לעיל, נועד להבטיח הגנה על כינויי מקור מפני חיקוי או גזּילה, כלומר שימוש לצורכי עסק במוניטין שגלום בכינוי מקור של מוצר השייך לעוסק אחר ללא הסכמתו. שימוש כבאמור אינו מחייב זהות בין המוצר של העוסק אחד למוצר של העוסק השני, אלא שהתכונות שהמוניטין מייצג - והן פרי האזור הגאוגרפי שבבינוי המקור - רלבנטיות גם להאדרת המוצר השני. לפיכך, אין מקום להגביל את ההגנה רק למוצרים מאותו סוג. מאידך, אני מוכן להניח בשלב זה ומבלי לטעת מסמרות, כי אין להחיל את ההגנה ביחס לכל מוצר שהוא, וכי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו."

אינייסבורה שניתן להרחיב את ההגנה שנקבעה בסעיף 22 לחוק מעבר לסוג המוצר המוגן בכינוי המקור. רישוס כינוי המקור לפי הוראות החוק נעשה ביחס למוצר מסוים (ראו סעיפים 1, 3 ו- 4 לחוק). הרחבת ההגנה לכל סוגי המוצריס מרוקנת מתוכן את הוראות החוק.

כאשר סבר המחוקק שיש להעניק הגנה רחבה לכינוי המקור מעבר למוצר לגביו נרשם, הוא עיגן ואת בחקיקה מתאימה. כך, בסעיף 2א(א) לפקודת הסחורות נקבע במפורש כי כינוי המקור 8118 [ (וכן יפו, יפא, יפאס ו- 1185 |) אשר נרשם עבור פרי הדר, אסור לשימוש ביחס לכל מוצר. זהו, לטעמי, החריג המעיד על הכלל.

בהקשר לסעיף 2א(א) לפקודת הסחורות מציין כבוד השופט גינת, בסעיף 35, בעניין מעיינות עדן, כך:

"נראה כי סעיף 2א(א) הנ"ל שהוסף לפקודת סימני סחורות בשנת 8, כלומר סמוך לאחר חקיקת חוק כינויי מקור, נועד להבטיח הגנה מוחלטת על כינוי המקור "יפו" ללא תלות בפרשנות לחוק ההגנה על כינויי מקור שתתגבש בפסיקה ו/או בשינויים שיחלו בפרשנות זו לאורך השנים."

מהאמור עולה כי כבוד השופט גינת היה ער לכך שכינוי המקור "יפו" וכה להגנה מוחלטת על כל סוגי המוצריס, אך הגנה רחבה זו אינה חלה בהכרח על כינוי מקור לפי חוק כינויי המקור. לפיכך, השופט גינת הסיק כי אין ללמוד מסעיף זה על היקף ההגנה על כינויי מקור לפי החוק (בסיפא של סעיף 35), לא קבע מסמרות, והותיר את ההגנה של כינוי המקור לגבי כל סוגי המוצרים כתלוית נסיבות.

בענייננו, השימוש שנעשה בכינוי המקור 5 6% 0 ₪ ג 6 הוא שימוש משתמע, בניגוד לעניין מעיינות עדן, שס נעשה שימוש ישיר בכינוי המקור. האסוציאציה שמעורר הסימן היא למשקה אלכוהולי בלבד, ולא לכל סוגי המשקאות. לאור האמור לעיל, ההתנגדות לרישוס הסימן בסוג 2 נדחית.

אני ערה לכך שפסק הדין בעניין 0||וחהקְחחהח 6 אימצ את חוות הדעת של בית הדין האירופאי לצדק וקבע, בין היתר, כי אין הכרח שהמוצר או השירות שלגביהס מתבקש הסימן יהיו זהים או דומיס למוצר המוגן בכינוי המקור. אולס, הלכה זו אינה מתיישבת עם נסיבות המקרה דנן. בענייננו מדובר בצרכן ישראלי, שאינו מודע בהכרח לכך ששס המשקה שמפניה נגזר משמו של חבל הארא שמפיין 5 6% ק ₪ ה 6 שבצרפת, ובהינתן כי הסקר לא בחן קיומו של קישור כאמור, אני סבורה שהרחבת ההגנה מעבר למוצרים עליהסם נרשם כינוי המקור אינה מוצדקת.

למעלה מן הצורך יצויו כי לא הובאו דוגמאות לשימוש בפועל שעושה המבקשת בסימן ביחס לסחורות מסוג 32. אולס, היות שהסימן טרס נרשם, ואף אס יירשם, הרי שהמועד להגשת בקשה לביטול הסימן לפי סעיף 41 לפקודה טרס התגבש.

סוף דבר

הסימן המבוקש לא יירשם בסוג 33 הסימן יירשס בסוג 32, לא מצאתי בטיעוניהס האחריס של הצדדיס או בשיקוליסם אחריס כדי לשנות את תוצאה זו. נוכח התוצאה אליה הגעתי היקפו ואופיו של ההליך, שכלל כתבי טענות, קיוס דיון, סיכומיס ובקשות בינייס שונות, תישא המבקשת בהוצאות המתנגדת בסך 10,000 ש"ח, וכן בשכר טרחת עורכי דינה בסך 20,000 ש"ת כולל מע"מ, אשר ישולמו בתוך חודש ממועד החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני ניתנה בירושליס ביוס | כ"ט אדר תשפ"ו