סימן מסחר 367880

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסיימן מסחר

הממתנגדת: אוניפארם בע"מ על ידי עדי לויט, עורכי דין

המבקשת: ,צא\הץא60 סצאאב זזה כ

עדא ז על ידי ריינהולד כהן ושותפיו

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של אוניפארס בע"מ (להלן: המתנגדת) לפסיקת הוצאותיה בהליך ההתנגדות לרישום סימן מסחר מספר 367880 (להלן: הסימן המבוקש). הסימן "28611 " נתבקש על ידי

כמדתז ,צאג 60 סצאא 59 זה 6זגכ (להלן: המבקשת) עבור הסחורות האלה

בסוג ל :565סכטכ ההוחטת ז10 16016165 ;50518065 80 878085ק6זכ [660168ה ההק .

הסימן המבוקש הינו שלב לאומי של סימן מסחר בינלאומי שמספרו 1644492. הבקשה קובלה ביוס 15.5.2024 והודעה על כך נשלחה, בהסכמת המבקשת, לבעלת הסימן הרשום 289756, שהיא המתנגדת בהליך שלפניי. הבקשה פורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 1.6.2024, לפיכך המועד האחרון להגשת התנגדויות חל ביוס 1.9.2024.

ביוס 6.8.2024 הודיעה המבקשת לבוחני מחלקת סימני המסחר כי הגישה בקשה למשרדי 120/\ למשיכת הבקשה לרישום הסימן בישראל. ביוס 7.8.2024 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות ושילמה את האגרה בסך 904 ₪. ביוס 26.8.2024 התקבלה מהמשרד הבינלאומי הודעת "6180100תטת36" (הודעת ויתור במדינה חברה). הודעה זו מייתרת למעשה את המשך הליך ההתנגדות.

4. בתוך כך, ביוס 15.8.2024 הגישה המתנגדת למחלקה בקשה לפסיקת הוצאותיה בהליך בסך 0 וט, זאת בגין מכתב ההתראה למבקשת הסימן, המגעיס עס בא כוח המבקשת והגשת כתב הטענות המפורט. במסגרת הבקשה, עתרה המתנגדת גס להחזר אגרת ההתנגדות. כמו כן, המתנגדת עמדה על כך שתיק ההתנגדות יועבר לטיפולו של בית הדין. ביוס 18.8.2024 השיבה המבקשת לבקשת המתנגדת וביוס 19.8.2024 נפתח הליך ההתנגדות.

5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה, כי בשקלול כלל נסיבות העניין, יש לחידרש לאומדן הוצאות המתנגדת בהתאם לפרמטרים, אשר נקבעו בדין ועל פי המקובל. זאת, בין היתר, מכח וראת סעיף 69 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), המקנה לרשם סימני המסחר סמכות לפסוק הוצאות הנראות בעיניו סבירות.

6. כל ההדגשות הוספו אלא אס צוין אחרת.

דיון והכרעה 7 פסיקת הוצאות בהליך בפני רשם סימני המסחר מוסדרת בסעיף 69 לפקודה כדלקמן:

"69. בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות. "

8 הסמכות לפסוק הוצאות, הינה סמכות שברשות, הנתונה לשיקול דעתו של הרשם כתלות בנסיבות העניין. בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטיס ומול בעל הדין שכנגד, תוס לב הצדדים ועוד (החלטה בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 266274, ,272076, 272126 (בקשה לפסיקת הוצאות) עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ נ' דופלקס טכנולוגיות שינה מתקדמות בע"מ (נבו 7)))).

9. תקנה 46 לתקנות סימני המסחר, 1940( להלן: תקנות סימני המסחר), מוסיפה לשיקוליס אותס ישקול הרשם בבואו לפסוק הוצאות, גם את השאלה אם אפשר היה למנוע את ההליך ולצמצם את עלויות המשפט, אילו פנה המתנגד למבקש טרס הגשת ההתנגדות :

"46. אם אין המבקש חולק על התנגדות, הרי לכשייגש הרשם להחליט אם לפסוק הוצאות המשפט לזכות המתנגד, עליו לעיין בשאלה אם אפשר היה למנוע בעד המשפט אילו מסר המתנגד למבקש הודעה מספקת לפני הגשת ההתנגדות. "

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

0. בפסיקה נקבע הכלל, כי בעל דין שוכה בדינו וכאי לפסיקת ההוצאות הריאליות להן נדרש בפועל. על המבקש פסיקת הוצאותיו להן נדרש בפועל, להוכיח כי הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך וזאת בהתחשב בכלל נסיבות העניין ראו סעיף 19 לפסק הדין בעניין תנובה [ בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח' (נבו 30.6.2005)];

"... כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אס המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטרחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלבנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי [...]. הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך [...]. לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין [...]. ההוצאות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה [...]. פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעל שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו. "

