⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 50763

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

בעלת הסימן

  • שם: סשזההסקה60א1 פחגא
  • בא כח: עו"ד דייר ריינהולד כהן ושותפיו
צד ב'

מבקשת המחיקה

  • שם: חוגלה שווק בעיימ (1982)
  • בא כח: עו"ד ש. הורוביץ ושותפיו

ההחלטה:

בפנקס רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

- בקשה לביטול סימן מסחר מס' 50763 המהפך

לפקודת סימן המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972

בעלת הסימן: סשזההסקה60א1 פחגא באמצעות דייר ריינהולד כהן ושותפיו, עו"ד מבקשת המחיקה: חוגלה שווק בעיימ (1982) באמצעות ש. הורוביץ ושותפיו, ע"ד

ה ח ל ט ה

"1

ביום 19 באוקטובר 1983 נרשם בפנקס סימני המסחר הסימן לא בסוג 21 ולבעלת הסימן ניתנה תעודת רישום עליו.

ביום 16 בספטמבר 1988 הוגשה בקשה לביטול סימן המסחר (להלן - בקשת הביטול) בהתאם להוראות הקבועות בסעיף ו-4 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני המסחר). נימוקי בקשת הביטול פורטו כדלהלן:-

א. לא היתה כוונת בתום-לב של בעלת סימן המסחר להשתמש בו בקשר עם התחומים שלגביהם הוא רשום.

ב. למעשה לא שימש סימן המסחר לגבי הסחורות למענן הוא נרשם.

ג. לא היה שימוש בסימן המסחר במשך השנתיים האחרונות לפני הגשת בקשת הביטול ואי-שימוש זה לא נגרם על ידי נסיבות מיוחדות במסהר.

על בקשת הביטול היה על בעלת סימן המסחר להשיב עד ליום 19 בדצמבר 1988. ביום 16 בדצמבר 1988 הוגשה בקשה לארכה ע"י בעלת סימן המסחר לשם הגשת תשובתה על בקשת הביטול, הארכה שהתבקשה נלְתנה עד ליום 20 בפברואר 19 באוקטובר 1983

ביום 4 בינואר 1989 הוגשה התשובה מטעם בעלת סימן המסחר אשר בה התבקש הרשם למחוק או לדחות על הסף את בקשת הביטול מן הטעמים המפורטים כדלהל: א. ייבהתאם לתקנה 10(1) לתקנות סימני המסחר על מל שמבקש את ביטול רישומו של סימן מסחר לפרט את עניינו ואת העובדות עליהן הוא מבסס את בקשתו".

ו:-

20...

.6

| שבל הצדדים, באמצעות באי-כוחם, הסכימו שרשם סימני המסחר יחליט על בקשת ו.

ב. מבקשת הביטול "לא פרטה כלל את ענינה ודבר זה מהווה פגם יסודי בבקשה'". ג. ייבהתאם לאותה תקנה 10(1), על מבקשת הביטול לפרט את העובדות

עליהן נסמכת בקשתו. בבקשה שהוגשה יש ציון עילות, אך ללא פרוט עובדות כלשהן. גם זה פגם יסודי בבקשה". תקנה 10(1) לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן - תקנות סימני המסחר) קובעת כדלהלן:- "10(1) בקשה לתיקון הפנקס או למחיקת סימן מסחרי מהפנקס, אם מגישים אותה לרשם, צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים, כמובא בתוספת השניה לתקנות אלה. (2) לבקשה זו יש לצרף שני העתקים וכן הודעה בשלושה העתקים המגוללים בפרוטוט את מהות טובת-הנאה אשר למבקש, את העובדות שעליהן הוא מבסס את תביעתו ואת התיקון

שהוא מבקש".

בעלת סימן המסחר למחוק או לדחות על הסף את בקשת הביטול על סמך החומר ויתעונים בכתב הנמצאים בתיק הלשכה. . | בואי לדון במקרה דנן על להשיב על שתי שאלות, דהיינו - | א. האם יש סמכות לרשם סימני המסחר למחוק על הסף בקשה לביטול סימן מסחר שהוגשה בהתאם לסעיף 4(1) לפקודת סימני המסחר?

ב. במידה ויש סמכות כזאת האם עלי לעשות כן במקרה דנן?

עיון בהוראות הקבועות בפקודת סימני המסחר ובתקנות סימני המסחר מראה ללא כל צל של ספק שהן אינן מסמיכות את רשם סימני המסחר למחוק בקשה לבּיטול סימן מסחר על הסף. עם זאת ובמקרה כזה (והדבר הוחלע לא פעם עייל קודמל) על הרשם לפנות לתקנות סדר הדין האזרחי כדי לתקן את הפגם התחייתי ובכך להתגבר על הליקוי על מנת לאפשר לו לדון בשאלות משפטיות ומינהליות המתייחסות לנושא. אני בדעה, אפוא, שאם יש סמכות לבית המשפט למחוק כתב תביעה אזל ובאהת מידה יש סמכות הניתנת גם לרשם סימני המסחר למחוק בקשה לְביטול סימן מסחר.

