סימן מסחר 63651-4 ו-0 | 6 ותתנגדות לסימני מסחר שמספריהם 87935-6

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמיט וסימני המסחר בענין בקשה לדחייה על הסף ו/או מחיקה על הסף ו/או תיקון של הבקשה לביטול סימני מסחר וסימני שירות רשומים שמספריהם 63651-4 ו- 0 | 6 ותתנגדות לסימני מסחר שמספריהם 87935-6

המבקשת: :4 ,ססת1ם (לשעבר בס , פסתסתטפסטת1 ססת3ע) באמצעות ח"ה ד"ר נ. וילקוף ושות', עו"ד על ידי עו"ד וידל פרלמן.

המשיבת: לימיתי בע"מ

באמצעות ועל ידי עו"ד מ. קידר ועל ידי גב' מיכל תכמי, עו"פ.

החלטת ביניים

1. זוהי החלטת ביניים שעניינה בקשה לדחייה על הסף או לחילופין מחיקה על הסף ו/או תיקון של

(1) ההודעה שכנגד שהגישה חברת (להלן - "המשיבה") בענין התנגדות לרישום סימניה של המשיבה ואשר מספריהם 87935-6

2. העובדות הנוגעות לענין הינן כדלקמן:

(1) (2) (4)

(5)

(6)

ביוס 30 ליוני 1993 הגישה המשיבה בקשה ‏ לרישום סימן מסחר שמספרו 87935 וסימן שירות שמספרו 87936 בסוג 42.

סימנים אלו התקבלו ופורסמו ‏ כדין ברשומות ‏ "יומן סימני המסהר" מס' 8/95 מיום 31 באוגוסט 1995.

הודעת ההתנגדות לבקשות הרישום הוגשה מטעס .סת1 ססחגם (להלן - "המבקשת") ביום 31 באוגוסט 1995 וביוס 19 בנובמבר ‏ 1995, בהתאם.

המבקשת הגישה הודעת התנגדות מתוקנת ‏ אשר התקבלה על ידי מחלקת סימני המסהחר ביוס 22 בנובמבר 1995. ההודעה המתוקנת הועברה לבאי כוח המשיבה ב-26 באותו חודש.

המבקשת ‏ הינה בעלת סימני מסחר ושירות אשר מספריהם 63651, 2 ,63653 ,63654 ,79035 ו-79036.

סימנים אלו נרשמו בפנקס סימני המסחר במועדים כדלקמן:

א. סימן מסחר ושירות מס' 63653 ו- 63654‏ נרשמו ‏ ביום 16 לאוקטובר 0 בסוג 25 ובסוג 42, בהתאם.

ב. סימן מסחר ‏ ושירות מס' 63651 ו- 63652 נרשמו ביום 7 לפברואר 1 בסוג 25 ובסוג 42, בהתאם.

ג. סימן מסחר ושירות מס' 79035 ו-79036 נרשמו ‏ ביוס 10 במרצ 1994 בסוג 25 ובסוג 42, בהתאם.

3. ביוס 9 בפברואר 1996 הגישה המשיבה הודעה שכנגד להודעת ההתנגדות וש. (להלן: "הודעה שכנגד"), שהוגשה על ידי המבקשת.

4. בתגובה, ביום 3 ביולי 6 הגישה המבקשת בפני בקשה לדחייה על הסף או למחיקה ו/או לתיקון ההודעה שכנגד, שהגישה המשיבה להתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת. טענתה של המבקשת היא שמההודעה שכנגד עולה כי המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים בהעלאתה טענות עובדתיות סותרות. בנוסף, ההודעה שכנגד כוללת בתוכה עניינים שאינם רלוונטיים או אשר אין בהם צורך ואשר עשוי להפריע לדיון הוגן ויעיל בהתנגדות, לסבכו או להשהותו. להלן עיקר ‏ נימוקי המבקשת לדחייה על הסף או למחיקה ו/או לתיקון ההודעה שכנגד:

(1) הבקשה הוגשה תוך ניצול לרעה של ההליכים המתנהלים בפני הרשם וזאת בכך שהמשיבה טענה טענות עובדתיות סותרות. מחד, ‏ טענה כי סימני המסחר ‏ של המבקשת מטעים את הציבור ומאידך טענה טענה הפוכה והיא כי הציבור אינו מכיר את סימני המבקשת ולפיכך אין הסימנים מטעים את הציבור. על כן נדרשתי לדחות כל הטענות בנקודות אלו לרבות סעיפים 4.2 ו-4.1.

