החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 361748 והתנגדות לרישום סימן 361747 (בקשה להוספת ראיות)

מבקשי המחיקה והמתנגדים: נועם גור אריה על ידי עומרי סגל, עו"ד

מבקשת הסימן ובעלת הסימן: אורבניקס פתרונות ספורטיביים בע"מ

על ידי אבי מונטקיו, עו"ד

החלטה

לפניי בקשתם של נועם גור אריה (להלן: נועם), [שמות ופרטים מקוטעים] [שמות ופרטים מקוטעים] (להלן: המתנגדים), להתיר הגשת ראיות נוספות מטעמם (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה ביוס 3.2.2026, לאחר דיון ההוכחות והחקירות הנגדיות, וטרס המועד שנקבע להשמעת סיכומי הצדדים בעל פה.

הבקשה להוספת ראיות הוגשה במסגרת ההליך המאוחד למחיקה והתנגדות לסימני לעיל, שבו אורבניקס פתרונות ספורטיביים בע"מ (להלן: אורבניקס ישראל) היא בעלת הסימן ומבקשת הרישום. סימן המסחר מספר 361748 הוגש ביוס 5.3.2023, ובהיעדר התנגדויות נרשם הסימן ביוס 4.12.2023, עבור סחורות בסוג 28. הסימן הרשום נראה כך:

[תמונה/תיאור סימן]

הסימן נושא ההתנגדות, מספר 361747, הוגש ביוס 5.3.2023 עבור סחורות בסוג 28, והוא נראה כך:

[תמונה/תיאור סימן]

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בכתבי טענותיהם טוענים המתנגדים כי הסימני נרשמו בחוסר תוספ לב, יוצרים תחרות בלתי הוגנת, ולכן אינם כשירים לרישום לפי סעיף 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 2 (להלן: הפקודה). עוד נטען כי הסימנים אינם כשירים לרישום גם לפי סעיף 13(11) לפקודה.

כתב הטענות מטעמה אורבניקס ישראל הוגש ביוס 19.1.2024, ובו נטען כי היא שהגתה את הסימן, כי בראשית הדרך פעלו הצדדים במשותף תחתיו, ובהמשך הסכימו על חלוקה טריטוריאלית. עוד נטען כי אורבניקס ישראל צברה מוניטין בסימן בישראל, בעוד של המתנגדים

לא הייתה פעילות בישראל.

ראיות המתנגדים הוגשו ביוס 5.4.2024, וכללו תצהיר מטעם נועם גור אריה (להלן: תצהיר נועם) בצירוף 48 נספחים. ראיות אורבניקס ישראל הוגשו ביוס 10.3.2025, וכללו תצהיר מטעם עינב גור אריה (להלן: תצהיר עינב) בצירוף 8 נספחים. ראיות המתנגדים בתשובה הוגשו ביוס 5, וכללו תצהיר נוסף מטעמו נועם גור אריה בצירוף 16 נספחים נוספים.

דיון ההוכחות והחקירות הנגדיות התקיים ביוס 22.10.2025. במסגרת הדיון נקבע מועד לשמיעת סיכומים ליוס 18.2.2026, ואולם ביוס 3.2.2026 עתרו המתנגדים להוספת 13 ראיות חדשות ולדחיית המועד שנקבע להשמעת הסיכומים. להלן הראיות שהוספתן מבוקשת: מסמכי מסחריים (2012-2016), תכתובות דוא"ל (2013, 2016), הסכם ייצור א' (2014), דוא"ל יידוע (2014), פסקי דין מסין (2019), הסכם ייצור ב', דוא"ל מוקדם לבא-כות (2012), תצהיר עינב מ-2026, תצהיר עינב מ-2025, תצהיר עינב מ-2024, תיעוד מתקנים בישראל, תעודת רישום זכויות יוצרים סינית (2012), תעודות תקינה (2012 ואילך).

