סימן מסחר 62495

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

בקשה לרישום עיצוב מספר 62495

המבקשת: קליל תעשיות בע"מ ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר ברא

1. לפני בקשתה של קליל תעשיות בע"מ (להלן: "המבקשת") לעיצוב רשום מספר 62495 בסוג 25- 1 וזאת בעבור הפרופיל הבא:

2. הבקשה הוגשה ביוס 9.8.2018, ולאחר מספר תכתובות בין המבקשת למחלקה, סורבה הבקשה על ידי מחלקת העיצובים תוך הפניה להוראות סעיף 10 לחוק העיצובים, התשע"ז-2019 (להלן: "החוק" או "חוק העיצובים") שעניינן מאפייני חזותיים של מוצר שאינו כשיר להגנה כעיצוב. המבקשת ביקשה להשיג על החלטה ואת בפני ולהשמיע טענותיה בהתאם לסעיף 96 לחוק, וכך נעשה ביוס 1.6.2020.

3. בתוס הדיון הוריתי למבקשת להגיש השלמת טיעון הכוללת התייחסות מפורטת באשר למבנה ואופן השימוש בפרופיל המבוקש. המבקשת הגישה השלמת טיעון כאמור ביוס 2.7.2020, אליה

4. צורף גם תצהירו של מר ראי שנקר, מנהל הפיתוח עסקי וחדשנות אצל המבקשת (להלן: "שנקר").

4. בתמצית, סבורה המבקשת כי אין להחיל על העיצוב המבוקש את הוראות סעיף 10 לחוק:

א. לעניין סעיף 1(10) לחוק, טוענת המבקשת כי העיצוב אינו מוכתב אך ורק משיקולים פונקציונליים שכן במהלך פיתוחו נשקלו שיקולי עיצוביים שונים שאינו נוגעים לאופן פעולתו. כמו כן, סבורה המבקשת כי אף אם קיימים בו חלקים פונקציונליים אלא גם מיועדים למטרה עיצובית. לטעמה, המבחן הרלבנטי לעניין זה הוא המבחן מבחן החלופות העיצוביות כפי שנקבע בעניין שרנוע (ר' ע"א 430/67 שרנוע בע"מ ו-מפעלי סרן מאוחדים בע "מ (בפירוק) נ' תנובה מרכז, כב(1) 113 (1968)).

ב. לעניין סעיף 2(10) סבורה המבקשת כי חריג זה נועד למוצרים אשר על כלם להתאים לצורך השתלבות או הרכבה במוצר אחר. מאחר והפרופיל המבוקש כולל חלקים שאינם משמשים לצורך השתלבות או חיבור כאמור, אין להחיל עליו חריג זה.

מבוא

5. פרופילים הניים מוטות המתאפיינים בזיגוג ובשקיסום באמצעות המשתלבים ומתחברים זה עם זה על מנת לייצר, בין היתר, שלדיס ומסגרות עבור חלונות ודלתות מסוגים ועיצובים שונים. פרופילים נמכרים כיחידות נפרדות על ידי בחירה בין פיסית במחסנים ובין פיסות מתוך קטלוגים. מטרתם הצרכנית של הפרופילים הינה להיות חלק ממוצר מורכב.

6. אין מחלוקת כי טרם כניסתו לתוקף של חוק העיצובים נרשמו בפנקס המדגמים פרופילים ריס על שם של מבקשים שונים כמו גם על שם של המבקשת דנן. מכניס חוק העיצובים לתוקף ביוס 7.8.2018, לא ניתן עוד להגן על עיצובים באמצעות זכות מדגם בהתאם לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924 (להלן: "הפקודה") והדרך להגן עליהם הנה באמצעות זכות עיצוב בהתאם לחוק העיצובים (ר' בקשות עיצובים 62583, 62504, 62749, 62750, 62751, 62752, 62581, 62582 ו-22361 ובקשות עיצוב 62647, 62648, 62649, 62650, 62651, 62652.16 11207 (31.5.2020).

7 חוק העיצובים בהשוואה לפקודה כולל שינויים רבים. כך למשל, שינויים בהגדרות, ביחס לדרישות הכשירות לרישום ובהיקף ההגנה גם לבעל עיצוב רשום ושאינו רשום. בסעיף ההגדרות לדוגמא, מחליף החוק את המונח "תפצ" המופיע בפקודה במונח "מוצר". באשר לכשירות לרישום, מחליף החוק את הדרישות החלופיות לחידוש או מקוריות בדרישות מצטברות לחידוש ואופי ייחודי. החוק גם מחליף את הדרישה לחידוש מקומי בדרישה לחידוש גלובלי.