לטענה זו אתייחס בהמשך.

(2) המשיבה מערבת בהודעה שכנגד שני הליכים ‏ נוספים המתקיימים בין הצדדים: א. תביעה שהוגשה ביוס 23 לנובמבר 1995 על ידי המבקשת ואחרים נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי בירושליס בת.א. 585..

(ב) בקשה שהגישה המשיבה ביוס 9 בפברואר 1996 לביטול סימני המסחר הרשומיס של המבקשת בעילה של אי שימוש.

הליכים אלה אינם רלוונטיים להליך הקיים וערובם עלול להפריע, לסבך ולהשהות את הדיון בבקשה. על כן, התבקשתי למחיקת כל הטענות בנקודות אלו לרבות סעיפים ‏ 2.2,

(3)

(4)

(5)

המשיבה מתייחסת אל צ.א פנקַהע תסהתסת 1%66ת21 6םל. כאל התובעות מס' 1 ,2 ו-4 בעוד שחודעת ההתנגדות הוגשה על ידי המבקשת בלבד. לפיכך יש למוחקן כצד פורמלי בהליך זה.

טענה זו מקובלת עלי.

המשיבה טוענת, כי אין למבקשת חברה הרשומה בישראל בשם ‏ דומה לסימני המסחר הרשומים על שמה וכן אין זו עושה שימוש בסימני המסחר הרשומים על שמה. טענות אלו אין מקומן בהליך הנוכחי והעלאתן אף עשויה להפריע לדיון הוגן ויעיל בבקשת ההתנגדות שהוגשה ‏ על ידי המבקשת, לפיכך מתבקש הרשם להורות על מחיקת הסעיפים לבקשה לרבות סעיפים 4.4.2 ו-4.5.4.

זו מקובלת עלי.

כמו כן התבקשתי להורות למשיבה לתקן את ההודעה שכנגד ולנקוט במונחים נכונים לאורך הבקשה.

מסכים אני עם טענה זו.

(6)

המשיבה טענה ‏ כי הסימנים לגביהם הוגשו הבקשות לרישום הסימנים, ‏ הינס כשרים לרשום כסימני מסחר ושירות הואיל והס נתקבלו לפרסום על ידי לשכת סימני המסחר. עצסם פרסומם של הסימנים אינו מעיד על כשירותם להירשום כסימן מסחר ואינו רלוונטי להליך ההתנגדות. התנגדות לרישום סימן מסחר, ‏ עפ"י חוראות פקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") תוגש תמיד לאחר פרסומו של הסימן ולא קודם ולפיכך התבקשתי להורות על מחיקת כל הסעיפים בהן טוענת המשיבה כי

קבול הסימנים לפרסום מצביע על כשירותם לרישום ומהווה נימוק בפני הודעות ההתנגדות, לרבות סעיפים 4.5 ו-4.7.

מקבל אני טענה זו.

(7) הטענה כי רישום המשיבה כחברה מקנה לה זכות לרישום הסימנים, מכוח סעיף 12 לפקודה, אינה נכונה ולפיכך התבקשתי להורות על מחיקתם של כל הסעיפים בהם טוענת המשיבה לפי סעיף 12, לרבות סעיף 3.5 להודעה שכנגד.

מסכים אני עם טענה זו.

ביוס 1 לספטמבר 1996 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה שחוגשה ‏ על ידי המבקשת ובה הסכימה למתיקת הטענות העובדתיות הסותרות והטענות האי רלוונטיות שהועלו על ידה. יחד עם ואת, מבקשת זו מהרשם להתיר לה להגיש כתב טענות שכנגד מתוקן.

כתב תשובה מטעס המבקשת הוגש ב-4 לנובמבר 1996. עיקר הטענות:

בקשת התיקון של המשיבה מהווה ניסיון מצידה להתחמק ממצב שבו תדחה ההודעה שכנגד מטעמה על הסף. לפיכך המשיבה מסכימה למחיקת הטענות חספולות והלא רלוונטיות ומבקשת להגיש כתב טענות מתוקן. במקרה דנן, המשיבה בפועל לא תיקנה את ההודעה שכנגד באופן סביר אלא למעשה הגישה כתב טענות חדש שמשמעותו ‏ שינוי מוחלט של ההודעה שכנגד והעלאת שאלות חדשות במהותן מכתב הטענות המקורי.

