סימן מסחר 363519

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 109

המתנגדת: .כ |!555וס. 5-6 || 8 צ (| \) 60826 8 36042

על ידי ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עורכי פטנטים

המבקשת: ד ב ו הסט ג חה וה 3650 ק ,ה ץע ווסחבּ' פס 0 לחר 0 6 חה ות 650 הק

על ידי ב"כ מוחמד כריים, משרד עורכי דין

ה ח ל ט ה

לפניי התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 363519 (מעוצב) ‏ 5251 (להלן: הסימן או הסימן המבוקש) הנראה כך:

הסימן התבקש ביחס לרשימת הסחורות שלהלן בסוג 25: "דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש; הנכללים כולם בסוג 25".

3 .5.0 5551! (להלן: המתנגדת) הגישה את התנגדותה לרישום הסימן ביוס 28.12.2023. לאחר הגשת כתבי טענות הצדדים וראיותיהם, ביוס 6.8.2025 התקיים לפני דיון הוכחות בו נחקרו העדיס על תצהיריהס ולאחריו סיכמו הצדדיס טענותיהס בעל-פה.

טענות המתנגדת וראיותיה

4. | 015551 היא חברה איטלקית מוכרת ובעלת מוניטין עולמי ומקומי בתחום האופנה, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. סימני המסחר של המתנגדת נמצאים בשימוש אינטנסיבי ורציף מאז שנות ה-80 וכוללים מוצרים בתחום הביגוד, ההנעלה וכיסויי ראש. בישראל נעשה שימוש נרחב בסימני אלה, לרבות באמצעות חנויות מותג ביישובים מרכזים ובאמצעות אתר האינטרנט |ו.01656|.60. לטענת המתנגדת, ‏ 215551 הינו מותג על, והסימן 215551 מפורסם ומוכר היטב על ידי ציבור הצרכנים בכל רחבי העולם, לרבות בישראל. לטענתה, עובדה זו עולה כדי "ידיעה שיפוטית" אשר אינה טעונה הוכחה.

5. המתנגדת היא הבעלים של 16 סימני מסחר הרשומים בסוגים שונים בישראל, לרבות בסוג 25, כמפורט להלן:

מספר. | מילולי]מעוצב הסימן סוגים הסימן

08 מילולי 2-1 5

764 מעוצב 5 107 מעוצב 5

22/0 0

20000 מילולי 00 16% 555[1וס 5 56 מילולי צתהתסז ]תהק 8 25 2004 מילולי ובר וןן :ופה וטו פיה:

2000 מעוצב 234

116 מילולי הבו[ 111 206 מילולי 0 16% [55םוס 3 2037 מילולי 0 16% [55םוס 9 2008 מילולי 0 א6 1 551םוס 14

.10

.1

.12

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

209 מילולי 0 16% [55םוס 8

22 מילולי 880 ]1555 3

1 מילולי הבו[

15 מילולי םח 0 ןא 5 551םוס 3 5 8

6 מילולי הבו[ 10

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתבסס על סעיף 9(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), שכן הוא דומה עד כדי הטעיה לסימני המסחר הרשומים שלה. כן טוענת כי הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה לסימני המסחר המוכרים של המתנגדת, ואינו כשיר לרישום בהתאם לסעיפים 13(11) ו-46א(א) לפקודה.

המתנגדת טוענת כי אין בסימן המבוקש כדי להבחין בין מוצריה שלה לבין מוצרי המבקשת, ולכן הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 8(א) לפקודה.

כמו כן, לטענת המתנגדת, המבקשת מטעה לגבי האופן בו משתמשת בסימן המבוקש. בעוד הסימן כפי שהתבקש (ראו סעיף 1 לעיל) הוא בצבע ירוק, השימוש בו בפועל נעשה לרוב בצבע אדום. שימוש זה מעלה את החשש להטעיה מאחר שהמתנגדת משתמשת בצבע אדום בחלק מסימניה הרשומים.

לטענת המתנגדת, הסימן המבוקש מתייחס לאותם התחומים בהן המתנגדת משתמשת בסימניה- מכנסי ג'ינס, ולסוג בו רשומים רבים מסימניה, סוג 25, ולכל קיימת חפיפה מלאה בסוג הטובין. כמו כן, מדובר בקהל לקוחות דומה ואף אולי זהה - הציבור הרחב.

