סימן מסחר 52142

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר מט''/ 52142

"אססתץעעם" - עפ"י סעיף 41 לפקודת סימני המסחר (נוספת לתשל"ב-1972)

1. הביטול: .סא , אתסתםזת באמצעות ה"ה ש. הורוביץ ושות', עו"ד על ידי עו"ד צבי קליר

בעלת הסימן: 6 6א51 באמצעות ה"ה וולף ברגמן וגולר, עו"פ ע"י עו"ד יוסף ברגמן

1. זוהי התלטה בענין בקשה לביטול רישומו של סימן המסחר "א60גצמם" מס' 52142 (להלן - "הסימן") שהוגשה על ידי .6א1 , אתסתמעתת הברה רשומה בארה"ב (להלן ‏ - "מבקשת הביטול") בהתאם להוראות סעיף 41

לפקודת סימני המסחר (נוספת לתשל"ב-1972) (להלן - "הפקודה").

2. הסימן נרשם על שמה של 6 6א1א50₪5 הברה רשומה בגרמניה (להלן - "בעלת הסימן") ביום 15 במאי 1981 בסוג 5 עבור חומר מעכב קולט ביטא אדרנרגי לטיפול במתיחות ‏ יתר ובתעוקת החזה שהינו תכשיר רוקתיים.

3. ביוס ‏ 18 ביולי 1995 הגישה מבקשת הביטול בקשה לביטול רישומו של הסימן בצירוף כתב טענותיה.

הנימוקים בגינם הוגשה הבקשה לביטול הם כדלקמן:

(1) מבקשת הביטול היא המבקשת בבקשה לרישום סימן מסחר אססתדםם, בקשה מס' 91324 מיום 20 בפברואר 1994 לגבי תכשיריס רוקתיים לטיפול בבדיקת עיניים (גלאוקומה) להלן - "הסימן המבוקש").

(2) במהלך בחינת הבקשה לרישומו של הסימן המבוקש הודיעה מחלקת סימני המסחר לב"כ מבקשת הביטול כי הסימן המבוקש אינו ניתן לרישום לאור הוראות סעיף ‏ 9(11) לפקודה, שכן לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר כבר רשום סימן דומה, דהיינו הסימן.

(3) הסימן אינו בשימוש בישראל במועד הגשת הבקשה לביטול ולא הית בשימוש בישראל לפחות במשך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטול.

(4) כיוון שלא היה שימוש בסימן בתוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול מן הדין לבטל את רישומו על יסוד נימוק זה.

(5) מבקשת הביטול מהווה "אדם מעונין" במובן סעיף 41(א) לפקודה לאור העובדה שאם יבוטל רישומו של הסימן, תוכל מבקשת הביטול להירשם כבעלת הסימן המבוקש.

ביוס ‏ 21 ביולי 1995, שלחה מחלקת סימני המסחר שני עותקים של הבקשה לביטול אל ב"כ בעלת הסימן, ה"ה וולף, ברגמן וגולר, עו"פ.

על בעלת הסימן היה להגיש את טענותיה שכנגד עד ליום 21 באוקטובר.

ביוס ‏ 19 באוקטובר 1995, נתנה לבעלת הסימן ארכה עד ליוס 22 בינואר 1996 לשם הגשת כתב טענותיה שכנגד.

ביוס 31 באוקטובר 1995, התקבל מכתב מאת ב"כ בעלת הסימן בו נאמר כי אין בדעתה של בעלת הסימן ‏ "להגיב לתוכן בקשת הביטול".

במכתבם ‏ מיוםס ‏ 1 בנובמבר 1995, ביקשו ב"כ מבקשת הביטול מהרשם להורות בהקדם האפשרי על ביטול רישומו של הסימן ולהטיל הוצאות בקשת הביטול על בעלת הסימן.

במכתבה של מחלקת סימני המסחר מיום 5 בנובמבר 1995 אל ב"כ מבקשת הביטול נודע להם כי מאחר ובעלת הסימן לא הגישה את כתב טענותיה שכנגד, חלות על המקרה הוראות תקנה 71א(א) לתקנות סימני המסחר משנת 1940 (להלן - "התקנות") הקובעת כי במידה ולא -

"...מסר בעל הסימן הודעה בתשובת (קרי: כתב הטענות שכנגד: מ.א.) על בקשה לפי תקנה 70 תוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במשרדו של הרשם, יודיע הרשם על כך למבקש והמבקש יגיש ראיותיו לענין זה תוך חדשים מיום ההודעה".

ביוס ‏ 9 בנובמבר 1995, התקבל מכתב מאת ב"כ בעלת הסימן. להלן טענותיה והערותיו עליהן:

(1)) ביטול רישומו של סימן מסחר אינו יכול להיעשות כדבר שבשיגרה וללא שהוכתו יסודותיה של בקשת הביטול.

אני סבור כי, במידה ובעל סימן אינו מבקש לבטל ‏ את רישומו של סימנו, טענה זו נכונה ומקובלת עלי. בעצם, הדבר משתקף בתקנה 71א לתקנות הדורשת שאפילו אם, כבמקרה דנן, בעל הסימן אינו מגיש את כתב טענותיו שכנגד ‏ וראיותיו, מוטל על מבקש הביטול להגיש את ראיותיו וזאת כדי שטענותיו תקבלנה תמיכה ראייתית.

(2) אם בענין זה יותלט על ידי הרשם לבטל את רישומו של הסימן, יש לעשות זאת על ידי הלטה מנומקת ועל סמך ראיות מוצקות. אם כי הפקודה והתקנות אינן קובעות הוראות מפורשות המטילות

על הרשם לתת ההלטה מנומקת, הטענה הנ"ל אכן מקובלת עלי וזאת מאחר והרשם מתוייב לשמור על תקינות נוהלי הלשכה.

(3) א. בעלת הסימן בענין דנן אינה יכולה להצדיק הטלת הוצאות עליה. נטען מטעמה כי מבקשת הביטול פתחה בהליך שבו, על מנת לוכות בבקשתה לרישום הסימן שלה, ‏ חייבת היא להוכיח את העילות והיסודות לבקשת הביטול בראיות.

טענה זו אינה מקובלת עלי ואתזור אליה בהמשך.

ב. בעלת הסימן הודיעה שאין בכוונתה להגיב על בקשת הביטול ובכך הוציאה עצמה מהליך דו-צדדי עס מבקשת הביטול. המצב להיום הוא שבפני הרשם ‏ מצוי הליך חד-צדדי בו על מבקשת הביטול להוכיח בראיות את העילות שבבקשתה לביטול רישומו של הסימן.

טענה זו אף היא אינה מקובלת עלי וגם אליה אחזור בהמשך.

ג. בעלת הסימן לא גרמה לעיכוב או לשיהוי בהליך. ובהתאם לא גרמה למבקשת הביטול לנקוט בכל פעולה נוספת, שהרי הפקודה היא זו הקובעת כי, על מנת לזכות בבקשתה לביטול רישם סימן, יש צורך בהגשח בקשה לביטול ובהוכחת עילות הביטול.

גם טענה זו אינה מקובלת עלי ואתייחס אליה בהמשך.

אני עובר עתה לראיות שהוגשו ביום 22 בנובמבר 1995 על ידי מבקשת הביטול בתמיכת טענותיה שהוגשו ביום 18 ביולי 1995. עקרון הוראות תקנה 71א(א) לתקנות ובהתאם למה שנקבע על ידי קודמי המלומד בענין בקשה לביטול רישומו של סימן המסחר צכעםגת מס' ‏ 31589 (שיווק ושירותים לתעשיות מכונות קריסטל בע"מ נ. 8ת51008- 21600206028066, מבחר התלטות של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, 1983-1978, עמ' 39).

בראיות הנ"ל, אשר בצורת תצהיר שהוצהר ביום 20 בנובמבר ‏ 1995 על ידי

(1) (2) (3) (4) (5) גב' נעמי שקו עזרא (להלן - "המצהירה") נאמר כדלהלן:

המצהירה משמשת כרוקחת אחראית בחברת טרדיס גת בע"מ.

המצהירה נתבקשה ‏ על ידי ב"כ מבקשת הביטול לבדוק אם נמצאים בשוק הישראלי תרופות או תכשירי רוקחות הנושאים את הסימן, ואם נמכרו תרופות או תכשירי רוקחות הנושאים את הסימן במשך שתי השנים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה ‏ לביטול ביוס 18 ביולי 1995.

המצהירה ביצעה את הבדיקות הבאות: א. בחוברת ‏ "מדיק" מהחדשים ‏ מאי-יוני 1995, שבה רישום שמות כל התרופות המשווקות בישראל, ‏ לא מצאה המצהירה שום תרופה או תכשיר הנושאים את הסימן.

ב. מתחירוני המכירות הממוחשבים הנמצאים בבתי המרקחת - גם לא מצאה המצהירה תרופה או תכשיר רוקחות הנושאים את הסימן.

ג. חוברת ששמה "תכשירים רפואיים מייבוא הרשומים בישראל"

התשנ"ה-1995 שהוצאה על ידי משרד ‏ הבריאות ‏ גם בה לא מצאה המצהירה כל תרופה או תכשיר רוקחות הנושאים את הסימן.

ד. גם בבדיקה שנערכה במספר בתי מרקחת, ‏ עלה ‏ כי אין אף אחד מהמוכרים כל תרופה או תכשיר רוקחות הנושאים את הסימן.

המצהירה ביררה אצל מנהלת אגף תכשירים רפואיים באגף הרוקחות במשרד הבריאות, ונמסר לה כי הסימן אינו מופיע בקבצי המחשב של התרופות שנרשמו במשרד החברות המעודכנים משנת 1991 ואילך.

בכל הבדיקות שנערכו על ידי המצהירה היא לא נתקלה באף בתרופות או בתכשירי רוקחות כלשהם המוצעים למכירה ושעליהם מופיע השס אס6תצטם כסימן מסחר רשום.

למיטב ‏ ידיעתה של המצהירה ועל סמך בירורים שנערכו על ידה, לא נמכרים ולא נמכרו בישראל תרופות או תכשירי רוקחות הנושאים את סימן המסחר אססהעמם מזה שתי שנים לפתות.

על סמך הבדיקות שנערכו על ידי המצהירה ולמיטב ידיעתה, לא היו ואין כל נסיבות מיוחדות במסחר המונעות מכירת תרופות או תכשירי רוקחות הנושאים את סימן המסחר א0ס6געמם בישראל.

ראיות שכנגד לא הוגשו מטעם בעלת הסימן ולא התבקשתי על ידה לערוך דיון אשר במהלכה יכול היה להעמיד את המצהירה בחקירה נגדית על התצהיר שהוגש על שמה.

לכן, אין לי ספקות כלשהן באשר למהימנות המצהירה. מזה נובע כי תוכן התצהיר מטעס המצהירה שהוגש על ידי מבקשת הביטול והנתונים שהועלו בו משקף את המציאות.

15. לאור כל האמור לעיל אני מחליט שמן הדין ומן הצדק לבטל את רישומו של הסימן ומורה על ראש מחלקת סימני המסחר למחוק את הסימן אשר בפנקס סימני המסחר ולמחוק את הסימן בכל הרישומים האחרים שבמחלקת

סימני המסחר הנוגעים בדבר.

6. באשר להוצאות, מוטל עלי להביא בהשבון את הדברים הבאים:

(1) (2) לא ידוע לי אם נשלח מכתב התרעה לבעלת הסימן או לבאי כוחה. מאחר ולא נטענה טענה כלשהי הנוגעת לענין זה אין לי אלא להניח שמכתב התרעה כאמור אמנם לא נשלח על ידי מבקשת הביטול.

עם זאת, עלי לציין כי אפילו לאחר הגשת הבקשה לביטול לא היה ברור מיד אם הייתה בכוונתה של בעלת הסימן להגיש כתב הטענות שכנגד. בשלב הראשון, כפי שראינו, ביקשה בעלת הסימן הארכת מועד לשם הגשת כתב טענותיה שכנגד. רק לאחר מתן הארכה כאמור

הודיעו ב"כ בעלת הסימן כי אין בדעת בעלת הסימן להגיב לתוכן בקשת הביטול.

ברור לתלוטין כי בשלב זה הייתה בעלת הסימן רשאית לבקש בעצמה את ביטול רישומו של סימנה וזאת בהתאם לסעיף 36(א) לפקודה הקובע כי -

"הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשם של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה ‏ - לבטל רישומו של סימן המסחר בפנקס".

(3) לא רק שבעלת הסימן לא השתמשה בכלי התתחיקתי המוזכר לעיל, אלא אפילו עמדה על כך שתינתן החלטה מנומקת על סמך "ראיות מוצקות" (ר' מכתב ב"כ בעלת הסימן ‏ מיום ‏ 6 בנובמבר 1995 שהוזכר לעיל).

(4) לאור האמור לעיל אינני יכול, בכל הכבוד, לקבל טענה מטעם בעלת הסימן שמתאריך המכתב הנ"ל, שבו נודע לי שאין בכוונתה של בעלת הסימן להגיב על בקשת הביטול, הליכים אלה נהפכו להליכים חד-צדדיים. יש לציין כי בעלת הסימן עצמה עמדה ‏ על כך שמבקשת הביטול תגיש את ראיותיה ויש לציין גם שאם בעלת הסימן הייתה מבטלת את רישומו של סימנה ניתן היה להסוך בדיקה מטעס המצהירה, הכנת תצהירה והגשתה.

כמובן, זכותה של בעלת הסימן היתה שלא לעשות כן, אך מכיוון שהיא בחרה בדרך אחרת, טענותיה כיוס שהליך. זה נהפך להליך חד-צדדי וכתוצאה מזה היא פטורה מהוצאות, לא תישמענה.

7. באשר להוצאות השאלה הראשונה שיש להשיב עליה היא האם יש מקובל במקרה דנן לפסוק הוצאות ואם כן על מי יש להטילן.

(א) יש לציין, קודם כל, כי הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו חייב לשלם את הוצאות הצד שזכה בדינו. אולם ניתן לחרוג מכלל זה באחת מהנסיבות הבאות:

(1) אם ‏ נערך הסכם פשרה בין הצדדים אשר בו הוסכם שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

אין בפני כל טענה או ראיה המצביעה על הסכם פשרה כזה בענין שבפני. לכן, התריגה הנ"ל אינה הלה על המקרה שבפני.

(2) אס הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ובשל ניהול הדיון מטעמו גרם להוצאות שלא לצורך. במקרה כוה הצד שוכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא שכן אין זה מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות על הצד שכנגד שאינו אתראי עליהן.

גם כאן לא הוגשה ראייה כלשהי בעניינו המעידה על רשלנות כלשהי מטעס מבקשת הביטול. לפיכך, הריגה זו אף היא לא חלה על הענין דנן.

(3) אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו או חלק מהן.

אומר מיד שלא רק שלא קיימת סיבה כזאת בענין ‏ זה אלא, כפי שיוסבר בהמשך, ‏ יש נימוקים טובים לפיהס מוצדקת הטלת הוצאות על בעלת הסימן דווקא.

אין ספק שעקרונית, הצד בהליכי על ריב בפני הרשם שבמהלך ועקב הליכי ביטול מזניה את הגנתו נחשב, לצורך קביעת הוצאות, כצד שהפסיד בדינו. גס מבתינה זו אפוא חל הכלל המווכר לעיל על בעלת הסימן במקרה דנן.

(1 מאתר, ‏ וכפי שנאמר קודם, לא הובאו בפני ראיות הבאות להעיד על קיוס אחת או יותר מההחלופות המווכרות לעיל, אין ‏ לי אלא לקבוע שעל בעלת הסימן לשלם את הוצאותיה של מקשת הביטול.

(2) נכונה היא הטענה כי בעלת הסימן הודיעה על כך כי אין בדעתה להגיב לתוכן בקשת הביטול. אולם, היא לא עשתה כן ‏ מיד אלא יותר משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה לביטול וזאת רק לאחר מתן הארכת מועד לשם הגשת כתב טענותיה שכנגד ‏ עפ"י בקשתה מיום 17 באוקטובר 1995.

בנסיבות המקרה, ובהתתחשב ‏ גם בדרישות בעלת הסימן שמבקשת הביטול תגיש ראיות בתמיכת טענותיה ובדרישה גם שהלטה מנומקת תינתן על ידי הרשם, סבורני ‏ כי מן הצדק ומן הדין החוא שהוצאות בענין זה תוטלנה על בעלת הסימן דווקא. עס זאת, אני סבור כי קביעתי באשר לגובה ההוצאות תייבת לשקף, ‏ בין היתר, את העובדה שמלבד בקשת הארכה, תגובת בעלת הסימן מיום 27 באוקטובר 1995 ומכתבם של ב"כ בעלת הסימן מיום 6 בנובמבר 1995, (שעליו לא התקבלה תגובה כלשה: מטעס מבקשת הביטול), לא הוגשו מסמכים כלשהם על ידי או מטעס בעלת הסימן.

(1) באשר לגובה ההוצאות, בלוקתו בתשבון את כל האמור לעיל, ובשלב שהליכיס אלה הגיעו, ובהתחשב גם בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר במקרים ‏ דומים, הנני לקבוע ‏ כי על בעלת הסימן לשלם למבקשת הביטול את הוצאויה בסך 2,500 ש"ח כולל מע"מ.

(2) הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים יוס מתאריך התלטתי זו, שאס לא כן הוא ישא ריבית והצמדה כדין החל מיום החלטתי זו ועד ליוס התשלום בפועל.

ניתן בירושליס היום כג' באייר התשנ"ו

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).