המשיבה ‏ לא נימקה בתצהיר מדוע דרוש היחי התיקון ומדוע לא נטענו הדברים מלכתחילה. היענות לבקשת המשיבה, ‏ לפיכך, ‏ יוביל לכך שהמשיבה תצא נשכרת מעוולתה.

מנגד, הוגשה גס בקשה לביטול סימני המסחר של המבקשת (להלן: "בקשת הביטול") על ידי המשיבה, ביוס 9 בפברואר 1996.

בתגובה, ביוס ה-4 לנובמבר 1996, הגישה המבקשת בקשה לפיה התבקשת:

לחורות על דחייה על הסף, ולחילופין על מחיקה על הסף של בקשת הביטול חנל ‏ ו/או לתיקון בקשת הביטול שהוגשה ע"י המשיבה עפ": חוראות סעיף 39 לפקודה.

טענתת של המבקשת היא שבקשת הביטול שהוגשה ע"י המשיבה מעלה טענות אשר חלף המועד הקבוע בפקודה לשס העלאתן ‏ ויש לדחות את בקשת הביטול מחמת התיישנות. בנוסף, בקשת הביטול אינה מגלה עילה מחצדיקה את ביטולם של סימני המסחר של המבקשת ועל כן, יש להורות

0 על מחיקתה של בקשת הביטול בהעדר עילה. ועוד, כללה המשיבה בבקשת החביטול טענות שאינן רלוונטיות להליך ביטול ואשר עלולות להפריע לדיון הוגן ויעיל בבקשת הביטול, לסבכו או להשתותו.

לחלן עיקר נימוקי המבקשת לדחייה על הסף או למחיקה של בקשת הביטול ו/או לתיקון בקשת הביטול:

(1) ביום 9 בפברואר 1996 הגישח המשיבה את בקשת הביטול, לביטול סימני מסחר. טענותיה של המשיבה עניינן מחיקה של סימני המסחר, ‏ כפי הנראה מכת סעיף 38 לפקודה, ולא ביטול מחמת אי שימוש לפי סעיף 41 לפקודה. בקשת הביטול, כאמור, הוגשה לרשם ביוס 9 בפברואר 1996 לאחר חלוף חמש שנים ממועד רישום הסימנים שמספריהם 63651-63654 ולאחר חלוף המועד הקבוע

‎ [‏ בסעיף 39 לפקודה להגשת בקשה למחיקת הסימנים.

‏לטענה זו אתייחס בהמשך.

(2) בקשת הביטול בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודה הוגשה לרשם ביום 9 בפברואר 1996 בטרס חלפו שנתיים מתאריך רישומם של הסימנים שמספריהם 79035 ו-79036, היינו טרס התגבשה עילה לביטולו של סימן בגין אי שימוש, ולפיכך יש למחוק את הבקשה.

‏לטענה זו אתייחס בהמשך. (3) המשיבה הכתירה את בקשת הביטול בכותרת "בקשה לביטול סימנים מחוסר שימוש", ובסעיף 4 לבקשה בקשה כי הרשם יקבל את הבקשת ויקבע כי "אין מקום לשמור ולחגן על סימני המסחר והשירות של חמבקשות ולבטלן מכל האמור בבקשה זו".

כל וח מלמד על כוונתה לבטל את הסימנים מחוסר שימוש מכוח סעיף ‏ 41 לפקודה. אולם טענותיה של המשיבה עניינן מתיקה של הסימנים והן אינן מקיימות עילה לביטולם של הסימנים. לפיכך מתבקש הרשם להורות על מחיקת הסעיפים לבקשה לרבות סעיפים 1, 3.1 ו-3.2

לטענה זו אתייחס בהמשך.

(4)

(5)

(6)

המשיבה מערבת בבקשת הביטול שני הליכים נוספים המתקיימים בין הצדדים:

(א) תביעה שהוגשה ב-23 לנובמבר 1995 על ידי המבקשת ואחרים

נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי בירושליס בת.א. 5.

(ב) הליך התנגדות שהגישה המבקשת נגד בקשות המשיבה לרישום סימניס על שמה.