בנוסף, נטען כי הסימן המבוקש יוצר רושם מוטעה בקרב הציבור, אשר עשוי לגרום לציבור לחשוב שמדובר במוצרי המתנגדת או מוצרים הקשורים אליה, ויש בכך ניסיון לרכוב על מוניטין קיים ועל כן הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 6(11) לפקודה.

לטענתה, הסימן המבוקש נתפס כניסיון שלא בתוספת מצד המבקשת, אשר בחרה בסימן הדומה לסימני המתנגדת, כדי לקצר את דרכה המסחרית ולהתחרות בה באופן בלתי הוגן. לכן, רישום הסימן יהיה בניגוד לתקנת הציבור והמוסר וגורם לעשיית עושר ולא במשפט, ואינו כשיר לרישום על פי סעיפים 5(11) ו-12 לפקודה.

המתנגדת טוענת שבחנות הנושאת את הסימן המבוקש 5251, נמכרות סחורות מזויפות של מוצרי המתנגדת ומותגים נוספים, והדבר מהווה חוסר ניקיון כפי מצד המבקשת שיש בו כדי להביא לדחיית הבקשה לרישום הסימן.

ראיותיה של המתנגדת כללו את תצהירו של מר מתתיהו פולק, מנהל ובעלי של חברת "פולימוד" שהיא היבואנית של המותג ‏ 015551 בישראל (להלן: תצהיר פולק). לתצהיר צורפו הנספחים: נספת 1 - תדפיסי הנסחים של 015551 בסוג 25. נספח 2- תדפיסי הנסחים של 1 בסוגים אחרים. נספת 3 - פרסומים של חברת ‏ 015551 לאורך השנים.

המתנגדת הגישה גם ראיות בתשובה אשר כללו תצהיר נוסף של מר פולק (להלן: תצהיר פולק בתשובה) אשר צורפו לו הנספחים: נספת 1- החסד המכיל סרטונים מתוך עמוד ה- 0% א| 1 של המבקשת. נספח2 - פירושים של המילה .5=551. נספח3 - פירושים של המילה ]. נספת 4- צילום של עמוד האינסטגרם של המבקשת.

טענות המבקשת וראיותיה

לטענת המבקשת, היא יצרנית ומשווקת של מוצרי הלבשה במחיריס נוחים, עיקר פעילותה ברשות הפלסטינית ובקרב ערביי ישראל. לטענתה, אין כל יסוד לביסוס דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לבין סימניה הרשומים של המתנגדת, זאת מכיוון שהסימנים נבדלים באופן מובהק על ידי המאפיינים הגרפיים והטקסטואליים. צורת הגיית הסימן "אצל ג'ינס וויר" שונה מהגיית הסימן "דיזל". כמו כן, בשימוש בסימן המתנגדת משתמשת בתבנית אדומה כלהלן:

ו

, בעוד המבקשת משתמשת בתבנית שחורה-ירוקה. לאור כל הסיבות הללו, נמנעת לטענת המתנגדת כל סכנה להטעיה או בלבול.

המבקשת מסבירה כי המילה .5251 משמעותה ממקור גרמני "חמור", וכן שמדובר בשם נפוץ בטורקיה. על כן, בחרה המבקשת להשתמש במילה וו לסימנה.

כמו כן, המבקשת טוענת כי מדובר בקהל לקוחות שונה כאשר המבקשת מציעה מוצר זול ונגיש בניגוד למוצרי המתנגדת.

היא הוסיפה לטעון כי סימני המתנגדת אינם סימני מסחר מוכרים היטב, ואף גם היו מוכרים היטב לא היה בהם כדי למנוע רישום של הסימן המבוקש, זאת בשל העובדה שסימני המתנגדת " ]1555" הס מילה מילונית ולכן לא ניתן להעניק להן הגנה רחבה.

לבסוף, המבקשת טוענת כי המתנגדת עושה שימוש חסר תוספת בכוח הקפיטליסטי שלה בניסיון למנוע תחרות הוגנת ולפגוע בזכות המבקשת לחופש העיסוק.