המתנגדים טוענים כי מרבית הראיות היו ברשותם עוד טרס הדיון, אולם לטענתם יש להתיר את צירופן כראיות הזמה. לשיטתם, הצורך בהגשת ראיות אלה התעורר בעקבות גרסה מפתיעה שהעלתה אורבניקס ישראל במהלך הדיון, במסגרתה נטען לראשונה כי אורבניקס ישראל פעלה כגורם עצמאי. המתנגדים מוסיפים כי הראיות דרושות לשם בירור האמת ומניעת עיוות דין, וכי העיכוב בהגשתן אינו נובע ממחדל דיוני, אלא מן הצורך בהשלמת תצהיר מחוייל ואימותו הקונסולרי.

אורבניקס ישראל מתנגדת לבקשה לצירוף הראיות. לטענתה, מדובר בניסיון ל-יימקצה שיפוריסי, שעה שהראיות היו בידי המתנגדים לאורך כל ההליך. עוד נטען כי במהלך הדיון לא הועלתה כל גרסה חדשה או מפתיעה, ולכן אין מדובר בראיות הזמה. בנוסף, לשיטתה, אין להתיר השלמת ראיות בדיעבד, לאחר שהתברר במהלך חקירת המצהיר נועם כי טענות המתנגדים אינן נתמכות בראיות שהוגשו. לבסוף נטען לחוסר רלוונטיות של המסמכים המבוקשים ולפגמיות באותנטיות שלהם.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

סדרי הדין בהליכי התנגדות לרישום סימן מסחר נקבעו בתקנות 46-35 לתקנות סימני המסחר, (להלן: התקנות) והס חלים גם על הליכי ביטול או מחיקה של סימני רשומים, מכוח תקנה 71 לתקנות.

על פי סדרי הדין, לאחר הגשת כתבי הטענות נפתח שלב הראיות: תחילה מגיש מבקש המחיקה או המתנגד את ראיותיו (תקנה 38); לאחר מכן מגיש בעל הסימן או המבקש את ראיותיו (תקנה 9); ולבסוף רשאי מבקש המחיקה או המתנגד להגיש ראיות בתשובה (תקנה 40). אהו סדר הראיות שנקבע בתקנות, ולפיכך, נקבע ברישא של תקנה 41 כי 'שום צד לא יניח ראיה מספט'. עס ואת, המשך התקנה מקנה לרשם סמכות להתיר חריגה מסדר זה, וזו לשונה:

"שום צד לא יניח ראיה נוספת אולם בכל הליך בפני הרשם, רשאי הרשם בכל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו בין בענין ההוצאות ובין בענין אחר."

על פי תקנה 41 לתקנות, רשאי הרשם, בכל הליך המתנהל לפניו, בכל עניין ובכל זמן, להתיר הגשת כל ראיה נוספת שלא הוגשה במועדה לפי סדרי הדין, וזאת בתנאי שיימצא לנכון ועל פי

שיקול דעתו.

רישא תקנה 41 משקפת את העיקרון שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, המעוגן גם בתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סד"א), ולפיו על בעל דין להגיש את ראיותיו כמקשה אחת, ורק בהתקיימות טעמים סבירים והוגשם המצדיקים סטייה מן הכלל, ייעתר בית המשפט לבקשה להגשת ראיות נוספות [ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון (נבו 5.7.1992), פסקה 8].

בפסיקה נקבעו מבחני עזר שיש לבחון בעת דיון בבקשה להתיר הגשת ראיות נוספות, שעיקרס: (1) אופי הראיה ומידת חשיבותה לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת בהליך; (2) מועד הגשת הבקשה והשפעתו על ניהול ההליך ועל בעל הדין שכנגד; (3) הנסיבות שבעטיין לא הוגשו הראיות במועדן יחד עם יתר הראיות, לרבות שאלת תוספ לב של המבקש [ראו סקירה מקיפה של הדין בסעיפים 11-10 להחלטת כבוד הרשם (בתוארו דאז) קלינג הבקשה למחיקת סימן מסחר 130585 (בקשה להוספת ראיה ובקשה להפקדת ערובה)].