2.

בהתאם לתקנה 10(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) רשא בית המשפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה. זאת ועוד כתב תביעה יכול שיימחק, לפל

תקנה 10(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר "נראה מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית'".

לאור האמור בשני הסעיפים הקודמים להחלטה זו עלי להסיק את המסקנה שאכן ניתנת לרשם סימני המסחר הסמכות להורות על מחיקת בקשה לביטול סימן מסחר על הסף. לכן, התשובה על השאלה הראשונה המוזכרת בסעיף 8 להחלטה זו הינה חיובית. עם דעה זו ברצוני לומר שאני מסכים עם החלטת קודמ? (כבי השופט יואל צור) בענין ההתנגדות לרשום הסימן '2 דחו אי - בקשה מס' 47627 - .6א1 ,.60 8 2זאםַאםקחא ב. 5 מ=15ג6אהה- הם

לפיכך יש להשיב עתה על השאלה השנייה המוזכרת בסעיף 8 לעיל ולהחליט האם במקרה דנן יש מקום להפעיל את סמכותו.

א. כפי שכבר נאמר מוסמך רשם סימני המסחר למחוק על הסף בקשה לביטול סימן מסחר שאינה מגלה עילה או שהיא טרדנית או קנטרנית על פניה. בקשר לזה סבורני כל רשם סימני המסחר לא רק מוסמך אלא

באחד או שבל המקרים המוזכרים לעיל אף חייב לעשות כן.

ב. לדברי דייר יואל זוסמן ז"ל ("סדר הדין האזרחי", מהד' 5, סעיף 10, עמ' 121):

"תיאור העילה הוא הלב של כתב התביעה, ובלעדיו נדון כתב התביעה לכשלון. לפיכך, כאשר כתב התביעה אינו מראה או מגלה עילת התביעה (או עילת תובענה), רשאל בית המשפט למחקו בלא אשר ידון בגופו של ענין (תקנה 100). אלזהו

כתב תביעה המגלה עילה על כך השלב בית המשפט העליון (ע'"א 109/49 -

פסי"יד ה' 1585, 1591; פסקים ו' 187):

* פרשת תביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות

בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו, אולם אם לא צולנה

עובדה חשובה וכתוצאה מזה לא יוכל בית המשפט ליתן לתובע את הסעד המבוקש גם אם יוכיח את העובדות המפורטות בתביעתו, הרל

אי כתב התביעה מגלה על*לה*"

בהערות מטעי מס' 2 (שם סעיף 307, עמ' ו-35) תשומת לבו של הקורא מופנית לכך כי אין מוחקים כתב תביעה מחמת חוסר עילה רק כאשר קיים ספק מהסעד לו זכאי התובע (ר' ע"א 109/84 - פס"ד מ"א (1) 577).

בהמשך, נאמר (שם בעמ' 352) כדלקמן:

"אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות

בסעד שביקש, כל אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה".

כן צויין ע"י דייר זוסמן (שם בסעיף 316, עמ' 355) כל:-

"ייבהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן....החליב בלת המשפט לנהוג משנה - זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט (ר' ע"א 501/74 -

פסייד כייט (1) 673); ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע ליזכה בסעד שתבע, אין נועלים את

שערי בית המשפט לפניו (רי בג"ץ 254/73 - פסייד כייח(1) 372)".

ג. סבורני כי ההוראות המוזכרות לעיל כפי שהן מתייחסות לתקנה 10(1) לתקנות סדר הדין האזרחי דומות בעיקרן להוראות הקבועות בתקנה 10(1) לתקנות סימני המסחר שבה הוזכרו המונחים "טובת-הנאה אשר למבקשיי, ‏ העובדות שעליהן הוא מבסס את תביעתו" ואת

"תיקון" - קרי 'יסעד' - שהוא מבקש". לפיכך, מהות התקנה 10(1)

ופירושה שפורט לעיל חלים על המקרה שבפנינו.

עיון בבקשת לביטול מראה כי הדרישות הקבועות בתקנה 10(1) לתקנות סימני המסחר, במסגרת הפירוש שניתן לה באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי, אכן נתמלאו. בעיקר עייי מבקשת לביטול של סימן המסחר אם כ? ?יתכן שכל הנ?תובים והעובדות הנטענים עייי המבקשת לא פורטו במלואם. עלי לומר אפוא כי, בהתחשב בכל האמור דלעיל, המקרה הנמצא בפנינו אינו מהווה מקרה המצדיק מחיקה על הסף של בקשת לביטול מחמת חוסר מילוי החובה המוטלת על מבקשת המחיקה. לדעתי, הבקשה כן מגלה על פניה עילה המצדיקה את אי-מחיקתה ובאותה מידה מצדיקה הגשת ראיות מטעם המבקשת ודיון לגופו של ענין.

