סימן מסחר 374731

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסיימן מסחר 541

המתנגדת: מיי בייבי בע"מ על ידי אוהד שפק משרד עורכי דין

המבקשת: מיסטר קוויק בע"מ

על ידי אריאל דובינסקי, עו"ד

החלטה

1. לפני התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 374731 "6ס6כ וז" מעוצב (להלן: הסימן המבוקש), הנראה כך:

6 = כ * |

2 הסימן נתבקש עבור סחורות בסוג 25, הכוללות: "ביגוד לתינוק (הלבשה); הלבשה; דברי הלבשה והנעלה; מכנסי תינוקות (לבוש); מכנסיים לתינוקות [הלבשה תחתונה]; בגדיס, הנעלה, כיסויי ראש [הלבשה]; כפפות (הלבשה); כיסויי אוזניים [הלבשה]; כובעים (לבוש לראש); ידוניות [הלבשה]; לבוש תחתון לילדים; סרבל [לבוש] ; סרטי מצח [הלבשה] ; אפודות הנלבשות דרך הראש; בגדיס מוכניס ללבישה; ביגוד לילדות ; ביגוד לילדים ; ביגוד לפעוטות; ביגוד לתינוקות; ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש לילדיסם ותינוקות; ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש לתינוקות פעוטות וילדיס; הלבשת לילה עבור תינוקות; כיסויי ראש [ביגוד] ; כפפות וכסיות [ביגוד] ; כפפות כפרטי לבוש ; פריטי לבוש, הנעלה וכיסויי ראש לתינוקות ולפעוטות. "

3 בקשה לרישום הסימן המבוקש הוגשה ביוס 18.6.2024 על ידי חברת מיסטר קוויק בע"מ (להלן: המבקשת). הבקשה קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר ביוס

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. ביוס 26.2.2025 הגישה חברת מיי בייבי בע"מ (להלן: המתנגדת) התנגדות לרישום הסימן המבוקש.

לאחר שהוחלפו כתבי טענות בין הצדדים והוגשו הראיות מטעמם, זומנו הצדדים לדיון לשס חקירת המצהיריס ביוס 15.2.2026. לדיון התייצבה המבקשת בלבד, בעוד שהמתנגדת לא התייצבה, זאת מבלי שהודיעה על כך מראש ומבלי שהגישה בקשה לדחיית מועד הדיון בערוציס המקובלים. תקנה 44 א(2) לתקנות סימני מסחר, 1940 קובעת כך:

"לא התייצב אחד מבעלי הדין ישמע הרשם את בעל הדין האחר, ובלבד שאס ראה הרשם כי בעל דין שלא התייצב זנח את עניינו, ידחה את בקשתו".

בענייננו, כאמור, המתנגדת לא התייצבה לדיון, אולם לא היה בכך כדי להקיס יסוד להנחה כי זנחה את התנגדותה. זאת ועוד, בהתאם להלכה הפסוקה, נטל השכנוע בדבר כשירות הסימן לרישום מוטל תמיד על מבקש הרישום [ע"א 7919/11 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' גואטה (נבו 23), סעיף 10; בג" 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309 (11.1.1988), עמ' 318]. משכך, אף כאשר המתנגד אינו מתייצב לדיון או מציג ראיות דלות, אין בכך כשלעצמו כדי להביא לדחיית

ההתנגדות ולרישום הסימן. לרשם נתונה סמכות עצמאית ורחבה, הנגזרת מן האינטרס הציבורי לשמירה על טוהר הפנקס ולמניעת הטעיה, והוא רשאי, ואף חייב, לסרב לרישום סימן אם אינו משוכנע בכשירותו. לעניין זה ראו עש"א (מחוזי ת"א) 55299-12-21 16 '61ש116ח0 נ' י. נתנאל שיווק מוצרי צריכה בע"מ (נבו 5.12.2022), סעיף 30:

"העובדה שבמסגרת הליך התנגדות אצל רשם סימני המסחר מתחיל המתנגד בהבאת הראיות, אינה משנה את הכלל הנזכר לעיל. אם לאחר שמיעת טיעון בהתנגדות מוצא הרשם כי למרות ראיות דלות מאת המתנגד או אף העדרן, הוא אינו משוכנע כי הסימן כשיר לרישום, כי אז וחרף העובדה שהסימן קובל תחילה ופורסם להתנגדויות, הרשם רשאי, שלא לומר - חייב, שלא להתיר את רישומו של הסימן. ודאי כך כאשר על הפרק עומדת סכנת הטעיה."

