סימן מסחר 382723

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות לרישום סימני מסחר 8 ,382723

המבקשת: מור בריאות בע"מ על ידי רוברט פישמן ושות', עורכי דין

1. לפניי בקשתה של מור בריאות בע"מ (להלןו: המבקשת) לרישום סימן מסחר מילולי מספר 3 "אבוקדו בשל מוכן לאכילה" (להלן: הסימן המילולי) וסימן מסחר מעוצב בצבעי שחור-לבן מספר 386628 (להלן: הסימן המעוצב), הנראה כך:

אבוקדו בשל מוכן לאכילה

2. הסימן המילולי התבקש ביוס 9.4.2025, והסימן המעוצב התבקש ביוס 1.9.2025. הסימנים שני הוגשו לרישום על שמה של המבקשת עבור טובין בסוג 31: "פירות וירקות טריים; הנכללים כולל בסוג 31". לשתי הבקשות לרישום הסימנים צורפו בקשות לבחינה על אתר, ואליהן צורפו תצהירים תומכים של מר אורי קפלן, מנכ"ל המבקשת מימים 7.4.2025 ו- 5, בהתאמה.

3 במסגרת בחינת הבקשות במחלקת סימני מסחר הועלו ליקויים ביחס לרישום הסימנים דנן. בוחנות המחלקה קבעו כי הסימנים אינם כשירים לרישום לפי סעיף 10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה) וכן כי אינם בעלי אופי מבחין לפי סעיף 8א) לפקודה. עוד נקבע כי הסימנים תיאוריים, על גבול הגנריות בציר התיאוריות, וכי אינם יכולים לרכוש משמעות שנייה.

4 בתמצית, הבוחנות נימקו כי מדובר בסימנים המורכבים מצירוף מיליס תיאורי, ונעדרים ייחודיות כלשהי שתאפשר להבחין בינם לבין סימנים אחרים בתחום. עוד נימקו הבוחנות כי הסימנים נוגעים באופן ישיר למהות הסחורה ולאיכותה, ואינם דורשים צעד מחשבתי כלשהו

מצד הצרכן כדי לקשר בינם לבין הסחורה אותה הם מיועדים לסמן, שהיא אבוקדו בשל מוכן לאכילה. במכתב הליקויים מיוס 10.4.2025 שנשלח במסגרת בחינתו של הסימן המילולי, הדגימו הבוחנות תוצאות חיפוש רבות במרשתות הכוללות את צירוף המיליס המבוקש. ביחס לסימן המעוצב נקבע כי אין בעיצובו כל ייחודיות ואינו מפחית מתיאוריות הסימן.

לתמיכה בטענותיה צירפה המבקשת למכתבה בהליך הבחינה ראיות. למכתבה מיוס 5 שהוגש בבחינת הסימן המילולי צירפה המבקשת תצהיר נוסף של מנכ"ל המבקשת, מר אורי קפלן (מיוס 9.7.2025), על נספחיו. למכתב התשובה שהגישה המבקשת בהליך הבחינה של הסימן המעוצב צירפה תצהיר מיוס 28.9.2025 על נספחיו. הנספח האחרון בשני התצהירים היה חוות דעת מומחה של פרופ' יצחק כץ מיוס 8.7.2025 וכן סקר צרכני שנערך ביחס לסימנים. אל כל אלה אתייחס בהרחבה להלן (להלן: חוו"ד כץ, הסקר, בהתאמה).

בסקר שצירפה המבקשת במהלך הבחינה ובראיות הנוספות שהגישה לא היה כדי להתגבר על הליקויים, ועל כן נדחו הבקשות לרישום. עוד ציינה המחלקה הבוחנת, כי בהסתמך על הראיות שהוגשו, עולה כי המבקשת עושה שימוש בצורה מעוצבת של הסימנים שהתבקשו, ולעיתים אף מלווה ברכיבים נוספים מזהי מקור, ולא בצורה המילולית או בצורה המעוצבת של הסימנים כפי שהתבקשו לרישום.

עקב כך עתרה המבקשת להשמיע טענותיה לפניי, וכך עשתה בדיון שנערך ביוס 27.10.2025.

תמצית טענות המבקשת וראיותיה

המבקשת העלתה טענות הן ביחס לאופיו המבחין המולד של הסימן והן ביחס לאופיו המבחין הנרכש.

