החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בענין התנגדות לבקשה מס* 25777 לרישום טימן מסחר 601 משסצ6 081

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת: | עתהקותס) 6012 תשסע?) ₪081 ע"י א. י. מלפורד, עורכי פטנטים באמצעות: ד"ר א. רפפורט

המתנגדת: ץ ות )6 6008-0014 שד ע"י זליגסון את גבריאלי, עורכי פטנטים באמצעות: ד"ר א. זליגסון

רישום סימן מסחר - התנגדות - דמיון מטעה - סימן מסחר שהפך רשות הרבים.

התנגדות על-פי הסעיפים 8(ה) ו-8(ט) לפקודת סימני המסחר, 8, לרלשום הסימן 008 משסצ6 [8ץ₪0 בטענה שהוא דומה דמיון מטעה לסימנה של המתנגדת 6012 0008 . ההתנגדות נדהתה והסימן נתקבל לרישום.

הוחלט:

1. כדי לקבוע אם מלה או סימן הפכו רשות הרבים יש לבחנם על דרך החיוב והשלילה כאחד: (א) האם המלה או הסימן נמצאים בשימוש על-ידי מספר בעלי עסק באותו ענף מסחרי; (ב) האם השימוש בסימן על-ידי

אותם בעלי עסק מיועד רק לתאר את מהות הסחורה, או שמא מטרתו להטעות את הציבור באופן שיגיע למסקנה מוטעית כי הסחורה היא סחורתו של היצרן המקורי אשר השחמש בסימן לראשונה.

2. המונח "קולה" הפך בישראל רשות הרבים ואין מניעה להשתמש בו כתאור או כחלק מסימן המתייהס למשקה מסוג המשקאות הידועים בציבור כ"משקאות קולה".

3. לאור המבחנים בדבר דמיון מטעה המתייחסים לחזות, לצליל, לטיב המוצר, לחוג הלקוחות, ולנסיבות הכלליות של הענין, אין דמיון מטעה

בין הסימן המבוקש 6018 תאוסץ?) [₪08 וסימנה של המתנגדת 0018 0008 . בעוד "קוקה קולה" הן שתי מלים שיש להן צירוף צליל לשון נופל על לשון, בסימן המבוקש לא קיים הדבר. מבחינת החזות הסימן המבוקש מורכב משלוש מלים בעוד "קוקה קולה" מורכב משתיים, לצירוף "קוקה קולה" אין בעקרו של דבר משמעות, בעוד שמאחורי הסימן המבוקש עומד הרעיון "הקולה של הכתר המלכותי".

החלטה

1. בתאריך 6 הגישה חברת 6012 מש0ז6 ₪081 (להלן - המבקשת) בקשה מס" 25777 לרישום סימן מסחר בשם 0088 תשס:;0 [8עס המתייחס למשקאות קולה ותכשירי קולה להכנת המשקאות האמורים, בסוג 2. חברת קוקה קולה (להלן - המתנגדת) הגישה התנגדות לרישום הסימן, ומכאן הדיון שלפני.

2. המתנגדת עְם8כ\ות60 02018 0068 116" היא הבעלים הרשומים של סימני המסחר הבאים:

מס* 1111 המורכב מהמלים "02088 02008" בכתיב מסוגנן, נרשם ב-7.1.1927, מס" 1708 ו-1939 המורכב מהמלים "0018 %0008 נרשמו ב-24.6.1929 וב-10.6.1930; מספר 10042 בקבוק עם המלים

8 008 | נרשם ב-11.1.1949; מספר 11164 המלים "קוקה קולה" בכתיב עברי נרשם ב-23.11.1950. כל הסימנים הנ"ל, פרט למס* 1939, רשומים לגבי משקאות וסירופים לייצור משקאות כאלה בסוג 32. הסימן מס* 1939 רשום לגבי משקאות מינרליים (בלתי אלכוהוליים).

