סימן מסחר 45211

ההחלטה:

כפני רשם הפטנטים, המדגמים והמסחר | התנגדות לבקשה | להחזר תוקף

של

פטנט מס' 45211 | שפקע בשל אי הפשלת האגרה

המבקשים: 1. גרשון אקשטיין 2. מפעלי מתכת נען / ע''י גבָעון גינת, עו"ד המתנגדת: מצר פלס, שותפות מוגבלת מקיבוץ מצר : ע"י עו"ד דנלאל מירקין ושום' :

1. זוהי התנגדות לבקשה להחזר תוקפו של פטנט מס' 45211 אשר פקע בשל אי התשלום אגרת חידוש. 2. להלן כמה פרטים אודות הפטנט דנן: א. תאריך הפטנט 8 ביולי 1974. ב. האגרה האחרונה ששולמה עבור חידוש תוקפו של הפטנט היתה ב-23.7.80 ג. תוקפו של הפטנט פקע ביום 8.7.82 ד. ביום 19.5.85 ביקשו המבקשים את ההחזר תוקף הפטנט דנן וביום 15.6.83 פורסמה ביומן הפטנטים הבקשה להחזר תוקף הפטנט דנן כמתבקש מסעיף 60 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967. 5. ב"כ המבקשים בבקשתו להחזר תוקף הפטנט מיום 19 במאי 1983 טען את הטענות כדלקמן: א. מחמת שגגה בתום לב לא שולמה אגרת החידוש במועד. ב. המבקשים וב"כ בעל הפטנט לא קיבלו כל תזכורת מהלשכה על הצורך בתשלום אגרת חידוש. ג. בא כח בעל הפטנט שם לב לראשונה לעובדת פקעת הפטנט רק ביום 16.5.83 והודיע על כך למבקשים ביום 17.5.83 ובעקבות זאת הורו המבקשים ממד לבא כוחם לעתור להחזר תוקף הפטנט. ד. אגרת החידוש לא שולמה במועד בשל סיבות סבירות היינו שגגה בתום לב שמקורה בתקלה משרדית אצל ב"כ בעל הפטנט. הּ. בעל הפטנט, המבקש מס' 1, לא רצה בפקיעת הפטנט שכן המוצר המוגן מכח הפטנט מיוצר בהיקף נרחב בישראל ושמירת תוקפו של הפטנט חיונלת לצורך הגנה יעילה על זכויות המבקשים.

יצוין כי המבקשים צירפו לתמיכה בבקשתם שני תצהירים: תצהיר החתום ע"כ שאול אריאלי, מנהל המפעל של מפעלי מתכת נען ותצהיר ההתצהיר של עו"ד קולב אחד מכאי כח המבקשים.

(-) מתצהירו של מר אריאלי עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו: א. ביום 17 במאי 1983 הודיע עו"ד קולב למצהיר לראשונה שתוקפו של הפטנט פקע בשל לא מצויר, לא שולמה עו"ד קולב.

אי תשלום אגרת החידוש במועד כפי שהוסבר אגרת החידוש, במועד בשל שגגה בתום לב.

ב. המבקשת מס' 2 מעולם לא רצתה בפקיעת הפטנט והחזר תוקפו של הפטנט חיוני לה לצורך הגנה על זכויותיה וזכויותיו שפ בעל הפטנט.

ג. מאז 1979 תלויים ו עומדים בפני רשם הפטנטים הליכים לביטול הפטנט ועוד בינואר 1983 הוגשה תביעה על הפרת הפטנט.

(-) מתצהירו של עו"ד קולב עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו: א. הניל לא קיבל כל תזכורת מלשכת הפטנטים לגבי תשלום אגרת חידוש תוקפו של הפטנט.

ב. בסוף חודש מרץ 1983 התברר לעו"ד קולב שבמספר תיקי פטנטים שבטיפולו לא שולמה אגרת חידוש תוקף הפטנטים וזאת בשל תקלה במשרדו, אלא שאל תיק הפטנט הנדון הגיע עו"ד קולב רק ב-16 למאי 53 וזאת לצורך המשך טיפולו כענין הבקשה לביטול הפטנט שהלתה תלויה ועומדת, ורק אי תשלום אגרת החידוש.