ראיותיה של המבקשת כללו את תצהירו של מר עדנאן ורידאת, מנכ"ל המבקשת (להלן: תצהיר מר ורידאת). מר ורידאת נחקר בחקירה נגדית באמצעות היוועדות חזותית.

דיוןו והכרעה

א. מהימנות העדים

לאחר שבחנתי את העדויות והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מן העדים, אני קובע כי עדותו של מר פולק, העד מטעם המתנגדת, הייתה מהימנה, עקבית וברורה, ותואמת את יתר הראיות שבפניי. מר פולק השיב באופן ישיר לשאלות שנשאלו והיה עקבי לכל אורך עדותו. מנגד, אני סבור כי מר ורידאת אינו עד מהימן. ראשית, מר ורידאת התחמק מענה לשאלות, השיב באופן חלקי בלבד לשאלות שנשאלו, והתייחס במכוון להיבטים מצומצמים מבלי להתייחס למכלול הסוגיות הרלוונטיות (פרוטוקול, עמודים 35-33). שנית, בעדותו, שניתנה בהיוועדות חזותית, עלה חשד כי בניגוד להוראות מפורשות שנשלחו לבוא כוחו טרם הדיון, וכן בניגוד להוראותיי בפתח העדות ובמהלכה, נכח עמו אדם נוסף בחדר, ועלה חשד שאותו אדם אף הדריך אותו במענה לשאלות. במהלך החקירה העד נשאל מספר פעמים לגבי שהות של אדם נוסף בחדר, אך זה טען שהוא לבד. גס התנהלות זו מעלה ספק באשר למהימנותו וכנותו של מר ורידאת ולאמיתות תשובותיו.

ב. טענת מכירת המוצרים המזויפים

כאמור לעיל, המתנגדת טוענת כי בחנות הנושאת את הסימן המבוקש .5251 נמכרות סחורות מזויפות של מוצרי המתנגדת ושל מותגים נוספים, וכי יש בכך כדי ללמד על חוסר ניקיון כפי מצד המבקשת, באופן המצדיק את דחיית הבקשה לרישום הסימן. במסגרת הליך זה, איני נדרש להכריע בשאלת אמיתות הטענה בדבר זיוף הסחורות, ואף איני סבור כי ההכרעה בה מצויה במסגרת סמכותי בהליך וה. אף אניח לצורך הדיון כי הסחורה שנמכרת והוצגה בראיות המתנגדת היא אכן סחורה מקורית של דיזל ושל יתר החברות כפי שנטען, אין בכך כדי לשנות מהמסקנות שאליהן אגיע לעניין ההכרעה בבקשה לרישום הסימן.

ג. שאלת הדמיון המטעה בין סימני המתנגדת לסימן המבוקש

סעיף 9(11) לפקודה הקובע כדלקמן:

"11, סימנים אלה אינם כשירים לרישום:

... (9) סימן זהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא דומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."

על פי סעיף זה, סימן זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן רשום עבור אותם טובין או טובין מאותו הגדר אינו כשיר לרישום. כידוע, המבחן המקובל לקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים

הוא "המבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ; ומבחן נסיבות העניין (ראו ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט כפר סבא בע"מ נ' חברת ל' פרומין ובניו בע "מ, פ"ד יח(3) 275, 278 (1964)). לצד המבחן המשולש החל בפסיקה גם מבחן ה"שכל ישר" ( ביחס לרכישה בודדת של הטובין, אלא בטובין שנרכשיס ישירות מהמדף וכלאחר יד.

בהתייחס לצינורות השיווק של הצדדים, על פי הסרטוניס שצורפו לתצהירו בתשובה של מר פולק, עולה כי בחנויות המבקשת נמכרים מוצריס של המתנגדת ממש (או, מוצרים מזויפים לכאורה הנחזים להיות מוצרי המתנגדת), וזאת לצד ובסמוך למוצרים הנושאיס את סימני המבקשת. כלומר, למעשה הוכת כי צינורות השיווק של הצדדים, או לפחות חלקם, והים.