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

טענה מרכזית של המתנגדים בבקשות להוספת ראיות היא כי מדובר בראיות הזמה. בטרס אבחן את מבחני העזר האמורים לעיל, אדון בשאלה המקדמת האם הראיות שצירופן מבוקש אכן מהוות ראיות הזמה.

אין בסיס לטענה כי הראיות שהוספתן מבוקשת הינן ראיות האמה

תקנה 66 לתקנות סד"א, מאפשרת הגשת ראיות מפריכות (ראיות הזמה), שהן ראיות שמבקש בעל דין להגיש לשם סתירה או הפרכה של גרסת יריבו לאחר שזה כבר הציג את ראיותיו. ראיות אלו נועדו להתמודד עם טענות עובדתיות חדשות או מפתיעות שהועלו בפרשת ההגנה, ומהוות כלי דיוני להפרכת טענות הצד שכנגד. זאת, אין מדובר בזכות מוקנית אלא בחריג הנתון לשיקול דעת בית המשפט, אשר ייעתר לבקשה רק במקרים נדירים, כגוןו כאשר בעל הדין הופתע מטענה או מראיה שלא ניתן היה לצפות מראש, או כאשר הראיות נדרשות לצורך בחינת מהימנותו של עד מטעמו הצד שכנגד [רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע "מ, (נבו 17.3.2013) פסקה 7].

בהליכי התנגדות או מחיקה לפי תקנות סימני המסחר, מבקש המחיקה או המתנגד נושא בנטל הבאת הראיות הראשוני (בדומה לתובע בהליך אורח לפי תקנות סד"א). לאחריו מגיש בעל הסימן או המבקש את ראיותיו (בדומה לראיות ההגנה של הנתבע). זאת, בשונה מן ההסדר הקבוע בתקנות סד"א, בהליכי סימני מסחר רשאי יוזם ההליך (מבקש המחיקה או המתנגד) להגיש ראיות בתשובה. תקנה 40 לתקנות סימני המסחר קובעת כי ראיות אלו יוגבלו לעניינים שהס "ממין התשובה", כלומר לנושאים שעלו לראשונה במסכת הראיות של בעל הסימן או המבקש או עובדות שהוכחשו במפורש על ידו.

קיימת הקבלה מסוימת בין ראיות בתשובה בהליכי סימני מסחר לבין ראיות מפריכות לפי תקנה 66 לתקנות סד"א, שכן בשני המקרים מדובר בראיות המוגשות בתגובה לראיות הצד שכנגד. אולם, בעוד שבהליך אזרחי הגשת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט, הרי שבהליכי סימני מסחר מדובר בהסדר דיוני מובנה המאפשר הגשת ראיות בתשובה, בכפוף למגבלות התוכן שנקבעו. לפיכך, ניתן לומר כי יוזם ההליך בהליכי סימני מסחר נהנה ממנגנון דיוני הדומה במהותו לראיות מפריכות, אך במסגרת נורמטיבית שונה ומוסדרת מראש.

מן הכלל אל הפרט: סוגיית מעמדה של אורבניקס ישראל, האם כגורם עצמאי או כמפיצה מורשית בלבד, עלתה כבר בכתבי הטענות ובראיות הצדדים, וכן עלתה השאלה למי הזכות הראשונית בסימן.

כך, למשל, נטען בכתב טענות המתנגדים בבקשה למחיקה (סעיפים 7, 8, ו-10), וכמו בהודעת ההתנגדות, למשל בסעיף 14:

"יש לציין כי במסגרת הסכמות עבר בין הצדדים (עינב ונועם יחדיו יקראו להלן: "הצדדים"), לעינב ניתנה רשות מטעם המתנגדת לעשות שימוש מוגבל בסימן בישראל ובארה "ב בתקופה שהוגבלה לתאריכים שבין 15 לאוגוסט 2016 ועד 3 לדצמבר 2019 אך בד בבד עם הגשת התביעה נגד עינב- בוטל הסכם הפשרה (להלן: "הסכם הפשרה") ועינב אף הודיע על הסכמתו לביטול הסכם זה."