לטענת המבקשת, הרכיב המילולי בסימן אינו צירוף המקובל במסחר לתיאור המוצרים, אלא הצירוף המקובל הוא "אבוקדו רך הניתן לצריכה מיידית". לטענתה, צירוף המילים בסימן אינו נוגע במישרין למהות הטובין. לטענתה, הסקר שערך פרופ' כץ תומך במסקנה שהסימן המבוקש רכש אופי מבחין וכי הוא מזוהה עם המבקשת.

המבקשת טענה כי בשנת 2018 החלה לשווק מוצר חדש ("אבוקדו רך הניתן לצריכה מיידית") תחת הסימן המילולי המבוקש. המוצר משווק, לטענתה, בהיקפים גדלים הן לסיטונאות והן לרשתות השיווק הגדולות, והושקעו בפיתוחו, בייצורו ובשיווקו סכומי כסף גדולים. כן טענה המבקשת כי היא משתמשת בסימן המבוקש הן על גבי מערוצי המוצרים, והן בפרסומים כגון כתבות יח"צ, קמפיינים, שילוט ומדיה חברתית וכי רכשה מוניטין רב עקב כך. כמות החשיפות לפרסומים במדיות השונות עד סוף 2024 הייתה, לטענת המבקשת, כ-20 מיליון חשיפות.

כמו כן טענה המבקשת כי המוצרים והמארזים הנושאים את הסימן המבוקש נמכרו בעשרות מיליוני יחידות ובהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. לטענתה, סכומי ההוצאות הקשורים למארזים עולה על 10 מיליון ₪ וסכומי ההשקעה בפרסום עולה על 800 אלף ₪.

הנספחים שצורפו לתצהיר מר קפלן כללו תמונות של מארזים הנושאים את הסימן המבוקש (נספח א') ; מצגת מיתוג, פרסום ומדיה של המארזים והמוצרים הנושאים את הסימן המבוקש (נספח ב') ואסמכתאות מהליך עיצוב המארזים הנושאים את הסימן המבוקש (נספח ג').

עיקר טענות אלה הועלו גם ביחס לסימן המעוצב, וכן הוצגו ביחס אליו ראיות דומות. המבקשת הצביעה על דוגמאות מהליך המיתוג של הסימן והמוצר בניסיון ללמד על הייחודיות שהמבקשת טוענת שקיימת בו.

משקבעה מחלקת סימני מסחר כי הסימנים המבוקשים הם תיאוריים ואף גנריים, הנטל שהוטל על כתפי המבקשת להוכחת אופי מבחין בסימנים הוא כבד [השוו: ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע"מ ,סא(3) 350 (2006), פסקה 21 (להלן: עניין אגודת הכורמים); בקשה לרישום סימן מסחר 317051 "ם א | ₪06 עם א" 6 | ,81056100665 6ח1'ז6סווו ₪ (נבו, 16.3.2021) (להלן: עניין ניורוקרין)]. על אף שהמחלקה קבעה כי הראיות שהגישה המבקשת בהליך הבחינה אינן עומדות בנטל להראות כי הסימנים לרישום, ולמרות שניתנה למבקשת הזדמנות להגיש ראיות משלימות, המבקשת בחרה שלא לעשות כן.

הסימנים המבוקשים נעדרים אופי מבחין מולד התנאי הבסיסי לרישומו של סימן מסחר, שנקבע בסעיף 8 לפקודה, הוא היותו בעל אופי מבחין:

"8. (א) אין סימן כשיר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום".

6. תנאי זה נועד לשרת מטרה כפולה: לאפשר לבעלי הסימן להבדיל בין הסחורה שלו לאו של יצרנים אחרים וכן לאפשר לציבור הצרכנים לזהות את מקור הטובין הנושא60), סוג של דגני בוקר. בדיון על פקיעת ההגנה על צורתם של הביסקוויטים, נדונה גם ההגנה של השס תחתיו שווקו עד כה (68ח/\ 5760060) באופן בלעדי על ידי נביסקו. בית המשפט העליון האמריקאי קבע כי לנביסקו לא יכולה להיות בלעדיות בשימוש בשס המוצר, שכן הוא מונח גנרי וכן מתאר את הטובין עצמס. ואף על אף שההצלחה המסחרית של המוצר יוחסה לנביסקו. בעמוד 5, פסקה 4 לפסק הדין הוסבר כי אין בכוחו של אותו צירוף לרכוש משמעות שנייה:

גס המלומד מק'ארתי מזכיר בספרו את פסק הדין בעניין... שעמד על כך שסימני מסחר גנריים שהשם של הטובין (ההדגשות אינן במקור), אינם יכולים להירשם כסימני מסחר, אף אם נראה לכאורה שרכשו מוניטין בשמס:

שחסיד5 עסו הז סח ,7 הוחה3סחז "3 תס560' זס פחועוסו/5 4" וס סע 6 תו 3 סו 5131005 "31 13001 חיזבּס וסעסח ח63 סז 6 356זו0 6 01 הותוס6 6וז סז 60 35 זז 1301 פווז 5 ז! "6וו0סזטן 3 השעש 1181 5 זהבסח 5 1/3 והז 566003 6 0 3/0307 007100 5 1081 הז 3 3063 3 35 50/0015 5 6 01 שוחבּח (0006116) 260וח0סססיז -ץ!הסוחחחס6 106 ח00ש

הסימניס המבוקשים נמניס על סוג הסימניס אשר לא יהיה נכון להעניק בהס בלעדיות לעוסק אחד [ראו: בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל- בוזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ואח , פ"ד מ"ב (1), 309, 316 (1988)].

המבקשת הגישה ראיות לשס הוכחת אופי מבחין בסימניס המבוקשיס אך לא היה באלה כדי לתמוך בטענותיה. בהקשר חשוב לציין, כי במסגרת הדיון בעל-פה שהתקיים לפניי, הסברתי לבא כח המבקשת כי הסקר שהציגה המבקשת הוא סקר שנועד ללמד על אופיו המבחין שנרכש לכאורה בסימן, אך אין בו כדי להראות שלא מדובר בסימן גנרי. כן הסברתי לבא כח המבקשת, כי אם ייקבע שמדובר בסימן גנרי, הרי שגם תתקבל הטענה שהסקר שצורף מלמד על אופי מבחין נרכש, לא יהיה בכך כדי לסייע למבקשת, שכן סימנים גנריים אינם ניתנים לרישום אף אם רכשו אופי מבחין.

משכך, הצעתי למבקשת להגיש ראיות משלימות בדמות סקר שנועד לבחון האס הציבור תופס את הסימן כמונח גנרי או כסימן מסחרי, תוך הסבר על ההבדל במתודולוגיה בעריכת סקר מסוג זה לעומת סקר שנועד לבחון אופי מבחין נרכש. דא עקא, המבקשת בחרה שלא לבצע סקר שנועד לבחון את שאלת הגנריות בסימן.

ככלל, סקר צרכנים מהווה כלי ראייתי שכיח בדיני סימני המסחר, ויש אף המתייחס אל סקר הצרכנים כאל "מלכת הראיות" של דיני סימני המסחר. ואת, בשל העובדה שסקרי אלה מאפשרים לעמוד באופן על התפיסה האובייקטיבית של הציבור כלפי סימן מסחרי פלוני, וזאת במובחן מטענות בעלמא.

מטרתה של הגשת ראיות בצורת סקר צרכנים יכולה להיות כתמיכה במגוון טענות. כך, סקר צרכנים יכול לבחון חשש להטעיה, רכישת מוניטין או אופי מבחין בקרב הצרכנים הרלוונטיים, האס סימן פלוני הוא "סימן מוכר היטב", האס סימן פלוני נתפס בקרב צרכנים כסימן בעל משמעות גאוגרפית, האס הוא סימן מטעה, האס מדובר כלל בסימן מסחר, או שמא במונח גנרי או סיסמה מסחרית, ועוד.

משכך, ישנה חשיבות רבה במיוחד לסוג הסקר ולעריכתו כראוי בכדי לקבוע את משקלו כראיה בתיק. בהתאם לכך, הסתמכות על סקר צרכנים דורשת בחינה מעמיקה של שיטת המחקר (המתודולוגיה) בה נערך סקר הצרכנים, של קהל המשתתפים בסקר, של ניסוח השאלות בסקר, וכיוצא בזאת. ואכן, כבר נקבע כי לשס קביעת קיומו של אופי מבחיןו או חשש להטעיה צריכה להילקח במשנה זהירות ובבחינת הסקר בדקדוק ובמתן משקל מתאים לתוצאותיו בהתאם

לכלל נסיבות המקרה [ראו, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 279759 "זסַתַספתַג1[)" נר הלילה בע"מ (נבו, 28.05.2019)].

