מבקשת הביטול והמחיקה
- שם: חברת ./.5 66 /
- בא כח: גי.אי. ארליך (1995) בע"מ
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
בקשה לביטול ולמחיקת סימן מסחר 6 "נב )תנוס1/" (מעוצב)
מבקשת הביטול והמחיקה: חברת .\/.5 66 /\
ע"י ב"כ: גי.אי. ארליך (1995) בע"מ
בעל הסימן: כבביה גאון
ע"י ב"כ: אבי מונטקיו, עו"ד
להלן
בפניי בקשה לביטול ולמחיקה של סימן המסחר המעוצב "תוהזחטס]א" (להלן: "הסימן"). הסימן הוגש לרישום על ידי מר כבביה גאון (להלן: "בעל הסימן") ביוס 19.11.2014 בסוג 18 לגבי "טובין העשויים מעור ומחיקוי עור מסוג תיקי נסיעות, תיקי גב, תיקי נשיאה, ארנקים וכיסי עור". הסימן הינו בצבעי שחור-לבן ונראה כך:
אואדאטסא
הבקשה קובלה ביוס 06.01.2016, פורסמה להתנגדויות הציבור ומשלא הוגשה כל התנגדות, נרשם הסימן בפנקס ביוס 05.05.2016.
כעבור שלוש שנים הגישה חברת ...5 ז80ַח6/\ ביוס 29.05.2019 בקשה לבטל את הסימן ולהורות על מחיקתו (להלן: "מבקשת המחיקה" ו"בקשת המחיקה").
עיקר טענות מבקשת המחיקה
מבקשת המחיקה הינה חברה שוויצרית שנוסדה בשנת 1893 והידועה כמייצרת ומשווקת ציוד טיולים, תיקים, סכינים ושעוני איכותיים. בזכות פעילות ממושכת הכוללת פרסום, קידומו מכירות ושיווק, אודה מבקשת המחיקה למוניטין רב ומוצריה נמכרים במדינות רבות בעולם בהיקפים משמעותיים.
.0
.1
.2
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
בבעלות מבקשת המחיקה סימנים רשומים רביס ברחבי העולם, ביניהם סימן מסחר בצורת צלב הצלב בריבוע שקצותיו מעוגלים (להלן: "סימן הצלב"). הוא מוצג בתצורות שונות,
5
, =---- 4
ביניהן:
"א גר רא 9 6 6 6 , | [ | ₪ - ₪ כמו-כן עושה מבקשת המחיקה שימוש בסימן מעוצב הכולל את שמה ואת סימן הצלב:
1 ב [+)
לטענת מבקשת המחיקה, סימן הצלב הינו סימן מוכר היטב בישראל כהגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה").
סימני מבקשת המחיקה אין רשומים בישראל. לאחרונה הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן הצלב בצבעי שחור-אדום ( ₪ ), בקשה 311262, בסוג 18 לגבי הסחורות :
5 (00005 68007]) 06168565 ,0805 ;501168565 800 5אתשדד" 5 080 50 6800675 10 0805 0805 ה0686 0 0873505 85//ס סרח ]0800865 0805 560001 9/6/0805
".506%5 0ח/8/0//
בקשה זו קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור. צד שלישי הגיש התנגדות לרישום הסימן, אשר טרם נדונה.
לטענת מבקשת המחיקה, הסימן שמחיקתו מתבקשת עתה, לא היה כשיר לרישום, בשל דמיון מטעה לסימני הצלב, בהתאם לסעיף 13(11) לפקודה. מבקשת המחיקה סבורה כי רישום הסימן יוצר תחרות בלתי הוגנת, מדלל את המוניטין בסימניה וגורם להטעיה ועל כן אינו כשיר גס על פי סעיף 6(11) לפקודה. עוד נטען כי בשל הדמיון לסימני הצלב, הסימן הרשום מנוגד לתקנת הציבור וחסר אופי מבחין.
עוד נטען כי הבקשה לרישום הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך דינו מחיקה בהתאם לסעיף 39(א1) לפקודה. לטענת מבקשת המחיקה, השימוש בסימן מעיד על כוונה להידמות לו ולסימני הצלב.
