סימן מסחר 364113

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישוס סימן מסחר 3[

המבקש: סרגיי ברוסין על ידי דרורי סתיו ושות', עורכי דין

ה ח ל ט ה

לפניי בקשה לרישוס סימן מסחר מספר 364113 "110056 16טסצז" (לא מעוצב) בסוג 30 עבור

קפה ותה (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה ביוס 21.5.2023 ומהווה בסיס לסימן מסחר בינלאומי שמספרו 1751185.

לאחר בחינה, נמצאה הבקשה בלתי כשירה לרישוס בהתבסס על הוראות סעיף 9(11) לפקודת סיימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה). ואת בשל רישומו של סימן מסחר

קודסם שמספרו 270634 (מעוצב) הכולל את המילים 110056 16פסצז (להלן: הסימן הרשום). הסימן הרשוס נרשס בסוגים 33 ו- 35 עבור הסחורות ושירותיסם האלה, בסוג 33 :

;16 ;תה ;877808 ;82611115 ;(26615 6001א6) 00678805 1600116 1 שת8 פזטסטף11] 018651075 ;₪1 ;הסט ;ץאפ1תעו ;6אסטסוק 65 11 שתות181ת60 000678865 816020116 ;פזטסטף11 ;60018115 זרקק6ק ;[6ותסזהץת ;1680 ,60678805 01501160 ;[00078205] ;5 81600160 ;816001 7106 61001 6זב1 ;5886 ;ותנת ;011615 ;פזטסטף11

, .65561065 81600116 ;816020116 ,0078615 זוטית ובסוג 35 עבור:

5 תס0הההס1ת! | [618ש6ותות60 | ;6165ת886 | הסקא6-וסקתם ;5 30015188 זס [67618ותנתס6 107 5ת100ס1א6 01 128010ההקזס

ץס [61618רתרת 60 101 18115 11806 01 מ128110תהשס ;0005 01 ב810י50הסרת6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

8 רתות 60 מס 20005 01 2656018110 ;565סכטכ 8007115186 6 10 5071008 10165816 עס [6181 ;₪ת661תס61טה ;65פסכזטק 0911 זס1 -111 ;80/67115106 ;011075 101 תסנזסרתסזכ 58165 ;060678665 תב 6ו6טהסוק רת ₪ת80671151 01 תסנטפ01501 ;165קרת58 01 מסטטפ1ם015 ;שתטפסק 65 זטק] 0111078 107 5067/1005 זתסבת6עטססתכ ;שַת61151ע30 [1הרת 1661

[ 051005508 011107 107 50771005 חמה ₪0005

3 הסימן הרשוס נראה כך:

=

זוז א

ו

4. המבקש סבור כי סימנו המבוקש אינו דומה עד כדי הטעיה לסיימן הרשוס ועל כן השיג על קביעת המחלקה וביקש להשמיע טענותיו לפניי וכך עשה בדיון ביוס 16.1.2024.

5. בתמצית, טען המבקש כי ביישוס המבחן המשולש ישנס הבדלים ברורים בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשוס באופן השולל כל חשש להטעיה. כן טען המבקש כי היקף ההגנה המוקנה לסימן הרשוס צר, בשל היותו סימן מסחר מעוצב המוגבל לעיצוב הספציפי שבו רשוס.

דיון והכרעה

6. בסעיף 9(11) נקבע כי לא יירשס סימן דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר שכבר רשוס בפנקס:

"11, סיימנים אלה אינס כשירים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;".

7 כידוע, המבחן שנקבע בפסיקה להערכת קיומו של דמיון מטעה בין סימנים הוא "המבחן המשולש" הכולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל מבחניס אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה (ראו ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח(3) 275 (1964)).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

המבחן העיקרי מבין המבחניס הוא מבחן המראה והצליל במסגרתו נערכת השוואה חזותית כללית בין הסימניס וכן השוואת צליל הגייתס. הערכת הדמיון במראה הסימניס נעשית על ידי

השוואת הסימניס בכללותם, בשים לב לרכיב הדומיננטי בסימנים, כרעיון המרכזי בסימן (ראו ע"א 8441/04 6]ק 6/67]וח ( נ' אלי שגב (נבו 23.8.2006)).