ג. ביום 17 במאי 1983 והם הורו לו לחדש

א. ביום 52 הגלשן המבק להתזר תוקף הפטנט מלום 3 עו"ד קולב שצורפו לה ייח אז התברר לו שתוקף הפטנט הנדון פקע בשל וש.

דיווח עו"ד קולב לבעלי הפטנט על פקיעת תוקפו את תוקפו.

שים את כתב טענותיהם ואת טענותיהם בתשובה של המתנגדת. בכבקשת עתרו המבקשים לכך שבקשהם 18 הנזכרת לעיל והתצהירים של אריאלי ושפ שבו כחלק מכתב טענותיהם הכולל.

בכתב טענות נוסף שהגישו המבקשים הוסיפו וטענו שמאחר ולא הוטבעה חותמת על רף הפנקס אף פקיעת תוקף הפטנט לא יכלו המבקשים לדעת מעיון בצילום דף הפנקס שהגישו בתא. 21/83 שהפטנט דנן פקע.

להלן טענותיה העיקריות של המתנגדת להחזר תוקף הפטנט דנן:

א. הבקשה להחזר תוקף הפטנט נערכה ביום 19.5.83 בעוד שמכתב ההודעה לבקשה להחזר תוקף הוא מיום 17.5.85. מהמסמכים עצמם עולה שניתן היה להגיש את הבקשה ביום 16.5.85 או לכל המאוחר ביום 17.5.83.

ב. ביום 9.1.83 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב תביעה בת.א. 21/83 מטעם המבקשת מס' 2 כנגד המתנגדת וכנגד המבקש מס' 1, לכתב תביעה זה צורף מסמך המעיד על כך שהאגרה האחרונה בגין הידוש הפטנט דנן שולמה ב-25.7.80. צירוף מסמך זה דינו כדין קבלת תזכורת לתשלום, מלשכת רשם: הפטנטים והדבר היה צריך לעורר את תשומת לבם לשלם מיד אגרת תידוש.

ג. ביום 16.5.85 הופיעו המבקשים או נציגיהם בפני בתוקף סמכותי כרשם הפטנטים לאחר שכבר ידעו שפג תוקף הפטנט ולא גילו את אופן שכך אירע, ולכן, לדעת ב"כ המתנגדת, גרמו להמשך דיון מיותר.

ד. לצויין שבת.א. 21/83 הנ"פ הגישה המבקשת מס' 2 (שהיתה באותו תיק התובעת) בקשה לבית המשפט העליון להעברת הדיון מכית המשפט המחול נחלפה. בקשה זו נשמעה ב-5.7.83 וגם שם לא גילו את אופן של מ"מ כשיא בלהמשל העליון על דבר פקיעת תוקפו של הפטנט דנן.

הּ. לאור העובדות דלעיל, טען ב"כ המתנגדת שאין התשלום לא נבע מסיבות סבירות וכן שהבקשה להחזר תוקף הפטנט לא הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה.

ו. לפיכך ביקש ב"כ המתנגדת שלא להחזר את תוקף הפטנט או להתנות את ההחזרת התוקף בתנאים.

לתמיכה בטענותיה הגישה המתנגדת תצהיר מטעמו של עו"ד ד"ר פלד, של יצוג את לגו מ. למלשטרייך בע''מ בבקשתה לביטול הפטנט הנדון, וכן את תצהירו של עודד שחר, המועסק אצל המתנגדת.

(-) מתצהירו של ד"ר פלד עולים הפרטים הבאים החשובים לענייננו: א. בתאריך 16.5.83 הופיע ד"ר פלד בפני כדי לסכם טיעוניו בע"פ בקשר לבקשה לביטול הפטנט הנדון. במשך כל הדיון כאותו לום לא הודיעו המבקשים שהפטנט הנדון אינו תקף יותר.

ב. גם לאחר מתן החלטתו בקשר לבקשת הביטול לא הודיעו באופן של בעל הפטנט את דבר חוסר תוקף הפטנט.