3. ההתנגדות נובעת ממספר נימוקים והעיקרי שבהם הוא כי השימוש בסימן המסחר המבוקש יטעה את הקהל עקב סימני המסחר הרשומים בשם המתנגדת ויעודד תחרות בלתי הוגנת, לאור סעיפים 8(ה) ו-8(ט) לפקודת סימני המסחר, 1938. סעיפים אלה קובעים כי אינם כשרים לרישום:

זס /8!1זסות זס 661זס ס1!סגוק 60 פטסננטנ(ת: 06 עגו זס 816 בסגתש 5אזה)/* 868 במגס1ש 18188 זס ;10[סנוק 6+ 06006146 0+ 0810012406 - 316 ת6נתאי ;מזקוזס 01 18016811085 9156 מ141תסס זס , ת61000קותס0 1866+ זנפ)תגר

8 10או ז0+ס1זקסזק +מ01/1016 8 0+ קתופתס|סס 6תס 10 [1109ת166 %זגרו ג ** 6 01 ת005010110 01 80005 500 01 1650061 ת ,6815101 1116 מס 41686 ".0060106 0+ 0410014106 00 10 88 41%מז 11806 0[1גופ 1086101108 /6911ת 50 זס

4. בהתנגדות זו שלפנינו, מן הדין לזכור כי על הצד המבקש את רישום הסימן לשכנע כי הסימן ראוי לרישום, וכאשר טוען המתנגד שהסימן עלול להטעות, על מבקש הרישום להוכיח שאין הדבר כן (ראה דברי כב*

השופט לנדוי, בבג"צ 197/51, קוקה קולה נגד השותפות ויטה והרשם הכללי, פד"י ח*, כרך ח", עמ" 772, בעמ* 776).

5. יתר על כן, נפסק כי בדיון בשאלה האמורה יש לשקול את מצב הדברים, כפי שהיה בזמן הגשת הבקשה לרישום הסימן. ב"כ הצדדים הסכימו במקרה דנן כי על אף העקרון האמור, ניתן להביא בחשבון גם את הנסיבות שארעו מאז הגשת הבקשה.

6. השאלות בהן נחלקו הצדדים הן אותן שאלות שהכריעו את הדין בבג"צ 197/51, קוקה קולה נגד השותפות ויטה והרשם הכללי, (פד"י כרך ח'* עמ" 772). בעמוד 778 אומר כב* השופט לנדוי:

"גורל הערעור הזה ייחתך על-פי שתי שאלות עיקריות:

(א) האם המלה "קולה" בטימן המערערת מתארת את הסחורה, ובתור שכזאת היא "רשות הרבים" בענף המשקאות הבלתי אלכוהוליים?

(ב) האם קיים דמיון בין סימן המערערת ובין הסימן המוצע על-ידי המשיבה, במידה העלולה להתעות, או לגרום להתחרות מסחרית בלתי הוגנת ?"

7. תשובתי לשאלה הראשונה, אם גם לאחר היסוסים, היא חיובית. "רשות הרבים", שהוא תרגום חפשי של המונח האנגלי 6+ 10 תסנזומסס* "806 מהו? קרלי בספרו 08188 178066 +01 186 מהדורה תשיעית, עמוד 149, סעיף 290, קובע: גסותא :גמ 1001066 "1806 116 10 תסננתנסס אזגו* 0 1050001 ונע "11806 106 ם1 86גו תסותותסס ת! 416** "11806 1110 0+ מ6קס** 816 (2) 886 ,60ת061מ00 20005 16 ".96 0+

בהזכירו את החלטת הרשם באנגליה בענין (1948) ת8201108000 8'ם1גומז6 2 0 65 מסביר כב" השופט לנדוי בפסק-דינו הנ"ל (בעמוד 779, פסקה 11):

"כי המונה 866 6+ 0+ תסקס , אותו תרגמנו כאן בתרגום חפשי "רשות הרבים" שגי מובנלם לו:

(א) בשימוש רגיל במסחר - כגון דמות חתול בשביל משקה ג"ין, המלה "כוכב" במסחר הטבק, התוספת "טכס" במסחר הטכסטילים.