המבקש טעו כי בפועל אין דמיון במבחן המראה בין הסימנים. טענותיו התמקדו בשימוש שנעשה בסימניס בפועל ואופן הצגתם על גבי אריוות המוצריס. המבקש טען כי מוצרי בעלת הסימן הרשוס אינס נושאיס את הסימן הרשוס כלל, אלא את המילה "16פסצז" בלבד. כן הוסיף כי גם באתר האינטרנט הרשמי של בעלת הסימן לא מופיע הסימן הרשוס בכללותו. המבקש הדגיס את באמצעות תמונות של מוצריס (אריזות של בקבוקיס ובקבוקי וודקה) וכן באמצעות צילומי מסך מתוך אתר האינטרנט של בעלת הסימן הרשוס. לטענתו, בשל השימוש השונה בסימניס הצרכן לא יטעה בין מוצרי המבקש למוצרי בעלת הסימן הרשום, בין אס ירכוש את המוצריס מהמדף בין אס ירכוש אותם באופן מקוון.

אינני יכולה לקבל טענה זו. ככלל, השוואה בין סימן מילולי לבין סימן מעוצב תתבצע על ידי השוואת הרכיב המילולי והתעלמות מעיצובו. חריג לכלל וה יימצא כאשר עיצוב הרכיב המילולי נו כה ייחודי עד שהוא מאפיל על הדמיון המילולי (ראו התנגדות לרישוס סימן מסחר 574852 (מעוצב) "1.1618 .1 1 51", ]בכ הוהותסת\/ 50016080 נ' 5 פסזח

.5 , ה תת /ז (נבו 23.1.2019)).

בענייננו, הסימן הרשוס הינו סימן מעוצב שהרכיב הדומיננטי בו הוא צירוף המילים " 6|טסצזן 6 המופיע בצבע לבן על רקע שחור, ומעליו ציור של בית ועיצובו אינו דומיננטי. היות

שהסימן המבוקש אינו מעוצב וכולל את צירוף המילים "110056 16פסצ'" בלבד, הרי שהסימן המבוקש והסימן הרשוס והיס במבחן במראה. אמנס המבקש הצביע על הבדליס בשימוש בפועל בין הסימנים אך כידוע כשירותו של סימן לרישוס לפי סעיף 9(11) לפקודה אינה נבחנת על פי השימוש בפועל שנעשה בו או בסימן הרשוס, אלא באופן שבו הוגשו לרישוס או נרשמו בפנקס סימני המסחר.

במבחן הצליל, היות שהרכיב הדומיננטי בסימן הרשוס הוא צירוף המילים "110056 16פסצן" ויתר הרכיביס בסימן הרשוס הס עיצובייס ויזואליים, הסימניס זהיס במבחן הצליל. ביחס למבחן הצליל טען המבקש כי אין לייחס משקל רב למבחן זה היות שבעת תהליך הרכישה הצרכן מושיט את ידיו למוצר ואינו הוגה את הסימן. אינני יכולה לקבל טענה זו. לא ברורה הקביעה הקטגורית של המבקש כי מוצריס אלה נמכריס בשליפה מהמדף בלבד. אין לשלול את האפשרות שמוצרי המבקשת והמתנגדת יירכשו על ידי הצרכן בדרכיס נוספות למשל באמצעות

אתרי אינטרנט תוך הקלדת שמם או תוך קבלת עזרה מזבן.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לטענת המבקש אף אם קיים דמיון בין הסימניס הרי שדמיון זה חסר משמעות שכן מדובר במוצריס שוניס בחוג לקוחות שונה. בעלת הסימן הרשוס משווקת משקאות אלכוהולייס מסוגיס שוניס בעוד שהמבקש משווק מוצרי קפה ותה. לשיטתו של המבקש מדובר בשני תחומים שוניס לחלוטין, ועל כן לא יכולה להיווצר הטעיה.

גם טענה זו איני יכולה לקבל. לטעמי משקאות אלכוהוליים, תה וקפה הס מוצרים מאותו הגדר. בעניין ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (2004) נקבע כי יש לפרש את המונח "מאותו הגדר" כשייך לאותו משפחה מסחרית, כך שהצרכן עלול לקשר בין המוצריס. ביו המוצריס קפה, תה ומשקאות אלכוהלייס קיים דמיון והם משתייכים לאותה משפחה מסחרית (ראו בהקשר זה בקשה

לרישוס סימן מסחר 298620 .1.1.0 1550618165/ 1ח6ווקס[6ש6כ זוגא אאא (נבו 9 סעיפים 22-23) שם פירט כבוד הרשס אלון (בתוארו דאז) שורה של מבחנים לבחינת מידת הדמיון בין סוגי הסחורות וקבע שס כי סיגריות ומשקאות אלכוהוליים שייכים לאותו הגדר וכי קייס דמיון בין מוצריס אלה).

