סימן מסחר 57556

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחם:

בעניין התנגדות לרישום בקשות לסימני מסחר מס' לש)-77655

, | המבקשת: אס1צתאסעתסס אתצסצתת

באמצעות ח"ה ריינחולד כחהן ושות', עו"ד ע"י ד"ר מיכאל כחן, עו"פ

המתנגדת: צאתקאסס אסממצצתת

באמצעות ח"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ ע"י מר נחמן כחן צדק, עו"ד

ה ח ל ט ה

ביוס 22 בנובמבר 1983 הגישה חברת אסדַעַהתסק8סס אמהסצתת (להלן - "המבקשת") בקשה לרישום סימן מסחר מס' 57556 - אשצתצתת (לחלן - "חסימן") בסוג 9 עבור:

"התקנים ומכשירים טלגרפייס ולתקשורת-רחק חנכלליס בסוג 9; תיילים חשמלי יס מבודדים וכבליס חשמלייס ומכלולים שלהם, כולס למטרות חשמליות, טלגרפיות ולתקשורת-רחק; סלילי ההתנגדות חשמליים, חומרי ההתנגדות חשמלייס ומוליכיס חשמליים; חומריסם למטרות סיכוך מגנטי או חשמלי הנכללים בסוג 9; תרמוסטטיס; מעטפות לתיילים ולכבליס חשמלייס; מוביליס חשמליים; תיבות חיבורים חשמליות; חיבורים, תקעים, סיימים ושקעים, כולס חשמליים; חלקיס ומתאמים הנכללים בסוג 9 עבור כל הסחורות הנ"ל".

הבקשה לרישום הסימן התקבלה על ידי מחלקת סימני המסחר וחיא

פורסמה כדין ברשומות "יומן סימני המסחר" מס' 1/88 מיום 31 בנובמבר 1988.

ביוס 27 באפריל 1988 הגישה חברת צאתפאסס אסטאנצצתת (להלן - "המתנגדת") הודעת התנגדות וכתב טענות לרישום הסימן. לחלן טענות המתנגדת:

(1) בבעלות חהמתנגדת רשום בישראל סימן מסחר מס' 21699 - אסמאדצתת ‎ -‏ (לחלן - "סימן המתנגדת") לגבי התקני חימוס ובישול וחלקיחס הנכללים בסוג 11.

(2) סימן המתנגדת חינו סימן חמוכר חיטב לציבור במדינת ישראל ונעשח בו שימוש וכן נעשחה שימוש בסימן בטרם קוס המדינת דהיינו, בתקופת המנדט.

(3) הטובין שלגביהס מעוניינת חמבקשת לרשום את סימנה ואלה באשר לחס רשום סימן המתנגדת הינס זהיס ו/או דומיס וחינם מאותו חגדר.

(4) הסימניס אפץתצתת (של המבקשת) ו-אסמאצצתת (של המתנגדת) חינם דומים בצורח מבלבלת עד כדי כך שאנשים שיראו או ישמעו את חסימן יתבלבלו ויטעו ויאמינו שמחה שנמצא בפניחם החינו סימן המתנגדת המוכר לחס חיטב.

(5) לאור המפורט לעיל נטען: (א) כי חסימן אינו מבדיל בין חטובין של המבקשת לבין חטובין של המתנגדת ואינו כשר אפוא להירשם בהתאם לחוראות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסה חדש), התשל"ב-1972 (לחלן - "הפקודה").

(ב) כי הסימן פוגע בתקנת הציבור עפ"י חוראות סעיף 5(11) לפקודה.

(ג) כי חסימן החינו כל כך דומה לסימן המתנגדת ומשמש לגבי טובין באותו הגדר שעלול לגרום להטעיית הציבור במסגרת סעיף 9(11) לפקודה.

(ד) חסימן עלול לגרום להטעיית ציבור גס עפ"י חוראות סעיף 1) לפקודה.

(ח) הסימן עלול לגרום לתחרות בלתי הוגנת במסחר.

לאחר מתן מס' ארכות הוגש ביום 16 בנובמבר 1988 כתב הטענות שכנגד מטעם חמבקשת.

עיקר טענות:

הטובין נושאי חסימן המבוקש והטובין שלגביהם רשום סימן המתנגדת חינם שונים בתיאור, בצינורות חשיווק ובלוקוחותיהס. הטובין הנכללים בסימן המתנגדת חינם טובין ביתיים הנקנים על ידי חציבור הרחב לשימוש ביתי בעוד שהטובין של המבקשת הינס טכניים בטיבס הנקניםס על ידי מומחים כגון מחנדסים, טכנאים וקבלנים. זאת ועוד, בעוד תטובין של המתנגדת נמכרים בחנויות בחן מוכריס התקנים ביתיים, הטובין של המבקשת נמכרים במקומות טכניים מיוחדים.