שני הליכים אלה אינם רלוונטיים להליך הקיים וערובם עלול להפריע, לסבך ולהשהות את הדיון בבקשה.

כפי שיוסבר בהמשך, טענה ‏ ו איננה נוגעת לענין שבפנינו.

המשיבה מתייחסת אל צ.א 18עהע תסהתסעםע 1666תג1ם 6םמד כאל התובעות מס' 2,1 ו-4 בעוד שהודעת הביטול הוגשחה ע"י המבקשת בלבד. לפיכך יש למותחקן כצד פורמלי בהליך זה.

זו מקובלת עלי.

המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים בפני הרשם ונוחגת בחוסר

תוס לב ומטעח בין השאר, בכך שהיא מתייחסת לסימני המסחר הרשומים של המבקשת כאילו טרס נרשמו ונמצאים בשלב בו תוגשו לרישום על ידי המבקשת. חמשיבה מוסיפה להעלות טענות אשר מקומן אך ורק בשלב של הליך התנגדות לפי סעיף 24 לפקודה, בטרסם נרשם סימן, ואין להם מקום בהליך הנוכחי בו מבקשת המשיבה לבטל סימנים שכבר נרשמו.

על כן התבקשתי למחיקת כל הטענות בנקודות אלו לרבות סעיפים 741, 1, כ .3.2.2 ‎ ,3.2.4 ,3.2.3‏ 3.2.5 ו-3.2.16

לטענה זו אתייחס בהמשך.

(8) המשיבה בטענותיה מסתמכת ‏ גם ‏ על סעיפים ‏ 14, 0 ו- 47

לפקודה.

(א) בסעיף ‏ 3.2.2 לבקשת ‏ הביטול טוענת המשיבה לסעיף 14 לפקודה. סעיף וה עוסק ברישום סימן מאשר ‏ וככזה ‏אינו

רלוונטי לבקשת הביטול.

(2) בסעיף 3.2.6 לבקשת הביטול טוענת המשיבה כי היא עושה שימוש אמת בשם החברה שלה, לפי סעיף ‏ 47 לפקודה. טענה זו אינה רלוונטית לבקשת הביטול.

(3) בסעיף 6 לבקשת הביטול טוענת המשיבה לשימוש מקביל לפי סעיף 30 לפקודה. סעיף ‏ 30 אינו רלוונטי לבקשת הביטול. מסכים אני עם טענות אלו.

המשיבה טוענת לביטולס של סימני המסחר בגין אי שימוש. יחד עם ואת בסעיף 14.1 ו- 3.2 טוענת כי קיימת זהות בין הסימן של המבקשת לבין שמה. טענה זו אינה רלוונטית לטענת אי השימוש ואינה מהווה עילה לביטול סימן בגין אי שימוש. לפיכך, התבקשתי להורות על מחיקתם של סעיפים 42, ‎ ,3.2.14.1 ,5‏ 3.2.16 לבקשה.

להלן

.1

:לטענה זו אתייחס בהמשך.

(9) כמו כן התבקשתי להורות למשיבה לתקן את בקשת הביטול ולנקוט במונחים נכונים לאורך הבקשה.

מסכים אני עם טענת זו.

ביוס 1 לספטמבר 1996 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה לסילוק על הסף ו/או מחתיקה של בקשת הביטול שהוגשה על ידי המבקשת ובח הסכימה למחיקת הטענות האי רלוונטיות שהועלו על ידה. יחד עם ואת, מבקשת זו מהרשם להתיר לה להגיש בקשת ביטול ומחיקה מתוקנת שצורפה לבקשה.

כתב תשובה מטעס המבקשת הוגש ב-4 לנובמבר 1996. עיקר הטענות:

בקשת התיקון של המשיבה מהווה ניסיון של המשיבה להתחמק מהתוצאה מחכרעת של דחיית בקשת הביטול על הסף ויצירת מעשה בית דין כלפיה, או מחיקתה של בקשת הביטול על הסף באופן שיותיר אותה ללא בקשת ביטול. למעשה הבקשות החדשות לביטול אינן תיקון של בקשת הביטול, אלא חלפת ושינוי של בקשת ביטול בבקשות חדשות. המשיבה טוענת

לעילות ביטול חדשות, אשר לא באו וזכרן בבקשת הביטול המקורית. כד:.