2. אורבניקס ישראל, בכתב טענותיה בתשובה לבקשת המחיקה, התייחסה לסוגיית הרשות, בין היתר, בסעיפים 12, 14, 15, 18, 24, 25 ו-26. כך גם בכתב טענותיה בתשובה להודעת ההתנגדות, בין היתר בסעיפים 11, 12, 15, 22 ו-23. בסעיף 23 לכתב טענות אורבניקס ישראל נטען כך:

"בניגוד לטענות הכזב של המתנגדות בסעיף 14 להודעת ההתנגדות, המתנגדות לא הן אלו שנתנו לעינב רשות להשתמש במותג שהוא עצמו המציא ופיתח. נהפוך הוא, עינב הוא זה שהסכים לכך שנועם יעשה שימוש במותג במדינות שלא היה לו בהן אינטרס מסחרי, וגם זאת באופן מוגבל וביחס למגוון מצומצם של מתקנים. כמו כן, אין כל אמת בטענה הכוזבת כאילו ההסכם הוגבל לזמן."

3. גם מתצהיר עינב, ובפרט בסעיפים (2, 48-45), עולה כי לשיטתו, פעילות אורבניקס בישראל התנהלה באופן עצמאי וללא מעורבות מצד המתנגדים, אשר לא הייתה להס החזקה או מעורבות בחברה הישראלית. לפיכך, הטענה לפיה אורבניקס ישראל הייתה רק מפיצה של אורבניקס הונג קונג אינה נכונה. עוד הובהר בתצהיר עינב כי אורבניקס ישראל היא בעלת זכויות עצמאית וכי נקבעה חלוקה טריטוריאלית המקנה לה שימוש עצמאי בישראל. כך, למשל, בסעיף 20 לתצהירו של עינב נאמר כך:

"כמובן שבמקביל החזקתי והפעלתי בישראל את המשיבה "אורבניקס" (ללא בל מעורבות של נועם). כאמור, אורבניקס פעלה ביבעל 50% מהחברה שהפיקה לכאורה, את החשבוניות הנטענות, ולפיכך אין לייחס להן משקל ראייתי כמבססות חוב נטען או התחייבות מסחרית מחייבת. בנוסף נטען כי המסמכים אינם אותנטיים וכי נערכו באופן מלאכותי כמקשה אחת, לצורך יצירת חוב רטרואקטיבי יש מאין במסגרת ההליכים המתנהלים בהונג קונג.

לטעמי, אין בראיות אלה כדי לקדס את בירור ההליך. המסמכים מתייחסים לתקופה שבה התקיימה פעילות משותפת בין נועס ועינב, ואף אם היו אותנטיים (סוגיה שתידרש לבירור), ולנוכח העובדה כי אורבניקס הונג קונג הייתה בבעלות משותפת של השניים ושיווקה לחברה הישראלית אורבניקס, אין בכך כדי ללמד כי לעינב אין זכויות בסימן או כי רישומו בישראל נעשה בחוסר תום לב. בהיעדר מסמכים המעידים על מתן הרשאה לעינב לשמש כמפיץ בלבד, ובהיעדר הסכם הפצה או הרשאה כאמור, המסמכים שצורפו אינם מסייעים להוכחת הטענה כי אורבניקס ישראל היה מפיצה מורשית בלבד ללא זכויות בסימן.

