סימן מסחר 55635

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת: בלס דיזיין בע"מ

ע"י ב"כ יניב קהת, עו"ד

ה ח ל ט ה

בקשה לרישום מדגם 55635

1. בקשה לרישום מדגם מספר 55635 לגבי "ארון המשלב תריס גלילה" ובאנגלית "56 01167ץ 11 0078600זת1 6ססיו0זהצו" בסוג 04(6), הוגשה לרישום בישראל ביום 64 (להלן: "הבקשה"). לבקשה צורף השרטוט הבא :

בו הוזיצ3 -

<צצרכ) 1316938

שי

₪

-זשרורו יור ;> עכ)] 31041 וזכ ב>

55 6 5 5

[י-ור יו רת

2 בתשובה לבקשת הרישום מיום 24.3.2014, מצאה בוחנת המדגמים מסם ליקוייס בבקשה כפי שהוגשה. עיקר הליקויים בכך שבשרטוטים שהוגשו ניתן להוות שני חפצים: ארון ותריס

גלילה, המתוארים בצורה סכמתית שאינה מציגה את עיצובו המוגמר של כל אחד מהמוצרים,

אלא את שילובם יחד ללא עיצוב מוגמר. הבוחנת עמדה על כך ששילוב זה כפי שהוצג מבטא רעיון בלבד שאין לרשום עליו מדגם.

ביום 14.5.2014 השיבה המבקשת למכתב הליקויים. לטעמה, אין מדובר בשני חפציס שוניס אלא על מוצר חדש ומקורי המשלב תריס בתוך ארון. עוד הוסיפה כי השילוב של קווי הדמות והצורה של התריס, יחד עם קווי הדמות והצורה של הארון יוצרים מוצר חדש. לטענת המבקשת המוצר החדש שנוצר מהשילוב מושך את עינו של הצרכן באופן שמשפיע על בחירתו דווקא במוצר זה.

בתשובתה של בוחנת המדגמים מיום 14.6.2015 עמדה על סירובה ושבה והסבירה כי השרטוטים מתארים את הארון ואת תריס הגלילה בצורה סכמתית, שאינה מציגה את עיצובו המוגמר של החפץ נשוא הבקשה אלא רק רעיון שאינו ניתן להגנה.

בוחנת המדגמים הוסיפה כי בשרטוטים שהוגשו לבחינה, אין ירידה לפרטיס בעיצוב הארון או תריס הגלילה. הבוחנת דגמה ואת בכך שמ השרטוט לא ניתן להבין פרטים לגבי עיצוב הארון או עובי החומר. כך גם הסבירה שבעיצוב התריס לא ניתן לראות פרטיס לגבי המסילות בהן נע התריס, אם הוא יורד/עולה וכי אף אין ציון של מנגנון פתיחה וסגירה, כגון מתג או רצועת פתיחה וסגירה.

לאחר דברים אלה ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני הרשם. דיון התקיים בפניו ביום 6

לקראת הדיון הגישה המבקשת עיקרי טיעון בהס שבה על טיעוניה לעיל באשר להיות השרטוטים מציגים את המוצר בתצורתו הסופית כשילוב בין תריס גלילה ובין ארון. המבקשת הדגישה כי לטעמה המדגם המבוקש אינו פונקציונאלי וכי העיצוב המתואר בשרטוטים אינו מוכתב כל כולו מדרישות תפקודיות של המוצר. המבקשת הוסיפה וטענה שהעיצוב במדגם המבוקש מקורי משום שיש בו יישום של אלמנטים ידועים באופן שונה מן הידוע קודם לכן באותו תחום.

במסגרת עיקרי טיעונה גם הודיעה המבקשת שביום 9.4.2015 התקבלה בארה"ב הודעת קיבול ("66ת/\4110. 01 66טסצ1") לגבי בקשה שלטעמה הנה מקבילה לבקשה לרישום מדגם דנן. הבקשה שהוגשה בארה"ב ביום 26.8.2014 סומנה שם 29/500,591 (להלן: "הבקשה

האמריקאית"). במסגרת ההודעה שצורפה שולב גם השרטוט שלהלן המצוי בבקשה האמריקאית :

9

.10

11

5 .)זי 3די 61.2)זיד

לדיון הגיע בא כוח המבקשת כאשר בידיו רק השרטוט המצוי בבקשה האמריקאית. לשאלתי מדוע אין בפניו את השרטוט שהוגש בישראל, טען כי אין הוא רואה הבדל בין שני השרטוטים (פרוטוקול הדיון מיום 6.2.2016, עמוד 2 שורות 6 - 20).