לטעון את הטענות החדשות המשיבה נדרשת לעובדות חדשות אשר לא נוכרו בבקשת הביטול המקורית. נוכח חוסר הסבירות של התיקון המבוקש, המשיבה מנסה להחליף בקשה לקויה בבקשות חדשות שונות ולכן מן הראוי היה כי תנמק בתצהיר מדוע התיקון דרוש ולמה לא טענה את הדברים מלכתחילה. המשיבה אינה מנמקת מדוע לא כללה את הטענות מלכתחילה ומדוע שינוי החזית הפתאומי דרוש.

החיבטים המשפטיים (1) כללית: הוחלט לא אחת, הן על ידי קודמי וחן על ידי, כי כאשר

מתברר שיש חלל ריק (8תט180) בפקודה או בתקנות סימני המסחר, (כפי שחן תוקנו) ניתנת לרשם סימני המסחר הסמכות לעיין

(2)

(3)

בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן ‏ - "התקנות") ולפי הצורך לאמץ אותן לעניינים שנמצאים בפניו.

על מנת לאפשר לי לתחליט אם יש מקום והצדקה לאמץ את תקנה או 101 לתקנות ראוי קודם כל שאבדוק את מחות התקנה, ‏ את הפסיקה בישראל ואת הפרשנות שניתנה לתקנה.

נוסח התקנות: תקנה 100 לתקנות - מחיקה על הסף תקנה זו קובעת כדלהלן:

"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, ‏ לצוות על מחיקת כתב תביעה ‏ נגד הנתבעים, כולם | או מקצתם, ‏ על יסוד אחד האנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה; (2) נראה לבית המשפט ‏ אן לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) שוויו של נושא התובענה נישוס בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

(4) שולמת אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".

פרשנות ופסיקה

לחלן ‏ דברי המלומד כבוד הנשיא לשעבר, כב' השופט ד"ר אליהו וינוגרד, בספרו "תקנות סדרי הדין" (להלן - "ספרו של ד"ר וינוגרד"):

א. בעמוד 202-201 - אשר לסיכויי התובע

(א) "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף,

(ב)

(ג)

(ד)

אין בית המשפט בותן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו ואפילו סיכוייו קלושיס, לא יתסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענותו, אם קיים סיכוי כלשהו, ‏ על פי כתב הטענות הנמצא לפני בית המשפט שהתובע יצלית בתביעתו". (ר' בר"ע ‏ 59/81 פ.ד. ל"ח (2) 1; ע"א 796/89 פ.ד. מ"חה (5) 8)).

"תקנה 100 נועדה לשמש מעיןן קפיצת הדרך במקום שחדבר ‏ ברור הוא ונעלה מעל לכל ספק כי הדיונים והטענות והמענות הרגילות ‏ יהיו לשווא, באשר התביעה גופה אין לה יסוד לחיווקה ולביסוסה" (ר' המ' ‎ ,87/51‏ פס"ע י' 220, 5.ד. ו' 1463) (הדגשת הוספתה: מ.א.).

אשר לתיקון פגמיס

"... ובית המשפט ‏ אינו מזדרז להיענות לבקשות מחיקה ‏ על הסף כל עוד ניתן לתקן את הפגמים בכתב התביעה... (ר' המ' (טים בדרך של תיקונו". (ר' ע"א 6, פ.ד. ל' (2) 253). (הדגשאה הוספה: מ.א.).

ב. עמ' 216 - וחירות בית המשפט ותיקון פגמים

"... אין בית המשפט מזדרו לחעתר לבקשות כגון אלח, כל עוד ניתן לתקן את הפגמים בכתב התביעה" (ר' המ' (ת"א) 5, פס"מ התשמ"ט (א), 309).

ג. עמ' 231 - והירות בית המשפט ותיקון פגמים

"וזהירות רבה יש לנקוט בשימוש בתקנה זו ובכל מקרה סביר יש להרשות לתקן את התביעה, אם יש בתיקון כדי לעזור לתובע להצליח את תביעתו מדתיה..." (ר' ע"א 796/89 פ.ד. מ"ה (5), 558; ע"א 526/89, פ.ד. מ"ה ‎ )5(‏ 749).

להלן דברי המלומד ד"ר ‏ יואל זוסמן כב' נשיא בית המשפט חליון לשעבר, בספרו ‏ "סדרי הדין האורת" (מחדורה שביעית בעריכת כב' השופט, ד"ר שלמה לוין) (לחלן: "ספרו של ד"ר זוסמן").