שני הסימניס בנדון שונים והמוה במראס ובצלילם שכן סימן חמבקשת מורכב מהחברות אמך-תצ-צתת בעוד שסימן המתנגדת מורכב מההברות אס-מע1-צתת.

סימן המתנגדת זהה למעשה לשס החברה - עובדהח שכל לקוח ער לת מיד. על הרקע הזה יש סיכוי קטן מאוד שייגרם בלבול בין שני חסימנים אפילו אס חטובין חינס מאותו(ֶגדר - דבר שחוכחת בכל מקרח.

מתן מס' ארכות חוגשו ראיות המתנגדת בשני מועדים:

ביוס 14 בפברואר 1989 חוגש תצחיר שנחתם על ידי מר צ'ארלס ה. רזניק המשמש סגן נשיא בכיר במתנגדת. לתצהיר וה (להלן - "תצחיר רוניק") צורפו כמכל נספחים. להלן הדברים העיקריים הנובעים מתצהיר רוניק:

(א) סימן המתנגדת (אסמטץצתת) מוכר היטב לציבור בישראל.

(ב) בשנת 1925 התתילה המתנגדת להשתמש בסימנה בארצות הברית על שת1סט1סת+ 85 סגו 10 , %ת06ש601 ת0ס108%1תגותחסס 0 6 %תסהס1 6 32תספ ,סתסחק1טס | פת1גו1סת+1 פלצמפתסקהסס 10ת0ת6160%

6 , 1008 עס%סט6ת0ס0ס1ה9ם

הת 8ת0ס:6%ת8 ,2 צ8ע

. "068 808 [ת2806111>

(ג) המתנגדת התתילה בשנת 1968 לחשתמש בסימנח בישראל לגבי:

6+ , 1068 98076 משת6111ש8ע2+" , 5ססגט צָ8ע 66סת08% , פלתסתסקותסס

, 918%028ת28> 00%++0 כו ו 6 88 8ת20+סתשהח 0 "פשתסתסקווסס

(ד) היקפי מכירות העולמיים משנת 1984 עד לשנת 1988 של מוצרי חמתנגדת נושאי סימנה הגיעו ל-35 מיליארד דולר.

(ה) הטובין הנושאים את חסימן של המתנגדת מופצים בישראל על ידי חברת טלסיס בע"מ.

(ו) סימן המתנגדת מתפרס בשבעה רבעונים או עלוניס חמופציס ברחבי עולס.

(2) ביום 19 במאי 1989 הוגש תצהיר שנחתם על ידי מר חיים גאון (להלן - "תצחיר גאון") מנציג הברת טלסיס בע"מ (לחלן - "טלסיס") שמאז שנת 1974 החינה הסוכן והמפיף של המתנגדת בישראל.

לחלן הטענות הנטענות בתצחיר גאון: (א) השס אספאצצתת ידוע ללקוחות טלסיס ולאנשי מקצוע.

(ב) מכירות המתנגדת בישראל בין השנים 1981 ו-1988 של טובין נושאי סימן המתנגדת הגיעו ל-12,000,000 דולר.

(ג) במשרד טלסיס נמצא מלאי דברי פרסום של המתנגדת אשר בהס מופיע השם אסמאצצגת. מוצגיס בענין זה צורפו לתצחיר גאון.

(ד) המתנגדת מפרסמת באופן תדיר מודעות בפרסומים מדעיים ומקצועייס אשר להס מהלכים גם בישראל.

(ה) על סמך היכרות עם ציבור הלקוחות יכול המצחיר לקבוע כי קיימת סכנת ערבוביה בין סימן חמתנגדת לבין סימן המבקשת. לדעת המצהיר חלק גדול מן הציבור - בראותו או בשומעו חמילה אמלעגצתת (סימן המבקשת) עלול להגיע למסקנת כי המדובר בסימן שיש לו קשר למתנגדת.

המבקשת נטענה כי ראיות המתנגדת שחוגשו ושהוזכרו לעיל אינן נטסמכות על טענות התנגדותה ומכאן עפ"י תקנח 39 לתקנות סימני המסחר (להלן - "חתקנות") נטען כי המתנגדת לא הניחה את ראיותיחה ולפיכך יש לראות אותה כמי שוויתרה על התנגדותה.

המתנגדת מאידך טענה שאין ממש בטענות המבקשת ושראיותיח חינן ראיות שחוגשו כדין.

נקבעתי לחכריע במחלוקת זו והדבר אמנם נעשה כפי שיתואר בהמשך.

ביוס 19 בספטמבר 1990 הגישה המבקשת בקשה שנייה מס' 77655 (להלן - "הבקשה המאוחרת") לרישום הסימן לגבי אותס חטובין בדיוק שבקשו ברישום בקשה מס' 57556. בתצחהיר שצורף לבקשה המאוחרת התבקשה

בהינח על-אתר והוסבר כי הבקשה המאוחרת הוגשה על מנת לאפשר למבקשת לחיות את זכויות חשימוש בסימנח עד ליום הגשת הבקשה.