לבסוף טוענת מבקשת המחיקה כי השימוש בסימן נעשה בידי חברת כמל מאונטין בע"מ בעוד שהבעלים הרשום של הסימן הינו כבביה גאון, מנכ"ל החברה. לפיכך לא נעשה שימוש בסימן בידי בעליה הרשום במשך שלוש שנים ודינו ביטול.
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
עיקר טענות בעל הסימן
.3
.4
.5
בעל הסימן עוסק בתחום התיקים, המזוודות והתרמיליס במשנים רבות ופועל באמצעות חברת כמל מאונטין בע"מ, אשר בבעלותו (להלן: "החברה"). לטענתו, נעשה שימוש בסימן משנת 2014 ובזכות קידומו הסימן ופיתוח המוצרים הנושאים אותו, רכש סימן המסחר מוניטין רב ביחס למוצרים אלה והוא מזוהה עם מוצרי בעל הסימן והחברה שבבעלותו.
לטענת בעל הסימן כל עניינה של בקשת המחיקה הנדונה הינה ניסיון להשתלט על סמל אוניברסלי - הצלב. בעל הסימן מדגיש כי כל סימני הצלב נושאי בקשה זו אין רשומים בישראל. עוד נטען כי אין דמיון מטעה בין סימן הצלב לבין הסימן הרשום וממילא לא הוכחה הטעיה בפועל בקרב הציבור.
בעל הסימן סבור כי סימני הצלב הינם סימנים גנריים המזהים את שוויצ. הסימנים הינם חסרי אופי מבחין גס בשל השימוש הנפוץ בהם בישראל בידי מספר גורמים ביחס למגוון טובין לרבות עבור תיקים. סימני הצלב לא רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש בהם ולפיכך לא ניתן לאגודד באופן בלעדי עם מוצרי מבקשת המחיקה ולא ניתן להקנות בהם בלעדיות לגורם כלשהו.
ראיות הצדדים
.6
7
.8
מבקשת המחיקה הגישה בתמיכה לטענותיה תצהירים מר 3₪55810 [16ת128-ת108, מנהל הכספים הראשי של מבקשת המחיקה (להלן: "תצהירי בוסר"), וכן את תצהירו של מר יגאל מורגן, עובד בחברת ג'י. אי. ארליך (1995) בע"מ. כן הוגשו שני סקירות באמצעות חוות דעת מומחה שנערכה בידי מר ראובן הררי, מנכ"ל משותף במכון למחקרי שוק.
בעל הסימן הגיש תצהיר בתמיכה לטענותיו בחתימתו.
על פי ההסדר הדיוני אליו הגיעו, וויתרו הצדדים על חקירות העדים והגישו סיכומיהם בכתב.
דיוןו והכרעה
.9
א. סימן הצלב אינו סימן מסחר מוכר היטב בישראל
מבקשת המחיקה טוענת כי סימני הצלב רכשו עם השניס מוניטין רב ועל כן הינם סיימני מסחר מוכרים היטב בישראל. לפיכך, הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיפים 13(11) לפקודה.
0. סימן מסחר מוכר היטב הוגדר בסעיף 1 לפקודה כך:
1
.2
.3
.4
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה
ממאמצי השווק;" על מנת לקבוע את סימן מסחר הגיע לכדי מעמד של סימן מוכר היטב בישראל יש לבחון את מידת ההיכרות עם הסימן בקרב הציבור הרלבנטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק ; היקף ומשך הפרסום; הרישום והאכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק ; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות
הסחורות (ראו התנגדות לרישום סימן מסחר מס" [9326, 618% נ' 10870 608380 1ו[58/ 315113 19 301511151 9 (פורסם בנבו, 3.9.2003)).
