סימן מסחר 57710

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעניין בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר, מס' 57710 "טנסיישן" - "אַנְטֶנְשָׁן" עפ"י סעיף 41 לפקודת סימני המסחר (נוסח הדין), התשל"ב- 12

מבקשת הביטול: (תתא110האתםצא1) האתטטט

באמצעות ה"כחן צדק-רפפורט, עו"ד ועו"פ על ידי עו"ד נחמן כחן-צדק

בעלת הסימן: דנשר בע"מ

סימן מסחר מס' 57710 לגבי הסימן "סנסיישן" - "אס1עת5אט5" (להלן - "הסימן") קיים בתוקף החל מיום 15 בדצמבר 1983. הסימן רשום בסוג 3 לגבי שמני שימון (קוסמטיים). בעלת הסימן היא חברת דנשר בע"מ (להלן - "בעלת הסימן").

ביום 7 באפריל 1995, הוגשה בקשה לביטול רישומו של הסימן.

בקשת הביטול הוגשה על ידי (להלן - "המבקשת").

נימוקי הבקשה הינם:

(1) המבקשת היא יצרנית ידועה ותיקה של מוצרי קוסמטיקה ופרפומריה ומוצרים דומים. מוצרי המבקשת משווקים בכל העולם לרבות ישראל.

(2) ביום 27 באוקטובר 1992, הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר מס' 85099 - אסזעַתגפאט5 לגבי תכשירים קוסמטיים וטיפוח היופי.

(3) מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת כי בקשתה לרישום סימן המסחר הנ"ל אינה יכול להתקבל בשל קיומו של הסימן הרשום.

(4) לאור האמור לעיל המבקשת הינה "אדם מעוניין" כמשמעות ביטוי זה בסעיף 41(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב- 2 (להלן - "הפקודח").

(5) המבקשת ביררה ומצאה כי לא נעשה כל שימוש בסימן הרישום בישראל על ידי בעלת הסימן, בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום, לפחות בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לביטול בעניין זה.

(6) עפ"י הוראות סעיף 41 לפקודה יש לבטל רישומו של הסימן הרשום.

(1) ביום 13 באפריל 1995, שלחה מחלקת סימני המסחר מכתב אל ב"כ בעלת הסימן (עו"ד דניאל פריימן) בו נאמר (להלן) שאם בעלת הסימן תרצה לטעון כנגד בקשת הביטול, יש להגיש את טענות הנגדיות (בשלושה עותקים) תוך שלושה חודשים מיום 13 באפריל 1995.

(2) למכתב הכל צורפה (בשני עותקים) הבקשה לביטול בעניינו. לפני תוך התקופה המוזכרת לעיל לא התקבלה תשובה או תגובה כלשהי מאת ב"כ בעלת הסימן, לא על ידי מחלקת סימני המסחר ולא על ידי

ביום 30 באוגוסט 1995, התקבלה מכתב מאת עו"ד פריימן בו נאמר שייצוג בעניין זה הועבר "למשרד אחר". מאחר ולא צויין במכתב הנ"ל כי משרד הייצוג נשלח ביום 4 בספטמבר 1995 מכתב על ידי מחלקת סימני המסחר לבעלת הסימן בו התבקשה להודיע בהקדם מי מיופה הכוח החדש שלה. עד עצם היום לא התקבלה מאת בעלת הסימן תשובה או תגובה אחרת למכתב הנ"ל, אם בכתב אם בעל-פה.

עד עצם היום לא הגיבה בעלת הסימן למכתב הנ"ל והיא לא הגיבה כלל על הליכי הביטול שהוגשו בעניין זה.

בהתאם להוראות תקנה 1(א) לתקנות סימני המסחר מוטל על המבקשת לביטול להגיש את ראיותיה בתמיכת בקשתה לביטול רישומו של הסימן. ראיותיה של המבקשת אכן הוגשו ביום 8 בפברואר 1996 וכללו את תצהירו של כחן-צדק.

להלן עיקרי תצהירו:

(1) מר כחן-צדק (להלן - "המצהיר") נתבקש ע"י ב"כ המבקשת לבדוק את מצבו בשוק של מוצרים הנושאי הסימן שבנדון.