א. סעיף 307 עמ' 384 - העדר עילה

"תביעה אשר תדחה, משום שהעובדות המשמשות לה יסוד לא הוכתו, או משום שיש בפי הנתבע תשובה ניצחת לתביעה, כגון שפרע את התוק, שהתובע מחל ‏ לו, או שהתביעה התיישנה, תביעה כזו אין לומר עליה: כי כתב התביעה אינו מגלח עילה, אלא המבקר הקובע, אם גילה כתב התביעה עילה או לא, הוא כך:

"פרשת התביעה מגלת עילה אס התובע, בהנחה שיוכיתח את העובדות כלולות בתביעתו, וזכאי יהיה לקבל

את הסעד המבוקש על ידי".

(ר' ע"א 109/40, פ.ד. ה' 1585). העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלהח על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות".

סעיף 311 עמי 387 - הנחגת בית המשפט במקרה שיש בו חוסר עילה

"בהשתמשו ‏ בכותח למחוק כתב התביעה מחמת החוסר עילה... חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות... ולפיכך מקוס שקיימת אפשרות, ‏ אפילו חיא קלושה, שהתובע יוכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (ר' בג"צ 3, פ.ד. כ"ת (1) 372).

סעיף 316 עמ' 392 - אין במתחיקחה משום עונש - תיקון פגמים

"אין מוחקים כתב תביעה כדי להעניש תובע שלא ניסת את דבריו כהלכה, אלא טעמה של המחיקה הוא, כמו שנתבהר, למנוע בזבוז זמן על ידי גביית עדויות ‏ מיותרות, כאשר אפשר לקבוע בבטחון ומראש שאפילו יוכיח התובע כל אשר הוא ‏ אומר, תביעתו תדחה. לפיכך, כאשר הפגם שבכתב התביעה ‏ - תוסר העילה ‏ - ניתן לתיקון והתובע רוצה לתקנו, ייעתר לו בית המשפט ולא ימחק את כתב התביעה... (ר' ע"א 376/68 פ.ד. .כ"ג (2) 6). (הדגשה הוספה: מ.א.).

סעיף 319 עמ' 398-397 - תובענה טרדנית וקנטרנית

כתב התביעה יכול שימחק מטעם אחר. לפי תקנה 100, כאשר "נראה מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית". אנו מציינים את המילים "מתוך כתב התביעה", אשר מטרתן להגביל את כוחו של בית המשפט לאותו מקרה, שהענין בכתב

16

התביעה בלבד (ר' ע"א 206/75 פ.ד. לי (1) 2), בלא גביית עדויות, מאפשר ‏ לו לקבוע כי התביעה אינה אלא מעשה של הטרדה או קינטור... כתב תביעה יכול לחיות טרדני אף משום שנוסתה בצורה כזאת, שהנתבע לא יוכל להתגונן מפניו כיאות".

סעיף 321 עמ' 400 - שימוש לרעח בחליך משפטי:

"כבר אמרנו, כי לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות, כי אס גם על יסוד הכוחות שחוענקו לבית המשפט מטבע בריאותו, מוסמך הוא למחוק כתב תביעה ואפילן לדחות תביעה. והוא יעשה כן כאשר הוברר לו, שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליך משפטי".

סעיף 323 עמ' 401 - תצהיר בתמיכה

"בקשה למחיקת כתב התביעה מגישים בדרך חמרצה. אך, כמו שנתבהר, כאשר הבקשה מבוטסת על תקנה 1(100), או (2), אין מצרפים אליה תצהיר, שהרי אין העובדות טוענות הוכחה, אלא העילה למחיקת כתב התביעה מוכחת וגלויה על פני כתב התביעה עצמו". (הדגשה הוספה: מ.א.).

סעיף 339 עמ' 419 - תצהיר בתמיכה "בקשת דחיה ‏ יש להגיש בדרך הרגילה, ‏ היינו בדרך

המרצה... מן הראוי כי הבקשה תהא נתמכת בתצהיר, אלא אם העובדות אינן שנויות במחלוקת או שכל מתגלות מתוך כתבי

הטענות שהוגשו..." (חדגשה הוספה: מ.א.).