באשר להגנה וגם לבעל עיצוב רשום, החוק מקנה לבעל העיצוב רשום הגנה רחבה יותר בהשוואה לפקודה. כך למשל משך ההגנה המתבטא במשך תוקפו של עיצוב שהוגש הינה על פי החוק 25 שנים (בכפוף לתשלום אגרות) לעומת 15 שנים כפי שהיה בפקודה. כמו כן החוק מאפשר לבעל עיצוב רשום לתבוע פיצויים בלא הוכחת נזק בגין כל הפרה. החוק קובע גם ענישה פלילית בגין ייצור או ייבוא שלא כדין של מוצר הנושא עיצוב זה לעיצוב רשום. החוק מקנה לבעל עיצוב רשום גם את הכוח לבקש מהמכס לעכב שחרור של טובין הנחשדים כמפרס את זכותו בעיצוב.

כעולה מהצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015, ה"ח 928 (להלן: "הצעת החוק"), "שינוי המונחים [עיצוב חלף מדגם, ר.י.] אין בו כדי לשנות מהמהות, וכי ההתייחסות שלהלן ל"דיני העיצובים" שקולה לחלוטין ל"דיני מדגמים" כלשון פקודת הפטנטים והמדגמים" עם זאת, בהצעת החוק צוין גם כי חוק העיצובים נועד "ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים". מאחר ועסקינו בהסדר שמטרתו להחליף את ההסדר הקיום בפקודה (ר' לשון הצעת החוק שלעיל), יש לטעמי מקו לבחון גם את תחולתן והיקפן של הלכות המדגמים ביחס לחוק חדש זה.

מוצרים שאינם כשירים להגנה כעיצוב

10. חוק העיצובים כמו גם פקודת הפטנטים והמדגמים נועדו לתת הגנה לעיצובים תעשייתיים. סעיף 2 לפקודה קובע כי המונח מדגם אינו כולירים, צירפה המבקשת מספר שרטוטים הממחישים את אופןו השימוש בו:

א. תרשים שימוש בוויטרינות "עבות" - "הפרופיל מוצב אנכית עם פרופיל משלים בצורת כיפה הפונה כלפי חוץ, ופרופיל משלים ריבועי הפונה כלפי פנים (המקנים לחלון מראה חלק)" (סעיף 5 להשלמת הטיעון) (להלן: "שרטוט המחשה 1")

לשימוש זה של הפרופיל צורפה תמונת ההמחשה הבאה, להלן: "תמונת המחשה 1":

ב. תרשים שימוש בוויטרינות "דקות" - "הפרופיל במצב אופקי (ביחס לוויטרינה ר.י.), חלקו האחד נצמד (באמצעות גומיות) לוויטרינה קבועה וחלקו האחר לוויטרינה נפתחת, באופן המקנה לחציצ מראה רחב וגשמי". (סעיף 5 להשלמת הטיעון) (להלן: "שרטוט המחשה 2")

ניתן לראות מהשרטוטים ותמונות ההמחשה כי ניתן להשתמש ב"איש השרירים" בשני אופנים: (1) חיבור זכוכיות משני צדי מותניו; (2) חיבור הזכוכית לראשו ורגליו (ככל הנראה באמצעות פרופיל מקשר נוסף). כך גס הבהירה המבקשת כאשר הפנתה למצב בו הפרופיל משמש עבור ויטרינה "עבה" או עבור ויטרינה "דקה" (ר' למשל: ס' 44 להשלמת הטיעון).

המבקשת חזרה מספר פעמים רב על טענתה כי בעיצוב הפרופיל נשקלו שיקולים עיצוביים רבים בנוסף לתכליתו הפונקציונאלית. כאמור, לא ניתן באמצעות טענה וו לבדה להפריך טענה לפונקציונאליות, ועליה להיות מוכחת בראיות.

7. בתצהירו, מציין מר שנקר כי בעת פיתוחו של פרופיל איש השרירים יושמו גס שיקולים עיצוביים:

"חרף האמור לעיל ולמעלה מן הצורך יובהר כי בבחינת החלופות לעיל נבחנו ויושמו שיקולים עיצוביים רבים הקשורים הן למראה הויטרינה שתתקבל והן למראה החתך עצמו(לרבות שיקולים המקנים לחתך מראה יותר מרשים, סימטרי גס וחסון" (פס' 53 לתצהיר שנקר) (ההדגשה אינה במקור ר.י.)

8. בתמיכה לאמור, הציג מר שנקר בתצהירו מספר חלופות עיצוביות שנשקלו:

העיצוב המבוקשי

9. מן החלופות שלעיל ניתן לראות כי בכל אחד משני אופני השימוש בו, קיימת לחלקיו השונים של הפרופיל חלופה המאפשרת את הגשמת אותה תכלית בדרך נוספת.