המתנגדת לא עמדה בנטל להוכיח את הוצאותיה כדבעי

1. הנטל להוכיח את ההוצאות המבוקשות ולפרטן כדבעי, מוטל על הטוען לפסיקת הוצאותיו בפועל. ראו סעיף 25 לפסק הדין בעניין תנובה:

"אכן, ההכרה בפסיקת הוצאות "ריאליות " כנקודת מוצא משמעה בי הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל. כך, למשל, על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה (ראו הנחית נשיא בית המשפט העליון מיוס 8 הנ"ל); פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשנר הטרחה וראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה. משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד - שהפסיד במשפטו - להראות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש, בשים לב לסבירות

ההוצאות, הכרחיותן ומידתיותן. אולם, כדבר שבשגרה בעלי דין ובאי כוחם טוענים לפסיקת הוצאות בלא פירוט של ההוצאות (ושכר הטוחה)

.12

.3

המבוקש. במצב דברים זה יש לראות את הטוען כמשאיר ההכרעה בעניין

ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט, שיקבע מהו שיעור ההוצאות הסביר, ההכרחי והמידתי לנסיבות המקרה שבפניו".

בענייננו, המתנגדת עותרת להחזר מלא של העלויות אשר היו כרוכות בניהול ההליך זאת, ללא כל פירוט. סכום הכולל בו נקבע, אינו מאפשר לקבוע אם הן היו סבירות ומידתיות. לא ניתן להבחין בין הוצאות ברות החזר ההכרחיות לניהול ההליך, לבין להוצאות שאינן ברות החזר. על פניו, ההוצאות הנתבעות כוללות גם הוצאות שאינן ברות החזר, כגון: עלות מכתב ההתראה, התכתבויות ושיחות עס המבקשת ומחלקת סימני המסחר.

אציין כי הוצאות בגובה של 35,000 ₪ להן עותרת המתנגדת, נפסקים בהליכי התנגדות לרישום סימן מסחר המתנהלים עד תוס, ואינס בסדרי הגודל של הוצאות הנפסקות בהליכיס שהסתיימו לאחר הגשת כתב טענות.

4. לנוכח האמור, הוצאות המתנגדת יקבעו בדרך האומדנה בהתאם לפרמטרים אשר נקבעו בדין ועל פי המקובל בהליכים מסוג זה.

אין המתנגדת וכאית להחזר אגרת ההתנגדות, אלא במסגרת פסיקת ההוצאות

.5

.6

הליך ההתנגדות שלפניי נפתח בהגשת הודעת התנגדות לפי סעיף 24(א) לפקודה. בגין פתיחת הליך זה בבית הדין, נשאה המתנגדת בתשלום אגרה, כפי שנקבע בסעיף 2 לתוספת הראשונות בתקנות סימני המסחר.

בפרקטיקה הנהוגה במחלקת סימני המסחר, הודעת ההתנגדות נשלחת למחלקה וזו מורה למזכירות בית הדין לפתוח בהליך. כל עוד לא נפתח הליך בבית הדין ניתן לבצע החזר אגרה. היות שהמתנגדת במכתבה מיוס 15.8.2024 עמדה על כך שייפתח הליך בבית הדין וזה אכן נפתח, אין היא זכאית להחזר האגרה. יחד עס זאת, תשלוס האגרה יכול להוות רכיב בפסיקת הוצאותיה.

בנסיבות העניין ייפסקו הוצאות לטובת המתנגדת כמקובל במקריס דומיס

7

.8

מחלקת סימני המסחר סברה כי הדמיון בין הסימן המבוקש, לבין סימנה הרשום של המתנגדת, אינו עולה עד כדי הטעיה ולכן הסימן קובל תוך שליחת הודעה לבעלת הסימן, קרי למתנגדת, ואת בהתאם לסעיף 18(א) לפקודה וסעיף 12.5 להוראות העבודה (ה.ע. 30.3, מהדורה 21, 3).

משלוח ההודעה טרס הפרסום מאפשר לצדדיס לבחון את צעדיהם. ואכן המתנגדת בעקבות ההודעה על הקיבול וטרס הפרסוס שלחה למבקשת ביוס 22.5.2024 מכתב התראה. במכתב דרשה מהמבקשת למשוך את הבקשה לרישום הסימן ולהודיע על עמדתה עד ליוס 10.6.2024.

.9

.0

.1

.2

ביוס 10.6.2024 השיבה המבקשת למכתב וביקשה "זמן נוסף, עד סוף חודש יולי, על מנת להשלים את כל הבדיקות".