מתצהירו של מר בוסר עולה כי מבקשת המחיקה החלה להשתמש בסימן בישראל כבר לפני 50 שנה, בשנת 1971. היקף המכירות בעולם של מוצרי הנושאים את סימני הצלב מסתכם במיליארד יורו בשנה ב-10 השנים האחרונות (פסקה 13 לתצהיר בוסר הראשון). היקף המכירות השנתי בישראל הסתכם ב-1.4 מיליון פרנק שוויצרי. החברה מפרסמת את מוצריה במדינות השונות ועל פי נתוניס ביחס להיקף הפרסום בישראל. עוד עולה מהתצהיר כי חברת אסחוזס6%! /\ המפרסמת ומשווקת את מוצריה בישראל תחת סימן הצלב, הינה חברת האם של מבקשת המחיקה. לפיכך יש קשר בין המוניטין שנצבר לחברת אס לזה השייך לחברת הבת, היא מבקשת המחיקה.
עוד ניתן ללמוד מתצהירו של מר בוסר כי סימן הצלב מהווה "תו איכות" עבור מוצרי מבקשת המחיקה ומעיד על איכות הסחורה שהיא מספקת ברחבי העולם (סעיף 5 לתצהיר בוסר וסעיף 1 לסיכומי מבקשת המחיקה). אין מחלוקת כי מקור המוצרים המשווקים על ידי מבקשת המחיקה הינו שוויצ.
הסימן 6 נרשם במדינות האיחוד האירופי וכן בטורקיה, מקסיקו ורוסיה. סימן הצלב
[ ור בצורתו (": נרשם בארצות הברית בסוגים 8, 9, 14, 16, 18, 20 ו-22. כן נרשמו הסימן ₪
במדינות רבות בעולם והסימן (": באיחוד האירופי. סימן הצלב בשילוב שס החברה
.5
.6
.7
.8
.9
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
גם נרשם באיחוד האירופי, בממלכה המאוחדת, בהודו וברוסיה. הסימן הוגש לרישום בישראל רק לאחרונה אף כי נעשה בו שימוש בישראל כבר משנת 2003.
בתמיכה לטענותיה, מפנה מבקשת המחיקה לכך שמחלקת סימני המסחר סברה שסימן הצלב האדום הינו סימן מוכר היטב, ראה דו"ח הבחינה של הסימן הרשום מיוס 23.11.2014 שם נאמר, בין היתר, כי:
"הסימן זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב =" אף אם אינו סימן מסחר רשום של חברת המשאמ חוז, לעניין סחורות שלגביהן מוכר הסימן היטב או לגבי סחודות מאותו הגדר סעיף 13(11),"
מבקשת המחיקה מבססת את טענתה כי הסימן מוכר חיטב בישראל גם על חוות דעתו של מר ראובן הררי. מר הררי ערך שני סקירות בלתי תלויות בקרב 500 ישראלים, בוגרים ובוגרות מקרב האוכלוסייה היהודית, אשר מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
בסקר הראשון נבדקה מידת ההיכרות עם סימן הצלב האדום ₪ ) ובסקר השני מידת ההטעיה בינו לבין הסימן הרשום.
בפרק זה אדון בממצאי הסקר הראשון שנערך. תחילה נשאלו משיבי הסקר שאלה במודעות
בלתי נעזרת ("האם אתה מכיר ו/או נתקלת בלוגו הזה 653 עליה השיבו בחיוב 63% מהנשאלים. המזהיס את הסימן נתבקשו לשייך אותו לתחום פעילות כלשהו, שלא מתוך רשימה, וכמחציתם שייכו את הסימן לתחומי הפעילות של מבקשת המחיקה, דהיינו, תיקים, מזוודות ואולטריס שוויצרי.
מסקנתו של מר הררי בחוות דעתו בפסקה 15 לחוות דעתו חינה כי:
"ממצאי הסקר מדעי באופן חד משמעי ושאינו משתמע לשני פנים, כי סימן המסחר נהנה ממוניטין גבוה מאד ובהחלט מוכר היטב בקדרב הציבור הצרכני. "
איני סבורה כי ניתן להסיק מסקנה כה חד-משמעית מן הסקר. ראשית, כלל לא ברור האס המשיבים המזהיס את הסימן מקשרים אותו עם גורם אחד או עם מספר גורמים וזאת משום שלא נשאלו על כך כלל. שנית, לא ניתן להסיק מן התוצאות כי 63% מקשרים בין הסימן לבין מבקשת המחיקה או מוצריה. מן השאלה השנייה עולה כי רק מחצית מהמזהיס את הסימן, דהיינו 37% מכלל המשיבים לסקר מקשרים בין הסימן לבין מוצריס אותם מייצרת מבקשת המחיקה. המסקנה מן האמור הינה כי לכל היותר 37% מהציבור מקשרים בין הסימן לבין מבקשת המחיקה.