נוכח האמור, ולאחר ששמעתי את המבקשת ואת המצהיר מטעמה, ובשיס לב לכך שאני סבורה כי ההכרעה בתיק דנן היא במהותה הכרעה משפטית, אדון בהתנגדות על סמך החומריס שלפניי, אף על פי שהמתנגדת לא השמיעה את טענותיה והמצהיר מטעמה לא נחקר.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

תמצית טענות המתנגדת וראיותיה

7 לטענת המתנגדת, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), נוכח קיומו של דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לבין הסימנים הרשומים המפורטים בטבלה להלן (להלן: הסימנים הרשומים):

מספר הסימן רשימת הסחורות הסימן

סיוג 35 : ניהול עסקי ומסחרי של מרכזי קניות; שרותי מכירות קמעוניות או סיטוניות של ביגוד, מנעליים,

26 "מיי ביובי" רהיטים, צעצועים ומשחקים, מוצרי טואלטיקה (מילולי) ומוצרים נוספים הקשורים כולס להריון, לידה, הורות, תינוקות וילדיס. סוג 41: ארגון משחקיות ותחרויות; ניהול אירועי בידור, אירועי תרבות, אירועי ספורט, אירועים "330 ץז" חינוכיים ופעילויות בידוריות ותרבותיות אחרות; 27 ארגון והצגה של מופעים, תחרויות, משחקים, (מילולי) קונצרטים ואירועי בידור; גני שעשועים ומתקני

שעשועים לילדים.

8 לטענת המתנגדת, ישנו דמיון במראה ובצליל בין סימןיה הרשומים "צ5 צ]א" לבין הסימן

המבוקש הכולל את המילים "05 [1א", שכן אלה נכתבים בצורה דומה ונשמעים באופן דומה, וכן נושאים משמעות זהה והיא: "התינוק שלי". המתנגדת טוענת כי חלק נכבד ממוצריה הם מוצרי הלבשה והנעלה של תינוקות, פעוטות ואימהות, ולכן ישנו דמיון בקהל הלקוחות ובאופי המוצרים, השייכים לאותה משפחה מסחרית ולאותו הגדר.

9. המתנגדת מפעילה מזה כ-30 שנים מרכז קניות בירקא, בו נמכרים מוצרים ומותגים שונים למשפחה ולילדים, ומשווקת בו את מוצריס תחת הסימנים הרשומים שבבעלותה. לפיכך, לטענת המתנגדת, רישום הסימן המבוקש עלול לעודד תחרות בלתי הוגנת ביו המתנגדת למבקשת, בהתאם לסעיף 6(11) לפקודה, שכן לטענתה, המבקשת בחרה בסימן המבוקש בחוסר תוס לב, במטרה להנות מהמוניטין של המתנגדת.

0. לחילופין, טוענת המתנגדת כי סימניה הרשומים מוכרים היטב, ועל כן הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 14(11) לפקודה, אף אם הטובין אינם מאותו סוג או הגדר.

11

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לתמיכה בראיותיה, צירפה המתנגדת תצהיר מטעמו מר גסאן כנען, הבעלים והמייסד של המתנגדת. לתצהיר לא צורפו נספחים. אציין כי להודעת ההתנגדות צירפה המתנגדת מסמך שכותרתו "חוות דעת מקצועית על הדמיון החזותי והפונטי בין הלוגואים '20₪ [זזא' ו-' צואי צםהם" מאת לילך מויאל, מנהלת מותג מיי בייבי, שעיקרו טענות משפטיות המתייחסות למבחן המראה והצליל והשוואת הסימנים.

