סימן מסחר 5214

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 55218

המבקשת: ישראל ליטמן בע"מ

המשיב: פרץ פבריקנט

באמצעות ה. זליגסון את גבריאלי, עו"ד ועו"פ

צוהי החלטה בגין הוצאות וזאת בעקבות החלטתי מיום 21 בדצמבר 1988 לקבל את ההתנגדות ולא להעניק את הפטנט המבוקש.

בהחלטה הנ"ל הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם לענין ההוצאות תוך 20 יום מיום ההחלטה. להלן עיקר טענות המתנגדת:

א. ההתנגדות הוגשה ב-29 באוקטובר 1981 כך שההליכים נמשכו למעלה מ-3 שנים.

ב. מתוך הרצאת הטענות שהגישה המתנגדת, המבקשת יכלה לעמוד בנקל על כך שהבקשה אינה מגלה התקדמות המצאתית ולכן היה עליה לבטל את בקשתה בסמוך לאחר הגשת הרצאת טענות ההתנגדות.

ג. בעיצומם של הליכי ההתנגדות המבקשת לא רק שבחרה להמשיך בהליכים כי אם התרתה במתנגדת בקשר לפגיעה כביכול בזכויותיה ושכחה מכחתב התראה באמצעות עו"ד א. גבריאלי אשר עליו ניתנה תשובה.

ב"כ המבקשת ביקשני מצידו להביא בחשבון את השיקולים הבאים;

א. עילות ההתנגדות שהתייחסו לסעיפים 12,8,2 ו-13 לחוק הפטנטים ותקנה 20 לתקנות הפטנטים נדחו בהחלטתי דלעיל.

ב. המסקנה שאין התקדמות המצאתית לא התבססה על הספרות שעליה הסתמכה המתנגדת.

ג. באשר לדוגמא 6 היו עדויות לכאן ולכאן ואם כי הועדפו עדויות המתנגדת אין זאת אומרת שהמבקשת גררה את המתנגדת להמשיך בהליכים. לאור זאת ביקש ב"כ המבקשת שאורה שכל צד ישא בהוצאותיו הוא או שלחילופין יפסקו הוצאות סימליות למתנגד.

בהקשר לנסיבות דנן יש לחזור ולציין את אשר אמרתי בכמה החלטות. הצו למתן הוצאות אינו עונשי וכל יעודו הוא שלא יהיה חסרון כיס לצד שוכנע בדינו. עם זאת, אין ספק שאם צד לדיון העלה מספר עילות ולאחר מכן מתברר שאלו נדחו תהיה לעובדה זו משקל בעת קביעת ההוצאות. זאת ועוד, אם זכה צד בדינו והתקבלה למשל התנגדות כאשר נזקק הרשם או בית המשפט לחומר ואסמכתאות מעבר למה שהביאו המתנגדים אף לכך צריך להיות ביטוי בצו ההוצאות.

במקרה דנן אכן נדחו כל עילות ההתנגדות שהתבססו על סעיפים 2, ,12 ו-13 לחוק הפטנטים והתקבלה עילת ההתנגדות לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים אשר בקשר אליה קבעתי בסעיף 37 להחלטה כדלקמן:

"לאור האמור לעיל הנני קובע שלא הרימה המבקשת את הנטל המוטל עליה לשם הוכחת הסינרגיסם וההתקדמות ההמצאתית של האמצאה ועל כן אין האמצאה נשוא הבקשה דנן כשירת פטנט על פי הוראות סעיף 5 לחוק הפטנטים".

במקרה דנן אכן התמשך הדיון עת ארוכה כך אין לומר שנשוא הדיון היה חד וחלק ושטענות המבקשת בדיון היו מופרכות.

בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו וכשיקולים שהעליתי לעיל, ובהתחשב בכך שהמתנגדת לא פירטה בתצהיר את הוצאותיה הלכה למעשה, הנני קובע שהמבקשת תשלם למתנגדת את הוצאותיה בסך של 250,000 שקל (כולל).

ניתן בירושלים היום | כ"ג בטבת התשמ"ה 6 בינואר 1985

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 5214

אביק בע"מ באמצעות וְעַ''? ד"ר י. הס,עו"ם

ויסמד בע"מ באמצעות ד"ר ר. כהן ושוה', עו"פ עִ'יל ד"ר מ. כהן, עו"פ.-

בגין הוצאות וזאת בעקבות החלטתי מיום 21 בדצמבר 1984 אה הההנגדות ולא להעניק אק הפטנט המבוקש. הנ"ל הודיתי לצדדים לסכם טענותיהם לענין ההוצאות תוך 30 מיום ההחלטה. להלן עיקר טענות המתנגדת:

ההתנגדות הוגשה ב-29 באוקטובר 1 כך שההליכים נמשכו למעלה מ-3 שנים.

מהוןך הרצאת הטענות שתגילה המהנגדת, המבקשת יכלה לעמוד בנקל על כך שהבקשה אינה מגלה ההקדמות המצאתית ולכן היה עליה לבטל את בקשתה בסמוך לאחר הגטת הרצאת טענוה ההתנגדוה. בעיצומס של הליכי ההתנגדובג המבקשת לא רק שבחרה להמטיך בהליכים.

כי אם התרחתה במהנגדח בקטר לכגיעה כבלכול בזכויותיה ושלתה מכג התראה כאמצעוה עו"ד ץ. גבריאלי אשר עליו ניתנה חשוכה.

ב המבקשה ביקשני מצידו להבוא בהטנון אה השיקולים הבאים: עילות ההתנגדוה שהתייחסו לסעיפים 12,%8,2 ו-13 לחוק הפטנטים וחקנה 20 לתקנות הפטנטי> נדהו בהתלטתי דלעיל. המסקנה טאין ההקדמות המצאהיה לא התבססה על הספרות טעליה הסהמכה המהתבגדת. באטד לדוגמא 8 היו עדויוה לכאן, ולכאן ואם כי הועדפו עדויות מהבגדת אין זאת אומרתה טהמבקטה. גררה אח המתנגדת להמשטיך בהליכים. אור זאת ביקט ב"כ המבקשת -שאורה טכל צד ישא בהוצאותיו הוא או

לחזלופין יפסקו הוצאות סימליות בלבר למהנגד.

בהקשר לנסיבוה דנן יש לחזור ולציין את אשר אמרחי בכמה החלטות.' הצ למתן הוצאוח אינגנו עובשי וכל יעודו הוא שלא יהיה הסרון כיס לצד ש] בדינו. עם זאת, אין ספק שאם צד לציון העלה מספר עילוה ולאחר מכן שאלו נדהו אהיה לעובדה זו. משקל בעת קביעם ההוצאות. זאת ועוד, אם "זך צד בדינו והתקבלה למשל התנגדוה כאטר נזקק הרשם או ביח המשפט לחומר ‏ נועבר למה שהביאו המתנגרים אף לכך צריך להיות כוטוי בצו ההוצאוח,, במקרה רנן אכן נדחו כל עילוה ההתבגדות שהתבססו על סעיפים

2 ו-13 לחוק הפטנטים וההקבלה

אשר בקשר אליה קבעתי בסעיף 37 להתלטה כדלקמן :

"לאור האמור לעיל הננכי'קובע שלא

הרימה המכקשה אה הנטל המוטל עליה

לשם הוכחה הסוננגיסם. וההתקדמות

ההמצאתית של האמצאה ועל כן אין

האמצאה בטוא הכקטה דנן כשי*ה

פטנט על פי הוראוח סעיף 5 להוק הפטנטים". במקרה דגנן אכן ההמשך הרש עת ארונה אך אין לומר שנשוא הדיון היה הר > וחלק וטטענות המבקשה בדיון היו מופרכות.

בהתחשב כנסיבותיו המיותדות טל המקרה שלפנינו ובשיקולים שהעליתי לע?ל ובהתהשב בכך שהמתנגדה לא קובע שהמבקשת תשלם למַהנגדה אה הוצאוחיה בסך של 250,000 שקל (כולל).

ניתן בירוטלים היום