הבקשה המאוחרת נבהנה, התקבלה לרישום ופורסמה כדין ברשומות "יומן סימני המסחר" מס' 12/90 מיוס 31 בדצמבר 1990. התנגדות לרישום חסימן הוגשה ביוס 28 בפברואר 1 על ידי המתנגדת ולמעשה נימוקי ההתנגדות והיש לאלה שהוגשו בענין הבקשה מס' 57556.

היה צורך להכריע, אפוא, אם לאחד את חדיון בשתי ההתנגדויות, כפי שביקשה על ידי חמבקשת, או שמא לסיים את חליך ההתנגדות בענין הבקשה לרישום מס' 57556 בד בבד עס השחהיית הטיפול בבקשה המאוחרת ורק בתוס חחליך להמשיך את הטיפול באחרונח.

במכתבי מיוס 27 בפברואר 1991 הודעתי לב"כ הצדדיס על החלטתי בדבר איחוד ההתנגדויות.

ראיות המבקשת בצורת תצהיר על 14 מוצגיו חוגשו ביוס 2 במרץ 1992. המצחיר, מר פטעאסט א0021 פנטתספ, משמש כעוזר מזכיר המבקשת ובתצחירו (לחלן - "תצחיר פפאסל") עמד על הנקודות הבאות:

(1) הוא מכיר חיטב את העניינים המתייחסים לסימן המבקשת והוא מוסמך לתת את תצחירו.

(2) ההיסטוריה של המבקשת. (3) הסימן אמעתצתת הינו בשימוש על ידי המבקשת משנת 1983.

(4) בישראל המבקשת מיוצגת על ידי חברת בת בשס 11₪1%886 חפהתסְצבת שוקמה בשנת 1969.

(5) מחזור המכירות של המבקשת בישראל בין שנים 1987 ו-1992 הגיע לסכומים מעבר ל-50,000,000 דולר.

(6) סכום של 825,000 בערך מוקדש כל שנח עבור פרסום הסימן וחלק ניכר מהסכום הזה הוקדש לבדיקת ורישום המוצרים הנושאים את 1 4 + 2

נייל

שש =

ך 9 0% 3 5 2 1 6 ה 2

.1

חסימן אפץלתצתת.

(7) לקוחות המוצרים נושאי הסימן אפצתגצתת הינם בעיקר מוסדות וכוללים גופיס ממשלתיים כגון משרד חבטחון, אלביט בע"מ, התעשיה האווירית לישראל ורפא"ל. מחזור המכירות של המוצרים כאמור משנת 1987 עד לשנת 1992 הגיע לסכום של כ-1,250,000 דולר.

(8) המבקשת רשמה את סימנה אמצתצתת בארצות רבות (דבר שמשתקף במוצג 5ק6ס שצורף לתצחיר פמאסנ). ובנספת 006 שאף הוא צורף לתצחיר 88א00, מופיעה רשימה של רישומי סימן המתנגדת אסמזוצתת . נטען כי השוואת המוצגים הנ"ל מלמדת כי שני חסימנים, דחיינו אפיז'תצתת ו-אסטא1צתת רשמיסם הדדית כמעט בכל הארצות בחן נרשם הסימן אמצתצתת. לפי מיטב ידיעתו של המצחיר לא היה אי-פעם בלבול בין שני הסימנים הנ"ל או בין המוצרים הנושאים את חסימנים, ולא התעוררה סכנה כלשתי.והה עם סימן שתו שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן חדומת לסמן כאמור עד כדי שיש בו להטעות".

באשר לסימן המסחר מס' 21690 (להלן - "הסימן הרשום") (אסשאצצתת) רשום על שם המתנגדת, אומר מיד כי מקובלת עלי טענת המבקשת כי הטובין נכללים בסימן המבקשת והטובין הנכללים בסימן רשום חינס שונים בתיאור, בצינורות שיווק ובלקוחות. הטובין נושאי הסימן הרשום של המתנגדת הם טובין ביתיים בעוד שחטובי המבקשת הינם טכניים בטיב מוצרי על ידי מומחים כגון מהנדסים וטכנאים וכל נמכרים במקומות טכניים מיוחדים.

אשר על כן, אין לי אלא לדחות את ההתנגדות המתנגדת בכל הקשור לסימן הרשום הנ"ל (מס' 21699).

