סימן מסחר 45247

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר מס' 45247 - צאסתא עפ"י סעיף 41 לפקודת סימני המסחר

מבקשת הביטול: חברה רשומה באיטליה באמצעות ה"ה ש. הורובי ושות', עו"ד. על ידי עו"ד צבי קליר.

בעל הסימן: באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עו"פ. ע"י ד"ר מיכאל כהן, עו"פ.

1. זוהי החלטה בענין בקשה לביטול רישומו של סימן המסחר "צאסאא" מס' 7 (להלן - "הסימן") שהוגשה על ידי רשומת באיטליה (להלן - "מבקשת הביטול") בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סימני המסחר (נוספה הדש) תשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").

2. הסימן נרשם על שמו של מר (להלן - "בעל הסימן") ביוס 20 בפברואר 1980.

3. ביוס 20 באוגוסט 1984 העניק בעל הסימן למר זכות לא בלעדית להשתמש בסימן בישראל. בעל הרשות הנ"ל נרשם בפנקס סימני המסחר ביום 11 בדצמבר 1984.

ביוס 6 במרס 1994 הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול רישומו של הסימן בצירוף כתב טענותיה.

הנימוקים בגינם נתבקשה הבקשה לביטול הינם כדלקמן:

(1) מבקשת הביטול הינה בחזקת ‏ "אדם מעוניין" כמשמעותו בסעיף 1(א) לפקודה ולכן היא וכאת לבקש את הביטול. זאת כיוון שמבקשת הביטול הינה בעלת הבקשה לרישומו של סימן המסחר מס' 20007 "פסאסתא" לגבי מוצרי הלבשה והנעלה הנכללים בסוג 5, ומחלקת ‏ סימני המסחר קבעה כי לאור הוראות סעיף 9(11) לפקודה הסימן המבוקש אינו ניתן לרישומו.

(2) הסימן שנרשם לא היה בשימוש בישראל במועד שבו הוגשה הבקשה מס' ‏ 79607 הנ"ל ולא היה בשימוש בישראל לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה לביטול.

ביוס 8 במרס 1994 מחלקת סימני המסחר שלחה שני עותקים של בקשת הביטול אל ב"כ בעל הסימן. בהודעה זו נאמר שעל בעל הסימן להמציא את טענותיו שכנגד בתוך שלושה חודשים.

ביוס 14 ביוני 1994 שלחה מחלקת סימני המסחר לב"כ מבקשת הביטול, הודעה כי בעל הסימן טרם הגיש את כתב טענותיו שכנגד בהתאם לתקנה לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן ‎ -‏ "התקנות") ולאור הוראות

תקנה 71(א) על מבקשת הביטול להגיש את ראיותיה תוך חודשיים ימים.

ביוס ‏ 10 ביולי 1994 הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה שכללו את תצהירו של גב' מיכל כותן המשמשת כחוקרת במשרד חקירות.

בתצהירה של גב' כותן נאמר כדלקמן:

(1) המצהירה התבקשה ע"י ב"כ מבקשת הביטול לבדוק אם נמצאים בשוק המקומי מוצרי הלבשה הנושאים את סימן המסחר צְמסעא, ואס נמכרו מוצרי הלבשה הנושאים את סימן המסחר צְמסצא במשך שלוש השנים האחרונות.

לצורך ביצוע הבדיקה האמורה, ביקרה המצהירה בהחנויות הלבשה רבות ברחבי הארץ וניהלה שיחות ובירורים עם בעלי חנויות בענף ההלבשה כדי לברר אם מצויים או נמצאו באר מוצרי הלבשה נושאים סימן המסחר צָתס-א.

בכל ביקור שנערך על ידי המצהירה בחנות הלבשה היא בדקה ‏ גם מצוייס בחנות, ‏ בין יתר מוצרי ההלבשה המוצעים למכירה, גם מוצרי הלבשה נושאים סימן המסחר צְתסץא.