(2) לצורך הבדיקה ביקר המצהיר במספר נקודות מכירה שפורטו בתצהירו והנמצאים באזור גוש דן.

(3) הבדיקה שערך המצהיר העלתה שבאף אחד מאותם בתי המסחר לא נמצאו מוצרים כלשהם נושאי הסימן.

בעלת הסימן לא הגישה את ראיותיה שכנגד ואף לא טרח לטעון דבר לעצם בקשת הביטול.

בבג"צ 296/86, כס1 תשל"ט נ. 266, עמ' 485 נקבע על ידי המשנה לנשיא דאז כב' חשופטת בן-פורת כדלקמן:

"נטל ההוכחה (השכנוע) מוטל על המחיקה עד לתוס הדיון...לעומת זאת נטל הבאת הראיות ישעבור במחהלך חדיון מצד אל צד.

...אשר נותר בלב חשס ספק שקול לכאן או לכאן צריך היה להשאיר את הסימן הנדון על כנו. לשון כדי למחוק את הסימן מפנקס סי המסחר לפי סעיף 41, על הרשם להשתכנע, שלא הייתה מצד בעלת הסימן כוונת להשתמש בסימן בישראל".

בנוסף ציטטה המשנה לנשיא את דבריו של כב' חשופט 167 פרמו בע"מ נגד א. שמידגל ואח', פ.ד. כת' בעמ' 811 נאמר כך:

"מטרתו של סעיף 41 לפקודה ...בראש ובראושנה אם לא אך ורק, לטהור הפנקס מסימני מסחר שאין כוונה להשתמש בהם או שלא ישתמשו בו בפועל..."

ובעמ' 809:

"אילו אפשר היה לרשום באר סימן מסחר ולא להשתמש בו,...לא זו בלבד שניסו מרוקנים את הסעיף מכל תכנו, אלא שניסו מכניסים בדלת האחורית מוסד שבמתכוון נמנע המחוקק הישראלי מלקבלו, הוא המוסד של סימן מסחר הגנתי".

וילברג (1) בבג"צ 2, עמ' 0. חדברים שאווכרו לעיל מתיישבים יפה עם הוראות הפקודה ותקנותיה.

סעיף 41 לפקודה קובע -

"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיתם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין לחגש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק, שלא הייתה כוונת בתוס-לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהו הנושא החוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתוס לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהו רשום או לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא הוכח שאי-שימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונחה שלא להשתמש בסימן, או לוותר עליו, לגבי הנושאים האמורים".

תקנות 70 ו-71 לתקנות סימני המסחר מסדירות את הנוהלים הכרוכים בהגשת בקשת הביטול, הודעה שכנגד וראיות הצדדים. תקנה 71(א) קובעת כך:

"שלא תענה בעל סימן חודעה בתשובה על בקשה לפי תקנה 70 תוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במשרדו של רשם, יודיע על כך למבקש והמבקש יגיש ראיותיו לעניין זה תוך חודשים מיום ההודעה".

עם זאת, ברור כי אפילו בהיעדר הודעה שכנגד מצד בעל סימן רשום מוטל על המבקשת לביטול להגיש את ראיותיה וזאת כדי לחזק את הנושא שעל כתפיו.

במקרים שבפני לא טרח בעלת הסימן, משקוליה היא, להגיש ראיות שכנגד או אפילו להגיב לבקשת הביטול. אשר על כן, אין לי אלא להיזקק לטענות ולראיות שהוגשו ע"י המבקשת.

בהסתמך על טענותיה ועל ראיותיה של המבקשת ולאחר שהבאתי בחשבון את כל נסיבות העניין, התלבטתי לקבל את בקשת הביטול ולחזור על ביטול רישומו של הסימן. אשר על כן, אני מחליט על ביטול רישומו של הסימן ומחיקתו לאלתר מהפנקס.

הנני לקבוע שעל בעלת הסימן לשלם למבקשת את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח כולל, תוך 30 יום מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן הסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה כדין החל מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

בירושלים היום, כב' בתמוז תשנ"ו 9 ביולי 1996

רשם פטנטים, מדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).