בכל הקשור לשאלת הגנריות של סימן פלוני, בארה"ב מקובל לערוך סקר המכונה "סקר טפלון" על מנת להעריך האס מונח מסוים הוא מונח גנרי. על אף שהמתודולוגיה בסקר זה אינה היחידה המקובלת לבחינת גנריות, היא מתודולוגיה שהוכרה בעבר כמקובלת על ידי בתי משפט רבים בארה"ב. הסקר מורכב משלושה חלקים:

(1) למשיבים מוסברת הכוונה בשימוש במושגים כמו "מקובל או גנרי" ובמונח "מותג" וניתנות דוגמאות לכל מושג כזה.

(2) בשלב הבא מוודאים כי המשיבים מבינים את הדוגמאות השונות, על ידי כך שמבקשים מהם לסווג מספר מוצרים כשמות גנריים או כשמות מותגים (כדי לוודא שהם אכן הבינו את ההבדל בין השניים), לדוגמה: "מקרר" לעומת "אמקור" או "מכונית" לעומת "מרצדס".

(3) במבחן העיקרי, מבקשים מהמשיבים לסווג מספר סימני מסחר ושמות גנריים, ובתוכם את הסימן מושא הסקר, ובוחנים כיצד סיווגו המשיבים את הסימן שבמחלוקת.

לצד סקר טפלון, קיימת מתודולוגיה מוכרת נוספת בפסיקה הזרה, המכונה "סקר תרמוס". מקור מתודולוגיה זו הוא בפס"ד ע 30:1-6 (1963) 20. [321], 6-ה 16 כ ,60 זסס 60| ,65 ופטחו הוססגּ| ה שעסק בשאלה האס השם "תרמוס" אשר היה בשימוש התובעת, הפך לשסם גנרי לתיאור בקבוק בסגירת ואקום בארה"ב. במתודולוגיה זו, המשיבים לסקר נשאליחר או מזוהה דווקא עם המבקשת, אלא כי המשיבים מכירים את המוצר. לכן, אין בתשובות כדי להעיד על רכישת אופי מבחין, ובוודאי לא כזה המשויך לסימן המבוקשים, או למבקשת.

בשאלה השלישית בסקר הוצגו לנסקרים תמונות של שלושה סוגי מארזים של אבוקדו כפי שנמכר לצרכן בנקודת המכירה והאם הנסקרים אם מכירים את המוצרים (הנסקרים יכולים היו להשיב בחיוב או בשלילה לגבי יותר מתשובה אחת). 40% מהנסקרים השיבו כי אף אחד מכיריס אף אחד מהמוצרים שהוצגו. מתוך 60% מהנסקרים שהשיבו בחיוב, 51% השיבו כי מכירים את המארז מתוצרתה של המבקשת, שעליו מופיע הסימן המעוצב, הצבעוני, ובעל אלמנטים נוספים כפי שהוצג לעיל בתמונה שבסעיף 55 (נספח א' לתצהיר קפלן). כלומר, השאלה מתייחסת לתמונה של אריזת מוצר ולא לסימן המסחר עצמו. יתר על כן, שתי תמונות המוצרים האחרים כללו את צירוף המילים "אבוקדו בשל" בתצורות שונות. המארז הראשון: "אבוקדו האס בשל" כשלצידן דמות דחליל ומעליהן שס היצרן: "גליל" בצורה מעוצבת. בתמונה השנייה הוצגו שני מארזים שעליהם הופיעו הצירוף: "60 068 /" מוכן לאכילה, ועל השני "55 3 אבוקדו מוכן לאכילה". על שני המארזים גם שם היצרן "גרנות". שאלה זו דווקא מחזקת את המסקנה כי יש בצירוף המילים "אבוקדו בשל מוכן לאכילה" מן הגנריות, והוא מקובל במסחר כדי לתאר את סוג המוצר הרלוונטי.

באופן דומה, גם שאלה 4 לסקר התייחסה למוצר (ולא לסימן המבוקשים) וגם בה הוצגו תמונות המארזים שהוצגו בשאלה 3: "מבין המוצרים הבאים, מהו המוצר המוכר לך ביותר מקניותיך ברשתות השיווק, בין אם רכשת או לא רכשת אותו? ". 50% מהמשיבים (שהיו 67% מאלה שהשיבו בחיוב כי מכירים כלל את המוצרים) השיבו כי מכירים את המוצר מתוצרתה של המבקשת- כאמור, תמונת מארז שלם, הכולל את כל האלמנטים שפורטו לעיל, כפי שהופיע בתמונה בסעיף 55 לעיל.