המבקשת לא השיבה למתנגדת "עד סוף חודש יולי", ותחת ואת ביוס 6.8.2024 הודיעה למחלקת סימני המסחר כי הגישה ביוס 29.7.2024 בקשה למשרדי 120/\ למשיכת הבקשה לרישום הסימן בישראל. מההתכתבות בין הצדדיס נראה כי הודעה זו לא נשלחה במקביל למתנגדת. מכל מקוס, למחרת היוס ביוס 7.8.2024, הגישה המתנגדת הודעת התנגדות מפורטת. בקשר לעיתוי הגשת בקשת ההתנגדות מסבירה המתנגדת בבקשתה לפסיקת הוצאות כך:

"[המתנגדת] פעלה תחת הנחת המוצא הסבירה על פיה בהעדר מענה מטעם מבקשת הסימן בפרק הזמן המובטח, אין מנוס מהגשת ההתנגדות. ואכן כשבוע לאחר ה"דדליין" שהקציבה לעצמה מבקשת הסימן למתן מענה ענייני למכתב ההתראה, הגישה אוניפארם את הודעת ההתנגדות. בנסיבות בהן התנהלותה הבלתי סבירה של מבקשת הסימן אם לא לומר מזלזלת, הובילה להוצאות מיותרות שנכפו על אוניפארם, על מבקשת הסימן חלה חובה לשאת בתוצאות מעשיה בהוצאות"

המבקשת טוענת מנגד כי בקשת המתנגדת לפסיקת הוצאותיה, מעידה על התנהלות פזיזה ורשלנית שלה. הודעת ההתנגדות הוגשה כחודש לפני המועד האחרון להגשת ההתנגדות. מדובר בהתנהלות שאינה סבירה ולוקה בחוסר תוס לב מובהק. על המתנגדת היה למצות את ההידברות טרס הגשת הודעת ההתנגדות. אין מדובר במצב של "אין מנוס" אשר חייב את המתנגדת להגיש את כתב טענותיה. לסיוס טוענת המבקשת (סעיף 8 למכתבה מיוס 18.8.2024) כי:

" ככל שיש לפסוק הוצאות במקרה זה, יש לפסוק אותם לטובת המבקשת, חברה זרה יפנית, בשל הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמה לה. המבקשת נקטה בכל הצעדים כדין בשביל למנוע הוצאות מיותרות לכל הצדדים, והתעקשותה של אוניפארם להמשיך בהליך סרק מיותר היא זו שגורמת לבזבוז משאבים, זמן וכסף הן לצדדים והן לכבוד הרשם".

אני סבורה שנפלו פגמיס בהתנהלות שני הצדדים וכי די היה בהתנהגות קולגיאלית ברף הממוצע בין באי הכוח כדי להביא נושא זה לפתרונו, מבלי להטריח את בית הדין בבקשה לפסיקת הוצאות ולגרור את הצדדיס להשקעת משאבים מיותרת.

מבחינת התנהלות המבקשת ניתן להצביע על שני פגמיס פרוצדורליים. הפגס האחד הוא כי לא פנתה למתנגדת ולא הודיעה לה בסוף חודש יולי כי בכוונתה למשוך את הסימן. הפגס השני נעוץ בכך שביוס 6.8.2024, עת הודיעה למחלקה על הגשת הבקשה ל-1802//\, לא הודיעה על כך גם למתנגדת.

3. מבחינת התנהלות המתנגדת, אני סבורה כי המתנגדת לא נקטה בזהירות הראויה כדי לצמצס את העלויות והשקיעה משאביס בכתיבת כתב טענות, מבלי שווידאה סופית את עמדת המבקשת. היות שמדובר בסימן בינלאומי ובמבקשת זרה, משיכת הסימן מטבע הדברים, מורכבת יותר וכך גם התקשורת של באי הכוח עס המבקשת.

4. בנוסף, אינני סבורה שהיה מצופה מהמתנגדת לבדוק באתר המקוון של הרשות או של 0פזץ/\ , כפי שטוענת המבקשת (ראו התכתבות בין הצדדיס נספח 3 לבקשה לפסיקת הוצאות). אולם מצופה היה מהמתנגדת כי לא תשקיע בכתיבת כתב טענות מפורט בטרס מוצו המגעיס מחוץ לבית הדין. ואת, בשיס לב לכך, שהמועד האחרון להגשת הודעת ההתנגדות חל בתחילת חודש ספטמבר. ואת ועוד, גם בהתעקשותה של המתנגדת לפתוח בהליך בבית הדין, שעה שברור היה שהסימן נזנח ולגרור את המבקשת להתכתבויות ושיחות חוזרות ונשנות מול המחלקה, יש טעס נפגם.

5. במצב ענייניס רגיל, בו מוגשת הודעת התנגדות והמבקשת אינה מגיבה או שהיא מודיעה על זניחת הסימן לאחר הגשת הודעת ההתנגדות, נפסקיס לטובת המתנגדת הוצאותיה בגין אגרת ההתנגדות וכן סכוס של בין 1000 ל-3000 ₪ בגין שכר טרחת עורכי הדין. אני סבורה שבשקלול הנסיבות יש לנהוג באופן דומה גם בענייננו.

6. תיק ההתנגדות ייסגר והסימן לא יירשם. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בסך 904 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 2000 ₪, אשר ישולמו בתוך חודש ימיס ממועד מתן החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושליס ביוס | כ"ה אב תשפ"ד 9 אוגוסט 2024