סעיף 340 עמ' 420 - תיקון פגמים

"בדוננו בתקנה 100 ראינו, שאין מוחקים כתב תביעה מחוסר ‏ עילה אלא אם הפגם אינו ניתן לתיקון. ומח חדין, כשהתביעה נדונה לדחיה, לפי תקנה ‏ 101, והדבר ניתן לתיקון? רשות תיקון תינתן אף בענין כזה".

2. בעלת החסימנים הביאה בפני את פסקי חדין חבאים כאסמכתאות לטענותית:

(1)

(2) 3

(4)

(5)

(6)

(7)

(8)

(9)

5 סופננתת נגד 268 00 ססס8סס1 268%56ססא התלטת הרשם מיוס 1 באפריל 1986 בעמ' 12.

ע"א 4600/91 מוסקוביץ ואת' נגד חבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ.ד. מת' (3) 455, בעמ' 458.

ע"א 619/66 הקרן בע"מ נגד ג'ורג'י, פ.ד. כא' ‎ )1(‏ 425, בעמ' 428.

החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בבקשה לביטול סימן מסחר 50763 בענין תחוגלה שיווק בע"מ (1982) נגד פאתא ספנתתסכעתססא1 מיום 6 במרס 1989, בעמ' 2 ובעמ' 6.

החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בהתנגדות לבקשה

לרישום סימן מסחר מס' 49574 בענין יגאל קרדי נגד תדתססזמתס א.ע.5.ם 1סעתסאתת ואח' מיום 19 בינואר 1994, בעמ' 3.

החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין לוטוס בע"מ נגד ארמון אפקה בע"מ, מיום 9 באפריל 1990, בעמ' 9 ובעמי 1.. ו

החלטת רשס הפטנטיס, המדגמים וסימני המסחר בבקשה למחיקת סימן ‏ רשום מס' 61408 בענין גדי נוסל ואת' פ5'סתגתסכע 1228ק, מיוס 29 באוגוסט 1994, בעמ' 22.

ת.א. (ת"א) 1100/83 מינסקי נגד ברמן (לא פורסם), תקדין - מתוזי, ‏ כרך ‎ )1(92‏ 1126, כבוד השופטת ו. אלשייך, בעמ' 8.

בר"ע 305/80 שילת נגד סחהר חברה לביטול בע"מ, 5פ.ד. לה' (3) 9, כב' השופט א. ברק בעמ' 462-463.

(10)

(11)

(12)

(13)

(14)

(15)

(16)

(17)

(18)

(19)

(20)

(21)

-%.

8

ע"א 151/85 רודן נגד רודן, פ.ד. לט' (3) 186, כב' חשופט ד. לוין, בעמ' 193. |

ע"א 813/87 רוטרברד נגד מ"י, פ.ד. מג' (3) ‎ ,514‏ 517. החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בהתנגדות לבקשה מס' 7, בענין 01006516ס8'4 86 288 נגד 62ע6ת6תת ₪

סמ .00 מיום 24 בפברואר 1982 בעמ' 158.

בח"פ. (ת"א) ‏ 839/91 רוס (חבושצ'בסקי) נגד רוס פס"מ תשנ"ב (3) 169, בעמ' 172 ו-185.

ע"א 348/57 האחיס ברנט ובורכרד בע"מ ‏ נגד ברנט, ‏ 5.ד. יבי 2.

ע"א 286/57 גולדנברג נגד אטור ואת', פ.ד. יא' 1406, בעמ'י 39.

רע"א 330/85 אלבו נגד רבינטקס תעשיות בע"מ ואת', ‏ 5.ד. לט' (2) 556, בעמ' 558.

ע"א 728/79 קסירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נגד זייד, פ.ד. לד' (4) 126, בעמ'.130.

רע"א 394/90 רנדלר נגד ציון, פ.ד. מד' (1) 702, בעמ' 704.

ע"א 469/64 שיפפהרט נגד רשות הנמלים בישראל, פ.ד. יט' (2) 7, בעמ' 218.

ע"א 180/62 שלוש נגד ג'ורג'י, פ.ד. טז' 1824, בעמ' 1828.

ע"א 22/65 פנו נגד פנו, פ.ד. יט' (4) 380, בעמ' 384.

עד כאן ההלכות ההיבטיות המשפטיים והאסמכתאות שחובאו בפני.

םה

.3

אשוב עתה לטענות שהועלו על ידי המבקשת במקרת דנן ואכריע בגינן.