תמצית טענות המבקשת וראיותיה

12

3

14

5

6

לטענת המבקשת, אין דמיון מטעה בין הסימנים. מבחינה ויזואלית, המבקשת טוענת כי הסימן המבוקש הוא סימן מעוצב הכולל איור של בובת תינוק או ארנב, מהווה מרכיב מרכזי ובולט שאינו קיים בסימני המתנגדת. כמו כן, הגיית הסימן ‏ ₪1 11 שונה מהגיית הסימן "מיי בייבי", והבדל זה יוצר הבחנה ברורה בין הסימנים. המבקשת מוסיפה כי הסימן המבוקש הוגש לרישום עבור סוג 25 (פריטי הלבשה), בעוד הסימנים הרשומים נרשמו עבור סוגיס 35 (שירותי מסחר) ו-41 (שירותי חינוך ובידור), פער זה בתחומי הפעילות יוצר הבחנה נוספת בין סוגי הטובין והשירותים.

המבקשת טוענת כי מפרסומי המתנגדת ניתן לראות שהיא משתמשת בסימן צ540 צזא

= באופו מעוצב, כפי שמוצג להלן: 1 זו . עיצוב וה שונה באופןו משמעותי מעיצוב הסימן המבוקש, ולטענת המבקשת, הבדל זה מצמצם את הסיכון להטעיית הצרכנים.

כמו כן, המבקשת טוענת כי הסימנים הרשומים של המתנגדת אינם מכריזים היטב והמתנגדת לא הציגה כל ראיה המעידה על כך.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי היא פועלת בתוס לב ואינה מנסה "לרכב" על המוניטין של המתנגדת. עוד נטען כי יש להתיר רישום מקביל של הסימן המבוקש לפי סעיף 30 לפקודה, שכן מדובר במקרה של שימוש מקביל בתוס לב בסימן שבו צברה המבקשת מוניטין ניכר בישראל. המבקשת טוענת כי שימוש מקביל לא יגרום נזק למתנגדת או לציבור.

לתמיכה בראיותיה, צירפה המבקשת תצהיר מטעמו מר מאיר דורה, מנכ"ל המבקשת, אשר אליו צורפו הנספחים הבאים: נספח א' - תעודת התאגדות של מבקשת הרישום; נספת ב' -

דוגמאות לחומריס פרסומי של מבקשת הרישום; נספת ג' - אישור ממחלקת סימני המסחר על קבלת הבקשה לרישום הסימן.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

דיון והכרעה

7

.8

נקודת המוצא בענייננו היא כי הסימנים הרשומים של המתנגדת זכאים להגנה הקניינית

המוענקת לסימני מסחר. סעיף 46 לפקודה קובע כך:

"46 (א) רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס. "

השאלה המשפטית הראשונה שלפניי, אשר עלולה להשפיע על ההכרעה בשאלת ההטעיה היא מהו היקף זכות השימוש הייחודית שמקנים למתנגדת סימניה הרשומים?

זכות השימוש הייחודית שמקנים למתנגדת סימניה הרשומים הינה מוגבלת.

9

10

11

כידוע, סימני מסחר מסווגים לפי מידת האופי המבחין האינהרנטי שלה לאורך ציר התיאוריות: בצד אחד של הציר נמצאים סימנים דמיוניים או שרירותיים, הניחנים באופי מבחין אינהרנטי חזק; הקטגוריה הבאה היא סימנים מרמזים, להס מידה פחותה של אופי מבחין אינהרנטי; לאחריהם ישנם סימנים תיאוריים, החסרים אופי מבחין אינהרנטי ורישום יתאפשר רק באמצעות הוכחת אופי מבחין נרכש או עיצוב ייחודי; ולבסוף סימנים גנריים, שאינם כשירים כלל לרישום [בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי -יהודי משפחה (1997) בע "מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה" (2001), בפס' 1; התנגדות לסימן מסחר 340367 102/2) אמפייר גאטו בע"מ נ' קואן