(ב) חפשי לשימוש במסחר לשם תיאור סחורה מסויימת, כמו השם

הרגיל של הסחורה, כגון "המאה" במסחר החמאה או "עור" בשביל תיקים ומזוודות, או כפי שנמצא באותו ענין ג%וומ6כע עצמו המלה 561268 באנגלית בשביל מים מינרליים."

אימתי הופכת מלה להיות רשות הרבים:

בספרו של קרלי (שם בעמוד 149 סעיף 290), נעשה נסיון לענות לשאלה

זו על דרך השלילה ועל דרןך החיוב. על דרך השלילה: באיזו מידה השימוש במלה עשוי עדיין להטעות את קהל הצרכנים באופן שקהל זה ישוכנע לרכוש את המוצר הנדון, אשר לא יוצר על-ידי היצרן המקורי, כאילו היה זה מוצרו של אותו יצרן. ועל דרך החיוב, מסתמך קרלי (שם) על פירושים שניתנו באנגליה לחוק סימני המטחר משנת 1883, בונכללה במפורש הרשות

להיזקק לסימנים שהם"6פט מסנממתסס תו +0ת 68תסש עַסתג1* | . בפירוש

למונח זה נקבע כי שימוש על-ידי מספר בעלי-עסק באותו ענף מסחרי, ועל-ידי אחרים בענפי מסחר שונים, הופך את המלה או הסימן לחפשיים לשימוש במסחר.

המסקנה היא שכדי לקבוע אם מלה או סימן הפכו רשות הרבים יש לבחנם על דרך החיוב והשלילה כאחד: (א) האם המלה או הסימן נמצאים בשימוש על-ידי מספר בעלי עסק באותו ענף מסחרי; (ב) האם השימוש בסימן על- ידי אותם בעלי עסק מיועד רק לתאר את מהות הסחורה, או שמא מטרתו להטעות את הקהל באופן שיגיע למסקנה מוטעית כי הסחורה היא סחורתן של היצרן המקורי אשר השתמש בסימן לראשונה.

8 | אין חולקין כי כיום אין המשקה הנדון כאן מורכב או מכיל תמצית של אגוז הקולה, הצומח באפריקה והמכיל קפאין, או "קוקה", שאף הוא חומר מעורר, המופק מעלי צמח בשם זה הגדל באמריקה הדרומית. תאור מקורו ההיסטורי של הסימן 6018 0068 מובא בספרו של 191ת() ,ת8וח[281) 8 166 6ת3 ם0ו1060010ם0) , כרך שלישי, בעמ" 1653, בלשון זו;:

תבוח סת על 88/ו 16 ,2000100 111865 פהאו "ג2008-001)** זגות 6ו[1 תטגאי* 10 01 8ת98ת80 16621 126 תסקט 1 3 זגל 48 18 ;4010ת 1 6650101106 וסוס 5 11100"* .30641 0![סטוק 8ת0זו8 עזסט 8 136 מסנתא 68נסעו 6וחגת 106 85 16851 21 , 117תו00 8 ת1 מאוסםאתגו 616 אזהחז 1106'5ת1גוק 6+ 6 10 030 0051055 1 ז160600880ק 1111'8ת181ק 116 061010 ,00001880 ג 01 6 עתג 10 זטססס 6[טסאו + ]1 0001 1 6תה ;ספסקנטק 1086 זס] 58180 סו 1 0041 +טת 018 0ם8 162008 602008 מ01ע) 406 פא 00001380 6ם1 +10 6 2% 08808 מ 60016 )סג 10 תאוסמאמט 06 16[טסע 015ט6סעק מסגת/

".00001800 8 ]0 סהזגת 1156 85 אזבות 116 01 ה110ק300 6תז 01 0816

9.| כאמור סבור אני שהמלה "קולה" הינה "רשות הרבים" בשנל המובנים הנזכרים, או בודאי בשני מבין השניים. מסקנה זו שונה מזו

אליה הגיע בית-המשפט העליון בהחלטה ויטה קולה - קוקה קולה הנ"ל; הנימוק לכך הוא כי לדעתי חל שינוי בנסיבות בישראל מאז ניתנה ההחלטה האמורה ב-1954, שינוי המצדיק את הקביעה שכיום המונח "קולה" הינו "רשות הרבים".