בכל הביקורים והבדיקות שנערכו על ידי המצהירה היא לא נתקלה בארץ במוצרי הלבשה כלשהם המוצעים למכירה ושעליהם מופיע סימן המסחר צְתסקא.

בבירור שנערך אצל בעלי חנויות ואנשי מכירות של מוצרי הלבשת הסתבר למצהירה ‏ כי איש מהם לא מכיר ולא נתקל במוצרי הלבשה הנושאים את סימן המסחר צְתסעא, ולמיטב ידיעתה לא נמכרו ‏ ולא הוצעו למכירה מוצרי הלבשה נושאים סימן המסחר צְתסעא בישראל במשך שלוש השנים האחרונות.

למיטב ידיעתה של המצהירה ועל סמך בירוריה שנערכו ‏ על ידה, לא נמכרים ‏ ולא נמכרו בישראל מוצרי הלבשה הנושאים את סימן המסחר צְתסצא מזה שלוש שנים לפחות.

על סמך הבדיקות והבירורים שנערכו על ידי המצהירה, ‏ לא היו ואין כל נסיבות מיוחדות במסחר המונעות מכירת מוצרי הלבשה הנושאים את סימן המסחר צְתסעא בישראל.

ביוס 2 באוגוסט 1994 נשלחה לבאי-כוח שני הצדדים בקשה ‏ להודיע למחלקת סימני המסחר תוך הודעה ברצונם שייקבע מועד לבירור או לחילופין או הצעת החלטה על פי התוכן שבתיק.

ביוס 7 באוגוסט 1994 התקבלה במחלקת סימני המסחר תגובה מאת ב"כ מבקשת הביטול לפיה התבקשתי לתת את החלטתי על סמך התוכן שבתיק.

עד עצם היוס הזה לא נתקבלה תגובה כלשהי מטעם בעל הסימן או מטעס באי כוחו. לכן, ‏ על פי בקשת מבקשת הביטול, ניתנת החלטתי זו על

סמך החומר הנמצא בתיק הלשכה.

סעיף 41 לפקודה קובע כדלקמן:

"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום-לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתוס-לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יתולו ‏ אם ‏ הוכח ‏ שאי-השימוש נבע ‏ מנסיבות מיותחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנות אותו, לגבי הטובין האמורים.

(ג) לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעשים המנויים להלן כאילו אין שימוש בתוס-לב בסימן מסחר:

(1) שימוש בסימן המסחר בישראל בפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות-וון המגיעה ‏ לישראל, ‏ זולת ‏ אם קיימות ‏ נסיבות מיותדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;

(2) ביטול רשות השימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 0, ליצרן בישראל, זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון ‏ לייצר בעצמו את המוצר לסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן באתר בישראל".

(1) שימוש בסימן המסחר בישראל בפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות-וון המגיעה ‏ לישראל, ‏ זולת ‏ אם קיימות ‏ נסיבות מיותדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;

(2) ביטול רשות השימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 0, ליצרן בישראל, זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון ‏ לייצר בעצמו את המוצר לסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן באתר בישראל".

השאלה המשפטית הראשונה המתעוררת בענין שבפני היא האם מבקשת הביטול הינה בחזקת ‏ "אדם מעוניין" כנדרש בסעיף ‏ 41 (א) לפקודה? מבקשת הביטול טוענת שהיא אכן מהווה "אדם מעונין" וזאת מאחר שבעצם קיוס רישומו של הסימן מס' 45247 נמנע רישומו של סימן המסחר 05א50א נושא בקשה מס' 79607.