גאטו בע"מ (נבו 21.8.2024)]. ככל שמידת האופי המבחין, האינהרנטי או הנרכש, של הסימן גדולה יותר, כך גדל היקפה של הזכות הייחודית של בעל הסימן להשתמש בסימן ולמנוע

מאחרים את רישומו והשימוש בו [ראו ע"א 4116/06 ע8שש2806) 6ח1 נ' פסקול טכנולוגיות

מתקדמות בע"מ (נבו 20.06.2007), סעיף 16. ראו גם ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע"מ סא(3) 350 (2006), סעיפים 22-21].

סימן מסחר יכול להירשום בצורתו המילולית או בצורתו המעוצבת. הסימניס הרשומים של המתנגדת הס סימנים מילוליים. הכלל הקובע הוא כי סימן מילולי שאינו מעוצב מקנה הגנה

רחבה החלה על כלל העיצובים של המילה המוגנת [ 60מג 131148 11306 01 1.3 5'עז6 1

.1 10411 ,65וחזג \1 1'93016' בעמוד 407, פסקה 11-052, הערת שולייס 76].

יחד עם זאת, וכות השימוש הייחודית, המוקנית לסימן מילולי רשום, הנגזר ממילה מילונית הקשורה או אף מרמזת לגבי הטובין, מוגבלת לטעמי ביחס לסימנים כפי שנרשמו. זכות זו אינה יכולה למנוע את השימוש או רישום של המילה המילונית שעברה שינוי [התנגדות לסימן

מסחר 364915 תחרות בין סימני מסחר 372573, 372558 6 1 1 ₪ַה61'311ק2) ב[מגא1זהו[6 נ' מדיפוד בע"מ (נבו 12.5.2025), סעיף 24 להחלטה ; בקשה למחיקת סימן מסחר 340657 אריאל לביא נ' מזור- מימוש זכויות רפואיות בע"מ (נבו 24.12.2025), סעיפים 20-28].

סימניה הרשומים של המתנגדת הס סימנים מילוליים. המיליסם צ2 צ]/א בשפה האנגלית

משמעותם: "התינוק שלי". המיליס "התינוק שלי" מרמזיס וקשורים לסחורות ולשירותים אותס מספקת המתנגדת, הכוללים הפעלת מתחס קניות למכירת מוצרים לתינוקות, ילדיס ומשפחות. אין מדובר בסימן תיאורי מובהק ביחס לטובין אלו, אך גל ברור שאין מדובר בסימן דמיוני או שרירותי ביחס לטובין.

מכאן, היקף ההגנה שמקנים סימניה הרשומים של המתנגדת אינו רחב. בשל כך, יש לבחון האס הסימן המבוקש דומה באופן העלול להטעות את הציבור לסימניס הרשומים, וככל שהתשובה לשאלה זו תהיה בשלילה, יש לבחון האס יש מקום לאשר את רישום הסימן המבוקש לצד הסימניס הרשומים.

בין הסימן המבוקש לבין הסימנים הרשומים לא קיים דמיון מטעה לפי סעיף 9(11) לפקודה.

לשס הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה, יש להחיל את "המבחן המשולש", מבחן לגביו טענו הצדדים במסגרת כתבי הטענות שהוגשו.

המבחן המשולש, כידוע, מורכב ממבחן המראה והצליל, מבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות, ומבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר [ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקוויט (כפר סבא) בע"מ ואח' נ. חברת פרומין ובניו בע"מ, פ"ד י"ח(3), 275; ע"א 210/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. בנק "אגודת ישראל" בע"מ, פ"ד י"ט, 673; רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ פ"ד נז(2) 438 (2003)].

מבחן המראה והצליל הוא בדרך כלל המבחן המרכזי מבין מבחני המשנה, ומטרתו לבחון את הדמיון והשוני הקיימים בין הסימנים. בהפעלת מבחן זה יש להתייחס לסימנים בכללותם, בשיס לב לרכיביהם הדומיננטיים, לרושם הראשוני הנוצר בעיני הצרכן, ולכך שהסימנים אינם בהכרח עומדים זה לצד זה והצבירנו של הצרכן אינו מושלם [ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ, פסקה 27 (נבו 30.5.2013)].

