סימן מסחר 378790

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר (בקשה למחיקת חלקים מסיכומי המבקשת)

המתנגדת י דאנא קרש

על ידי רייף את רייף, עו"ד

המבקשת: מלכה סיטון

על ידי א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', עו"ד

החלטה

לפניי בקשתה של הגברת דאנא קרש (להלן: המתנגדת) למחוק חלקיס מסיכומי הגברת מלכה סיטון (להלן: המבקשת).

ביוס 30.6.2025 הגישה המתנגדת את כתב טענותיה בהתנגדות לרישום סימן המסחר מספר 0 (להלן: הסימן המבוקש). עילת ההתנגדות היא שהסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר מספר 367737, הרשום על שס המתנגדת (להלן: הסימן הרשום), ולפיכך אינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה).

ביוס 30.9.2026 הגישה המבקשת את כתב טענותיה, ובו טענה כי אין דימיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. לטענתה, מדובר בשני סימנים מעוצבים הכוללים את המילה החוותט.1, שלה היקף הגנה מצומצם בשל היותה מונח מקובל ונפוץ במסחר (בהקשר להיקף השימוש במילה ח1ותט.1 צרפה המבקשת פלט ממשרד סימני המסחר ב-0ץ).

המתנגדת הגישה את ראיותיה ביוס 14.12.2025 שכללו את תצהיר הגברת דאנא קרש על נספחיו. ביוס 15.2.2026 הגישה המבקשת את ראיותיה שכללו את תצהיר הגברת מלכה סיטון (להלן: תצהיר סיטון). ביוס 15.3.2026 הודיעו הצדדים על הסדר דיוני שלפיו יוגשו סיכומיהם על יסוד החומרים המצויים בתיק, ללא צורך בחקירת המצהירים.

המתנגדת הגישה את סיכומיה ביוס 26.3.2026 וסיכומי המבקשת הוגשו ביוס 14.4.2026. במסגרת סיכומיה טענה המבקשת כי חלק מראיות המתנגדת הוגשו בניגוד לדין בשפה האנגלית ובאיחור, ומשכך אין לייחס להן משקל. בנוסף חזרה המבקשת על טענותיה המשפטיות שלפיהן אין דימיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. עוד טענה המבקשת כי המילה "הח ווח 1" משמשת עוסקים רבים בתחום, ועל כן יש להעניק לה היקף הגנה מצומצם. לתמיכה בטענה זו צירפה לסיכומיה פלט מאתר רשות הפטנטים בישראל ופלט מאתר (נספת 1) שמהס, לטענתה, ניתן ללמוד על היקף השימוש במילה "חווח .1" ובהטיותיה השונות.

המתנגדת הגישה את סיכומיה בתשובה ביוס 23.4.2026. בפרק ב' לסיכומיה עתרה המתנגדת למחיקת נספת 1 שצורף לסיכומי המבקשת, בטענה כי לא צורף לתצהיר ראיות המבקשת. כמו כן הוסיפה המתנגדת כי יש למחוק את סעיף 7.9 לסיכומי המבקשת, שבו צוטטה תשובת המתנגדת לדוח הבחינה בבקשה לרישום הסימן הרשום. לשיטתה של המתנגדת מדובר במסמכים ובטענות שמטרתו הוכחת ממצאי שם עובדתיים, אשר היה על המבקשת להגיש

בתצהיר במסגרת ראיותיה ולא לראשונה במסגרת סיכומיה.

ביוס 29.4.2026 הגישה המבקשת בקשה להתיר לה להגיש תשובה קצרה לסיכומי המתנגדת בתשובה. עם זאת, מאחר שסיכומי המתנגדת בתשובה כללו למעשה בקשה למחיקת חלקים מסיכומי המבקשת, התרתי למבקשת, בהחלטתי מיוס 4.5.2026, להשיב לבקשת המחיקה למתנגדת להגיב לתשובה זו.