תכתובות דוא"ל (2013, 2016): התכתבויות דוא"ל מסחריות בין נועס לעינב מיום 19.10.13 ומיוס 20.02.16. לטענת המתנגדים, תכתובות אלה מלמדות על חוב נטען של אורבניקס ישראל לאורבניקס הונג קונג בגיו מוצרים, כאשר לשיטתם ניתן ללמוד מההתכתבות על הסכמת עינב לאמור בה. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי מדובר בחוב מומצא, וכי עינב לא אישר בתכתובת את קיומו. עוד נטען כי ממילא לא הועבר כל תשלוש בגין החוב הנטען, ולא ננקטו כל הליכי גבייה בגינו.

לטעמי, אין בראיות אלה כדי לקדס את בירור ההליך. אף ש החוב הנטען אכן קיים, סוגיה הדורשת הוכחה ובירור במסגרת חקירות, אין בכך כדי ללמד כי לאורבניקס ישראל ולעינב אין זכויות בסימן, או כי רישום הסימן בישראל נעשה בחוסר תום לב. קיומו של סכסוך מסחרי בנוגע לתשלומים אינו משליך על שאלת הזכויות בסימן המסחר.

הסכם ייצור א' ודוא"ל יידוע (2014): הסכם המסדיר את הזכויות במוצרים ואת השימוש בתבניות הייצור, מאוגוסט 2014, בין המתנגדים לבין המפעל הסיני כאז.

המייצר מתקני כושר חיצוניים שנרכשו על ידי אורבניקס ישראל. לטענת המתנגדים, ההסכם מציין כי ישראל הותרה טריטוריה בלעדית של אורבניקס הונג קונג, ולכן השימוש הנטען שעשתה אורבניקס ישראל במוצרים בישראל נעשה בניגוד להסכם. מנגד, אורבניקס

ישראל טוענת כי אינה צד להסכם זה, וכי אין בו כדי לחייבה או להשליך על זכויותיה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בנוסף, צורף דוא"ל יידוע מיוס 1.11.14 שבו נועס מעדכן את עינב ושולח לו את ההסכם עם המפעל כאז.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, והן נעדרות רלוונטיות לבחינת עילות ההתנגדות והמחיקה המונחות לפניי. מדובר במסמכים הנוגעים לסכסוכים מול צדדים שלישיים (מפעלים בסין), להליכים משפטיים אריס המתנהלים בהונג קונג, או לתקופת השותפות בין האחים שהסתיימה מכבר ב-2016.

פסקי דין מסין (2019): פסקי דין סיניים (במקור ובתרגום) משנת 2019 (מס' 1554.2019 ו- 9) שניתנו לטובת 8% (! (חברה בבעלות מלאה של נועם), כנגד המפעלוג.? 6 (הידוע גם בשס 1זט5 0106 או850= ח66ז6 או | + /), ממנו רכשה אורבניקס ישראל

מכשירים. לטענת המתנגדים, המפעל מכר מוצרים ללא היתר ותוך הפרת 1ח6ז28 ה6516 רשוס של 8%!. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי למסמכים אלה אין כל רלוונטיות לענייננו, בהיותם עוסקים בצדדים שלישיים, וכי ממילא מדובר בפסקי דין משנת 2019, היינו לאחר הסכם הפשרה. עוד נטעןו כי המתנגדים לא העלו בשום שלב טענה להפרת מדגמים מצד אורבניקס ישראל, ועל כן מדובר בניסיון להרחבת חזית אסורה.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, והן אינן נחוצות או רלוונטיות לבחינת הסוגיות המונחות לפניי, מדובר במסמכים הנוגעים לסכסוכים מול צדדים שלישיים (מפעלים בסין), ולהליכים משפטיים זרים המתנהלים בסין.

