סימן מסחר 371898

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 8 (מעוצב)

את זג עו אזהדאטסזא" "זה

המבקשת: . /\.) 5./..016 16816305 310103010165 0

על ידי אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

לפניי בקשה לרישום סימן מסחר מספר 371898 "] ב 6 הש דה /\ אוה דא טס א" (להלן: "הסימן המבוקש"). הבקשה לרישום הסימן הוגשה על-ידי 05ח68|א6 6 655זְסְְּח ו656816 כ ), 6 06. .5 (להלן: "המבקשת") ביוס 25 בינואר 2025 כבקשה בינלאומית אשר מייעדת את ישראל, עבור הטובין הבאים : "06805 01166 6" בסוג 30.

ביוס 19 במאי 2024 הודיעה מחלקת סימני מסחר למבקשת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") ואת בשל היותו נעדר אופי מבחין ביחס לטובין המסומנים ומצביע על האיכות והמאפייני של המוצרים המסומנים. עוד ציינה מחלקת סימני מסחר כי צירוף המילים "]] 6 ₪ דג /\ א ה דא 00 א" הוא צירוף מקובל ונפוץ בענף הקפה, ועל כן מן הראוי להשאירו פתוח למסחר.

המבקשת השיבה להודעת הליקויים וטענה כי הסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי מובהק ואינו נוגע במישרין למהות או לאיכות של הטובין. כמו כן, טענה המבקשת כי צירוף המילים "]] 6 ₪8 דה /\ אה דא 00 6" אינו נפוץ בתעשיית הקפה. לשס תמיכה בטענה זו, צירפה המבקשת צילום מסך שכולל את תוצאות חיפוש הסימן המבוקש במנוע החיפוש 0000!6, ממנו עולה, לטענת המבקשת, כי צירוף המילים האמור אינו נמצא בשימוש. עוד טענה המבקשת כי הסימן המבוקש הוא סימן מרמז או שרירותי ועל כן הוא כשיר לרישום.

4. בדוח הליקויים מיוס 22 בספטמבר 2024 דחתה מחלקת סימני מסחר את טענות המבקשת והוסיפה כי הצירוף ]1 6 ₪ דג /\ אה דא 00 ₪ (או 63 זב צ\ הוסחטס א) מתאר

תהליך מקובל להוצאת קפאין מקפה ועל כן מן הראוי להשאירו פתוח לשימוש במסחר בענף ייצור הקפה.

5 יודגש, כי המבקשת לא טענה שרכשה אופי מבחין בסימן בישראל. משכשלו ניסיונותיה של המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר להיעתר לבקשתה לרישום הסימן המבוקש, הגישה המבקשת בקשה לקבלת הכרעה שיפוטית בעניינה. במסגרת בקשה זו ציינה המבקשת כי היא מוותרת על זכותה להשמעת טענותיה בפניו וכי היא מבקשת שההחלטה בעניינה תתקבל על- סמך תשובותיה לדוחות הבחינה בלבד.

דיון והכרעה

6. השאלה שיש להכריע בה היא האם הסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין המאפשר את רישומו בפנקס על פי סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה.

אופי מבחין מולד 7 סעיף 8(א) לפקודה קובע:

"8(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)."

8 סעיף 10(11) לפקודה קובע כי סימן שמתאר את הטובין במישרין או תכונותיהם אינו כשיר לרישום, אלא אם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש. לשון הסעיף:

"10(11) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציינו או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישליהם למהותם או לאיכותם, אלא אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או9". 9. משמעותו של אופי מבחין הובהר לפני עשרות שניס בספרו של המלומד א. ח. זליגסון "דיני

סימני מסחר והדינים הקרובים להם" (תשל"ג - 1973) (להלן: "זליגסון"), בעמ' 20:

"הסימן צריך להיות כזה שקהל הקונים (או מקבלי השירותים) יידע להבחין אותו ולאבחנו מסימנים אחדים שמתנוססים על סחורות אחרות. סגולה יסודית זו מתייחסת לסימן עצמו ואינה תלויה בנסיבות חיצוניות". 0. אופיו המבחין המולד של הסימן נבחן על-ידי הצבתו על ציר התיאוריות, הנמתח בין השמות הגנריים מחד גיסא ועד לשמות הדמיוניים מאידך גיסא. על ציר התיאוריות נכללים גס הסימנים המתארים, הסימנים המרמזים והסימנים השרירותיים בהתאם. לעתים אין

הסימנים ממקומים במשבצת מוגדרת על הציר, אלא עומדים בס בתחום האפור שביו שתי

קבוצות סימנים (ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פ"ד סא(3) 350 (פורסם בנבו, 17.10.2006).