במבחן הצליל, ניכר דמיון חלקי אך לא מוחלט בין הסימנים. המילה צ]/ נהגית כ-"מיי",

בצורה השונה מהמילה הנהגית כ-"מי" (בחיריק). המילה "בּייבי" נהגית גם היא בצורה שונה מהמילה "בַּבָּה" (בסגול). לפיכך, במכלול מבחן הצליל קיים שוני בין הסימנים.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

במבחן המראה, כאשר משווים בין הסימן המעוצב המבוקש לבין הסימנים המילוליים הרשומים, יש לבצע ואת על-ידי השוואת הרכיב המילולי והתעלמות מעיצובו. חריג לכלל וה יתקיים כאשר עיצוב הרכיב המילולי הוא כה ייחודי עד שהוא מאפיל על הדמיון המילולי [ר' בקשה לרישום סימן מסחר מס" 298620 61001681ש120 4550618165 1.1.6 עס תזואתא

1\\ א (נבו 30.10.2019), סעיף 15 להחלטת הרשם (כתוארו אז) אלון].

מהפעלת הכלל לעיל, עולה כי קיים דמיון מסוים ברכיב המילולי של סימני הצדדים. הן הסימן המבוקש והן הסימנים הרשומים מבוססים על מילים מילוניות (צם₪ א//פתם זא) שמשמעותן בשפה האנגלית או הספרדית, בהתאמה, היא "התינוק שלי", וכתיבתס באותיות

לועזיות דומה.

מכיוון ששני הסימנים מבוססים על המילים "התינוק שלי" "צםם צזא", שהן הרכיב הדומיננטי בהם, אין בכך כדי ליצור הבחנה מספקת בין הרכיב המילולי בסימנים.

השאלה כעת היא האם עיצוב הרכיב המילולי בסימן המבוקש משמעותי דיו עד כדי שהוא מאפיל על הדמיון המילולי. עיצוב הסימן המבוקש כולל פרטים ייחודיים רבים, בניהם: בובת ילדים בצורת ארנב, צבע חוס בגוון פסטל, גוג עליס שמפרידס בין צמד המילים ושימוש בפונט ייחודי. על כן, אני סבורה שעיצוב הרכיב המילולי בסימן המבוקש מספיק על מנת להתגבר על הדמיון המילולי המסוים הקיימים בין הסימנים.

אשר לטענת המבקשת כי השימוש בפועל של המתנגדת בסימן הרשום נעשה תוך שילוב איור מסוגנן של דמות ייס החובש קסדה ובעל כנפיים, לצד כיתוב בפונט אדוס (סעיף 6 לתשובת המבקשת להודעת ההתנגדות), מעיון בחומר הראיות עולה כי המתנגדת אכן משתמשת בסימן גס בצורה מעוצבת. עם זאת, משלא התייצבה המתנגדת לדיון, וההכרעה בענייננו מבוססת על בחינה משפטית גרידא, מבלי לקבוע ממצאים עובדתיים, לא מצאתי לתת משקל לטענה זו במסגרת ההכרעה. למעלה מן הצורך יוער, כי אילו היה מקום להתייחס לטענה, הרי ששימוש כזה, הכולל רכיבים חזותיים מובחנים, עשוי אף הוא להפחית את החשש להטעיית הציבור, בהיותו יוצר הבחנה ברורה במראה הכולל של הסימנים.

במבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות, קיים שוני בין סוגי הטובין. הסימן המבוקש מתייחס לפריטי הלבשה בסוג 25, בעוד שסימני המתנגדת רשומים בסיווגים 35 (שירותי מסחר) ו- 41 (שירותי חינוך ובידור). עם זאת, קיים דמיון מסוים בין רשימת הסחורות בסוג 25 (של המבקשת) ובין סוג 35 (של המתנגדת), שכן סוג 25 מתאר פריטי הלבשה לילדים ותינוקות, בעוד שסוג 35 כולל, בין היתר, שרותי מכירות קמעוניות או סיטוניות של ביגוד ומוצרים נוספים הקשורים כולל להיריון, לידה, הורות, תינוקות וילדיס. מכאן, שמדובר בטובין השייכים

לאותה משפחה מסחרית, קרי לאותו הגדר [ראו ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, נט(1) 873 (2004) עמוד 894].

גם בנוגע לקהל הלקוחות, נראה כי מדובר בקהל לקוחות דומה- הציבור הרחב. לטענת המבקשת היא פונה לקהל יעד ממוקד של הוריס לתינוקות בהקשר של ביגוד יוקרה באזור המרכז, בעוד שהמתנגדת פונה לקהל רחב יותר כרשת דיסקאונט בירקא (סעיף 8 לתשובת המבקשת להודעת ההתנגדות), איני מקבלת טענה זו. מר דורה, המצהיר מטעמו המבקשת, הבהיר במהלך הדיון כי עיקר מכירת מוצרי המבקשת נעשה באמצעות האינטרנט (עמוד 5 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, אין לומר כי פעילות המבקשת מוגבלת גיאוגרפית או לקהל יעד מצומצם בלבד, שכן שיווק מקוון פונה מטבעו לציבור רחב בכל רחבי הארץ. לפיכך, יש לראות גם את המבקשת כמי שפונה לקהל צרכני רחב, ויש קושי לבצע את ההבחנה הנטענת בין קהלי

היעד של הצדדים.

מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר, כידוע, מדובר במבחן שאינו סגור ונוקשה, ובמסגרתו ניתן לשקול שיקולים רבים נוספים [ע"א 10/5563/11 אסזא541.0 6.8 נ' ג'לאל יאסין, פ"ד סה(774,)3 815 (2012)]. במסגרת יתר נסיבות העניין יש לשקול את היקף זכות השימוש הייחודית שיש למתנגדת בסימניה הרשומים, עליה הרחבתי בחלק הראשון של החלטה

זו (פסקאות 23-27 לעיל).

היות שכאמור היקף זכות השימוש הייחודית של המתנגדת בסימן הינו מוגבל אני סבורה כי מידת ההדמיון בין הסימנים אינה עולה לכדי הטעיה, ואין בכוח של סימניה הרשומים של המתנגדת למנוע את רישום הסימן המבוקש. לפיכך, הסימנים יכולים לחיות זה לצד ה. למעלה מן הצורך, אדוו בשאר טענות המתנגדת.

הסימן המבוקש לא יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר לפי סעיף 6(11) לפסודה.

המתנגדת טוענת שרישום הסימן המבוקש יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר כמשמעותו בסעיף 1()) לפקודה, הקובע כדלקמן:

"11 . סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן

המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"

עילה זו מחייבת הוכחה של שלושה יסודות, כדלקמן [ראו, למשל: התנגדות לרישום סימן מסחר 351506 הום קולקשן בע"מ נ' מ.קאזה פוד בע"מ (נבו 1.10.2024), סעיפים 13-12 וההפניות שם]:

א. חוסר תוס הלב בבחירת הסימן על ידי המבקשת;

ב. מידה גבוהה של מוניטין ועל התחרות בלתי הוגנת ;

ג. דמיון מטעה בין הסימנים.

לעניין טענת המתנגדת בדבר חוסר תוס הלב בבחירת הסימן על ידי המבקשת, לא מצאתי לה בסיס ממשי. מעבר לאמירה כללית בעניינה, לא הצביעה המתנגדת בכתב טענותיה או בחומר שהוגש מטעמה על נתונים קונקרטיים שיש בהם כדי לתמוך בטענה כאמור. מנגד, הסימן שבחרה המבקשת למותג בגדי התינוקות הספרדי מתאים באופן טבעי לאופיו של המותג, וסביר כי נבחר בתוס לב, בהיעדר אינדיקציה לסתור. לפיכך, אין בידי לקבוע כי בחירת הסימן נעשתה בחוסר

תוס לב.