התשובות לשאלות 4-3 מלמדות כי ייתכן שקיים אופי מבחין נרכש המיוחס למארז המוצר של המבקשת, הכולל את כל האלמנטים העיצוביים שהוצגו בו וכן את שס מקור הטובין. ואולם, לא ניתן ללמוד מתשובות אלה על קיומו של אופי מבחין בצירוף המילים שבסימן המבוקשים.

שאלות 5 ו- 7 לסקר מתייחסות גם הן ל"מארז" ול"מוצר" ועל כן התשובות להן לא הוסיפו לטעמי לענייננו. שאלה 6 הייתה שאלה כללית: "האם את/ה נוהג/ת בדרך כלל לרכוש ירקות ופירות לביתץ? " ואין בה כדי לתרום למסקנה כלשהי לגבי הסימן המבוקשים. ייתכן שיש בה כדי ללמד שהצרכן הרלוונטי הוא צרכן כללי. שאלות 10-8 לסקר היו שאלות כלליות לגבי נתוני הנסקרים. למעלה מן הצורך יצוין, כי בניגוד למקובל בסקריס מסוג וּה, הסקר שהוגש לא כלל שאלות ביקורת שביחס אליהן ניתן להבין בצורה טובה יותר את המשמעות של תשובות המשתתפים בסקר, וניתן היה לוודא שאכן הבינו כהלכה את שאלות הסקר.

בהתאם לכל האמור לעיל, איני סבור כי הסקר הראה שהסימן המבוקשים עם גנריים. אף אם לא היה מדובר בסימן גנריים, אלא בסימן תיאוריים "בלבד", אני סבור כי עיון מעמיק

בתוצאות הסקר מלמד כי הוא אינו עומד ברף הראייתי הנדרש כדי להראות שהסימן אינו רכש די אופי מבחין המאפשר את רישומו על אף היותו סימן תיאוריים.

המשך השתלשלות העניינים בהליך

8. במהלך הדיון מיוס 27.10.2025 עמדתי על הקשיים בקבלת הסימנים המבוקשים לרישום וכן על הקשיים בסקר שהוגש על ידי המבקשת. לצד האפשרות שניתנה למבקשת להשלמת ראיות, ניתנה לה ההזדמנות לתקן את בקשותיה לרישום הסימן, בין היתר, על ידי הוספת צבע, או למשל בהוספת שס המבקשת לסימנים המבוקשים. בהחלטתי בדיון ציינתי כי המבקשת יכולה להגיש גרסה מעוצבת באופן ייחודי יותר, וקבלת סימן שכזה תישקל.

9. ביוס 28.12.2025 הודיעה המבקשת כי אינה מתכוונת להגיש סקר נוסף. בהמשך להחלטתי מיוס 30.12.2025 בה ניתנה למבקשת אפשרות נוספת לעדכן אם ברצונה לערוך תיקונים בבקשה לרישום הסימן המעוצב הגישה המבקשת הודעה נוספת (מיוס 11.1.2026) בה ביקשה לתקן את שתי הבקשות לרישום הסימנים באופן הבא:

הסימן המילולי 382723 הסימן המעוצב 380028 הסימן אבוקדו בשל מוכן לאכילה המבוקש אבו ה דו המקורי בשל מוכן לאכילה הבקשה לתקן אבוקדו

בשנ

מוכן לאכילה

0. למעשה מדובר בשתי גרסאות הדומות לסימן המעוצב, אחת בצבעי ירוק (להלן: הסימן הירוק), והשנייה בכיתוב לבן על רקע אפור (להלן: הסימן האפור).

1. לא היה בתיקונים שהציעה המבקשת כדי לשנות ממסקנותיי ואיני סבור כי הסימנים המבוקשים בגרסתו המתוקנת כשירים לרישום.

2. התיקון שהוצע לסימן המילולי, הסימן האפור, למעשה דומה עד מאוד לסימן המעוצב כפי שהוגש במקור, כאשר ההבדל ביניהם מתמצה בכך שהכיתוב מופיע בצבע בהיר על גבי רקע

כהה, וכאמור, בהתאם לסעיף 9 לפקודה, אינו מוגבל לצבעים ספציפיים. על כן כל האמור לעיל לגבי הסימן המעוצב יפה לסוגיה צו- מדובר בעיצוב מינימלי שאין בו כדי להקנות כל ייחודיות לסימן (ראו הנחיות הבחינה, סעיף 15.2.6.2).