.0
.1
.2
.3
.4
ב.
.5
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
סבורה אני כי בפועל האחוז אף נמוך יותר מכך בשיעור לב להיקף השימוש הנרחב שעשות מתחריה של מבקשת המחיקה בתחום התיקים בסימן זה. עובדה זו נלמדת ממספר הליכים שהתקיימו בפני ערכאה זו (ראו, לאחרונה, בקשה לרישום סימן מסחר 332635 " 8 56 " (מעוצב) עטר שיווק ציוד משרדי בע"מ (פורסמה בנבו, 6.7.2021)). מבקשת המחיקה לא הציגה ראיות לכך שניסתה לאכוף את זכויותיה בסימני הצלב בישראל.
הצדדים התייחסו לפסיקה שניתנה בקנדה בעניין סימניה של מבקשת המחיקה. בתביעה שהגישה בקנדה מבקשת המחיקה נגד חברת התיקיס הקנדית עְַּאו!8/6 1 קיבל בית המשפט בערכאה הראשונה את הטענה כי סימני הצלב, אשר רשומים בפנקס סימני המסחר הקנדי, לא רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש בהם בקנדה החל משנת 2003 וזאת, בין היתר, בשל משמעותם הגיאוגרפית כמייצגים את דגל שוויצ ובעקבות שיים ויימני המסחר
אין בפניי הסבר כלשהו להבדל זה. ייתכן שבעל הסימן שינה את אתר האינטרנט בסמוך לפני הגשת התצהיר שבפניי ואס עשה כן היה מקובל לציין ואת בתצהיר. מכל מקום, מן הראיות עולה כי בעל הסימן עשה שימוש דווקא בצבעי אדום-לבן ובמלה 5/155 בשעה שהיה ברור לו כי סימן הש יש בו כדי להטעות וכאשר במשימוש זה התנער מכל וכל בעת רישום הסימן.
מתצהירו של מר מורגן אשר רכש מזוודה שיובאה בידי חברת קמל מאונטן בע"מ של בעל הסימן בחנות בהרצליה עולה כי תוויות המזוודה כוללות את הסימן א181א1012 5/155 בצבעי אדום-לבן וכן את סימן הצלב בנפרד (צילום המזוודה צורף כנספח 2 לתצהיר).
גם הסבריו של בא כוח בעל הסימן בהליך הבחינה כי שוויץ ידועה בהריסון ובסקנדינביה ואינה ידועה בתיקים המיוצרים בה, יש בה יותר מהיתממות, במיוחד כשהם מגיעים מפיו של אדם המעיד על עצמו כעוסק בתחום שנים רבות. אין בפיוו של בעל הסימן כל הסבר מדוע בחר בסימן בו בחר, למרות הזיקה לשוויץ, ואף לא רצה ליצור קישור כלשהו לשוויץ. ואף רצה ליצור את הקישור לשוויץ מדוע בחר דווקא במדינה זו ואף לא כדי לשדר ללקוחות את אותה יוקרה שהוא מייחס למבקשת המחיקה בתצהירו.
מהאמור עולה כי בעת רישום הסימן חפץ בעל הסימן ליהנות מן המוניטין הגלובלי בשוויץ כמקור של מוצרים איכותיים, על מנת למכור את מוצריו בציבור, אף כי ידע כי יהיה בכך כדי להטעות את הציבור ביחס למקור המובין. במילים אחרות, בעל הסימן היה מודע היטב כי במקרה הטוב ייסבור הציבור כי הוא רוכש מוצר שמקורו בשוויץ ובמקרה הטוב יותר ייסבור כי הוא רוכש מוצר שמקורו במבקשת המחיקה, הידועה כיצרנית של מוצרי יוקרה. יתרה מכך, בעת בחינת הבקשה לרישום הסימן, הציג בעל הסימן בפני הרשם מצב כי השימוש בסימנו יהיה בצבעי שחור-לבן וכי ישנה את הסימן על מנת להימנע לכאורה מאותה הטעיה עליה הצביעו בוחנים במחלקת סימני המסחר. ואף בפועל נעשה השימוש בצבעי אדום-לבן וברכיב
5 שנמחק מסימנו בעת הבחינה על מנת שסימן יקובל לרישום.