גס מבחינת סוג הלקוחות איני סבורה שיש הבדלים בין המוצריס תחת הסימן הרשוס למוצרי המבקש. צרכן הקצה הוא לקוח שעשוי לרכוש הן משקאות אלכוהוליים והן מוצרי קפה ותה. קשה לבדל בין סוגי צרכניס ואף אין ביסוס לטענת המבקשת כי ניתן לבדל בין הצרכנים לפי גילם (פרוטוקול עמוד 2, שורות 25-24), וממילא לא הוגשו ראיות לתמיכה בטענה זו.

אשר לצינורות השיווק טוען המבקש כי לכל אחד מהצדדיס (המבקש ובעלת הסימן) אפיק שיווק ייחודי ובלעדי- המבקש לטענתו משווק מוצריו הן בחנויות קמעונאיות והן באמצעות אתרי אינטרנט שוניס. המבקש טוען כי משקאות אלכוהולייס משווקיס בדרך כלל בחנויות ייעודיות. לשיטתו חנויות לממכר אלכוהול אינן מוכרות קפה וחנויות קפה אינן מוכרות אלכוהול. אני סבורה כי קפה ואלכוהול אינס נמכריס בהכרת בחנויות ייעודיות, וכי לא פעס משווקיס הס באותן נקודות המכירה. המבקש אינו מתכחש לכך שייתכן ששני המוצריס ימכרו באותו מרכול אך טוען שאין חשש כי המוצרים יוצבו זה לצד זה (פרוטוקול הדיון מיוס 4 עמוד 2, שורת 22-18). מקומס של המוצרים במדף אינו משנה את העובדה שמדובר באותו צינור שיווק (ובאותו מקור טובין). בימינו אין זה נדיר שחברת אם גדולה מחזיקה במותגי משנה רבים, בעיקר בתחוס המטון ומוצרי ניקיון, ואלה מוצגיס למכירה ונמכריס באותה חנות או מרכול במדפים שונים (כגון קמח, מוצרי אפיה, חטיפים השייכים כולס לאותה חברה).

בנוסף, טענת המבקש בדבר צינורות השיווק הנפרדיס והנבדליס לא הוכחה כדבעי על ידי המבקש. הראיות שהגיש לעניין צינורות השיווק הן תמונות בודדות של מוצרי הצדדיס שצורפו

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

למכתב התשובה שהוגש במהלך הבחינה מיוס 9.10.2023. עוד צירף למכתבו וה תמונות של מוצרי המבקש על מדפים בחנויות וכן צילומי מסך מאתרי אינטרנט שוניס המציגיס את מוצרי המבקש. יצוין כי אתרי האינטרנט לא היו בשפה העברית וגס לא באנגלית וכן נראה כי התמונות שצולמו בחנות או בחנויות צולמו בחו"ל. מכתבו זה לא לווה בתצהיר.

לסיכוס חלק זה, איני מוצאת שיש הבדלים בסוג הסחורות, קהל הלקוחות וצינורות השיווק שיש בהס כדי להתגבר על הדמיון במבחן המראה והצליל בין הסימן המבוקש לסימן הרשוס.

ואת בשונה מנסיבות העניין בהחלטה בבקשה לרישוס סימן מסחר מספר 216895 "]צא0"

אליה מפנה המבקש- שס הוחלט לקבל את הסימן המבוקש על אף רישומו של סימן קודם, בשל ההכרעה כי מדובר בחוג לקוחות שונה כמו גם בצינורות שיווק שוניס.

אשר למבחן יתר נסיבות העניין, נטען כי למבקש מוניטין רב ברחבי העולס וכן כי השקיע וימשיך להשקיע משאבים רביס בביסוס הסימן המבוקש. גס טענה זו נטענה מבלי לבססה ראיה. עוד טען המבקש כי ההגנה שיש לתת לסימן הרשוס חינה מצומצמת ומוגבלת לצורתו המעוצבת בלבד. השאלה שעומדת לפניי איננה היקף זכות שימוש ייחודית בסימן (ההגנה) שלה זכאי בעל סימן רשוס (לפי סעיף 46(א) לפקודה) אלא מידת הדמיון בין הסימן הרשוס לסימן המבוקש. בנוסף לא היה בידי לקבל את יתר טענות המבקש לעניין סימני מסחר דומיס שהותרו לרישוס בפנקס. טענה זו נדחתה כבר במהלך הדיון בשל כך שהדוגמאות שהוצגו היו לסימני מסחר מעוצביס.

בשל כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לרישוס סימן מסחר 364113.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום כ"א אדר ב תשפ"ד