הסכם ייצור ב': עותק של הסכם בין המתנגדים לבין המפעל הסיני 1ה.2 ם6, המסדיר את תנאי ההנדסה והייצור של מתקני כושר הידראוליים. לטענת המתנגדים, ההסכם מלמד כי ספק המתקנים ההידראוליים לא היה רשאי למכור ולשווק את הציוד באופן עצמאי, שכן הדבר מהווה הפרה של זכויות הקניין הרוחני שלהם. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי אין למסמכים אלה כל רלוונטיות לענייננו, בהיותם עוסקים בצדדים שלישיים, וכי היא

אינה צד להסכם ואף לא הביעה את עמדתה במסגרתם, ולפיכך, אין ההסכם חל עליה.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את בירור ההליך. מדובר במסמך שאינו נחוץ להליך דנן, שכן הוא עוסק ביחסי חוזים-מסחר בין המתנגדים לבין צד שלישי וּרבסין. יתרה מכך, הראיה המבוקשת אינה מתייחסת כלל לסימני המסחר נשוא ההליכים שלפניי, ועל כן אין בה כדי לתרום לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת.

דוא"ל מוקדם לבא-כוח (2012): דואר אלקטרוני מיוס 31.1.2012, שנשלח על ידי נועם לבא-כוח אורבניקס ישראל, שמראה, לטענת המתנגדים, כי התמונות שהוגשו כמדגמים מטעם המשיבה לא כללו את לוגו האיש הרצ. לטענת מדובר בראיה זומה שנועדה להפריך עדות חדשה של אורבניקס ישראל, שלפיה הלוגו נכלל בהגשה המקורית. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי כבר בתצהירו של עינב נטען כי המדגמים שהוגשו לרישום בשנת

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

2 כללו את הסימנים נשוא הדיון (סעיפים 47 ו- 52 לתצהיר עינב), וכי אין מדובר בראיות או בטענות חדשות שעלו לראשונה במהלך הדיון. עוד נטען כי אף שבדוא"ל מוצגות תמונות שאינן כוללות את סימני המסחר הנדוניס, אין בכך כדי ללמד בהכרח כי אלו התמונות שהוגשו בפועל במסגרת בקשות הרישום. לדברי אורבניקס ישראל, השאלה

הרלוונטית היחידה היא אילו תמונות הוגשו בפועל ביוס 2.2.2012 לצורך רישום המדגמים מס' 52176-52181.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, מדובר בראיה מיותרת שאינה נחוצה לבירור ההליך דנן. מבדיקה שנערכה במערכות מחלקת העיצוב עולה כי התמונות שהוגשו בפועל לרישום המדגמים האמורים הן שרטוטים של מכשירי כושר שכלל אינם כוללים סימני מסחר. מאחר שמאגר המדגמים הרשמי והפתק לציבור מדבר בעד עצמו ומוכיח את מצב הדברים בפועל, מתייתר לחלוטין הצורך להידרש לתכתובות דוא"ל מוקדמות בניסיון להוכיח זאת.

תצהיר עינב מ-2026: תצהיר עינב מיוס 6.1.2026 אשר הוגש במסגרת הליך מקביל בהונג קונג (1837/2019 116), הכולל התייחסות לביטול הסכם הפשרה, שלטענת המתנגדים

בוטל ביוס 27.11.2019. לטענת המתנגדים, מדובר בהודאה מפורשת, חתומה ומאושרת, של עינב במסגרת הליך משפטי בין הצדדים, המלמדת על ביטול ההסכם, ואף מקימה השתק שיפוטי המונע מאורבניקס ישראל לטעון כי ההסכם לא בוטל. מנגד, אורבניקס ישראל מדגישה כי התצהיר האמור הוא חלק ממכלול רחב של כתבי טענות ותצהירים שהוגשו על-ידי הצדדים בהליכים בחו"ל, וכי הצגתו באופן חלקי ומנותק מהקשרו עלולה להוביל לצורך בהגשת מסמכים נוספים לשם הצגת התמונה המלאה. לשיטתה, אין וה המקום ואין או המסגרת הדיונית לבירור טענות והצהרות שניתנו בהליכים זרים. מכל מקום, נטען כי אין בתצהיר וה כדי לתרום לבירור הסוגיות שבמחלוקת בהליך דנן, ולפיכך הוא נעדר רלוונטיות.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, התצהיר מהווה חלק מתוך שלל כתבי טענות שהוגשו בהליכים משפטיים זירים ומורכבים, אשר אורבניקס ישראל אינה צד להם. קבלת הראיה עתה, במנותק מהמכלול, תחייב את אורבניקס ישראל להגיש מסמכים נוספים רבים מאותו הליך רק כדי להעמיד דברים על דיוקם. בכך ייגרר בית הדין שלא לצורך לבירור סכסוכים מקבילים הנידונים בפורט ור, וזאת אינה המסגרת המתאימה לכך.