בית המשפט העליון קבע כי עילת המחיקה הקבועה בסעיף 39(א1) לפקודה, נועדה, בין היתר, לשמש את הרשם במקרים בהם נעשה ניסיון לרישום סימני מסחר דומים או והיס לסימני מסחר מוכרים היטב, בינלאומיים, שלא נרשמו בישראל וכאשר בעת רישום הסימן הופרה חובת
הגילוי הנוגעת לסימן המסחר ולשימוש בו (רע"א 9711/17 תגּווו[12 01 510765 חוהּת:) נ' אזחמיאן [פורסם בנבו] (1.2.2018) (להלן: "עניין אזחמיאן")). בענייננו נמסר לרשם
מידע מטעה הן בתצהיר בעל הסימן והן בתשובות לדוחות הבחינה, מידע שהוביל בסופו של הסימן ולרישומו.
הנסיבות שבפניי מזכירות במידה רבה את אלה שנדונו בעניי בקשה למחיקת סימני מסחר מס' 9, 60510, 60511, 60512, 60184 "615866/" (מעצביס).
וורסצ'ה 83 בע"מ (פורסם בנבו, 29.6.2008) שס נמסרו לבוחנת סימני המסחר הסובייטים בלתי מקובל על הדעת על משמעות הסימן והסיבות לבחירה בו (ר' פסקה 78 להחלטה):
"לא צלח בידי בעלת הסימנים לספק הסבר סביר, עקבי ואמין לבחירת הסימנים. לבוחנת סימני המסחר ששאלה לפשר השם ניתן ההסבר כי השם וורסצ'ה הינו "ללא משמעות ו/או מקור". בשנת 2001, כאשר נפתחה המערכה כנגד בעלת הסימנים והתעורר בשנית הצורך להסביר את אופן בחירת הסימנים, הצהידו נציגי בעלת הסימנים, כי נאמר להם, כי זהו שמו של כפר באיטליה, הם אהבו את השם ואימצו אותו. "
2. כפי שציין באותו עניין כב' הפוסק (כתוארו אז), נדיריס המקריס בהם יודה בעל סימן בפה מלא כי בחר בסימן מתוך כוונה להידמות לסימן מוכר היטב או ידוע או על מנת להטעות את ציבור הצרכנים באשר למקור המובין. מסקנה זו תוסק מן הנסיבות שסביב רישום הסימן ואלה בענייננו מצביעות בבירור על חוסר תוס לב של בעל הסימן.
3. רק לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2167/16 58011 נ' אוניפארם בע "מ (פורסם בנבו, 12.7.2021) שנקבע כי מידע מטעה שנמסר לרשם הפטנט ואשר בעקבותיו קובעה בקשת פטנט עלול להביא לא רק לשלילת הזכות לפטנט אלא גם לזכות בפיצוייס צדדיים שלישיים שניווקו כתוצאה מכך. ראה גם דברים שנקבעו בעקבות וכן בהחלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 220639 ואקוטק אריזות בע"מ נ' פלסטו-ווק(1990) בע"מ (פורסם בנבו, 1):
"אמנם אם קשר בין האמור בתצהיר לבין קיבול בקשת הפטנט ואף אין להקל ראש בהגשת תצהיר הכולל מידע כוזב למטרות מנהליות וזאת כדי ליהנות מן הזכות להיתר הזכות לביתנה מזויפת. סבורה אני כי יש בכך כדי להשליך לכל פחות על מהימנותו של מל לוי, עודך התצהיר, בעדותו בפניי,"
4. כידוע, מבחן תוס לב הנו מבחן מעורב אובייקטיבי - סובייקטיבי המוכרע בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות של אורחות מסחר ראויות (ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' 86870 ,חקו ס) :6 11160ז1.1, פ"ד נב (3) 276), אך גם מתחקה אחר המניעים הסובייקטיביים
לרישום הסימן (ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ' 6.7001 (פורסם בנבו, 17.12.2018)).