ג. גם בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון ביום 5.7.83 בקשר לשינוי מקום המשפט לא הודיעו ב"כ המבקשים דבר בקשר לפקיעת תוקפו של הפטנט דנן.

(-) מתצהירו של עודד שחר עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו: א. לתצהירו צורף עותק מכתב התביעה שתהגלשה המתנגדת בקשר להפרת הפטנט הנדון (כת.א. 21/835). בסעיף 2 לכתב התביעה מיום 9 בינואר 1983 נאמר ש"הפטנט תקף".

ב. לכתב התביעה אף צורף דף מפנקס הפטנטים ממנו ניתן ללמוד שאגרת חידוש תוקף שולמה בגין הפטנט הנדון ביום 39.9.80.

למען שלמות העובדות אציין שביום 17 באוגוסט 1983 נתתי את החלטתי בקשר לבקשת ביטול הפטנט דנן שהגישה חברת לגו מ. למלשטרייך בע"מ כנגד המבקש מס' 1, בקשה זו נתתי בהחלטתי הנ"ל ובעקבות זאת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בע.א. 188/83 (ערעור שהתברר בפני כב' השופט צאבל). ביהמ"ש המחוזי

בסיום הדיון החליט ואף לרז יר אל ללד י'ן בשתי שאלות כדלקמן: "א. האם על יסוד הומר הראלות (כולל פטנט סלוטר) שהובא בפגיו, היה בעל המקצוע הממוצע רואה כמובן מאליו ליצר צנור השקיה רציף ובלתי מקוטע, המכיל איברים פנימיים מטפטפים, או יחידות טפטוף, בכל דרך אפשרית, ולא דווקא בדרך המסוימת שבה בחר המשיב. ב. היה והתשובה לשאלה הראשונה הלא בתיוב, האם יש התקדמות באמצאה של המשקב לעומת כל דור אפשרית אחרת שהרשם ימצא (אם ימצא) כל היא מובנת מאללה, כאמור בשאלה הראשונה".

בפסק דינו התייחס ביהמ"ש לענין דבר פקיעתו של הפטנט דנן מחמת אי תשלום אגרת חידוש ולהשלכות המתבקשות מכך ולאלו אתייחט להלן.

הוראות החוק והגיונן א. הכלל בדיני פטנטים כמתבקש מסעיף 56 לחוק הפטנטים הוא שפטנט היבו בר תוקף רק אם שולמה אגרת החידוש התוקף (להלן - אגרת הידוש) במועדיט שנקבעו בתקנות הפטנטים, סעיף 56 סיפא לחוק הפטנטים קובע שאם "לא שולמה האגרה, יפקע הפטנט במועד שנקבע לתשלום האגרה".

ב. סעים 57 לחוק הפטנטים, נותן "תקופת תסד" (6 חודשים) של 6 חודשים בקבעו שאם לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה (בתקנות הפטנטים) כי אז מותר לשלמה תוך שישה חודשים מאותו מועד, בתוספת אגרה כסכום שנקבע, וצשנעשה כן, רואלם את האגרה כאילו שולמה במועדה ואת הפטנט כאילו לא פקע.

אך אם חלפה התקופה של שלושה חודשים ולא שולמה האגרה (וזהו המקרה שלפנינו) כל אז יפרסם הרשם ברשומות את פקיעת תקפו של הפטנט. במללילם אחרוו. *פקע הפטנט (לפי סעיף 56 לחוק) במועד שנקבע לתשלום האגרה שלא שולמה אלא שדבר פקיעת הפטנט מתפרסם שישה הודשלם לאחר מכן.

סעיף 58 לחוק מאפשר להחזיר לתקפו פטנט שפקע בשל אל תשלום אגרת חידוש; וזו לשון הסעיף "בעל הפטנט שפקע תקפו בשל אל תשלום אגרת חידוש, רשאי לבקש מהרשם, בדרך ובצורת שנקבעו, את ההחזר תוקפו של הפטנט, ובלבד שעם הגשת הבקשה ישלם את האגרה המיוחדת שנקבעג לענין זה". כמקרה שלנו הוגשה הבקשה מכוח סעיף זה ב-19.5.83.

