סימן מסחר 40777

ההחלטה:

בעניך התנגדות לבקשה.

מס" 40777 לרישום סימן המסחר באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושוה', עורכי פטנטים. ע"י ד"ר מ. כהן, עורך פטנטים ברו ובָאמצעות ה"ה כהן צדק ושפיקבך, עורכי פטנטיס, לר מר טלמה בהן צרק, עורך דין ועורך פטנטים.

ביום 27.4 הגישה החברה היפנית - 4.060 תעץ 08 (להלן - המבקשת) בקשה שמספרה 40777 לרישום סימן המסחר בסוג 34 לגבי "צרביה עישון הפוללים מציתים עס או בל.י אבנים",

(ואסר שוגה לפי דרישת הלשכה ל"צרכי עישון הכוללים מציתים", כולם נכללים בסוג 4) הבקשה נתפרסמה ביומן סימני המסחר 6/77 מיום 30.6.77. ביום 2.9.20 שלהו ב"כ בּ-מ-ג-3-2-ב מכתב אל רשם סימני המסחר ד ו הפקר שבו הודיעו למתנגדים סימני מסחר בי הם קבלו

ומ"חברה אנגליה" להגיש התנגדות לרישום הסימן הנדון.

בן הצביעו על כר ב"כ המתנגדת כי עד ליום 1.1 לא יכלו להכון הודעת התנגדות "על כל פרטיה" ולבן בפלא עליהם לבקש ארכה.

של שבועיים לפום הגשת ההתנגדות האמורה.

הביוט נתגה ארבה של שבועיים לב המתנגדת. תקופת במחלקת סימני הפר ביום דד 4, 21 בקשו ב"כ המתנגדת ארכה נופעת של חודשים, ימים והסבירר מפרהכ. טרס קבלו את הפרטים בכדי לאפשר להם להגיש את הוראות. ההתנגדות מטעם המתנגדת זו לא א ו שר ע"ב- ה>-שט.

ביום 25.77 הגישו אישית ב"כ המתנגדת הודעת התנגדות וכתב הטענות עם מכחם אשר הוארן ה-17.10.77. משאאא כן הגישו העתקים של המסמכים הנ"ל עבור העברתם אל ב"כ המבקשת.

ביום 28.10.77 נסלחו אל ב"כ המבקשת שני העתקים של הודעת ההתנגדות וכתב הטענות.

ע, כאן העובדות.

ביום 31.10.77 הוצא לרשם סימני המסחר מכתב מאת ב"כ אמאצאא המבקשת אשר בו הם הציגו בפנץן את הטענות הבאות: ,

(א) התקופה בת שלוש ההודשים להגשת הודעת ההתנגדות היא סטטוטורית ואינה ניתנת להארכה.

(ב) יש להבדיל בין הגשת הודעת ההתנגדות שאינה ניתנת להארכת לבין הגשת כתב הטענות אשר לגביה יש סמכות לרשם להאריך את המועד.

רביע 7 ב"כ המתנגדת שלחו מכתב אל רשם סימני המסחר שבו סאלו את שתי השאלות הבאות: (א) אם ההתנגדות שהוגשה על ידם נחשבת כקיימת. (ב) אם לא ניתנה להם הארכה המבוקשת ואין ההתנגדות בפני/ היה על המתנגדת לדעת אם הפיפך במבוקס היה נרשם, בכדי לאפשר להם לשקול את ה אפסרוה/לביטול רישום הסימן.

***

(א) לא היתה לרשם כל סמכות להאריך את מועד הגשת הודעת ההתנגדות وعנין זה "חייב לההשב כבטל ומבוטל מעיקרו".

(ב) עניין הגישת ההתנגדות מוסדר בסעיף 24 לפקודת סימני המסחר לפי הפקודה) ולפיו נקבע: "תוך שלשה חודשים ו מיום הפרסום, או תוך זמן אחר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן". תקנה 55 קובעת שתקופת ההתנגדות היא שלשה חודשים, על פי ההוראות שנקבעו בסעיף 24 לפקודה הנ"ל ותקנה 5 באו ב"כ המבקשה לטעון בפני כי מועד הגשת ההתנגדות הוא סטטוטורי. ולכלצ אין לרשם סמכות להארכת המועד,

(ג) יוצא מן הכלל היהיד לעניין הנ"ל נובע מההוראות שנקבעו לפי סמכות לרשם להאריך את מועד הגשת ההתנגדות. עניין זה לדבריהם של ב"כ המבקשת "לא חל במקרה שלנו".

(ד) קיימת הבחנה בין הגשת הודעות ההתנגדות לבין הגשת כתב הטענות אשר לגביו לרשם יש סמכות להאריך את המועד להבשתו, על פי הסמכה הכלליות וקנות לו בתקנה 82 לתקנות סימני ובבהתאם לב והל הקיים במחלקת סימני המסחר, אין הרשם מאריך את המועד להגשת הודעת המתנגדת, שכן אין לו סמכות לבך, אן ניתנות ארכות להגשת כתב הטענות.

במסגרת אל לשט סימני המסחר פיום ב"כ המבקשת כי התערבותו של הצד שכנגד באה לאחך תום הקופת ההתנגדות, מה שהוגשה במועד אפילו הודעת התנגדות ולכן. היא נוגדת את החוק והתקנות, בדברי ב"כ המבקשת "לא יהיה כל קושי לרשם לדתות ' על הסף את פניתם של ב"כ המתנגדת". עד כאז, הטענות.

ביום 24 ב"כ המבקשת הודיעו لرשם סימני המסחר כי שני הצדדים ויתרו על זכויותם להשפיע בעל פה את טענותם בפני הרשם בבירואה וסהם הסכימו להחלטת הרשם על סמך הטענות הכתובות.

השאלה המשפטית לברר היא כדלקמן: האם הפקודה מעניקה סמכות לרשם סימני המסחר להאריך את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר. במידה ואסיק מסקנה חיובית לגבי שאלה זו, הקבלת טענת ב"כ המתנגדת בעניין הוקיות דבר הגעת ההתנגדות שהוגשה, אולם במידה ואגיע למסקנה שלילית יהיה עלי לדחות את ההתנגדות על הסף.

סעיף 24(א) לפקודה קובע כדלקמן: את "תוך שלושה חודשים מיום הפרסום, או תוך זמן אחר. רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן". תקנה 35 לתקנות בנוסח דומה לסעיף 24(א) לפקודה קובע בדלקמן: "רשאי כל אדם תוך שלושה חודשים מתאריך פרסום הבקשה ברשומות לרישום סימן מסחרי למסור במשרד בכתב הודעת-התנגדות לרישום".

לכאורה מועד הגשת התנגדות -בעניין סימני מסחר הוא מוגבל לשלוסה חודשים מתאריך פרסום הבקשה ביומן סימני המסחר. עם זאת ניתן לשאול מה מהותן של המילים בסעיף 4א) לפקודה "תוך זמן אחר שנקבע" נראה לי כי המילים הללו אינן מתייחסות לפקודה עצמה כיוון שמובן מאליו הוא למחוקק הסמכות בכל עת לתקן את הפקודה ולקבוע מועד זה או מועד אחר להגשת התנגדות, הכל לפי סיקולו, ברור אגם בי המילים "תוך זמן אחר שנקבע" מתייחסות לתקנות סימני המסחר. האסמכתא התומכת למסקנתי זו נמצאת בסעיפים 7 ו-72 לפקודה המסמיכיסם את שר המשפטים ורשם סימני המסחר להתקין הקנות לגבי הדברים המפורטים בסעיפים הנדונים. ואחת מההקנות שהותקנה היא הקנה 82 הקובעת בדלקמן: "רשאי הרשם, אם ו" מוצא לנפון, להאריך את המועד הקבוע בתקנות כל לעסות כל פעולה או להגיש כל משפט על פיהן, לאחר

ו מסירת אותה הודעה לשאר הצדדים ולאחר סינקטו באותן פעולות בקטר להודעה זו. ולפך אותס התנאים כפי שיורה הרשם".

ו שוכרו ו כ ו - י' יי המת "י* שלוקובנרפו, דע 7 5; וכל 5 ו. : לאור הנסיבות המפורפוה דלעיל עלי לבבָר קהה את השאלה האס ההוראות

בתקנה 12 לתקנות. יחולו על הארכת הל להגשת ההתנגדות לרישום הסומ מסחה. כדי להסיק את המסקנה הגבונה שאלה זו צרין להבדיל בין יהוראוף תוק הפסנטים לבין הוראות הפקודה, והתקנות, סעיף 164(א) לתוק ו תטכ"ז-1967 קובע כדלקמן ו

"רשאי הרשם, אם ראה טעמים סבירים לכך, להאריך כל מועד הקבוע בחוק זאו בתקנות על פיו לעשיית דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים ו(א)(ו) ו-(2), 56,30 ו-57..."

לפי סעיף 0 לחוק הפטנטים רשאי כל אדם להתגגד למתן פטנט "תוך ה שלושה חודשים מיום פרסום הבקשה". לאור הוראות הסעיף 64ו(א) להוק הפטנטים ברור כי המחוקק השתמש במילים המפורשות הללו בכדי ' לו הר לציין' יכי לרשם הפטנטים אין כל סמכות להאריך את המועד הקבוע להגשת התנגדות למהן פטנט.

בענינו שבפנינו ההבדלים העיקריים בין הוראות הפקודה לבין הוראות חוק הפטנטים הם כדלקמן: א. בסעיף 24(א) לפקודה המחוקק לא ראה לנכון להגביל את המועד "להגשת ההתנגדות לשלושת חודשים בלבד. פירוש זה נובע מהמילים "תוך זמן אחר שנקבע",.

ב. בכפוף לתנאים הנקבעים בתקנה 82 לתקנות אין כל הגבלה לסמכות רשם סימני המסחר להאריך את המועד הקבוע בתקנות לעשות בל פצולה. יש להדגיש כי הגבלת הסמכות שנקבעה בסעיף 164(א) לחוק הפטנטים אינה מופיעה בתקנה 82.

ולציין כי עפ/י הוראות בפקודה, 52, לרשם סימני המסחר להאריך את - המועד בתקנות אין לו סמכות תעל האריך מועדים הנקבעים בפקודתם.

לכן מתעוררת השאלה האם אמנם סמכות לרשם סימני המסחר להאריך את המועד בעניין שבפנינו לאוו העובדה כי המועד להגשת ההתנגדות נקבע הן בפקודה והן בתקנות,בעניין סימן המסחר מס" 14907 ( ת8%0בע4 ) מדצמבר 1957 החליט הרשם כי היה לו סמכות להאריך את המועד של שלושה חודשים כיוון שהמועד הנדון כן נקבע בתקנות ולמרות מסגרת זו התקנות רק חזרו על ההוראות תקבעו בפקודה עצמה (ראח מאמר

ל מאת ד"ר מיכאל כהן המנוח "801ע18 הסע+ ע6%%6" ב- 156 (1963) 2 "עצע6קסקק 1 גומ" בעמודים 184-183)

ד"ר א זליגסון בספרו "יסודות דיני זכות יוצרים, סימני מסחר פטנטים ומדגמים" בעמוד 110 אומר (ואני מצטט): "תוך שלושה חודשים מיום הפרסום יוכל כל מי שמוצא את עצמו נפגע, ולהגיש התנגדות לרישום (סימן המסחר)... לפי פקודת סימני המסחר תישנה מ-1921 לא הייתה אפשרות להאריך תקופה דו... לעומת זאת לפי הפקודה הקיימת 0-מ -1938 א ניתן להאריך את התקופה ההתנגדות כוללת, (הודעה והרצאות" טענות.

לאור כל האמור לעיל ובהתחשב עם מהותם של הסעיפים 24(א), ו7 ו-72 לפקודה, ותקנה 35 ו-82 לפקודה, הנני קובע כי יש סמכות לרשם סימני המסחר להאריך את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר. על ב"כ המתנגדים תוך שבועיים מתאריך החלטתי זו להגיש ללשכה בקשה לאורכה בכהב עבור התקופה מיום 7 עד ליום 7 אשר בו הוגסו אישית הודעת ההתנגדות וכתב הטענות מטעם המתנגדת, אם המבקשת מעוניינת לחלוק על ההתנגדות, עליה להגיש תוך חודשים מהאצריך החלטתי זו את כתב הטענות שכנגד.

באשר לשאלת ההוצאות אגי רואה לגכון לדחות את העניין למועד הבירור.

גיהן בירושלים, היום כ"ג בשבת השלוש 32 בינואר 1978:

יואל צור / רשם סימני המסחר