עוד הובהר כי מוצרי המתנגדת אינס נמכרים אך ורק בחנויות המותג, אלא מוצעים בחנויות רב-מותגיות (סעיפים 14 ו-28 לתצהיר פולק), וכן בחנויות במרשתת (פרוטוקול, עמוד 11 שורות 8) באופן שמגביר את החפיפה עס ערוצי השיווק של המבקשת. נראה, אפוא, כי לא מן הנמנע כי לקוחות הרוכשים בחנויות המבקשת עלולים לסבור בטעות כי ישנו קשר מסחרי כלשהו (דוגמת חסות או אישור), בין המתנגדת לבין המבקשת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדיס ואת הראיות שהובאו בפניי, הגעתי למסקנה כי השוואה של סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק מובילה לתוצאה כי מדובר בסחורות והות או קרובות מאוד, הפונות לאותו קהל צרכנים, ונמכרות בערוציס חופפים.

מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר

המבחן השלישי הוא מבחן יתר נסיבות העניין, אליו צורף מבחן השכל הישר. במסגרת מבחן זה נבחנות הנסיבות הקשורות בסימן המסחר הנדון, תוך התחשבות במשמעות הסימן, ראיות להטעיה בפועל כפי שפורטו לעיל ונסיבות נוספות. זאת, במטרה לענות על השאלה אס הציבור עלול לייחס את מקור הטובין או השירותיס תחת הסימן המבוקש למתנגדת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

אחד ממבחני העזר האפשרייס למבחן יתר נסיבות העניין מתייחס למוניטין שרכש הסימן הקוד בזמן מבחינת מכירות, פרסוס ותקופת השימוש. כך, ככל שהאופי המבחין הנרכש של בעלי הסימן הקוד רב יותר, יהיה חשש משמעותי יותר להטעיית צרכנים (סעיף 81 לעניין הוועד האולימפ.).

כאמור, המתנגדת היא חברה איטלקית מוכרת ובעלת מוניטין עולמי ומקומי בתחוס האופנה. סימני המסחר שלה נמצאים בשימוש אינטנסיבי ורציף מאז שנות ה-80 וכולל מוצריס בתחוס הביגוד, הנעלה וכיסויי ראש. בישראל נעשה שימוש נרחב בסימנים אלה, לרבות באמצעות חנויות מותג ביישובים מרכזייס ובאמצעות האתר |60.1. |01656.

הסימן ‏ 215551 מפורסם ומוכר על ידי ציבור הצרכנים בכל רחבי העולס לרבות בישראל, ועל כך לא קיימת מחלוקת בין הצדדים. מחזור המכירות של מוצריה של המתנגדת בישראל עולה על 100 מיליון ₪ לשנה, ומידי שנה נמכרים בישראל מעל 200,000 פריטים אשר נושאיס את סימן המסחר ‏ 215551 (סעיף 30 לתצהיר פולק). המכירות של חברת ‏ 215551 ברתבי העולם נאמדיס בכמיליארד דולר בשנה (סעיף 4 לתצהיר פולק). היקפי מכירות אלו מעידים כי מדובר בסימן מסחר שרכש אופי מבחין משמעותי, וכי ישנם צרכנים רביס בישראל ובעולס אשר רוכשים אותו ומשקיעים במוצריו.

בנוסף, בשלב הסיכומים בעל-פה הוסכם גם על ידי המבקשת כי אין מחלוקת שחברת ‏ 15551 היא חברה בעלת מוניטין רב (פרוטוקול, עמוד 101 שורות 16-15). נסיבה זו מחוקת את החשש להטעיה בין הסימנים.

בהקשר של משמעות הסימן, המבקשת טענה כי למילה ‏ 5251 משמעויות רבות בשפות שונות. בגרמנית משמעותה "חמור", בטורקית משמעותה "שאין לו התחלה". כל המשמעויות הללו שונות ממשמעות המילה .015551 שמשמעותה סוג של דלק (סולר) (סעיפים 6-5 לתצהיר מר ורידאת).