כבר עתה ייאמר שמעיון בשרטוט שצורף לבקשה האמריקאית ניתן לראות כי הוא שונה מהשרטוט שהוגש בישראל. בהשוואת השרטוטים שהוגשו בישראל לאלו המצויים בבקשה האמריקאית עולה שמהשרטוט שהוגש לרשום הפטנטיס האמריקאי ניתן לדלות יותר פרטים לגבי עיצוב הארון ותריס הגלילה. לדוגמא, ניתן לראות בשרטוט האמריקאי את יחס עובי הדפנות של הארון ואת מראהו הסופי של המוצר המשולב, מה שלא ניתן לראות בשרטוט שהוגש בישראל. אין חולק כי השרטוטים בבקשה האמריקאית יותר ברורים מהשרטוטים שהוגשו בישראל.

בשעת הדיון, חזר בא כוח המבקשת ואמר כי אין מדובר בעיצוב סכמתי אלא שבשרטוטים מוצג מוצר בתצורתו הסופית. לטעמו, העובדה שהשרטוטים אינם מראים עיצוב מוגמר של ארון כגון, עובי חומר או כי אין עיצוב של המסילות, אינו רלוונטי להגנה על קווי הדמות והצורה של המדגם כולו, וכי ההגנה המתבקשת היא על השילוב החדש והמקורי שבין תריס הגלילה לארון בצורה הנחזית בשרטוטים. כאמור, דבריה אלה נאמרו מטעמי המבקשת לגבי השרטוטים שצורפו לבקשה האמריקאית.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

השאלה עליה יש לתת את הדעת היא, מה מידת הפירוט הנדרשת להצגה בשרטוטים על מנת שיוצג במסגרת מדגם הכשיר להירשום על פי פקודת הפטנטיס והמדגמים, 1924

(להלן:"הפקודה").

סעיף 2 לפקודה מגדיר מהו מדגם:

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;"

(ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

מכאן שבבחינה של כשירות מדגם לרישום, קווי הדמות או הצורה במסגרת יש להתמקד באלו התריס לצורתו של המוצר, המעניקה לו את הייחוד העיצובי כפי שעמד על כך בית המשפט העליון ב-ע"א 7125/98 מיפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות, פ"ד נו(3) 702, 710 - 1:

"ההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקולטה ... הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלבנטי, באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספציפי",

על פי הסיפא של ההגדרה של "מדגם" בפקודה, הרישום לא ייעשה כאשר מדובר בעיצוב המתאר את התפקיד הפונקציונאלי של המוצר. הגנה על תפקידו הפונקציונאלי של המוצר תיבחן במסגרת דיני הפטנטים. על המתח המתמיד בין פונקציונאליות ובין עיצוב כשיר לרישום כמדגם נאמר כבר ב-ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח', פ"ד כבן1) 113, 114 - 116 :

"סתם התקן מכני הוא צורה שכל תכונותיה מוכתבות אך ורק על-ידי התפקיד או התפקידים שעל התפצ למלאם... במלים אחרות, אם אדם מייצר חפ לתכלית מיוחדת, הוא יכול לקבל עבורו פטנט, אך אין היצרן של החפ יכול לקבל מונופול של החפ על-ידי רישום מדגם עבורו. ההגנה היחידה הניתנת על-ידי הרישום היא לצורה המיוחדת של התפצ המתוארת במדגם הרשום. יתר על כן, לצורה המיוחדת צריכות להיות איזה תכונות מעבר לאלה הדרושות כדי לאפשר לחפ> למלא את התכלית המיוחדת; אבל העובדה שאיזה *תרון מופק ממתן צורה מיוחדת אינה פוסלת את הצורה לרישום כמדגם.