5. בענייננו עלה בידי מבקשת המחיקה להוכיח כי הבקשה לרישום הסימן נגועה בחוסר תוס לב אובייקטיבי וסובייקטיבי ועל כן דין חסימת מחיקה.
6. ניתן היה לעצור כאן שהרי די בהתקיימותה של עילת מחיקה אחת כדי לקבל את בקשת המחיקה. ואף זאת, כדי להשליס את התמונה אציג גם ליתר רכיבי התחרות הבלתי הוגנת,
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
הלא רק הדמיון המטעה ומידת ההיכרות של הציבור עם סימני מבקשת המחיקה, אשר סבורה אני כי מתקיימים כאן בענייננו.
2) מידת ההיכרות עם סימני מבקשת המחיקה
כפי שפורט לעיל, לא שוכנעתי מן הראיות שהובאו בפניי כי סימני מבקשת המחיקה הינס סימנים מוכרים היטב בישראל. ואף אין בכך כדי לגרוע מן האפשרות לעשות שימוש בעילת התחרות הבלתי הוגנת הקבועה בסעיף 6(11) לפקודה גם ביחס לסימנים מפורסמים שאינם נרשומים אף אם מידת פרסום אינה כשל סימן מוכר היטב (לדיון בשימוש בעילה הקבועה בסעיף 6(11) לפקודה ביחס לסימנים שאינס מוכרים היטב, ראו רע"א 9230/16 1-53
השוו נ' אקסטל בע "מ (פורסם בנבו, 7.6.2017).
מבקשת המחיקה הוכיחה שימוש ממושך מאוד בסימנים בישראל והיקף מכירות משמעותי בישראל וברחבי העולם, לגביו לא הובעו ספקות ולא הובאו ראיות נוגדות. לא נותר ספק כי מבקשת המחיקה נהנית ממוניטין רב ביחס למוצריה ברחבי העולם, אף כי בישראל לא הוכח כי הסימנים מוכרים היטב. בעל הסימן הודה כי מבקשת המחיקה מוכרת לצרכן הישראלי כיצרנית של מוצרי יוקרה.
מידת הדמיון המטעה
בחינת הדמיון בין הסימנים נעשית על פי המבחן שזכה לכינוי "המבחן המשולש" (ראה: רע"א 2 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2003) (להלן: "עניין אמברוויה"), בעמ' 453-451; וכן ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו, 25.6.2007). מבחן ה מורכב משלושה מבחני עזר ואלו הם: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. עם הסימנים נוסף מבחן הידוע כמבחן ההיגיון והשכל הישר (ראה, בין היתר, רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' וב בריח (08) תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 12.01.2010); ע"א 563/11 35 פזסה 1.00% נ' ג'לאל יאסין (פורסם בנבו, 27.08.2012); ע"א 8441/04 16 ז6ע6[וח נ' אלי שגב (פורסם בנבו, 23.8.2006)).
להוכחת הדמיון המטעה בין סימני הצלב של מבקשת המחיקה לבין הסימן הרשום הגישה המבקשת סקר שערך מר הררי שהוגש באמצעות חוות דעת.
בסקר זה בחן מר הררי את השאלה האם קיים דמיון מטעה בין הסימן, כפי שנרשם, בצבעי שחור לבן, ובין מוצר אחד הנושא אותו לבין סימן הצלב של המבקשת (בצבעי אדום-לבן). בסקר נשאלו המשיבים שאלה אחת בלבד והיא למי מבין שורה של חברות שייך הסימן הרשום וכן
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
מוצר הכולל את הסימן. למשיבים ניתנו תשע תשובות אפשריות, מתוכן שתייס של הצדדיס בפניי, שש של חברות אחרות ואחת "אף אחת מהן".
2. בעל הסימן טען בסיכומיו כי בין התשובות הוצעו גם סימנים שכלל לא קשורים לתחום התיקים - סימן של יצרנית הרכב אלפא-רומיאו וסימן של קבוצת הכדורגל ברצלונה, אשר שניהם כולל צלב בצבעי אדום-לבן.
