סימן מסחר 39885

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לביטול רישום מדגם מס' 39885 (בקשה להארכת מועד להגשת ראיות)

מבקשת הביטול: ג'י.אס. סקססו יבואני אופנה בע"מ ע"י ב"כ משה ש. גולדברג ושות'

בעלת המדגם: ו ו[ ע"י ב"כ מ. פירון ושות'

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ראיות שהוגשה במסגרת בקשה לביטול רישום מדגם מספר 39885 בסוג (2)2 לגבי מכנסיים שניתן ביוס 07 ביולי 2005. מבקשת הביטול היא חברה ישראלית העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק של מוצרי הלבשה. לטענתה, המדגם נעדר חידוש הואיל ופורסם בישראל לפני תאריך הרישום ועל כן יש למחוק את רישומו. ביוס 21 בינואר 2006 הגישה מבקשת הביטול בקשה "להעמדת ההליך למשך ששה חודשים" בנימוק כי המצהיר מטעמה יצא לחו"ל ללא תיאום עימה. ביוס 19 במרץ 2006 הגישה בעלת המדגם את תגובתה לבקשה. להלן עיקר טענותיה: א. מבקשת הביטול הגישה את בקשת הביטול כחלק מטקטיקת ההגנה שלה בתביעה שהגישה נגדה בעלת המדגם. ב בקשת הביטול לא נתמכה בכל ראיה. לא זו אף זו, הבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר, ואת בניגוד להנחיות חוזר רשם מ.נ36. ג. הקפאת הליך סתמי לתקופה כה ממושכת, תפגע שלא לצורך בקניינה של בעלת המדגם כעולה מהנחיות חוזר הרשם מ.נ 32. ד לבקשת מבקשת הביטול לא צורפה אסמכתא המעידה כי אגרת הארכה הנדרשת בהגשת בקשה מסוג זה, שולמה עבור שישה חודשים נוספים.

ביוס 26 במרץ 2006 הגישה מבקשת הביטול בקשה להגיש תשובה קצרה לתגובת בעלת המדגם מיוס 19 במרץ 2006, וקיבלה רשות לעשות כן עוד באותו היוס.

ביוס 23 באפריל 2006 הגישה מבקשת הביטול את תשובתה. להלן עיקר טענותיה:

א. עד להגשת התשובה, רשמה בעלת המדגם כשבעיסם מדגמים נוספים, רובס אינס תקפים, אשר נרשמו כחלק מניסיון 'השתלטות' על שוק הג'ינסיס. גם הגשת התביעה כנגד מבקשת הביטול, היא חלק מניסיון זה.

ב בעת בחינת בקשות המדגמים, נבחנות הבקשות רק מול מדגמים רשומים, ללא בדיקה של המדגם הנמכר בשווקים.

ג. על פי האמור בסעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים ותקנה 59 לתקנות המדגמים, בקשה לביטול מדגם אינה צריכה להיתמך בראיות. כל שהיא צריכה להכיל הוא טענה "שהמדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו". בהתאם לתקנה 61 לתקנות המדגמים, יש להגיש את הראיות בתוך חודש ימים מיוס מסירת ההודעה שכנגד, או בתוך זמן נוסף בהתאם לקביעת הרישום.

ד. הארכה התבקשה כיוון שהמצהיר מטעם מבקשת הביטול יצא לחו"ל ללא תיאום עימה, על כן אין באפשרותה להגיש את ראיותיה נכון לרגע הגשת הבקשה.

ה. אין צורך להגיש את הבקשה בליווי תצהיר כיוון שהנימוק מצוי בידיעת עורך הדין המטפל בתיק. למען הזהירות צירפה מבקשת הביטול תצהיר מטעמו המנהל והבעלים של מבקשת הביטול, התומך באמור בבקשת ההארכה.

ומתן ההארכה המבוקשת, לא יהפוך את ההליך לסתמי ולא יגרום לבעלת המדגם עוול, אלא רק יאפשר למבקשת הביטול להביא את ראיותיה במסגרת הבקשה הנוכחית, ויחסוך פרוצדורות נוספות ומיותרות.

וזאת המבקש צריך לשלם את אגרת ההארכה רק לאחר שקיבל לידיו את החלטת רישום בבקשת ההארכה ולא קודם לכן.

אני בכך שמקובלים עלי דברי מבקשת הביטול ככל שהדבריס אמוריס בתשלום האגרה ובצירוף תצהיר, ולא מצאתי מקום להאריך בכך.

משכך אפנה ואדון בבקשה גופה. והיא בקשה להארכת המועד להגשת הראיות לשישה חודשים. המועד שנקבע בתקנה 61 לתקנות המדגמים הוא בן חודש אחד. מהאמור בבקשה ובתגובה שהגישה המבקשת, לא מצאתי אמירה מפורשת המבהירה מדוע ננקב פרק זמן זה. מעיוו בבקשה עולה כי למבקשת אין שליטה על העד אותו היא חפצה להעיד, וכי לא ידוע לה מתי תוכל להיערך להמשך ההליך.

מכל מקום, גם אילו השתכנעתי כי ידוע למבקשת תאריך חזרתו של העד לישראל, הרי שהייתי קובע, כי בקשה זו אינה סתס בקשה להארכת מועד, אלא שכפי שאף נוסחה, היא בקשה להקפאת מועדי ההליך, או אף ההליך עצמו, עד למועד בו יעמוד העד לרשות המבקשת. זאת כאמור, הן בשל הטעם לבקשה והן בשל פרק הזמן המבוקש.