(2) כינו תצהיר הופמן וחי של

כוכור חוגשו ראיות על ידי המתנגדת בצורת שני תצהירים. הראשון תצהיר רזניקס והשני תצהיר גאון. בקיצור נמר יש לציין כי תצחיר רזניק התייחס לנקודות הבאות:

(1) חשימוש על ידי המתנגדת בסימנה בארה"ב. (2) חשימוש על ידי המתנגדת בסימן בישראל. כאן עלי להצביע על כך כי לפי התיאור שניתן בתצחיר רזניק הטובין שפורטו הינם אך ורק טכניים ואלקטרוניים. יש לציין גם כי לגבי חטובין האמורים לא נרשם בארץ סימן מסחר על שמה של המתנגדת.

(3) היקפי המכירות בעולם של מוצרי המתנגדת הנושאים את סימנה.

(4) הפצת הטובין של המתנגדת בישראל.

(5) פרסומות שנעשו ברחבי העולם על ידי המתנגדת.

באשר לתצחיר גאון נטענות בו טענות המתייחסות לדברים הבאים: (א) באיזו מידה השם אספמצצגת ידוע.

(ב) היקף המכירות של סחורות המתנגדת הנושאות את סימנה.

(ג) חומר פרסום שבו מופיע השם אספאצצתת הנמצא בידי חברת המצהיר והפרטוםת הנעשית על ידי המתנגדת.

(ד) לדעת המצחיר קיימת סכנת ערבוביה בין הסימנים אספמצצגת ו-אטצתצתת שכן חלק גדול מן הציבור בראותו או בשומעו מלחה אפזתצתת עלול להסיק את המסקנה כי מדובר בסימן שיש לו קשר למתנגדת.

אומר מיד שדעותיו של המצחיר חנ"ל אינן מקובלות עלי ואבאר בחמשך.

(1) בתצחיר פשא0ס2 שחוגש כראיות מטעמ המבקשת ניתן לקרוא כי סימן המתנגדת רשום בסוג 9 באיטליה, בבלקט, בברויל, בבריטניח, בגרמניח, בדנמרק, בצרפת, בשבדית, בשוויץ ועוד. מאידך, סימן המבקשת רשום בסוג 9 אף הוא בבלקס, בברזיל, בנורווגיה וברישום הבינלאומי. מכאן, אפוא, כי קיימס רישום מקביל במספר לא מבוטל של מדינות ברחבי העולם.

ונטען אמנס על ידי המצחיר כדלקמן:

(2) בתצחיר החופמן הובהר כי בבריטניה קיימים חלכי התנגדות, בדנמרק סורב רישום סימן של המבקשת ובשוודיה, לאחר משא ומתן, מחקרי המבקשת מבקשתה לרישום את הטובין בסוג 9.

נדמה לי כי למעשה אין כל סתירה בין שני התצהירים הנ"ל וזאת מאחר והמצהיר 85א0 מילא התייחס ל-"נַנַב צ01צ 9 > תגוסס" (כמעט כל מדינות).

עובדה היא שלא הובאו בפני ראיות המעידות על בלבול או ערבוביה כלשהי בין שני הסימנים באר או מחוצה לה.

נכונה טענת המתנגדת שבהליכים על ריב מסוג זה לא מוטל עליה להוכיח ערבוביחה ממשית. עס ואת, חייב אני לחשוב בחשבון את העובדה שבמשך שנים רבות אשר במהלכן שני סימנים קיימים יחד ולא היתה כל ערבוביחה ביניהם ואת למרות החשש שהביעה המתנגדת בעניין. לסוגיה זו אאתור בהמשך.

(3) ראינו כבר כי תצחיר 55א00 מתייחס גם לנקודות הבאות:

(א) היקף סכום המכירות של מוצרי המבקשת בארץ - שלדעתי אינו מבוטל.

אפנתצתת הכוללים (ואני מצטט):

צנתנהה 6ע8 פססט6סמק אשץתצתת 6ת% ‏ 0% 182801 ת+ פעסהס%פטס" הר כ לתסוהתשסטסטף 6068 עצַפתס 6ת 8‏ ,81ת%10ט%15פת1 1 16 צנס1ם | ,(פסא) 8 +0 צ18602ת1א% 66 פב 8 8111082 157861 ,ססנם ,(1ג1) 608%2188ת 1‏ %+8עסץ+1ה (סעיף 10) "פעסתשס בת8 1 ,|, (פ5תתץ)

ובחמשך:

6 ת1 בפט1סטת1 צ01ת68581:סת1 4ת01סס6ס 15 הסתסצהת תסטסת1%ת" ג 80 +גות הוח 6 085סגו6סם 8 עץ811ת%2861%10 ,6%א₪87% מסתטפתטסס ת1 18 18ת> תב פמצפססתסס 620181תהסס 6ת8 0608%2181ת1 ס% 58186 שס+ 8 0595 6ת11 אמדתצתת 46| 618268ץ 8 6גתעף ‏ %100182תהם ת1 98 50 - 811 6ע 8‏ ,'004ע 1%ס1האסי ת1 66981106 88 ,תס1נתט 86 8 88 ,826 פש%תסתסקחסס בתה 859 608%2181ת1 :צְל5ט6ת1 - תת 6תה 5611168 צנתסגת עס ש0ת1%1תש ת1 66פהתסמגום תס צעסלפטהת1 6ם% 6ת8%8סהתט צנתצטס:סת> סתט 60016 %ת6%66כסחסס 1 צָס 168תה8קהסססהּ 9 תססס1עט +0ס 5 6+ 48 0% 0886 6ם% ת1 21ס1עק 8 18 18ת% 6ת8 ,1160280026 +ס 116 אמצתצתת פ'הסתסצהת תש ת1 6ת%1 6ת% 0% 5%:188ט6ת1 185 60008ס:ס

6 צס +61ת8 6ת% +%+0ס >תשטסט 0% 826 0600%8סעק ‏ 0% 6םמ1א< 6פ6ת7 לט 0סל ת0ס%51ת8%%0 סנסח סת הַתִצִצָאם % פשתס ת1 תהח צצ8ת261ס 6 צַת1 .0108206668 05 80%0%ק 8 60 %ת18ה 16 תתל מצטס פה 8 018111160 בת %+ת6+תסקהסס 0+ צס 043 9 8806ע5 7656 .פעפעטס 00811%106 9008117 50 ...6028ת01ת6

(ב) רשימת לקוחות בישראל של מוצרים הנושאים את סימן סכוםס = 49 46-ש2 יי 713/21 ₪2 הי

8 אמצתצתת פ'תסחסצְבת הפס ת0ס1פט+תסס צַת8 021ס1תם 8 610606א6 תסט6 8ססט6סמם +0 סת11 אסטצתת פ'תססתפצְהת 8 85ס60גו6ס:ס +ס 08 ת002%81 8 סתטפפה ס> 0 68 ,%ת0ה0שע82 +ס 588%6 6ם% ‏ מס+

. "85 06 ת06%066 810118215 +ס

(סעיף 14 - הדגשה חוספה: מ.א.).

(4) (5) מקובלות עלי הטענות הנ"ל. בענייננו לא מדובר בסוג חטובין שניתן להשיג במכולת או בקיוסקים. קשח לי גם להאמין שמוצרים טכניים ומתוחכמים מסוגים שאליה השתייחסתי מוזמנים באמצעות טלפון. לפי הערכתי אדם המוזמין מוצרים כאלה חייב להיות מומחה בשטח שלו ותוא בוודאי לא מזמין מוצרים כנ"ל אלא בכתב, בהומנה מיוחדת ועפ"י ספרות טכנית המציינת בבהירות את שם וסימן של החברה ממנה הוא מעוניין לקנות. פה לא מדובר בציבור הרחב הקונה תיקים, תלבושת, מכשירי טלוויזיה, רהיטים וכו', אלא מומחים ואנשים מקצועיים הקונים בשס ועבור מוסדות וחברות מיוחדים.

לאור האמור לעיל אני מסכים עם המבקשת כי נוהלי המסחר המתוארים לעיל מונעים ערבוביה בין מוצרי המבקשת הנושאים את הסימן אפצתצגת לפי סוג 9 לבין מוצרי המתנגדת הנושאים את סימן אסשאצצתת וזאת למרות העובדה שחהטובין בהם עוסקות המבקשת והמתנגדת הינם ללא ספק מאותו הגדר ובעלי ייעוד דומה.

אמנס לכל אחת מחברות בהליכיס אלה ישנם מוצרים משל עצמה שמחותם וייעודם ברור ותואולם הגדר דומה. על כך מעידה העובדה שלקוחות ההברות זהים ופורטו בתצהיר חצדדים.

התעשיות הביטחוניות והאזרחיות הרוכשות את הסחורות חינם למעשה זה.

זהו הטובין והדמיון שביניהם מלמדת גם על זהותו/או דמיון בצינורות השיווק. שכן, מוצרים מתקדמים המיועדים לתעשיות מפותחות, מוצעות לרוכשים (כפי שנאמר לעיל) באמצעות קטלוגים, חוברות הזמנה, הדרכה ואנשי קידום מכירות.

אני מקבל את טענת המבקשת בדבר היותם של המוצרים כאלה שאינם נרכש ע"י כל אחד - דהיינו, אינם מוצרי מדף כפשוטו.

איכות הסחורות מלמדת גם על רמת הרוכש שכן, אין המדובר במוצרים פשוטים המונחים על מדפי חנות הכלבו אלא רוב רובם של המוצרים הינם דווקא כאלה הנרכשים לאחר לימודם ומתוך מודעות למהותם וייעודם.