3. מקובלת עליי טענת בעל הסימן כי סביר שהמשיבים לא התלבטו ביחס לאפשרויות אלה ופסלו אותן בנקל כבלתי רלוונטיות. ואכן רק כ-3 אחוזים מן המשיבים סברו כי קיים קשר בין התיק שהוצג והסימן הרשום שהוצג לצדו לבין סימנים אלה. ואף זאת, אין בכך כדי לערער את תקפות התוצאה לפיה כ-40% מן המשיבים שייכו את התיק והסימן הרשום לסימן הצלב האדום ורק כ-17% קשרו בין התיק לבין חברת קמל מאונטיין שסימנה הוצג באופן ברור כאחת מן האפשרויות. כרבע מן המשיבים השיבו שהתיק והסימן לא שייכים לאף לא אחת מן האפשרויות שהוצגו להם:
לאיזה מהחברות/מותגים הבאים שייך תיק הנושא
לוגו זה?
אוהדאטסושו
%
/ אל 5356 וט )
8
2 אע 00%
| אף אחד מהם |
(תמונת הסקר מתוך חוות דעת הררי)
רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר
סבורה אני כי הסקר מוכיח בבירור שהציבור אינו מזהה את הסימן הרשום עם החברה המשתמשת בו וזאת בניגוד לנטען בתצהיר של בעל הסימן. יתרה מכך, מר הררי לא הציג בסקר
את הסימן בצבעי אדום-לבן בצירוף המלה 5/155, כפי שהוא משמש את בעל הסימן בפועל,
אלא הציגו באופן בו נרשם כך שמראה הסימן והתיק בסקר נבדלים מסימני הצלב במידה רבה יותר מאשר בעת השימוש בהם בפועל.
כלל ידוע הוא כי השוואת הסימנים תעשה בכללותם, תוך התחשבות בזיכרונו הבלתי מושלס של הצרכן (ראה לעניין זה את עניין טעם טבע ורע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשייות בע"מ (פורסם בנבו, 12.01.2010)). בסקר שבפניי הוצגו הסימנים דווקא וה לצד וה אף שברגיל אין הצרכן רואה אותו באופן אלא רואה את אחד הסימנים ונאלץ "להיזכר" בסימן השני, הדומה לו.
הדמיון בין הסימן הרשום, במנותק מאופן השימוש בו, לבין סימני הצלב אינו רב ומתמצה ברכיב הצלב בלבד. הסימן הרשום מופיע בפנקס בגווני שחור לבן. ואף נרשם הסימן בצבעי שחור-לבן הרי שרישומו תקף ביחס לכל הצבעים, לרבות צבעי אדום-לבן, ואף לא הוגבל בפנקס (סעיף 9 לפקודה). הסימן מורכב מצלב המונח במרכזו מלבן ומחובר לצלעות המלבן באמצעות קווי דקים מקצותיו. מסגרת המלבן דקה ולבנה וצלעותיו מעוגלות מעט. בתחתית הסימן
מופיע הכיתוב "צז02131%1/1/" באותיות רישומי ובגופן ריבועי.
סימני הצלב של מבקשת המחיקה מופיעים בעיקר בצבעי אדום-לבן ואדום-שחור. הצלב מצוי במרכזו ריבוע שקדקודיו מעוגלים מעט. מסגרת הריבוע הינה דקה ולבנה. לסימן הצלב אין רכיבים מילוליים ועל כן אין משמעות למבחן הדמיון בצלילי הסימנים.
המסקנה מהשוואת המראה של הסימנים היא כי קיים דמיון מסוים ביניהם, הגורס לחלק משמעותי מן הציבור לסבור כי הסימן הרשום קשור לסימן הצלב.
קיימת חפיפה בין הסחורות הנושאות את הסימנים, דהיינו, תיקים, מזוודות, תיקי גב, ארנקיס וכיוצא באלה. מבקשת המחיקה משווקת גם מוצרים נוספים, שאינם משווקים בידי בעל הסימן, כגון אולריס וציוד טיולי נוסף. בעל