לאש הוכחת עילת התחרות הבלתי הוגנת לפי סעיף 6(11) לפקודה, על הטוען להוכיח שסימנו רכש מוניטין משמעותי [ראו, למשל התנגדות לרישום סימן מסחר 290112 (מעוצב) אורן בן משה נ' יובל ענבר, (נבו 28.11.2019)]. לאש הוכחת רכישת המוניטין, הגישה המתנגדת תצהיר מטעמה, במסגרתו פורטו, בין היתר, היקף פעילות החברה, מגוון המבגדים המשווקים על ידה, נתונים בנוגע לסקר שביעות רצון, וכן נתוני חשיפה ופעילות שיווקית. עם זאת, אלה לא גובו בראיות או אסמכתאות, והמתנגדת כלל לא התייצבה לדיון, ולכן לא ניתנה למבקשת אפשרות לחקור את מר כנען בחקירה נגדית. משכך, קשה קושי להסתמך על האמור בתצהיר לצורך קביעה בדבר צבירת מוניטין. למעלה מן הצורך יוער, כייגם אילו היה ניתן להסתמך על התצהיר, ספק אם היה בו די כדי לבסס קיומו של מוניטין, שכן הרף הנדרש להכרה במוניטין עבור סימן מילולי הקשור לטובין גבוה ודורש תשתית עובדתית מבוססת ומשכנעת [ראו ס' 48 להחלטתי בעניין מזור].

לעניין קיום דמיון מטעה בין הסימנים, ראה קביעתי לעיל- לפיה מידת ההדמיון בין הסימנים אינה עולה לכדי הטעיה (פסקאות 36-24 לעיל).

לאור הבחינה שביצעתי לעיל, אני דוחה את הטענה כי רישום הסימן המבוקש יוביל לתחרות בלתי הוגנת לפי סעיף 6(11) לפקודה.

לא הוכח כי הסימנים הרשומים הינם סימני מסחר מוכרים היטב לפי סעיף 14(11) לפקודה.

המתנגדת טוענת, לחלופין, כי סימניה הרשומים הם סימני מסחר מוכרים היטב, ולכן הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום על בסיס סעיף 14(11) לפקודה.

בהחלטה בהתנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 93261, אמחץ נ' 000 א 0080 א וה58 ה 8 א% |אוחפסה א (נבו 3.9.2003), ריכז כב' הפוסק בקניין רוחני (כתוארו אז), ישראל אקסלרד, את מבחני העזר לקביעת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב. המבחנים הללו, אשר יושמו בעשרות פסקי דין מאז, רלוונטיים גם לענייננו. המבחנים כוללים: מידת ההכרה של

הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק ; היקף ומשך הפרסוס; רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן, הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק; הערך

המסחרי המיוחס לסימן; והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

5. משלא התייצבה המתנגדת לדיון, אין די בתצהיר שהגישה לצורך ביסוס מעמדם של הסימנים כסימני מסחר מוכרים היטב. כמו כן, לא הוגשו ראיות חיצונית שיכולות היו לתמוך בטענות אלה או באמור בתצהיר. למעלה מן הצורך יצוין, כי גם אילו ניתן היה להידרש לראיות אלה, קשה ספק אם הן, כשלעצמן, היו עומדות ברף ההוכחה הגבוה הנדרש להכרה בסימן מסחר כסימן מוכר היטב.

סוף דבר

6. נוכח האמור, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישום הסימן המבוקש מספר 374731. לאור התוצאה אליה הגעתי ובשקילת אי התייצבותה של המתנגדת לדיון, המתנגדת תישא בהוצאות מבקשת הרישוס בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 6,000 ₪ כולל מע"מ, אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית. החלטה זו תיכנס לתוקף תוך 30 ימים ממועד הגשת ההחלטה.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | ח' ניסן תשפ"ו

6 מר> 2026