באשר לתיקון המוצע לסימן המעוצב, הסימן הירוק, גם כאן מהות התיקון היא הוספת הצבע הירוק כרקע וכן צביעת חלק מן הכיתוב בגוון ירוק אחר. לטעמי, עיצוב הסימן דנן בגווני צבע ירוק, שהוא צבעו של המוצר הנמכר תחת סימן המסחר (אבוקדו), אינו מקנה לו ייחודיות. זאת, כיוון שמדובר בצבע המתבקש לסוג הסחורה ואין בו כדי להוסיף לבידולו בעיני הצרכן או כדי להקנות לו ייחודיות ספציפית.

אכן, אפשר שהוספת הצבע מעבירה את הסימן המתוקן מעולם הסימנים הגנריים לעולם הסימנים התיאוריים, אף על פי כן, גם בתיקון ואין כדי להתגבר על התיאוריות שבסימן המעוצב ולהקנות לו אופי מבחין. להיבט זה התייחס כבוד השופט גרינברגר בפסק דין ת"א (י- ס) 43140-05-14 סער אשל נ' שותפות רשומה "גולדה" (נבו 12.9.2024) פסקה 31 כך:

"...ככל שהסימן מודכב לא רק מעצם המילה אלא אךף מהעיצוב המעניק לו "אופי המבחין" בינו לבין אחדים, באופן שלקוחות יזהו את סימן המסחר עם בעליו, או אז יזכה הסימן להגנה על אף שמרכיבו המדכזי הינו מילה שגרתית... ".

מכל מקום, גם אם הסימן הצבעוני המתוקן הוא סימן תיאורי, הרי שעל מנת לאשר את רישומו היה על המבקשת להוכיח שרכשה אופי מבחין ביחס לשימוש בו. דא עקרו, שכפי שפורט לעיל, הסקר שהגישה המבקשת אינו מבסס שהמבקשת רכשה אופי מבחין אף בסימן המעוצב הצבעוני, ובוודאי לא במידה הנדרשת יש לשים לב למאפייני הסימן ולעיצובו.

גם בדיון הוצע למבקשת לתקן את הבקשה לרישום הסימן על ידי הגבלה באמצעות צבע (פרוטוקול הדיון, עמוד 24) באופן שעשוי להפוך אותו לכשיר לרישום. עם זאת, הוספת הצבע הירוק דווקא, שקשור בטבורו לטובין אותו מסמן, אינו שרירותי ואינו נושא אופי עיצובי כלשהו שיתרוס לאופיו המבחין של הסימן המבוקש. אדרבה, מדובר בצבע שאך מתבקש לעשות בו שימוש ביחס לסימן. משכך, בענייננו, עם הוספת הצבע לעיצוב אינה ממלטת את הסימן המעוצב הצבעוני מעולם הסימנים התיאוריים.

ואכן, בפסיקה כבר נקבע כי ישנה רתיעה להעניק בלעדיות לשימוש בצבע שברגיל משמש לציון תכונות מסוימות (ראו ת.א. (ת"א) 1242/08 דקסון בע"מ נ' אגיס סוכנויות מסחריות (1989) בע "מ (פורסם בנבו, 3.6.2012), סעיף 23 וכן בקשה לרישום סימני מסחר 271714, 271715 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (נבו, 25.3.2019). גם הנחיות הבחינה (סעיף 4) מדגימות מקריס רביס בהס הצבע שבסימן לא ייתפס כמזהה מקור אלא

פונקציונלי, ועל כן הסימן בו נעשה שימוש בצבע זה יהיה חסר אופי מבחין. לטעמי, שימוש בצבע הירוק לסימון אבוקדו הוא שימוש פונקציונלי שכן אהו בבעו של הפרי, וזהו בבע שמקובל לעשות בו שימוש בתחוס על מנת לסמן "טריות", ואין בו כדי להעניק לסימן הירוק (המבוקש) אופי מבחין.

סוף דבר

8 . בשולי הדברים, אציין כי בבעלות המבקשת בקשה נוספת לרישום סימן מסחור (מעוצב) שמספרו ו [ [ ו 4 "פרי בשל" הנראה כך:

9. בשל עיצובו הייחודי של הסימן, קיבלה המחלקה את הבקשה והוא נרשם בפנקס. דרכה של המבקשת להגיש בקשות נוספות כשירות לרישום פתוחה.

0. הבקשות לרישום סימני מסחר שמספרן 382723 ו- 386628 נדחות.

מרדכי שורק רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר ניתנה בירושלים ביוס | כ"ז אייר תשפ"ו 4 מאי 2026