סעיף 60 קובע את התנאים לפרסום בקשה להחזר תוקף של פטנט שפקע. וזו לשונו של סעיף 60: [ "שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת הפטנט וכי הבקשה להחזר תוקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה ברשומות לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת ההידוש שלא שולמה".

יודגש, שסעיף 60 איננו מדבר על התנ האגרה. לפיכך, המתווקק לא דרש "ידיעה קונסטרוקטיבית" כי אם לידיעה ממשית ומרגע הידיעה הממשלת בודקים האם הוגשה הבקשה להחזר תוקף הפטנט סמוך ככל האפשר לאחר שדבר

אי התשלום נודע.

במקרה שלפנינו לא כפר ב"כ המתנגדת באמור בתצהירו של עו"ד קולב שדבר הפקיעה נודע לו רק ב-16.5.83 אלא שטען שהיתה צריכה להיות למבקשים ידיעה קונסטרוקטיבית על דבר פקיעת הפטנט מתל שפורסם דבר פקיעת הפטנט ו/או מתי שהוגשה התבלעה בת.א. 21/83 הנ"ל: ולא היא, המחוקק בסעיף 60

לא דן בידיעה קונסטרוקטיבית כי אם בידיעה הלכה למעשה. לו היתה המתנגדת מוכיחה שהמבקשים ידעו הלכה למעשה ביום פרסום דבר פקיעת הפטנט שהפטנט פקע או שהיו מבינים מתוך עיון ביומן הפטנטים והמדגמלים שהפטנט דנן פקע ולמרות זאת לא היו מבקשים את החזר תוקף הפטנט כל אז המתנגדת היתה זוכה בדינה. אלא שהמבקשים ולמעשה בעל הפטנט ו/או באי כוחו לא הבהילו

בכןך, ברשלנותם, אלא רק ב-16.5.83.

השאלה הבאה המתבקשת מכך. היא האם במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה להחזר / תוקף סמוך ככל האפשר לאחר שנודע דבר פקיעת הפטנט; על כך אשיב בחיוב. הבקשה להחזר תוקף במקרה דנן הוגשה ב-19.5.83 לאחר שב-17.5:835 דיווח עו"ד קולב ב"כ בעל הפטנט למרשיו על דבר פקיעת הפטנט וקיבל הוראות להגיש בקשה להחזר תוקף ומקבל מלהר (לאחר שחלף תג השבועות שחל ב-5.83. והגיש ב-19.5.83 בקשה להחזר תוקף הפטנט, לפיכך, הנני חוזר וקובע שהבקשה להחזר תוקף במקרה שלפנינו אכן הוגשה

סמוך ככל האפשר לאחר שנודע דבר פקיעת הפטנט.

טענת חוסר נקיון כפיים

א. כוּתָרָה לדיון שאלה אחת והיא למעשה עמדה במרכז טיעוניו של ב"כ המתנגדת וניתן לכנותה בקצרה טענת "חסר נקיון כפיים", במילים אחרות, האם העוכדה שהמבקשת מס' 2 שב"כ אשר הופיע בפני, בתוקף סמכותו כרשם הפטנטים,

ביום 16.5.83 בהליך הקשור לביטול הפטנט דנן, באשר כבר ידעו על דבר פקיעת הפטנט בהליך ולא הודיעוני על כך, והאם העובדה שכיום הופיעה המבקשת מס' 2 וב"כ בביהמ"ש העליון בפני כב' השופט שמגר בבקשה להעברת הדיון בתכיעתה כת.א. 21/83 מביהמ"ש המחוזי?ל בב"ש לביהמ"ש המחוזי בחיפה ואף לשופט שמגר לא הודיעה על דבר פקיעת הפטנט.

והאם העובדה שגם עצם כתב התביעה בת.א. 21/83 הנ"ל היה כוזב בכך שבסעיף 2 שבו ציין ש"הפטנט הקף" כאשר לא היה תקף כמועד שנכר כתב התבלעה, היש בככל אלו מתוך "חוסר נקיון כפיים" המצדיק את א? החזרת תוקפו של הפטנט דנן?.