והי אמנס תמיכה נוספת לדעתי כי גורמים טכניים מסוימים חמזמיניס בישראל מוצרי המתנגדת הנושאים את הסימן אספאנזצתת הינם זהירים מאוד בחזמנותיהם ואינם עלולים לבלבל בין מוצרים כאלה לבין מוצרים הנושאים סימן אחר. וכאן עלי לציין שוב כי, לדעתי, אין די בכך כי במקריס כמו זה הנמצא בפני כיום, שהמתנגדת טוענת שיש חשש להטעייה. בעניין המיוחד הנה נמצא בפני חשש כשלעצמו אינו נותן קו מנחה לרשם.

נאמר ב-"פסחהא 068 תת ‎ 08:%8‏ 75866 25 ט8תם 1'8מסא" מהדורח 2 (1986) מאת חמלומדים 1%68ת₪ 00ה818 .ת.7 ו-תמגססת סססהט פרק 17 סעיף 17-25 כדלקמן:

(ב) רצחיר הופמן, כפי שראינו לעיל, מתייחס לנקודות הבאות:

(1) הסימן אספאעצצתת של המתנגדת מוכר חיטב בכל רחבי העולם כולל בישראל.

אס כי כיום אין בחקיקה הישראלית הוראות הנוגעות לסימנים מפורסמים ולכן המושג הוה טרם מוכר באר באופן רשמי, חייב אני לומר כי במידה והסימן אספאצצתת אכן ידוע חיטב בישראל הדבר נותן תמיכה נוספת לעמדתי שמוזמין טכני מומחה (ואפילו

(2) אדם אחר המכיר חיטב את הסימן אספאצצתת הינו זהיר מאוד להזמין ולקנות מוצרים הנושאים את הסימן הזה בהסתמך על טופס הזמנה, קטלוגים וספרות מקצועית אחרת שגם בהם מופיע השם אסטוודצתת. ברור כי זחירות כזו בחזמנת סוג המוצרים שעליה מדובר בעניין זה תמנע בלבול או ערבוביה עם סימנים אחרים.

(3) היקף המכירות. צינורות מסחריים.

המצב המשפטי במדינות מסויימות שבהן הוגשו בקשות לרישום סימן המבקשת אמצתצתת.

לעניין זה כבר התייחסתי לעיל ואין אפוא, מה להוסיף כאן.

במסגרת ראיות המתנגדת צורף לתצחיר הופמן סקר שנערך בבריטניה במסגרתו נשאלו אנשים לגבי מידת דמיון בין הסימנים אסמאצצתת ו-אמעתצתת.

נטען על ידי המתנגדת כי ממצאי הסקר ברורים הם ומעידים על סכנת הטעייה.

אומר מיד, עם כל הכבוד לסקר ואלת שערכו אותו ומבלי לפקפק באמינותו או בתוצאתו, שאינני יכול לקבלו. זאת משום שעל מנת שאוכל להתייחס לסקר במלוא חריצות ולחקיר לו את משקל ראוי, עלי לחייוכתח בשאלות שחוצגו, תוך קבלת הסבר מדוע נבחרו אותן השאלות, באנשים שנחקרו, לתת למבקשת הזדמנות לחקור את עורכי הסקר ולחייב עליו. כל אלה לא נעשו ועל כן אינני יכול לקבל את הסקר כפשוטו והנני לייחס לו משקל נמוך ביותר.

תצחיר עובדיה התייחס לעניינים הבאים:

(1) (2) עסקי ותחומי העיסוק של המתנגדת בישראל.

היקף מכירות טובין נושאי סימן המתנגדת למוסדות בטחוניים.

(3) החפיכת הסימן אסמאץצצגת והמושג הכלול בו לרעיון ידוע ומקובל במוחס של אלפי עובדי המוסדות עם המתנגדת מקיימת קשרי

לא הוכחו בפני ראיות המעידות על הטענה הנ"ל.

(4) הכרת המתנגדת בארץ בתחומים ביטחוניים מיוחדים.

(5) קשרי רכש גומלין של המתנגדת עם חברות בטחוניות ואזרחיות. (6) פעילותה של המתנגדת בתחוום האלקטרוניקה.

ברצוני לציין כי עד כמה שהדברים הנ"ל הינם רלוונטיים לעניין שבפני חש שוב מצביעים על נכונות הערותי הקודמות בדבר אי-בלבול ואי-ערבוביה בין הסימנים אספאצצתת ו-אמצתצגת ואין טעם, אפוא, שאני אפרט כאן את עמדתי פעמי נוספת.

ביום 4 בינואר 1994 חוגש תצהיר תשובה מטעם מר 70868 ת6011 הנטבס (להלן - "תצהיר פמאסנ מס' 2") אשר בו נטען (בין חיתר), כדלהלן -

(1) השאלה המרכזית היא האם הסימן אסמאצצתת מוכר לציבור בארץ ביחס לטובין הכלולים בסוג 9 והאם עם הטובין בבקשת הרישום או לפחות הינם טובין מאותו ההגדר.