אומר כבר עתה, ככל שהדברים נוגעים לזכויותיה המהותיות של הצדדים, אין כל נפקא מינה לשאלת הארכת המועד. אם יוארך המועד או למעשה יוקפא ההליך, הרי שמהבחינה המהותית לא ייפגע הדבר כהוא זה בוכותה הרשומה של בעלת המדגם וביכולתה לאכוף.

אס תדחה הבקשה והמבקשת תאלץ למחוק את בקשתה ולהגישה שוב במועד מאוחר יותר, בו תהיה לה היכולת לנהל את ההליך כראוי, הרי שמחיקת ההליך לא תהווה מעשה בי דין, והוראות סעיף 36 לפקודה קובעות בצורה ברורה שבקשה לביטול מדגם אינה מתיישנת.

ההבדל המעשי היחיד בין שתי חלופות אלה, יכול להתבטא בגובה האגרה שתדרש המבקשת לשלם, וגם זאת בהנחה שהמבקשת תסתפק בארכה שביקשה ולא תדרש לה ארכה נוספת מאוחר יותר.

במצב דבריס זה בו לא מונחות על הכף זכויות מהותיות נותרת השאלה הפרוצדורלית לבדה. יפים לעניין והדברי בית המשפט העליון בב"ש 261/87 דניאל ש' הופר נ' החברה הישראלית לביטוח אשראי (ב.א.) בע"מ, פ"ד מא(2) 692 :

"לא ניתן היה לקיים פעולתם של בתי המשפט, אם לא יכובדו המועדים הקצובים הנקבעים לפי החוק או לפי התקנות או מכוחם. המגמה להנהיג גמישות יתר אינה משדתת את טובתם של בעלי הדין, כי בעל הדין, המחפש דרך לדחיית מועדים, פוגע בחלק אחד מציבור המתדיינים, היו אלו הצדדים האחדים באותו תיק או מתדיינים אחלרים בתיקים אחלים, שעניינס מושפע בעקיפין מן ההפעלה של המערכת השיפוטית וקלוס המועדים שבה".

האינטרס הציבורי הוא כזה שלפיו לא ימצאו תיקים פתוחים ו'חיים' בעוד שלמעשה רובציס הס ללא מעש. ר' לעניין וּה ע"א 520/71 צבי גולדברג נ' צבי בלגה, פ"ד כו (1), 456, 1:

הפטנטיס 54676213

"החובה להחיש את הדיון ולנהקו בצורה תקינה ויעילה מוטלת על כל שופט היושב לדין בכל עניין הבא לפניו, בעניין בוררות או בכל עניין אחר כלשהו. עליו להשוות תמיד לנגד עיניו את המטרה הנעלה שכ קיצור תקופת ההליך ומניעת סחבת, ככל שהדבר ניתן להיעשות, הן בדיון והן במתן פסק הדין".

"משפט הנמשך שנים, על אף תקנות סדר הדין הערוכות על בסיס של החשת המשפטים ככל האפשר, הוא לעג לעשיית משפט צדק".

בעניין זה מקבל אני את דברי בעלת המדגם, לפיו וכאית היא שלא יהיה תלוי ועומד כנגדה הליך אשר באופן מעשי אינו מתברר. הותרת ההליך על כנו למרות שהוא אינו מתברר על פי סדרי הדין והמועדים שבתקנות, יכולה אף ליצור מראית עין שאינה הוגנת כלפי בעלת המדגם, באופו שישפיע בעקיפין על יכולתה לאכוף את זכויותיה על פי המדגם הרשום, למרות שזכויות אלה אינן נפגעות בפועל.

טענותיה של מבקשת הביטול בדבר רישום מדגמים שלא כדין, הן אכן טענות שראוי לבחוןן, אולם בשלב והשל הדיון אין הן אלא טענות. גם המספר הרב של מדגמים שאת רישומם ביקשה בעלת המדגם אינו יכול להשפיע על השיקולים שבסיס החלטה זו. כל אלה אכן ראוי כי יתבררו, ויפה שעה אחת קודס. אולם עצס קיומן של טענות אינו יכול להותיר הליך על כנו שאין הוא מתברר בפועל.

בעניין זה חייבת מבקשת הביטול לבחור באחת משתיים, או שתפעל לבירור מהיר ויעיל של טענותיה, בדרך של הגשת הראיות בבקשתה (באמצעות המצהיר שבחרה או באמצעות כל מצהיר אחר שיכול לאשש את טענותיה), או שתמחק את בקשתה ותשוב ותחדש אותה במועד בו תוכל לנהלו על פי סדרי הדין.

לאור האמור, ניתנת בזה למבקשת ארכה בת שלושים ימים לצורך הגשת ראיותיה, וזאת החל מיוס קבלת החלטה זו. לא תוגשנה הראיות יימחק ההליך.

המבקשת תשלם לבעלת המדגם הוצאות הליך ושכ"ט עו"ד בה סכום כולל של 500 ש"ח בצירוף מע"מ.

נח שלו שלומוביצ פוסק בקניין רוחני

ניתן בירושלין ביוס : 9 במאי 2006 י"א אייר תשס"ו