10. הנימוק העיקרי להחלטה של בית-המשפט העליון היה שהמצב

בישראל שונה מהמצב במרבית ארצות אירופה וארצות-הברית בהן קְיים

סוג משקאות הקרוי "משקאות קולה" וממילא נובע כי שם המלה קולה היא בשימוש חפשי במסחר. השופט לנדוי קבע כי מהעובדה שזהו המצב באירופה וארצות-הברית אין להסיק עדיין שזהו המצב גם בארצות אחרות ובכללן ישראל.

1. בשנת 1954, השנה בה ניתן כאמור פסק-הדין הנ"ל, לא שווקו בארץ משקאות שבשמם הופיעה המלה "קולה" והשופט לנדוי לא הסכים עם הקביעה הכוללת שבדברי הרשם דאז כי "יש סוג מסוים של משקאות, בצבע חום ועם תכונות מגרות ומעודדות, בלי אלכוהול, והמשותף בהם הוא - אולי בין היתר - שהם מכילים קולה; וטבעי לקרוא לסוג משקאות זה בשם כולל "משקאות קולה (8ת60 ג601)" ועל כך אמר כב" השופט לנדוי:

"לדעתי שגה הרשם בקביעתו זו, על-פי חומר ההוכחות שהיה בפניו.

לעומת זאת מתוך חומר הראיות שבפני מסתבר בבירור שכיום משווקים בארץ מספר משקאות המכילים את המלה "קולה", וגם במשך השנים מאז ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון שווקו, לתקופה קצרה או ארוכה יוחר, משקאות קולה אחרים.

2. על כך יש ראיות רבות, ובכלל זה תצהירים אשר הוגשו מטעם המבקשת והמתנגדת כאחד:

(א) בתצהירו של מר דוד וולף, עורך פטנטים מירושלים, הוא מצהיר שקנה בקיוסקים שונים של ירושלים המזרחית שלושה מוצרי קולה בנוסף לקוקה קולה והם: ,0018 1001 ,0018 6051 8 צא6.

(ב) בתצהירו של מר משה וורטחיים, שהוא מנהל השיווק של "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ", העוסקת בייצור ושיווץ המשקה "קוקה קולה", הוא מודה שכיום ניתן למצוא בשוק המשקאות הישראלי את המשקה טמפו קולה, קריסטל קולה, סנפרש קולה. הוא גם מודה בעצמו שבעבר

כללו חברות שונות בשם מוצריהן את המלה "קולה" למשל "טיפ טופ קולה".

(ג) גם מתצהירו של מר דני יצחקי, בעל מסעדה ביפו, עולה שבשוק המשקאות בישראל משווקים משקאות נוספים לקוקה קולה והכוונה ל"טמפו קולה" ול"טרופי קולה".

(ד) מתצהירו של מר יעקב אלקובי, בעל קיוסק מתל-אביב, עולה שקיים בשוק המשקה הקרוי "טמפו קולה" אם כי לפי הצהרתו - הוא נמכר בממדים קטנים.

3. נראה לי כי העובדה שכיום משווקים מספר משקאותששמםכולל את המלה "קולה" מחייבת את המסקנה כי ישנו סוג משקאות מסויים שיש תכונה משותפת בטעמו ולרוב גם בצבעו, ושסוג משקה זה קרוי "קולה" בתוספת כלשהי יהא זה "קוקה", "טמפו", "טרופי", "עסיס", "פפסי", "קוקסי".