(2) אין חשיבות להיקף המכירות של מוצרי המתנגדת למשרד הבטחון אלא האם כתוצאה ממכירות כאלה, הסימן אסמאצצאת נהפך לסימן מוכר לציבור הישראלי בארץ ואם כן בנוגע לאיוח מוצרים.

(3) השאלה היא האם כתוצאה ממכירות סימן אסמאצצתת והמושג אשר בו הפך הסימן להיות מוכר על ידי אלפי עובדים במוסדות עם המתנגדת קיימת עסקים. ככלל, כך נטען, מכירות למשרד הבטחון הינם מסווגות ופרטיהן אינם ידועים לציבור ישראלי הרחב.

(4) אף על פי שטילי "החוק" ו-"פטריוט" מוכרים, למרבה הצער,

(5) (6) לציבור הרחב בארץ, לא הובאו בפני ראיות המצביעות על כך שידוע שיש קשר בין הטילים הנ"ל לבין המתנגדת.

הבקשות לרישום מטעמ המבקשת אינן מתייחסות להקמת מפעלים כימיים, פטרוכימיים או דשנים או למטוסים אזרחיים וציוד למטבחים.

אין קשר בין רכש גומלין לבין עניין הנוכחי ובמיוחד לא לשימוש בסימן אסמאצצתת בישראל. הטענות הנ"ל בתצהיר פמאסק מס' 2 מקובלות עלי.

כידוע, נקבע לא אחת כי בשאלת הדמיון שבין שני סימנים יש להתחשב במספר מבחנים וחם מראה, צליל, זהות הטובין, סוג הלקוחות,

צינורות שיווק וחגיון. אפנה את תשומת הלב למספר פסקי דין בהם נקבעו המבחנים הנ"ל.

(1) בג"צ 476/83 אורלנד בע"מ נ. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ואחת', פ.ד. ל"ט (2) 148.

פיס דבריו של כב' חופשפט ויס בעניין פסק דין הנ"ל (בעמ' 8):

"בא כוח המערערת, במסגרת טענותיו, הסתמך על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 715/68 כדי לשכנענו כי סימן של מתנגד, אשר טוען כי הסימן המבוקש יש בו כדי להטעיית או לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, ייב לחיות מוכר וידוע חיטב לציבור בישראל, שאס לא כן אין חשש הטעייה ואין סכנה של תחרות בלתי הוגנת. כלל זה כלשעצמו נכון הוא, ואין עוררין עליו. אך באותה מידה מקובל עלינו כלל נוסף שנקבע באותה הלכה, שהשאלה המכרעת בסוגיה זאת היא

(2) תמיד, אס בפועל חשש הוא מטעת או עלול להטעות את הציבור הנוקק לו או חלק ממנו מפאת הדמיון לסימנו רשום של המתנגד ואבן הבוחן היא, אס אנשים מן הציבור, בעלי תבונה רגילה, הפועלים בזירות מקובלת, עלולים לטעות ולבלבל את התוצרת של חצדדים..."

(הדגשה הוספה" מ.א.).

בג"צ 33/70 0 7008000 108סתצ6ת ..ת. נ. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ו-ע7ע2 פתתמתתהס פ.ד. כ"ד 335.

ת158מא פמאתתאםצסקת תתצפת צפסתת0סמת1ע2אה נ. הרשם הכללי בתפקידו כרשום סימני המסחר ואה' 5פ.ד. י"ב 708. שם נאמר על ידי כב' חופשפט לנדוי בעמוד 710:

"אחרי כלות הכל, עומדת לפנינו שאלה שיש לפתור על-פי חשובת שני הסימנים, על רקע המסיבות שבהן עשויות הסחורות המסומנות | בחן לעבור מיד ליד. אינני סבור שיש סכנת ערבוב של שני סימנים על פי מראח עיניים..."

הפעלת המבחנים הנ"ל, במקרה המיוחד שבפני, בצירוף הערותי וקביעותי הקודמות, הביאה אותי למסקנה כי מידת דמיון שבין שני הסימנים איננה בדרגה כזו העולה לגרום להטעיית קהל הלקוחות, ואסביר, אפוא, מדוע. אכן, סוג חטוביות, צינורות ודרך השיווק וחלק מהטובין נושא הסימנים, הינם דומים אך לא זהים. אולם, על אף הדומיון הנזכר עדיין יש הבדלים ניכרים בין סימן המבקשת לבין סימן המתנגדת.

הבדלים אלה באים לידי ביטוי במראה חסימנים ובצלילם. אני סבור כי קיים הבדל ברור בצליל הסימניסם הבא לידי ביטוי בעיקר בשפה האנגלית. אין חשיבות לתחילית צגת וזאת מאחר

ו 22

וקיימיס עשרות, אם לא מאות ואלפי סימנים אשר תחיליתם הינה צתת. בענייננו התתילית צתת גם מצביעה על הטכנולוגיה והאלקטרוניקה עימן לתחילית הנ"ל יש קשר הדוק.