נטען כי העובדה שמבקשת הביטול מעוניינת לרשום סימן דומה לזה אשר ביטולו מבוקש על ידה, איננה גורעת מזכותה ומיכולתה הכללית להגיש את בקשת הביטול. בבג"ץ 67/71 פרמו בע"מ נ. שמידגל ואתח' 5פ.ד. כ"ה (1) 802 810 אומר בית המשפט ‏ מפיו של כב' השופט ויתקון הכלל לגבי אדם מעונין כדלקמן:

"...כפי שבצדק ‏ ציין הרשם (וכפי שכבר הזכרנו) החוק הישראלי ‏ אינו

מדבר על "אדם שנפגע" אלא על "אדם מעוניין" ואפילו המונחת "אדם נפגע"

פורש בפסיקה האנגלית ‏ על דרך

ההרחבה, ‏ כך שאין מקוס לפשפש

במניעיה של המערערת ולבדוק לצורך

זכות עמידתה - אם ראויה היא לבוא בפני הרשם".

ובהמשך -

"ץ6:1א (מהדורה תשיעית, סעיפיס 4 ו-475) דן בענין מחיקת סימני מסחר בשל אי שימוש בפרק המוקדש לתיקון ‏ הפנקס, ‏ ונראה שמה שנאמר בפרק זה על "אדם ‏ נפגע" לצורך בקשה לתיקון חל גם על "אדם נפגע" לצורך מחיקת הסימן, והנה, לא זו בלבד שכוונה להשתמש ‏ באותו סימן אינו פוסל אדם מלבקש את מחיקתו, אלא אפילו מכשיר ‏ אותו להיות מבקש..."

אוכל אפוא לסכם ולומר כי הכלל הנוהג הוא שכוונה של פלוני להשתמש בסימן של אלמוני או אף שימוש בפועל של פלוני בסימן של אלמוני אינו פוסל את אותו פלוני מלבקש את מחיקת הסימן של אלמוני או את ביטול רישומו של הסימן.

ויתרה ‏ מכך, כאשר מוגשת בקשה למחיקה ו/או לביטול רישומו של סימן כלשהו, הרשם לא יפשפש במניעיו של מבקש המחיקה ‏ ו/או הביטול בכל הנוגע לרצונו שלו להשתמש בסימן או לרשמו בשמו. יחד ‏ עם ‏ זאת, הרשם ‏ יביא בחשבון את כלל הנסיבות ויתן להן משקל בעיקר כאשר יפעיל את שיקול הדעת אם יש, אם לאו, לבטל את רישום הסימן.

אשר ‏ על כן אין לי אלא לקבוע כי המבקשת הינה "אדם מעוניין" כמשמעותו בסעיף 41 לפקודה.

לאור הנקבע בסעיף 14 לעיל, עלי לדון עתה בשאלה המשפטית ‏ על מי - מוטל

נטל השכנוע בבקשת הביטול דנן? אומר מיד כי על פי ההלכה

פסוקה נטל השכנוע בהליכים עפ"י סעיף 41 לפקודה מוטל ‏ על מבקשת הביטול. נושא זה נדון בענין 18עעסא כ111נ1םק,

נ. 71008000 0056866 95.ד. מ"א(1) 5. שם נקבע בעמ' 491 כדלהלן:

אשר

"נטל ההוכחה ‏ (השכנוע) מוטל ‏ על מבקש המחיקה ‏ עד לתוס הדיון. לעומת ‏ זאת, נטל הבאת הראיות יש שיעבור במהלך הדיון מצד אל צד. אס נותר בלב הרשם ספק שקול ‏ לכאן או לכאן, ‏ צריך להשאיר את הסימן הנדון ‏ על כנו. לשון ‏ אחר, ‏ כדי למחוק ‏ את הסימן מפנקס סימני המסחר ‏ לפי סעיף 41, על הרשם היה להשתכנע, שלא ‏ היתה ‏ מצד בעלת הסימן כוונה להשתמש בסימן בישראל"

על כן ‏ ניתן לקבוע בענין שבפנינו כי נטל השכנוע מוטל על מבקשת הביטול.

מוטל עלי עתה לדון בעובדות ובראיות במקרה שבפני על מנת לקבוע האם מבקשת הביטול מילאה את הנדרש עפ"י סעיף 41 לפקודה.