אומר מייד טענת בקשה לוקה ב"חסר נקיון כפיים" כאשר חוסר נקיון הכפיים נוגע לעובדה או עובדות הדרושות לצורך הכרעת הדין הרי

תחום דיני המשפט הכלליים לא התקכל הבקשה להתזר תוקף הפטנט. הפסיקה

בית המשפט העליון כתכתו כרג"צ משפעה כהלכו,ן הקשורות לעניין "חסר נקיון כפיים" וטידת הטענה עובדה זו על מהן או אל מתן עד ע''י ביהמ"ש. אביא להן רק כתקביעותיו של כיח המשפט העליון ההקש בבג"צ 12/00 לוין ואח' נ. טר התחבורה ואה' פ"ר ר' 197, אפ| אמו" ככ' השופט זילברג: " כבר הורה בית מטפט זה וחזר והורה... כי כל הפונה לבית המטפט הגבוה לצדק להגלות, ולא להסתיר מאומה מכל העוכדות ההשוכוה לגבי השאלה הנדונה. "עובדה חסרה פירושה הוא: כל עוכדה טהיתה עלולה מלכתהילה להשפיל על שיקול דעת ר של בית המשפט, בואו להחליט ספא א" על מתן הצו של תנאי".

בבג"צ 701/79 טרוסקין נ. וינברג פ"ד ל"ד(3) !465,106 אומר כב' הטופט שמגר: " כל אדם אל בית-המשפט הגבוה לצדק תייב לפרוט לפניו בגילוי לב כל עובדה רלוונטית. ואין הוא מוסמך לסון את החומר כדי להתליט מראש אלו נתונים ישפיעו על כית המשפט ואלו לאו. לא להיות ספק ספיקא בכך כי בעתירה כגון זו שלפנינו, הדנה במשמורתן של קטינות ובזכויותיהם של ההורים, יש חסירות רבה למידע על כל הליך שיפוטי אחר בקשר לעניין זה לפני ערכאה שלפוטית בישראל או מחוצה לה, וזאת גם לו העותר מסכים לתיזה של העותר כל מדובר שסם על הליך בעל משמעות דיונית בלבד. גילוי הלב לפני בבית המשפט הוא יסור מסד ליכולת הפעולה שלו על הקווים שהציב המחוקק לבית המשפט ועוד לרוב דרך כלל, להתיר הקירת ערים והוא סומך במידה רבה על ריוקם ושלמותם של הנחונים הכלולים

כתצהירים המוכאים לפניו. והוא כמוכן, כל עוד לא

הוכח היפוכו של האמור בהם. שמסתיר לפנל בית משפט זה עובדה מהותית עלול לאבד מניה וביה את הסיכול שבית המשפט ידון בעתירתו".

בבג"צ 134/79 שיכון עובדיס בע"מ נגד המועצה המקומית נוה מונסון פייד 5י'ג(3) 170,169 תוזר ואומר השופט שמגר:

יילא מעטים המקרים, בעת הארנה, בהם חוטאים הפרקליטות, המביאים לפנלנו עתירותיהם של אלו המבקשלם את מלוא יעילות המחלוקת. בנסיבות רגילות, עלול להיות בכך בלבד כדי לשמש יסוד לסירובו של בלת משפט זה להושיט סעד. לכולתו של בית משפט זה לשקול

כדבעי, עובר להוצאת הצו, אם יש לכאורה מקום להתערבותו, מותנלת בכך שהעותרת תפעל במלוא גילוי הלב ותציג בפני בית המשפט, כבר בשלב הראשוני את המחלוקת על מרכיביה המהותיים."

בבג"צ 199/78 אלבטרו תקע בע"מ נגד ראש עירית ת"א ואח' ל"ב (5)

חוזר ביהמ"ש העל*ון וקובע כדלקמן:

" הכלל הנקוט בידי בית מטפט זה הוא להשיב ראלקם פני עותר