4. נימוק נוסף המחזק את המסקנה שתושבי ישראל אינם מזהים את המלה "קולה" רק עם המשקה "קוקה קולה" הוא העובדה ששידורל פרסומת בטלביזיה של הארצות השכנות אשר נקלטו באדץ התייחסו לא

רק ל"קוקה קולה" אלא גם ל"רויאל קראון קולה" ול"פפסי קולה". ואם בפרסומת עסקינן, הרי נזכיר את הפרסומת בעתונות וברדיו למשקה "טרופי קולה" שהוזכר כבר. כמו כן מצויות כיום בארץ קבוצות עולים גדולות למדי אשר באו לישראל מארצות כגון ארצות-הברית, דרום-אפריקה, בריטניה וארגנטינה בהן מצוי משקה הקולה. ועוד, .מאות אלפי הישראלים שיצאו ב-16 השנים האחרונות לחוץ-לארץ גם הם קרוב לודאי שמו לב לעובדה שבאירופה ובארצות-הברית מצויים משקאות קולה נוספים ל"קוקה קולה".

5. כדי לתמוך במפקנה שהמונח "קולה" הוא שם המתאר סוג משקאות מסויים ניתן להסתייע גם במילונים. נכון הוא שהשופט לנדוי קובע (שם, בעמוד 781 , פסקה 14):

"עיון באנציקלופדיות ובמילונים לועזיים בלבד אינו מספיק, אלא צריך להוכיח שזוהי מלה שנכנסה לאוצר החי של המלים בארצנו, בעברית או לפחות באחת הלשונות הזרות שקבוצות חשובות של עולים הביאו אותן מארצות מוצאם. "

ואולם אין ספק שניתן להסתייע בעובדה זו אם גם לא לקבל זאת כהוכחה סופית, כפי שמציין קרלי, בעמוד 149, סעיף 290:

1 05140118 50 111101601ו5 016 066 1276 6מס[8 1)1008ת6611 /זפתסט6וכ* 6 0? ת6קס 48 )1 1041 36056 106 מ! 17846 16[ 0 תסמנתת 00 48 ז61)20 "344 .כ 31 .3.7.06 65 (1948) .סק 5'םוטנת6כ .6 10 11866

גם בפסק הדין של מועצת המלך בענין .ץצ 02804084 01 .6020 02018 6008 6 3 + 127 .4.2.0 59 (1942) 0282803 ]0 .000 00018 51ק6

נאמר,

ב 10 אי 10 1ח10א6 16 20 85 81186 5016411105 עבות 8ת10)פסגו 6|נבש* 8 1161 , ת08 10616 61011081108 10 16061006 עס 168011 הנזס1ת1 ע4ות חן 10 16107160 06 /00611סזק עגנ 610010081165 8%ו[1 0001 סת 06 ,אמות1 0 6פט 1116 8180 +גוס ,זאו 8 01 ₪תןהה6ות 6+ ע1תס 01 ת01)ז8500 0+ 016061 ץ|תסותותסס 18 6זסש 16 עט 0%60ם66 (קתנם+ 8 06 16 ]1) שחנת+ 116 מסנתאי

"זגו ואם כן, אזי עיון במלון עז הת 2100 81ת8110ת161ת1 עוסצן 6עגת1 51678 סע מראה כי המונח"043:)"הוגדר כדלקמן: 2 . 1966 08

58 110 ]0 חס 3750[ ג .1 + 60183 116 נת0?] 6011/06 10ת0ס% (8)

8 ותס?] 418068א6 ת8ואו 1890100] %ם611 5016 66והתסטזהס 8 (ס) -500 810318110 860 3010 36 [6812106 ,זהפָט5 זטת 5018 ,164008 ".90068