בתשובתה מיוס 13.5.2026 טענה המבקשת כי סיכומיה אינם כוללים מסמכים חדשים. לטענתה בתצהיר סיטון נאמר במפורש כי "המבקשת חוזרת על הטענות שפורטו בתשובתה להתנגדות מיוס 30.9.2025 שבה גם הוגשו עיקר ראיותיה...". לשיטתה, הצהרה זו מאמצת את ההטענות והמסמכים שצורפו לתשובה להתנגדות ומהווה להס עיגון ראייתי פורמלי. עוד טענה המבקשת כי הבקשה למחיקת חלקים מסיכומיה אינה עולה בקנה אחד עם ההסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים, שלפיו "כב' הרשם ידון בבקשה ובהתנגדות על יסוד הראיות שהוגשו והטענות המשפטיות של הצדדים...". המבקשת מוסיפה כי נספח 1 שצורף לסיכומיה, הכולל

פלט ממשרד סימני המסחר בישראל וממשרד סימני המסחר של (150) מבוסס על נתוניס המצויים בידיעתו השיפוטית של הרשם, ולפיכך רשאי הרשם להוציא להס גס ללא צורך בהגשתם כראיה. לסיכומיה מוסיפה המבקשת כי הליכים המתנהלים בפני רשם סימני המסחר מאופיינים בגמישות דיונית, וכי בנסיבות העניין יש ליתן משקל לעיקרון ההס במקרה דנן.

ביוס 18.5.2026 הגישה המתנגדת את תגובתה לתשובת המבקשת. בתגובתה טענה כי אין בסיס לטענת המבקשת שלפיה די בהצהרת המצהירה כי היא חוזרת על טענותיה וראיותיה הקודמות כדי לכלול אותן במסגרת התשתית הראייתית שבתיק. עוד טענה המתנגדת כי המסמכים

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

שצורפו כנספח 1 לסיכומי המבקשת אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ומוסיפה כי בקשתה למחיקת הראיות אינה מנוגדת להסדר הדיוני.

דיון והכרעה

סדרי הדין בהליכי התנגדות לרישום סימן מסחר נקבעו בתקנות 45-35 לתקנות סימני מסחר, (להלן: התקנות). לפי תקנה 39 לתקנות המבקש חייב לחזק את בקשתו בראיות בצורת תצהירים. כלומר המבקש אשר כידוע עליו מוטל נטל השכנוע [ראו עש"א (מחוזי ת"א) 52895- נ' 50660 (נבו 16.7.2019)] אינו יכול להסתפק בטענות או מסמכים שצורפו להודעה שכנגד ההתנגדות אלא עליו לבסס את טענותיו בראיות כלומר בתצהיר. לפיכך, כדי שמסמך יהיה חלק מן התשתית הראייתית של המבקש, עליו להיות

מצורף לתצהיר מטעמו ולכלול התייחסות מתאימה של המצהיר. מכאן שאין בסיס לטענת המבקשת שלפיה מסמכים שצורפו לכתב טענותיה, אך לא הוגשו במסגרת ראיותיה, הם חלק מחומר הראיות שבתיק.

תקנות 40-38 לתקנות עוסקות בסדר הבאת ראיות הצד בהתנגדות, תקנה 41 לתקנות קובעת כי ככלל לאחר הגשת ראיות כל צד לא יניח ראיה נוספת. לאחר גמר הראיה כלשון תקנה 44 לתקנות, תתברר ההתנגדות לפני הרשם (שלב שעליו ויתרו הצדדים בהסכם הדיוני). לפי תקנה 44ד לתקנות, לאחר סיוס הבאת הראיות יסכמו הצדדים טענותיהם. מלשון התקנות ברור כי שלב הסיכומים מיועד להצגת טיעונים משפטיים ועובדתיים המבוססים על

הראיות שכבר הוגשו, ואינו נועד להגשת ראיות. לכן, ככלל, כל ראיה שצורפה לסיכומי המבקשת דינה מחיקה בין אם ראיה זו הייתה כחלק מהראיות או לאו.