.5

.6

7

הפונקציונליות של חפץ אינה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם... הרי יש אומרים שהפונקציונלי ביותר הוא ממילא גם האסתטי ביטויו. אבל כאשר הצורה מוכתבת כל כולו וק על-ידי התפקיד שעל החפ למלאו, ולפי הידוע בשעת רישום המדגם לא היתה קיימת דוך אחרת יעילה באותה מידה, להשגת אותה מטרה פונקציונלית, כי אז אין היא ראויה לרישום בתור מדגם.

הטעם לדבר הוא, שכאשר קיימות גם צורות אחוות להשגת המטרה התועלתית, אין עוד לומר שהצורה הוכתבה רק על-ידי התפקיד, וממילא אין כאן ערבוב התחומים בין מדגם ופטנט, כי אדם אחר יכול לייצר חפ משלו, הממלא אותו תפקיד באותה יעילות, בשינוי הצורה בלי שהמדגם הרשום יעמוד לו למכשול. "

הפעלת שיקולים אלה הודגמה בענייו בקשה לרישום מדגמים 44701 46834 ו- 16835, א. פתיה בע"מ, (פורסם בנבו 9.12.2010), שס נאמר כי :

"יש לבחון האם הצורה מוכתבת כל כולה על ידי תפקודו של התפצ. קרי יש לבחון האם בעיצובו של החפ יש מרכיב אסתטי או שמא הוא נובע כולו מתפקוד החפצ ועל כן העיצוב הופך פונקציונאלי".

(ההדגשה במקור - א.ק.)

(ר' גס: בקשה לרישום מדגם מס' 50056, יצחק שחר (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 2012)).

מכאן שבשרטוט נושא בקשה לרישום מדגם צריכה להיות מוצגת צורתו של מוצר אשר בפרטיה יהיה למשוך את עינו של הצרכן, וכן שפרטיה חורגיס מעצם מתן מידע באשר לתפקידו הפונקציונאלי של המוצר. על הבוחן לבדוק כי בשרטוט ניתן לראות עיצוב מוגמר של המוצר, כך שהצרכן המיועד יוכל להבחין בעיצובו הייחודי של המוצר ביחס לעיצוביס של מוצרים אחריס במסגרת אותו תפקוד.

על טיב של השרטוט הכולל בבקשה לרישום מדגם עמדנו בעניין בקשה לרישום מדגם מס' 47337 ו-47338, 68002 דאד5ת/אז פתזדזאט דאסקטקס, זבה5ס.זז

65, (פורסם בנבו 2.8.2012), בפסקא 14 להחלטה:

"שרטוט וציור של מדגם הוא שפה משותפת בין המעצב ובין הצרכן

הרוכש או עושה שימוש במוצר אשר מבחין עינו הבוחנת הוא אשר יקבע

(ר' ע"א 7125]98 מיפרומאל נ' קליל, פ"ד נז(3) 703; ה"פ (ת"א)

4 סלע נ' אקרשטיין, פ"מ תשנ"ו(2) 281, בעמ' 291). השרטוטים

והציורים בהם עסקינן עניינם השפה העיצובית הנתפסת בעיני הצרכן

הנכון (זאת, להבדיל משרטוט הנדסי אשר מטרתו הקניית מידע מלא באשר לאופן ייצורו והרכבתו של פריט, כמעין שפה משותפת בין המתכנן והיצרן ובין המרכיב שאז ישנה חשיבות להתייחס לנושאים כגון אופן ציון מידות, סימון חלקים נסתרים, חתכים וחלקים פנימיים אשר אין מקומם במדגם. על עקרונותיה של השפה הגראפית הרלבנטית למדגם ניתן ללמוד

ממטרותיה כפי שאלה הותוו בפסיקה:

"חשיבות רישומו של מדגם, ככל מרשם צבורי אחר, היא בפומביות ההגנה שהוא מעניק. אם לא ניתן ללמוד מתעודת המדגם באופן קל ופשוט למה היא מתייחסת, נדמה שהמטרה העקוית שבבסיס וישום מדגמים הוחמצה. "( ת.א. (מרכז) 21130 -09-06 אורן יורם אריזות בע"מ נ' שקולניק ח.י. בע"מ ואח', (7.10.2010) (פורסם בפדאור) (להלן: "עניין שקולניק"), בפסקא 21 לפסק הדין) "השרטוט לבדו צריך ללמד על התכונות המוגנות ע"י המדגם. אם אין בו בשרטוט אזכור של התכונה העקוית, במבט ראשוני וישיר, וללא שיש צורך לצלול לקוביו של אותו שרטוט - המסקנה צויכה להיות שהמדגם אינו מגן על תכונה זו. " (בפסקא 22 לפסק הדין בעניין שקולניק)"

8. אופן ההצגה של המדגם המבוקש צריך שיעשה באמצעות שרטוטים אשר יציגו את ההיבטים או ההיטלים של אותו חפץ ספציפי כפי שהרואה את הסחורה המוגמרת היה רואה אותם.לא יתקבל לרישום שרטוט המציג דבר מה כללי מידי שיכול להתפרש כנפרש על פני מגוון מוצריס שונים, כפי שעמדו על כך המלומדים 6שו110 מה 6181%6 405561 בספרם ]10005010 חס

(.60 ם81) 126510₪, בעמוד 122, פסקא 3-080 :

506[1 הו [60וז13) 15 ה6₪1513110 צס] הסוו63ו[קכקהּ שו 1" 3 01 15 681516700 26 10 5001 15 )הה/ט 1181 שהט ב 3 זול ,(הז16והכ 07 51826 01 .1.6) 66)תהּהּ6קקה 6[שחו5

6 |[ 16 ,665תהזה6קקה 1ת01))676 0% 6שתבע

.9

.0

.1

.2

היא ומן הכלל אל הפרט. מהשרטוט שהוגש לבחינה בישראל ניתן לראות רק את קווי המתאר של הארון, בלא שיש ירידה לפרטיס העיצובייס של הארון, אשר היה בהס להדגיש את ייחודו העיצובי. לדוגמא, לא ניתן להבין מהשרטוט לגבי נפח הארון, עובי החומר ואין ירידה לפרטיס בעיצוב תריס הגלילה. כך גם חלקו העליון של הארון אינו ברור: במבט העל והחזית ישנו דבר מה בחלק העליון של הארון, בעוד שבמבט הצד האיזומטרי במצב פתוח אין כל כיסוי עליון מעל גליל התריס. מכאן שאין די בפרטיס המוצגיס בשרטוט שהוגש בבקשה כדי לתאר מוצר ספציפי, בעוד שמאופן הצגת השרטוט מסתבר חשש שניתן היה לפרש את השרטוט הסכימתי כמתייחס למגוון רחב של מוצרים - כגון, מגוון מוצריס הכולל ארונות בעלי דפנות בעובייס שוניס.

ההבדלים שעלו בין השרטוט שהוגש לבחינה בישראל לבין השרטוט בבקשה האמריקאית מחזקיס חוסריס אלה בשרטוטים שבבקשה הישראלית. כפי שעלה בשעת הדיון, מהשרטוט בבקשה האמריקאית ניתן לדלות יותר פרטים לגבי נפח דפנות המוצר ועיצוב המוצר המשולב בכללותו באופן ברור, מה שאין בשרטוט שהוגש בישראל.

בשלב וה, בטרס בחינה מהותית של הבקשה, אין בפני טעס שלא לקבל את טענת המבקשת שהשילוב של תריס גלילה וארון ניתן לביצוע במספר רב של דרכיסם. עס ואת, כפי שעולה מההלכות המפורטות לעיל, על השרטוט המוגש לבחינה בישראל להראות את הייחודיות העיצובית שבשילוב המבוקש. כפי שצוין לעיל, מהשרטוט שהוגש בישראל ניתן לדלות מידע רק לעניין קווי המתאר של הארון והתריס, ועל כן עשוי השרטוט, לו היה ניתן לגביו מדגס רשום, לתפוס הגנה רחבה מדי על השילוב בין תריס גלילה לארון בהיותו מתייחס למעשה לרעיון השילוב בין תריס גלילה וארון וזאת מבלי לתת מידע עיצובי ייחודי באשר למראה הסופי של המוצר בכללותו.