6. לכשניתן פסק הדין קוקה קולה נגד השותפות ויטה היו רשומים בספר סימני המסחר, סימני מסחר נוספים הכוללים את המלה קולה. בשמה של הברה צת008מ60 0018 76751 היו רשומים שני סימני מסחר שהם 4711 מתאריך 28.9.37 ומספר 4871 מתאריך 27.1.38, שניהם מכילים את המלים "פפסי קולה". בשמה של עמגסות60) קגתע8 102 היה רשום הסימן טא שמספרו 8736 מתאריך 21.2.1947. המצב כיום הוא שחברת צֶת8קנת0) קנותע5 זס6ס%1 זנחה את סימנה. לעומת זאת חברת "פפסי קולה" הוסיפה סימן נוסף, מספר 16189 מתאריך 17.5.57. עם חברת פפסי קולה הגיעה המתנגדת לפשרה לפיה הן תסכמנה לרשום את סימניהן בכל ארצות העולם ללא התנגדות מצד אחת מהן. נגד חברת טמפו הגישה המתנגדת תביעה,. אך הצדדים הגיעו לפשרה שניתן לה תוקף של פסק-דין באופן שחברת טמפו תוכל לייצר משקה ולקרוא לו "טמפו קולה", אם כי באנגלית

ייקרא שמוג!0א 0עו190 ולא 0018 16000 וכן שהוא יהיה בצבע ירוק.

לגבי "טרופי קולה" ו"קריסטל קולה" הודיע ד"ר זליגסון שמרשתו שלחה להֶן התראות ובקשה שישנו את צבע המשקה שהן משווקות. לגבי עסיס - היתה הסכמה שבשתיקה, פרט לכך שחברת עסיס נתבקשה להשתמש בכתיב הלדינה פלונית אין פירושה בהכרח שהוא רכש תכונה תאורית במדינה אלמונית (קוקה קולה נגד ויטה קולה, שם עמוד 779, פסקה 2) כך גם להיפך; העובדה שבמדינה פלונית המלה "קולה" נתונה לשימושה הבלעדי של חברת "קוקה קולה" אינה אומרת שבישראל כיום לא ייתכן שהמציאות מראה בי המלה "קולה" אכן הפכה רשות הרבים בענף המשקאות הקלים.

8. המתנגדת הגישה חמשה תצהירים שארבעה מהם חתומים ע"י בעלי קיוסקים אשר בהם היקף המכירה גדול. כל הארבעה מצהירים בשינוי זה או אחר כי כאשר לקוח מבקש לקנות "קולה" סתם, הרי כוונתו היא ל"קוקה קולה", ואם ברצונו לבקסש משקה "קולה" אחר הריהו נוקב בשמו, למשל: "טמפו קולה" או "טרופי קולה". מכאן רצתה המתנגדת להסיק שבתודעת הציבור המלה "קולה" מזוהה באופן בלעדי עַם המשקה שלה. לעומתה הגישה המבקשת שני תצהירים שבהם נאמר כי לאחר דרישה של משקה "קולה" הוצעו ע"י המוכרים מספר סוגים של משקאות "קולה" ומכאן רצתה המבקשת להסיק את המסקנה ההפוכה. נראה לי כי אף אם ייתכן, כפי שטוענת המתנגדת, שהיקף המכירות של "קוקה קולה" הוא גדול ואנשים המעוניינים במשקה זה אכן משתמשים לעתים במלה "קולה" כאשר כוונתם היא ל"קוקה קולה", אין נובעת מכך המסקנה שאינם יודעים על משקאות קולה אחרים או שהם טועים בין סוגי הקולה השונים.

9 לאור הנימוקים והראיות שהוזכרו אני קובע אפוא שהמונח "קולה" הפך בישראל "רשות הרבים" ואין מניעה להשתמש בו כתאור או כחלק מסימן המתייחס למשקה מסוג המשקאות הידועים בציבור כ"משקאות קולה".