אשר נספח 1, שמחיקתו מבוקשת, בין אם ייותר בתיק ובין אם יימחק ממנו, איו בכך כדי להשפיע על ההכרעה בשאלה העומדת בבסיס הליך וּה. המחלוקת המרכזית בין הצדדים עניינה בשאלת קיומו של דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לבין הסימן הרשום, והכרעה זו נגזרת בראש ובראשונה מבחינת הסימנים עצמם, כפי שהס מופיעים שם במרשם וכפי שיוצגו בטבלה שלהלן:

הסימן המבוקש מספר 378790 הסימן הרשום מספר 307737

ההווטוטן

.3

4

.5

.6

מדובר בשני סימנים מעוצבים, שהרכיב המילולי המשותף להם הוא המילה "חווחו 1". אחת מטענותיה המרכזיות של המבקשת היא כי מדובר במילה המצויה בשימושם של בעלי סימניס רבים, ולפיכך אין להקנות למתנגדת בלעדיות בה. לשם ביסוס טענה זו צירפה המבקשת את נספח 1 לסיכומיה. ואולם כדי להכריע בטענה זו אני וקוקה לראיות שהוגשו בנספח 1. המידע בדבר קיומם של סימני מסחר רשומים בארץ ובעולם הכוללים את המילה "אחווחט 1" או הטיות שונות שלה עמד בפני בוחני מחלקת סימני המסחר בעת בחינת הסימן המבוקש והסימן הרשום (לפי תקנה 22א לתקנות), והוא מצוי לפניי במסגרת סמכותי להכריע בהליכים מסוג זה.

יפים לענייננו דבריה של כבוד השופטת ברלינר בסעיף 33 לפסק דינה בעניין ע"א 941/05 אגודת

הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, סא(3) 350 (2006);

"משום שמדובר במקווות הפתוחים לעיונו של כל אדם, הממצאים הנקבעים על בסיס האמור בהם הם "בגדר עובדות הניתנות לבירור ולקביעה מדויקת על ידי היזקקות מהירה ונוחה אל מקורות אשר אינם שנויים במחלוקת" (א' הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית - אימתי וכיצד, עיוני משפט ד(1), תשל"ה -1974, 5, 6), כיוון שכך- רשאי היה הרשם לפנות באופן עצמאי לכל אותם מקורות, ולגבש את מסקנתו כאילו הכתוב בהם הן עובדות שהוכחו בפניו. "

המבקשת מפנה בסיכומיה לנספח 2 לכתב טענותיה, שכותרתו "תיעוד ממצאי החיפוש הרלוונטיים ביחס למבקשת" וכן לנספח 3 שכותרתו "השקעות בפרסום". מדובר בנתונים עובדתיים אשר היה על המבקשת לתמוך בתצהיר. חשיבותם של נתונים אלה להכרעה בשאלה המשפטית זניחה, ובנסיבות אלה איני רואה הצדקה לחרוג מסדרי הדין ולהתיר את צירוף לראיות המבקשת, ומכאן שסעיפים 13-11 לסיכומי המבקשת ימחקו.

אני סבורה שיש למחוק גם את סעיף 7.9 לסיכומי המבקשת. בסעיף ג' צוטטה תשובת המתנגדת לדוח הבחינה שנערך ביחס לסימנה הרשום. על בסיס אותה תשובה מסיקה המבקשת כי המתנגדת הודתה בכך שהרכיב הדומיננטי בסימן שלה הוא הרכיב העיצובי וכי עצם קיומה של המילה "חוחז 1" בשני הסימנים אינו יוצר חשש להטעיה. ואולם, טענות מסוג זה מקומן להתברר במסגרת כתב הטענות והראיות, ולא לראשונה במסגרת הסיכומים. עוד יוער, למעלה מן הצורך, כי המידע הנוגע להליך הבחינה של הסימן הרשום מצוי ממילא לפניי במסגרת מכלול החומר הרלוונטי, ואינו מצדיק הישענות על הפניה זו בסיכומיה המבקשת. לפיכך, סעיף 7.9 לסיכומי המבקשת יימחק.

7. לסיכום הבקשה למחיקת חלקים מסיכומי המבקשת מתקבלת. נספח 1 יימחק מסיכומי המבקשת, וכן יימחקו סעיפים 7.9, 13-11 לסיכומיה. המבקשת תגיש בתוך שבועיים סיכומים נוספים מתוקן של סיכומיה, בהתאם להחלטה זו ובשינויים המחויבים. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו בסך 500 ₪, אשר ישולמו בתוך חודש מי מאת החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס ט"ו סיון תשפ"ו 1 מאי 2026