0. כאמור, אין די בקיומה של חלופה נוספת כשלעצמה על מנת לקבוע כי אותו החלק אינו משמש לתכלית פונקציונלית בלבד. ואולם, מכלל החומרים שבתיק ולאחר שמיעת הסברי המבקשת בדיון שוכנעתי כי אכן נשקלו שיקולים עיצוביים בעיצוב חלקיס מסוימים בפרופיל, כפי שאבהיר להלן.

1. החלופות שלעיל מציגות אלמנטים עיצוביים המשפיעים על מראה הפרופיל לאחר התקנתו, כגון גימור מעוגל אל מול גימור בעל זוויות ישרות של "זרועות", רוחב "מותניים" משתנה וצורת "ידיים/רגליים" משתנה. ניכר כי במראה של חלקיס אלה, נשקלו שיקולים עיצוביים מעבר לשיקולים הפונקציונליים אותם מקש הפרופיל למלא, יחד עם זאת ספק בעייני אם אכן נשקלו שיקולים עיצוביים הקשורים למראה הפרופיל בחלקיו אשר אינם באים לידי ביטוי במוצר לאחר התקנתו.

2. בתצהירו, הציג שנקר שרטוט אשר בו סומנו בצבע צהוב החלקים בפרופיל הנותרים גלויים לעין לאחר התקנת המוצר ובצבע אדום סומנו החלקים הנותרים סמויים:

3. לטעמי החלקים שאשר אינם מתבטאים במראה המוצר לאחר התקנתו (הנותרים סמויים מהעין לאחר הרכבתו) אינם יכולים להוות שיקול עיצובי, לא בעיני איש המקצוע ולא בעיני הצרכן הסופי. לפיכך, קיומם של חלופות שונות בכל הנוגע לחלקיס אלו אינו רלבנטי לצורך בחינת כשירות העיצוב. המבקשת לא ציינה במפורש מה תפקיד של החלקיס הנסתר מהעין ואולם ניתן להסיק מהשרטוטים לעיל, כי חלקיס אלה משמשים לצורך התחברות לרכיבים נוספים אך בהיותם סמויים לא ניתן לייחס להם ערך עיצובי ועל כן ניתן לומר כי הגורם היחיד שקבע את מראה של חלקים אלה הוא תפקידם. לאור האמור אינני מקבלת את הסבריה של המבקשת ולפי הנחה זו הנה "מעבר לנדרש".

4. בסעיף 11 להשלמת הטיעון טוענת המבקשת כי :

"כפי שניתן להתרשם כל ניואנס קטן בעיצוב, משפיע הן על מראה הפרופיל והן על מראה החלון (ובענייננו ויטרינה). ניואנסים קטנים שזוכים לפחות תשומת לב אצל משתמש הקצה נראים מהותיים בעיני איש מקצוע, משפיעים עליו לבחור בפרופיל זה דווקא (מבין האחרים) ומשפיעים על הצלחתו המסחרית של הפרופיל (פרוט' בעמ'16 ש'2)"

5. ראשית אציין כי הטענה לפיה כל ניואנס משפיע על מראה החלון לא הוכחה, וראה לעניין זה את החלקים אשר סומנו באדום בסעיף 42 לעיל שאשר אינם משפיעים על מראה החלון. כמו כן, לא הובאו עדויות של מתקינים מהס ניתן ללמוד כי עיצובם של חלקיס אלה מהותי בעיניי המתקין, כך שאלו משפיעים על בחירתו והצלחתו המסחרית כפי שטוענת המבקשת.

6. בנוסף אני סבורה שבעידן הנוכחי לנוכח ריבוי הפרופילים והתמורות שחלו בציבור באשר לעיצוב הבית (ר' אמירתו של שנקר בסעיף 10 לעיל), בחירת הפרופיל המסוים תעשה על פי תכונותיו של הפרופיל עצמו (כגון חוזק, יציבות, צבע, טקסטורה וכו) ומראהו הסופי של המוצר המורכב. לאיש, יהיה זה המתקין או הצרכן הסופי, לא באמת אכפת כיצד נראה של חלקיס הפנימי של הפרופיל אשר אינם באים לידי ביטוי בשימוש הרגיל של הפרופיל כלומר לאחר התקנתו.

7. על כן, למראהו של חתך הפרופיל כשלעצמו אין לטעמי ערך עיצובי כשלעצמו. ראה לעניין זה דברי המלומד.

8. ואת ועוד, בחינתו של העיצוב חייבת להיעשות על יסוד מטרתו הצרכנית הנתפשת בעינו של הצרכן. כפי שעמד על כך כבוד השופט אילן בעמ' 3 לפסק הדין בעניין ע"א 3406/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע "מ (פורסס בנבו, 01.03.1999)).ב.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום י"ד כסלו תשפ"א

0 נובמבר 2020