0. נותר לנו, אפוא, לברר עתה את השאלה השניה הנזכרת בתחילת ההחלטה, דהיינו: האם קיים דמיון בין סימן המתנגדת ובין הסימן המבוקש במידה העלולה להטעות או לגרום להתחרות מסחרית בלתי הוגנת? הווה אומר אף כי נקבע שהמלה "קולה" היא רשות הרבים, יש בכל זאת לבדוק אם הסימן המבוקש בכללותו, דהיינו "060|8 ש0ז6 [8ץ80* אין בו משום ‏ דמיון מטעה לסימנה של המהנגדת, הגורר הטעיית הציבור והתחרות בלתי הוגנת, ולפיכך פסול לרישום על-פי הסעיפים 8(ה) ו-8(ט) לפקודת סימני המסחר, 1938. על שאַלה זו אני משיב בשלילה.

1. שאלת הדמיון המטעה נדונה לאחרונה בפירוט בהחלטה בענין התנגדות לבקשה מס" 26012 6261104 36 8415ז6ת61 8[1ת08110ת6+ת1 ת0סגז8סכזס2). ע"י תוצרת מזון ישראלית בע"מ (ראה בקובץ זה) עמוד בהחלטה זו צוטטו דבריו של כב* השופט ברנזון בענין פרו פרו ביסקויט נגד פרומין (ע"א 715/68, פד"י כ"ג (חלק 2) עמוד 43) אשר בה נאמר:

"בית-המשפט המחוזי דן בתביעה על סמך המבחנים הקובעים בענין זה, החזות, הצליל, סוג המוצר, חוג הלקוחות, והנסיבות הכלליות של הענין".

בהחלטה הנ"ל צוטט גם קרלי (מהדורה 9) סעיף 837, עמוד 453:

",06 עבות 0880 1[16 85 ,60011 1116 זס ז081518ז 116 ,8168 106 8ת1בקות 00 מז* 0 1880 ,אס[6ל 10 10/0700 108זווסו[וגו 16 ותסז] פזה6קקה 35 זפחת 6 0041001 51גונ ‏ 306 ,0856 116 01 8182008נתנוסזוס 116 811 506001 6 ותסז] +תסז611]6 ץ!|3!)מ308ס90 15 זאמ 5'זת8ס1[קק8 6+ ס[סםט 4 88

".3 שת6תסקקס

2. געבור לבדיקת שני הסימנים הנדונים כאן. נראה שמבחינת הצליל אין ביניהם דמיון מטעה. הסימן המבוקש מורכב משלוש מלים שאף אחת משתי הראשונות שבו (רויאל קראון) תשסת?) [8ץ₪0 אינה דומה דמיוך פונטי למלה "קוקה". בעוד "קוקה קולה" הן שתי מלים שיש להן צירוף פונטי של לשון נופל על לשון הרי בסימן המבוקש אין רמז לכך. גם מבחינת החזות יש הבדל גדול מפני שהסימן המבוקש מורכב משלוש מלים בעוד "קוקה קולה" מורכב משתיים. נימוק נוסף הוא זה שלצירוף "קוקה קולה" אין בעצם משמעות בעוד שמאחורי שמה של המבקשת עומד הרעיון "הקולה של הכתר המלכותי".

יש להוסיף גם את הצורה המיוחדת של בקבוק בו משווק המשקה "קוקה קולה" שגם היא עשויה לסייע לאבחנה בין השניים. ער אני לעובדה שהציבור אותו אני צריך לשוות נגד עיני בדוני בשאלה של דמיון מטעה הוא הציבור בכללו, הכולל גם ילדים ואנשים חסרי השכלה, אך נראה לי שגם הם לא יטעו לחשוב ש"רויאל קראון קולה" הוא "קוקה קולה". כאמור, המתנגדת הגישה תצהירים בהט נאמר שהלקוחות הדורשים "קולה" כוונתם ל"קוקה קולה". המבקשת הגישה תצחירים המורים כי אין זה כך. לגופו של ענין, כמבואר גם בפסקה 18 לעיל, שוכנעתי שאין קיים חשש להטעיה בין הסימנים הנדונים הנ"ל. ההלכה בענין זה הובהרה אף היא בפסק-הדין הנ"ל של ביהמ"ש העליון בענין פרו פרו ביסקויט נגד פרומין, בו נאמר על-ידי כב* השופט ברנזון (בעמ* 50)