כידוע, סימן תיאורי הוא סימן המתאר תכונה מתכונותיה של הטובין או השירותים הכלולים בסימן. בעניין זה לפי דבריו של וליגסון (בעמ' 39) שציון כי:

"סימנים המתארים את תכונותיה המיוחדות של סחורות, אינם כשירים

לרישום, שכן כל אחד העוסק בייצור ובמסחר בסחורות אלה זכאי לציין

אותן תכונות", לא אוכל לקבל את טענתה של המבקשת כי מדובר בסימן מרמז או שרירותי. לטעמי, הסימן המבוקש ממקם בצידו התיאורי של ציר התיאוריות, ואף בחלקו שקרוב יותר לקצהו הגנרי. זאת, שכן לא נדרשת מחשבה כלשהי כדי לעמוד על הקשר בין הסימן המבוקש לבין הטובין לגביהן התבקש רישומו. יתר על כן, נראה כי הסימן המבוקש לא זו בלבד שמתאר את השיטה בה סינון הקפאין מהקפה, אלא שהוא נושא את שמה של השיטה ממש. כמו כן, המבקשת לא הביאה ראיות מספקות לתמוך בטענתה כי מדובר בסימן מרמז או בסימן שאינו נמצא בשימוש נפוץ בציבור כפי שיפורט להלן.

בהקשר וּה, טענתה של המבקשת בתשובתה להודעה על ליקויים מיום 24 לספטמבר 2024, לפיה ישנו הבדל משמעותי בין הביטוי 26691 ז816//\ מוה)תטס] לבין הסימן 8167//\ מופזתטסו/ 1 אינה משכנעת. ההבדל בין שימוש באות = לבין השימוש בגרש הוא מינימלי, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת הצליל. יתר על כן, בשפות לטיניות רבות השימוש באותה 2 כשלצידה גרש יוצר צליל הדומה לאות המנוקדת בעברית בסגול, ומדובר בשימוש המהווה קיצור לאותיות 25 (ראו למשל: 11/0%27ש/שס.ץז8 180 ם5://6כוז). משכך, אני סבור כי הציבור הישראלי הבוחן את המילה 6811" לא יחשוב כי מדובר במילה שונה לחלוטין מהמילה

1, אלא כגרסה נוספת של אותה מילה.

בנוסף, סימן מסחר נבחן תוך שימת דגש לרכיביו הדומיננטיים (ראו החלטה של כב' הרשם נועם בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 197111 מפעל הפיס נ' 1016|5] 537000 6 ! ,06ועו1)]זס \ 6501%5 6/8 (פורסם בנבו, 11.01.2010). משכך, אין בהבדלים שצוינו לעיל כדי להקנות לו אופי מבחין ולהפוך אותו לכשיר לרישום.

לעניין זה לפי דבריו של כבוד סגן הרשם [בתוארו דאז] שלומוביץ (בפסקה 16 להחלטתו בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 202424 "50 טש ןאה א" 55ב אעאואג ₪ 6 נ' סקאי נט גרופ בע "מ (פורסם בנבו, 30.06.2010);

"האלמנט אותו מכנה כב' השופט זילברג 'המצאה', ובית המשפט

האירופי מתייחס אליו כאל צירוף 'מיוחד מבחינה לשונית', אינו נפרד מן

האלמנט השני, דהיינו רכישת משמעות שנייה הנפדדת מזו המקורית.

רוצה לומר: ההמצאתיות, אותה חדשנות ההופכת שתי מילים מוכרות

ומתארות לביטוי שלישי אשר בתודעתו מרמז או אף מתאר את משמעותן

המקורית, נבחנת לא רק בכך שיש בו בביטוי דבר מה נוסף, אלא שדבר

נוסף זה צריך שיקנה לביטוי משמעות נוספת שתהיה הראשונה לצרכן.

במוחו של המתבונן, ולהאפיל בכך על אותה משמעות לאשונה, ושאף

במחשבה שיחשוב