ואולם, איני מקבל את ניסיונה של המבקשת להצדיק את בחירת הסימן ‏ ₪251 על יסוד המשמעויות הלשוניות השונות אשר היא ייחסה לו לעיל. טענה זו לוקה בחוסר תוס לב, שכן מר ורידאת כלל אינו שולט בשפות האמורות (פרוטוקול, עמוד 25 שורות 15-11), ולא הוצגה בפניי כל סיבה סבירה ומתקבלת על הדעת לבחירה דווקא בשס זה כסימן המסחר המבוקש. ניסיונותיו של מר ורידאת במהלך הדיון להסביר כי מדובר בשס שלקוח מתוך סדרה בשפה הטורקית אינן משכנעות בהקשר זה (פרוטוקול, עמוד 31 שורות 14-8). גס העובדה כי המבקשת מצביעה על מספר מקורות חלופייס לבחירת השם, ואינה מציגה גרסה אחידה באשר לנסיבה זו, מקשה לייחס מהימנות רבה לטענותיה בעניין זה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לא למותר לציין כי איני מקבל גס את גרסתו של מר ורידאת בעדותו, לפיה בכינויו של אדם בכינוי "חמור" יש לראות כמעין מחמאה, כאשר הוא נשאל על כך, הוא לא השיב באופן ברור, כך שנראה כי אף הוא בעצמו לא מאמין לתשובה וו (פרוטוקול, עמוד 30 שורות 9-1). ברור הוא כי כל אדם סביר יבין כינוי זה כעלבון מובהק, ולא כמתן כבוד, וברי כי לא זו הסיבה בגינה נבחר שמו של סימן המסחר.

גם קיומו של השם טורקי "איזל", שנטען שמוכר בציבור הערבי, לא יכול להסביר את בחירתה של מבקשת הסימן בשם דומה לשס 5551!ת. (והשוו: החלטה בבקשות למחיקת סימני מסחר מס' 60509, 60510, 60511, 60512, 60184 "675866 /\" (מעוצבים) .5.0 ₪5366 / וחחהּו 6. נ' ורסצ'ה 83 בע"מ (נבו 29.6.2008) (להלן: עניין ורסצ'ה), שס נדונה שאלת תוס הלב בבחירת סימן הדומה לאחר).

לצד זאת, התוספת התיאורית "₪ = /\ 5 א = [" המופיעה בסימן המבוקש, אף היא מקרבת ביו הסימניס, שכן כאשר היא מתלווה למילה .5251 היא מקשרת אסוציאטיבית בין הסימן המבוקש לתחומי הפעילות העיקרייס של המתנגדת, ואף היא נותנת חיזוק למסקנה שהציבור בישראל לא יתפוס את המונח .5251 כ"תמור" או ביטוי בטורקית, אלא כקשור לסימני המתנגדת (והשוו: סעיף 81 לעניין הוועד האולימפ.

עוד בהקשר זה, יש לציין כי על אף שאין מטרתו של הליך זה לבחון האס המבקשת מוכרת טוביו מזויפיס של המתנגדת, הרי שאס אכן זה היה המצב, גס בנסיבה זו היה כדי להגביר את החשש להטעיה. כמו כן, כאמור, אף אס מדובר במוצריס מקורייס לחלוטין, בשיס לב לדמיון בין הסימניס שתואר לעיל, נראה כי גס העובדה שמוצרי המבקשת נמכרים לצד מוצרי המתנגדת באותה חנות מגבירה את החשש להטעיה.

מכל האמור לעיל עולה כי על פי המבחן המשולש ישנו חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לבין סימנייה של המתנגדת. זאת, על אף שיש שוני מסויס במראה בין הסימניס. בחינה מלאה של שני הסימניס בכללותם האחד כנגד השני מלמדת כי ישנן אינדיקציות רבות לכך שצרכן סביר בתוס עלול לטעות לחשוב כי מוצריס הנמכרים תחת הסימן המבוקש יוצרו על ידי המתנגדת או נהניס מחסות של המתנגדת. משכך, הסימן שרישומו מבוקש אינו כשיר לרישוס בהתאם לסעיף 9(11) לפקודה.