מהאמור עולה שהליקויים עליהם עמדה הבוחנת נעשו כיאות וכי לא ניתן לראות עיצוב מוגמר של המוצר מהשרטוט שהוגש בישראל. בהעדר עיצוב מוגמר הרי שלא ניתן היה לבצע את בדיקת החידוש או המקוריות הנדרשות בסעיף 1(30) לפקודה (זאת, מבלי לקבוע בשלב מוקדם וה דבר באשר לחידוש או המקוריות של המדגם לגביו לא בוצעה בחינה מהותית).

.3

.4

.5

.6

.7

.8

לפיכך, על פניו היה מקובל לדחות את הבקשה דנן לרישום מדגם. עס ואת, בפי המבקשת בקשה חלופית לתיקון השרטוטים בבקשה בישראל על דרך החלפתם בשרטוטים שהוגשו במסגרת הבקשה האמריקאית - שרטוטים מהם, כפי שנדון לעיל, ניתןו לחזות בעיצובו של המוצר בכללותו באופן שאינו סכמתי.

לאור הדברים שלעיל שמגמתם עלתה בשעת הדיון, ביקשה המבקשת לתקן את השרטוט בבקשה כך שיותאם לשרטוט שהוגש במסגרת הבקשה בארה"ב.

תקנה 53 לתקנות המדגמים קובעת סמכות לרשום מדגמים לאפשר תיקון מסמך, שרטוט או ציור אחר:

"מותר לתקן כל מסמך או שרטוט או ציור אחר של מדגם וכל פגם בפרוצדורה אשר לדעת הרשם אפשר להימנע מהם בלא לגרום רועה לאינטרסים של כל אדם, אם יישר הדבר בעיני הרשם ובתנאים אשר יורה".

אולס, בהגשה של מסמך, שרטוט או ציור אחר כאמור על פי סמכויות אלה, אין הדבר אומר כי ניתן להגיש שרטוט חדש השונה באופן ניכר מהשרטוט שהוגש בראשונה. יש לוודא שלא יהיה שינוי מהותי בשרטוט החדש שמוגש (זאת כפי שהדברים גם מפורטים בהוראות העבודה לבחינת בקשה למדגם, ע"ה ב/40.3, פורסם באתר הרשות ביום 26.11.2013).

הדבר דומה להיקף התיקונים המותרים במהלך בחינת בקשת פטנט שאם אלה תיקונים בעלי אופי מהותי יהיה בהס להשפיע על מועד דין הקדימה של בקשת הפטנט (סעיפים 22 ו-23 לחוק הפטנטיס תשכ"ו-1967). כך גם בתקנה 22א(א) לתקנות סימני המסחר, 1940 נקבע כי יותר שינוי בסימן שרישומו נתבקש בתנאי שהשינוי לא יחייב חיפוש ובחינה נוספים ושאינו מרחיב את הזכויות מהרישום.

ניכר כי המרחק בין השרטוטים אינו רב ושהשרטוט שהוגש בארה"ב הוא במהותו לגבי אותו מוצר שמתואר בשרטוטים שהוגשו בישראל: בהיות השרטוט שהוגש בישראל סכמתי ומתאר רעיון הרי שהשרטוט שהוגש במסגרת הבקשה האמריקאית מתאר את עיצובו הייחודי של המוצר המגלס בין היתר את הרעיון שעולה מהשרטוט שבבקשה בישראל כיום. במעבר מרעיון לעיצובו הייחודי של מוצר הכרוך בהוספת פרטים עיצוביים, במצוס שאין בו להרחיב את הזכויות שעשויות לנבוע מהרישום במידה וכזה ייעשה בסופו של יום. בנסיבות מיוחדות שכאלה ניתן לשקול תיקונו של השרטוט בישראל.

9. לפיכך, באפשרותה של המבקשת לתקן את השרטוט שבבקשה על פי השרטוט שהוגש במסגרת הבקשה האמריקאית, באמצעות בקשה סדורה למחלקת מדגמים, בתוך 30 יום.

במידה ולא תוגש בקשה כאמור, ייותר הליקויים עליהם עמדה הבוחנת על מכונס והבקשה תידחה.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום 12 ניסן, תשע"ו 0 אפריל, 2016