הליך ביטול של רישומו של סימן מסחר מתחיל בהגשת בקשה לביטול בהתאם להוראות הקבועות בתקנה 70 ואילך לתקנות - דבר שאכן ‏ נעשה על ידי מבקשת הביטול בענין שבפניננו.

לאחר הגשת בקשה לביטול כדין, רשאי בעל הסימן, להגיש תגובה לבקשת הביטול.

במקרה דנן בעל הסימן לא הגיב על בקשת הביטול, לא הגיש ראיות ולא ביקש להישמע ‏ בענין. מאידך הגישה מבקשת הביטול ‏ את ראיותיה וביקשה, שבהעדר תגובה מטעם בעל הסימן, על פי תקנה ‏ 71א' לתקנות תינתן ההחלטה על ידי על סמך החומר הנמצא בתיק.

יש לציין ‏ כי על אף העובדה שבעל הסימן בענייננו לא הגיש תגובות כלשהן בהתאם לקבוע בתקנות עדיין לא ניתן לבטל את רישומו של סימן המסחר באופן אוטומטי. רישום הסימן יבוטל רק אם הרשם ישוכנע שמן הדין לעשות כך בהתאם לטענות והראיות שהוגשו.

לפי סעיף 64 לפקודה, רישום סימן מסחר מהווה ראיה לכאורה לתוקפו:

"בכל ‏ הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום ‏ תהא העובדה שפלוני רשום כבעל ‏ סימן המסחר ‏ ראיה ‏ לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר ולכל העברותיו שלאחר מכן".

לכן, אף על פי שבעל הסימן בעניננו לא הגיב לבקשת הביטול, רישום הסימן כשלעצמו מהווה "ראיה" לכאורה לתוקפו.

(1) סעיף 41 לפקודה עניינו שתי ‏ עילות שבגינן ‏ ניתן לבקש את ביטול רישומו של סימן, והן: "א. ‏ לא היתה כוונה בתוס ‏ לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתוס

לב בסימן המסהחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום.

ב. לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול"

(2) מבקשת ‏הביטול השתיתה ‏ את בקשתה ‏ לביטול על העילה השניה,

כלומר שבעל הסימן לא השתמש בסימן במשך ‏ התקופה של שנתיים שקדמו להגשת בקשת הביטול.

סבורני כי ב"כ מבקשת הביטול אכן הוכיח את העדר השימוש בסימן ע"י

בעל הסימן במשך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה לביטול. זאת ניתן ללמוד הן מתצהיר המצהירה, ‏ גב כותן, והן מתוסר התגובה או ההשתתפות בהליכים מטעם בעל הסימן. נוסף לכך, בהעדר טענת "נסיבות מיוחדות" מטעם בעל הסימן כמשמעותו בסעיף 41(ג) (1) לפקודה אינני צריך לדון בשאלה האם היו אם ‏ לאו נסיבות מיוחדות במסחר שבגללן לא ניתן היה להשתמש בסימן צְמס:א.

בהתחשב בכל האמור לעיל אין לי אלא לקבוע כי-

(1) בעל ‏ הסימן ‏ לא עשה שימוש בסימן בשנתייס שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטול.

(2) הענין שבפני אינו מהווה מקרה לפיו ‏ יכול הרשם להפעיל את שיקול דעתו ‏ ולא לבטל את רישומו של הסימן הנדון אף על פי שלא נעשה בו שימוש כאמור לעיל.

אשר על כן, הנני להורות על ביטול ‏ רישומו של סימן המסחר ‏ מס' 7 - עצאסתא.

ניתן באשר ‏ להוצאות, אני מצווה כי בעל הסימן ישלם למבקשת הביטול את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח (אלפיים ש"ה) כולל. הסכום ‏ הנ"ל ‏ ישולם תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן, הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

בירושליסם היום, יד' בשבט התשנ"ה 5 בינואר 1995

מיכאל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).