"טוען מר שרף: הכיצד? הרי לא הובאה עדות על אף מקרה של החלפת תוצרת המערערת בתוצרת המשיבה הראשונה על-ידי הצרכנים. דוקא היפוכו של דבר הוכח כאשר שלוש נשים העידו מטעם המערערת ואמרו כי לא התבלבלו והבחינו בין תוצרת אחת לשניה. לדעתנו, ההחלטה אם קיימת הטעיה או סכנת הטעיה אם לאו היא בידי בית-המשפט, ועדות בענין זה לכאן או לכאן אינה יכולה לחרוץ את גורלו. כשם שאין צורך בעדות של הטעיה ממש, כך עדות על חוסר הטעיה אינה מכריעה, אם כי היא גורם שעל בית-המשפט להתחשב בו."

בהקשר לכך ולצורך השוואה ניתן גם להזכיר את פסק-הדין הג"ל של בית המשפט הגבוה של מדינת דלוואר, ארה"ב שהיא כאמור ארץ המוצא של הצדדים בענין ת0:4000קז00 161 .צ עמ8קנס) 0018 0008 1706 בעמוד 7 לפסק הדין נאמר:

"ברצוני רק להוסיף שאין כאן כל מקום לדבר על נסיון להתחרות בלתי הוגנת מצד המבקשת, כיון והסימן המבוקש נמצא בשימוש זמן רב אם גם לא בישראל אך בארצות רבות אחרות לגבי סחורות דומות."

לאור האמור, לאחר שבחנתי את הסימנים מבחינת הצליל והחזות והבאתי בחשבון את טיב המצרך וחוג הלקוחות, וכן שקלתי את ההצהרות מטעם הצדדים, אני מסיק כי אין חשש להטעייה בין שני הסימנים הנדונים כאן.

3. לשאלת התחרות הבלתי הוגנת, אף כאן נראית לי טענת המבקשת שאין תחרות כזו בנסיבות שלפנינו. במקרה שלפנינו רשמה המבקשת את סימנה ב-16 ארצות ואין דומה הדבר למקרה בו חברה מנסה ליהנות מהמוניטין הקיים של חברה אחרת.

בענין ת0680גו11 נגד שמךן (התנגדות לרישום סימן מסחר מס* 15862 (קובץ החלטות רשם סימני המסחר, עמוד 314) נאמר בעמוד 319:

שנית, בשהוגשה הבקשה שלפני, חברת המשקאות המרכזית לא התחילה עדיין בשווק ובייצור "קוקה קולה" כך שאין לדבר על נסיון לחדור לשוק המוכן לקלוט את משקה הקולה.

4. לאור האמור אני מסיק כי המלה "קולה" היא רשות הרבים וניהן להזקק לה בתאור המשקעות הידועים כמשקאות קולה ותכשירים לייצור משקאות כאלה. המבקשת יצאה ידי חובתה להראות שאין סכנת ערבוב או הטעיה בין הסימן המבוקש 0018 משסע 1081 והסימן "קוקה קולה" בעברית או לועזית. כמו-כן לא נראה לי כי השימוש בטימן המבוקש עשוי לגרום או יש בו משום תחרות בלתי הוגנת. אני דוחה אפוא את ההתנגדות ומחליט לקבל את הבקשה לרישום סימן המסחר המבוקש בכפוף למילוי יתר דרישות החוק.

על המתנגדה לשלם למבקשת הוצאותיה בסכום כולל של -.500 לירות.

ניתן בירושלים, היום י"ד בתשרי תשל"א 4 באוקטובר 1970.

סימן מסחר 6018 תשסע?

הצדדים

מבקשת

מתנגדת

ההחלטה: