סימן מסחר 43929

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מספר 43929 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת: אוניפארם בע"מ באמצעות ב"ב עדי לויט - עורבי דין

המשיבה: ]01 באמצעות ב"כ ריינהולד כהן ושותפיו

ה ח ל ט ה

1. ביוס 18.4.2012 המבקשת הגישה בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מספר 43929 מכוח סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). ביוס 2 המשיבה, בעלת הסימן האמור, הודיעה למבקשת על הסכמתה לביטול הסימן. לפיכך, הוריתי על סגירת הליך הביטול ועל ביטול רישום הסימן מהפנקס.

2. לאחר דבריס אלה הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאות ריאליות בסך 20,000 ₪. הבקשה נתמכת בתצהירו של ד"ר רון תומר, ממנהליה של המבקשת. בנוסף המבקשת טוענת להוצאות ביו 5000-7000 ₪ בגין הליך הבקשה לפסיקת ההוצאות דנן. עיקר תמיכת הבקשה הוא בחשבון שקיבלה המבקשת מב"פכ ובו פירוט הפעולות שבוצעו. אין חולק כי החשבון שולס. בפירוט החשבון פעולות שונות והמתייחסות גם לעניין אחר אשר חוייב במסגרת אותו חשבון, אך לטענת המבקשת מתוך הסכום הכולל של 24,629 ₪ שחוייב, 20,000 ₪ מתייחסים להליך דנן ואלה מבוקשים כאן.

3 לפי מכתב ב"כ המבקשת אשר צורף לתצהיר האמור, הפעולות בגינם מבוקש החזר הוצאות הן מענה להשגות בוחן, התכתבות לגביהן והגשת הבקשה לביטול. דהיינו, ההוצאות הנדרשות מתייחסות הן להליכי ההתכתבות למול מחלקת סימני מסחר והן להוצאות שנעשו במסגרת ההליך השיפוטי בפני רשם הפטנטים במסגרת הבקשה לביטול. לעניין הליך אה אתייחס רק

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לרכיב ההוצאות המתייחס לניהולו של הליך הביטול בפני הרשם - רכיב אשר אותו אין המבקשת מפרטת במדויק.

המבקשת טוענת שהמשיבה השתהתה בביטול הסימן הרשום בישראל. בעוד שסימן אוסטרלי זהה בוטל עקב אי חידוש בספטמבר 2009, הסימן הישראלי לא בוטל, וכל ואת למרות שהמשיבה לא השתמשה בסימן האמור במשך התקופה הזו. המבקשת סבורה שהשהיה זו בביטול הסימן בישראל גרמה להוצאות מיותרות הן בליקוייס עליהס עמדה מחלקת סימני מסחר והן לאור הצורך שבפתיחת ההליך שנסגר כלעומת שנפתח.

עיון בבקשת הביטול מעלה כי הבקשה לא הייתה בעלת מורכבות משפטית מיוחדת והראיות שצורפו הן תצהיר מאת מנהל המבקשת, העתק של פרסומים מסחריים לתרופה הנוגעת לבקשה וצילום מאתרי אינטרנט אשר נמצאו בעקבות חיפוש המלה "06108/א 50" בנוסף טוענת המבקשת שהיא ערכה סקר מדגמי בין שלושה בתי מרקחת בארא לשאלה אס הס מכירים את התרופה "0.1008 /א1ז5". יוער, כי המבקשת לא הגישה שום רישום או ראיה לגבי ביצוע הסקר מעבר למה שפורט בתצהיר המצורף לבקשה.

המבקשת מוסיפה שאין כל מקוס להטיל עליה ולא כל שכן על הבוחן ידיעה או חובת ידיעה שהמשיבה לא עומדת לחדש את הסימן. אמנס, כטענת המשיבה, הסימן היה אכן אמור לפקוע ביוס 6.4.2012. אולם, לפי סעיף 33(ב)(2) לפקודה, לרשם סמכות לחדש את הסימן לתקופה שנייה על פי בקשת בעל הסימן אס שילס את האגרה עד שישה חודשים מיוס פקיעת הסימן. מכאן שפרסום בדבר אי חידושו של הסימן ביומן היוצא לאור בתחילת חודש מאי, אין בו כדי להצביע על כוונתה הסופית של בעלת הסימן לחידושו או לאי חידושו במהלך ששת החודשים שלאחר מכן. לכן, אין לקבל את טענת המשיבה לעניין אה שכן אין לפרסום היומן, במקרה דנן, השפעה על ידיעתס של הבוחן או המבקשת בעניין אה ולא כל שכן להצביע על עיתוי נכון יותר או פחות להגשת בקשת הביטול לרשם.

לפי טענת המבקשת, אשר לא נסתרה, סימן המסחר דנן לא היה בשימוש על ידי המשיבה מזה מספר שניס. מכוח הבעלות בסימן רשום נהנה בעל הסימן מהזכויות שמעניק לו הרישום. בבדיעבד, לאור הוראות סעיף 41 לפקודה במידה ואינו עושה שימוש בסימן בהתאם ובכפוף לאמור בפקודה ואינו מבקש בעצמו את ביטולו של הסימן, הרי שנטל על עצמו את הסיכון להיות בעל דין של מאן דהו ובכך לשאת בסיכוני ההוצאות הכרוכות בהגשת בקשה כנגדו להסיר את הסימן מהמרשם. עס ואת אין בסיכון מובנה להשלול את אפשרות הפניה של מבקש הביטול אל בעל הסימן בטרס נקיטת הליכיים משפטיים בפני הרשם - התנהלות אשר סבירותה תיבחן כבכל הליך משפטי.

המבקשת טוענת שאס הייתה פונה למשיבה היא לא הייתה מסכימה לביטול, זאת הנחה מרחיקת לכת ואין לה שום תימוכין בטענות. עס זאת, זכותה של המבקשת לנהל את ההליך

2

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בצורה שהיא רואה לנכון על פי שיקוליה היא, והיא רשאית לפנות להליך המשפטי גם הפניה למשיבה בבקשה לביטול רישום סימן המסחר. מאידך , בשל צמידות הזמן שעבר בין מועד הבקשה לבין מועד ההסכמה לביטול, יש למקוס לתת משקל לדבריה הסביריס של המשיבה לפיהם היא כן הייתה מסכימה לביטול אם המבקשת פנתה אליה ישירות (השוו

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 225412 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1111/86 קותנתסיך

9. ביוס 13.6.2012 המשיבה נתנה את הסכמתה לבקשת הביטול שהוגשה ביוס 22.4.2012, בכך ההליך הופסק גם הגשת כתבי טענות או ראיות כלשהן. יש לראות במשיבה כמי שזנחה את ההליך וההלכה היא שמי שזנח את ההליך, חייב לשאת בהוצאת בעל דינו, ואין גה משנה מה הייתה סיבת הוניחה (התנגדות לרישום סימן מסחר 230513 (בקשה לפסיקת הוצאות)

10. בבואנו לפסוק הוצאות לטובת מי מן הצדדים נקודת המוצא שלנו תהיה מידתיות הסכום המבוקש, סבירותו, והכרחיות ההוצאות והכל בהתאם לנסיבות המקרה (בג "צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, תק-על 2(2005) מיוס 30.6.05).

1. המשיבה לא השתהתה בתשובתה התיובית לגבי הסכמתה לביטול הסימן. הצדדים לא נתבקשו להגיש כתבי טענות או ראיות מעבר לבקשה לביטול, ההליך התנהל על פני תקופה מאוד קצרה יחסית ולא נדרשו הכנות ומחקריים מיוחדים.

2. איני מוצא שסכום ההוצאות המבוקש סביר ומידתי לאור השלב המוקדם בו הסתיים ההליך ולאור מורכבות ההליך וכתב הטענות שהוגש (ר' עניין תנובה לעיל). לפיכך ולאור כל האמור לעיל המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך כולל של 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד ליוס התשלום בפועל.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלין ביוס | י"ט חשון תשע"ג 4 נובמבר, 2012 סימוכין: 8