תצהיר עינב מ-2025: תצהירו של עינב מההליך הזר מיוס 22.5.2025, במסגרתו הצהיר כי לא היה באפשרותו לקבל מהמפעל את קבצי המקור הנדרשים לייצור המתקנים. לטענת המתנגדים, תצהיר זה מלמד כי ה"שליטה" במוצרים ובקניין הרוחני הייתה ונותרה בידיהם בלבד, וכי המפעל הסיני שימש כספק משנה בלבד. עוד נטען כי אורבניקס ישראל אינה יכולה להסתמך בהליך זה על טענות בדבר שוויון או שליטה עצמאית בקבצי המקור

ובקניין הרוחני. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי מדובר באמירות המתייחסות להליכים המתנהלים בחו"ל, אשר אינן רלוונטיות להליך דנן. עוד מציינת אורבניקס ישראל כי עינב החזיק ב-50% ממניות אורבניקס הונג קונג, ולפיכך ממילא לא נדרש לרשות מגורם אחר לצורך ביצוע פעולות במסגרת אותה חברה.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, העובדה שלא היה ביכולתו של עינב במועד מסויים לקבל את קבצי המקור מהמפעל כפי שהוצהר בהליך הזר, אינה משנה את עובדת היותו שותף שווה זכויות בחברת אורבניקס הונג קונג ואינה מאיינת את שליטתו או את עצמאותה של החברה הישראלית שבבעלותו.

תצהיר עינב מ-2024: תצהיר נוסף של עינב מיוס 11.06.2024 במסגרת תיק 1837/2019 בהונג קונג. לטענת המתנגדים, התצהיר מלמד כי בתקופה הרלוונטית רכשה אורבניקס

ישראל את מרבית הסחורה מסוג מכשירי כושר חיצוניים מהספק כאז. לשיטתם, יש בראיה זו כדי להפריך את מצג "היצרן המקורי" שהציגה אורבניקס ישראל,

וכי היא מלמדת כי אצל הספק המרכזי שווקו המוצרים תחת המותג

5 וכי אורבניקס ישראל דאגה, כביכול, למחיקת והסרת סימני "האיש הרצ" מן המוצרים. מנגד, אורבניקס ישראל טוענת כי מדובר במסמך המהווה חלק ממכלול רחב של כתבי טענות ותצהירים שהוגשו בהליכים המתנהלים בחו"ל, וכי אין לנתק אותו מהקשרו הכולל. עוד נטען כי אין בתצהיר כל קביעה בדבר "מחיקת" סימני מסחר מן המתקנים, טענה אשר אף אינה עולה מגוף התצהיר. כן מוסיפה אורבניקס ישראל כי אין בכך כדי להוות "הודאה שבשתיקה" מצידה להעדר זכויות בסימנים, כנטען בסעיף 57 לבקשה.

לטעמי אין בראיות אלה כדי לקדס את ההליך, מדובר במסמך שהוגש כחלק ממכלול של כתבי טענות ותצהירים בהליכים משפטיים המתנהלים בחו"ל, ואין לנתק אותו מהקשרו הכולל. גם אף רכשה אורבניקס ישראל סחורה מספק כזה או אחר, אין באמור בתצהיר זה כדי להשפיע על הסוגיה שבמחלוקת.

תיעוד מתקנים בישראל: תמונות וקטע וידאו המ