ד. טענת הדמיון המטעה לסימן מוכר היטב - סעיף 14(11) לפקודה

המתנגדת טענה כי סימנה הוא סימן מוכר היטב ולמרות את לא הביאה ראיות כדבעי לתמוך בטענה זו. אכן, בהחלט אפשר כי סימני המתנגדת הס סימניס מוכרים היטב כמשמעותם בדין. הנטל להוכיח טענה וו הוא נטל כבד, ולא ניתן להסתפק אך ורק בנתוני מכירות כללייס או בטענות כלליות להוכחת טענה זו. דרך המלך להוכיח כי סימן פלוני הוא סימן מוכר היטב

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

היא באמצעות סקר צרכני המותאס לבחון את שאלת ההיכרות של הציבור הרלוונטי בישראל את הסימן. ראיות מסוג זה, ואף דוחות חשבונאיים מפורטים, לא הובאו על ידי המתנגדת במסגרת הליך זה. משכך, אף אס סימן הבית של המתנגדת הוא סימן מוכר היטב בפועל, המתנגדת לא עמדה בנטל הבאת הראייה להוכחת טענה זו.

0. מכל מקום, משקבעי כי בין הסימן המבוקש לסימני המתנגדת מתקיים חשש להטעיה מכח סעיף 9(11) פקודה, ומשך אינו כשיר לרישוס, הרי שהדיון בשאלה אם הסימן המבוקש דומה לסימן מסחר מוכר היטב בהתאם לסעיף 14(11) לפקודה אינו הכרחי. זאת, כיוון שרף ההטעיה הנבחן בהשוואת הסימניס לפי סעיף 9(11) גבוה מזה הקבוע ביחס לרף הקשר הנבחן ביחס לסימן מסחר מוכר היטב [ר' ע"א 9191/03 411600188\/ +זוק5 מו/\ 85/\ נ' אבסולוט שוז (נבו, 19.7.2004) (להלן: עניין אבסולוט)].

1. כלומר, משקבע שהסימן המבוקש אינו כשיר לרישוס על יסוד סעיף 9(11), הרי שאילו היינו מגיעים למסקנה שהסימן ".1551" של המתנגדת הוא סימן מסחר מוכר היטב, מקל וחומר

ניתן היה לומר שהוא מצביע על קשר בין הטוביו שלגביהס מבוקש הסימן לביןו בעל הסימן הרשוס.

ה. תחרות בלתי הוגנת- סעיף 6(11) וסעיף 12 לפקודה

2. המתנגדת טענה כי ישנו חשש לעידוד תחרות בלתי הוגנת על בסיס סעיפים 6(11) ו-12 לפקודה, וכי יכולה להיווצר הטעיה או שמא יחשוב הציבור כי קיימת וזיקה בין שתי החברות. מאחר שהמתנגדת לא הרחיבה בטענות אלה, ובכל מקרה שמצאנו שהסימן אינו כשיר לרישוס לפי סעיף 9(11) לפקודה, אין צורך לדון בהן.

3. במהלך הדיון העלתה המתנגדת טענה שלפיה רישום הסימן המבוקש עלול להביא לדילול המוניטין הרב שצברה בסימניה הרשומיס ולשחוק את הייחודיות שנקשרה אליהס לאורך השניס. עס זאת, בהמשך הדיון ובהתאם להצעה שעלתה בדיון, הסכימה המתנגדת שלא לעמוד על טענה זו. בנסיבות אלו, איני נדרש במסגרת החלטתי לדון בשאלת הדילול.

סוף דבר

4. לסיכום, אני סבור שמכלול השיקוליס שנקבעו בפסיקה מביא למסקנה כי אין להתיר את רישומו של הסימן המבוקש במקביל לסימני המתנגדת שכן הסימן המבוקש אינו כשיר לרישוס על יסוד סעיף 9(11) לפקודה.

5. לאור האמור לעיל ההתנגדות מתקבלת. הבקשה לרישום סימן מסחר 363519 נדחית בזאת.

6. מבקשת הסימן תישא בשכר טרחה והוצאות המתנגדת, שנקבעו על דרך האומדנה בשיס לב לשלבי ההליך ומורכבותו- הוצאות משפט בסך 1808 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 40,000 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישולס תוך 30 ימים ממועד החלטה זו, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

מרדכי שורק

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ניתנה בירושלים ביום כ"ו כסלו תשפ"ו 7 דצמבר 2025