סבורני, כי יש שוני משמעותי בין חסיפות אשר בסימן המבקשת: אפצג לבין הסופית אשר בסימן המתנגדת: אסמאץל. לדעתי, קיים הבדל גדול (ולא רק בשפה האנגלית המהווה את השפה הדומיננטית בענייננו אלא אפילו בשפה עברית) בין המבטא אפעת לבין המבטא אספאצ.

(2) אולם אפילו אם קיים דמיון קל בצליל הסימנים, החשיבות בעניין שלנן היא במראה דווקא. לאור כלר כי המראה מהווה את הדבר החשוב ביותר וזאת מאחר ובשטח המיוחד שבו אנו עוסקים, מומחים וטכנאים המוכרים מוצרים עפ"י קטלוגים, פרוספקטים, טופסי הזמנה וספרות מקצועית אשר בהם מופיעים באופן בולט סימן זה או אחר ביחס לטובין, שכן בענייננו העין קובעת אך לא הפה. מאחר ויש הבדל בולט וניכר במראה בין סימן המתנגדת אספאצצתת לבין סימן המבקשת אטצתצתת, הדבר ימנע כל בלבול וכל הטעייה מלקוחותיהם שכמוסבר ביניהם ממילא לא נכלל כלל הציבור הרחב. יש להניח כי בשל נסיבות בת-טוניות ואחרות שכבר חוזכרו לעיל הציבור החרדי בישראל אינו מכיר את הסימנים. רק קבר אנשים מוגבל מאוד מכיר את הסימנים בארץ.

על כן אני סבור שהלקוח המבין בענייננו יודע היטב להבחין בין שני הסימנים ובין טובין נושאי שני הסימנים.

מבתחי ההיגיון והשכל הישר אף הוא מלמד אותי על כך שבשל ההבדלים בין הסימנים שהוזכרו לעיל אין סכנה להטעיית הציבור.

סבורני גם כי אין כל חשש לתחרות בלתי הוגנת במסחר שכן, כמוסבר יש הבדל משמעותי בין הסימנים. ואומר גדולה מזו, הוכח גם בפני שהמבקשת בהיותה הברה גדולה משתמשת בסימן מזה עשרות שנים ועל כן אין כל מקום לטעון כי היא חיקקה בצורה זו או אחרת את סימנה של המתנגדת וכי היא מנסה ליהנות מהמוניטין של המתנגדת.

ראוי לזכור, אפוא, כי טענת המתנגדת בדבר חשש לתחרות בלתי הוגנת במסחר, כלל לא הוכחה.

חגעתי, אפוא, למסקנה כי דין חליכם ההתנגדות להידחות, מאחר ואין חשש כי עצם רישום הסימן המבקשת יפגע בתקנת הציבור ו/או יגרום לתחרות בלתי הוגנת ו/או יגרום לדמיון ועלול להטעות את קהל לקוחות.

אני קובע כי סימן המבקשת אכן מבדיל בין הטובין של המבקשת לבין הטובין של המתנגדת.

לדעתי, אין סיבה המונעת קיום שני הסימנים והליד וזה כפי שקורה בארצות אחרות ואינני רואה כל מניעה מדוע רישום הדדי אינו יכול להתקיים בארץ.

אשר על כן, הגעתי למסקנה שעלי לדחות את ההתנגדות וכך אני קובע.

אני ער לעובדה שבעצם מונחים בפני שתי בקשות לרישום - דבר שאמנם הוזכר לעיל, התנגדות הוגשה עבור שתי הבקשות ולצורך חליכים אלה החלטתי לאחד את שני המקרים. התעוררו מספר בעיות פרוצדורליות אשר

להגשת מסמכים מסוימים. מאחר והבעיות הנ"ל אינן נוגעות למהות ההליכים אינני רואה כל טעם לדון בהן עתה. רק דבר אחד מוטל עלי לחכריע בו והוא מתייחס לבקשה לרישום שתבוטל, שכן לא ניתן ששתי בקשות וחות תירשמנה. לפי ההיגיון נראה לי כי יש לבטל את הבקשה מס' 77655 וכך אני קובע.

לאור האמור לעיל אני מורה על מחלקת סימני המסחר לרשום את סימן המבקש אשר רישומו תבקש בתיק מס' 57556.

3. לסוף, הנני לקבוע כי על המתנגדת לשלם את הוצאות המבקשת בסך 0 ש"ח כולל וזאת תוך 45 יום מתאריך החלטתי זו שאס לא כן יחולו על הסכום הנ"ל הצמדה וריבית כדין, החל מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.