נאמר לעיל כל ייתכן שכל הת רבים והעובדות הנטעבים עייי מבקשת המחלקה לא פורטו על ידיה במלואם. באשר לסוגיה זו צויין על ידי דייר זוסמן (שם בסעיף 316, עמ' 360) כדלקמן:-

"אין מוחקים כתב תביעה כד? להעניש תובע על שלא ניסח את דבריו כהלכה,

אלא טעמה של המחיקה היא, כמו שנתבאר,

למנוע בזבוז זמן על יד? גביית עדוילות

מיותרות, כאשר אפשר לקבוע בבטחון

ומראש, שאפילו יוכיח התובע כל אשר הוא אומר, תביעתו תידחה. לפיכך,

כאשר הפגם שבכתב התביעה - חוסר העללה -

ניתן לתיקון, והתובע רוצה לתקנו,

ליעתר לו בית המשפט ולא ימחוק את כתב

התביעה...." (ר' ע"א 376/68 - פס"ד כ"ג (2) 606). ברוח הדברים האלה ובמידה ויש ליקוי כלשהוא בפירוט הניתונים הנטענים עייי מבקשת לביטוּל מן הצדק, לדעתי, לאפשר לה לתקן את בקשתה. כפי שנאמר קודם כתב תביעה יכול שָיימחק לפי תקנה 10(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר "נראה מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית". המבחנים ייטרדנותיי ו-"קנטרנות" הם צרים ומצומצמים מאוד ובתי המשפט אינם זריזים למחוק כתב טענות מעילה זו אלא במקרים קיצוניים בלבד. בכל מקרה אין בפנקס ראיה או אפילו שמץ של ראיה היכולה להצביע על טרדנות או קנטרנות מטעם מבקשת לביטול. עלי לציין כל הדבר אף לא בטען עיי? בעלת סימן המסחר. אשר על כן הסיבה היחידה שראיתי לנכון להתייחס לנושא זה

היא למען השלמת הענין בנוגע למחיקת כתב תביעה על הסף עפייי כללי סדר הדין האזרחי.

א. בתשובה שהוגשה ביום 4 בינואר 1989 עייי בעלת סימן המסחר התבקש הרשם למחוק או לדחות (ההדגשה שלי: מ.א.) על הסף את בקשת הביטול. בהתאם לתקנה וס1(א) רשאי בית המשפט לדחות תובענה על הסף מאחד הנימוקים הבאים:-

1. מעשה בית דין 2. חוסר סמכות 3. כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית המשפט שוכל לדחות את התובענה מלכתחילה.

סבורני כי באותה מידה שלרשם סימני המסחר יש סמכות למחוק בקשה לביטול סימן מסחר על הסף יש לו סמכות גם לדחות אותהּ על הסף. ברור כי הנימוקים המוזכרים לעיל, דהיינו מעשה בית דין וחוסר סמכות אינם חלים על המקרה שבפנינו. אשר לנימוק השליש? נקבע עייל בית המשפט העליון כי "רצונו (של המחוקק) היה שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש, כאשר הוא נוכת לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתבילעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת' (ר'* ע"א 14/61 - פס"ד ט"ו 1840; צוטט עייל דייר זוסמן, שם בסעיף 336, עמ' 385). בהתחשב בלשונו הניל של בית המשפט העליון אני בדעה שהנימוק השלישי אף הוא לא חל על המקרה הנמצא בפנקס. לפיכך, עלי לדחות גם את הבקשה מטעם בעלת סימן המסחר לדחות על הסף את בקשת הביטול שהוגשה. סוף דבר הנני לדחות את הבקשה מטעם בעלת סימן המסחר למחוק או לדחות על הסף את הבקשה לביטול סימן המסחר.

מבקשת לביטול של סימן המסחר רשאית, אם היא תרצה בכך, להגיש בקשה ביעול מתוקנת תוך חדשיים מתאריך החלטתי זו. תורך חדשיים מהתאריך שבו ימס 3 בקשת ביטול מתוקנת כנייל בעלת סימן המסחר תהיה רשאית להגיש את תשובתה המתוקנת. תורך חדשיים בתום ההליכים המפורטים לעיל או תוך חדשיים מתאריך החלטתי זו (הכל לפי המוקדם יותר) תגיש מבקשת לביטול את ראיותיה

בהתאם להוראות הקבועות בתקנה 38 לתקנות סימני המסחר.

7.

ה. כל צד ישא בהוצאותיו הוא באשר להליך זה.

ניתן בירושלים היום 6 אדר א' התשמ"ט מיכאל אופיך

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).