(1)

(2)

נטען ‏ על ידי המבקשת כי הבקשה לביטול הסימנים הוגשח תוך ניצול לרעה של ההליכים אשר בפני חרשם. המשיבה העלתה טענות עובדתיות סותרות. מחד טענה כי סימני המסחר של המבקשת מטעים את חציבור ומאידך טענה הפוכח ‏ כי חציבור אינןו מכיר את הסימנים ולכן אין בהם כדי להטעות את הציבור.

טענה זו אינח מקובלת עלי. נכון הוא הדבר, מבחינה משפטית, כי בית המשפט הכיר וה מכבר בשימוש לרעח שעושח בעל דין בחליכי משפט כנימוק לדתחיית תביעתו על הסף, וואת מכח סמכותו הטבועה של בית המשפט ומכח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 72(ב') לתקנות קובעת במפורש כי "בכתב הטענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות תילופיות...". במקרה שלנו, כפי שנכון טוענת המבקשת, המשיבה טענה טענות חילופיות. יחד עס וזאת, לא שוכנעתי ואף לא הוגשו בפני כל ראיות המצביעות כי נעשתה בפועל מניפולציה בחליכי משפט, בדרך של הסכמה שקרית או השגה שקרית. נכון הדבר הוא כי שתי הגירסאות שחועלו על ידי המשיבה אינן יכולות לדור בכפיפתה אחת, אולם אין בהם כדי להצביע על כך שזו פעלה בחוסר תום לב או מתוך עצימת עינייס בכוונה תתילה. כיוון שאינני משוכנע שזאת אכן הדרך שהנחתה את המשיבה בכתב טענותיה וישנה בליבי הנטייה להאמין שהעלאת הטענות העובדתיות הסותרות אחת את השניח נבעה כתוצאה מטעות שנעשתה על ידי המשיבה או בא כוחה, דוחה אני טענה זו של המבקשת.

המשיבה מתייחסת אל 3 חברות נוספות דתיים: צ.א 15עהע תסה6תסם 1666ח1עת 6תח7 סשת 1015666 6תמף

+ ,ססץ 1%686ת11

כאל המבקשות מס' 2,1 ו-4 בעוד שהודעת ההתנגדות הוגשה ‏ על

(3)

(4)

(5)

(6)

ידי המבקשת בלבד.

מסכים אני עם טענת המבקשת כי יש למוחקן מכתב התביעה כצד פורמלי לחליך. אציין עוד כי המשיבה בתגובתה הסכימה לטענה זו של המבקשת.

מסכיס אני למחיקתם של כל הסעיפים המעכבים את התביעה ‏ ו/או הליךך הביטול לרבות סעיפים ‎ ,2.5.4 ,2.2‏ 3.2.3 ו-3.3.1- 45. אינני רואח כל רלוונטיות במקרה דנן בעובדה שהליכי תביעה וביטול תלויים ועומדים בין חצדדים. הליכים אלו וההליך הנוכחי הינם הליכים שונים ונפרדים אשר אף אחד מהם לא הגיע עדין להכרעה לגופו של ענין. טענותיה של המשיבה המתייחסות לשני הליכים אלו אינן רלוונטיות לדיון בבקשת ההתנגדות, ואף עשויות להפריע לדיון הוגן לסבכו ולהשהותו.

לפי הטענה שהועלתה על ידי המבקשת, ההודעה שכנגד שהוגשת מטעם המשיבה לקויה בשיבושים וליקויים רבים. המשיבה משתמשת בכינויים כמו: "הנתבעת", "המתנגדת", במקום "מבקשת הביטול" או "המבקשת". יש להתייחס רק "למבקשת" ‏ ולא ל"מבקשות" וכן לכנות את המבקשת "בעלת הסימנים הרשומים" או "המשיבה" ולא "הנתבעת" או "המתנגדים". אי דיוקים במונחיים שבהם משתמשת המשיבה לאורך ההודעה שכנגד עשוי ליצור הטעייה ובלבול. לפיכך מורה אני למשיבה לתקן את כל המונחים הפגומים שבהס עשתה שימוש.

מקובלת עלי הטענה ‏ כי העובדה שלמבקשת אין חברה בישראל רשומה בשם דומה לסימני המסחר הרשומים על שמה וכי אין היא עושה שימוש בסימנים אלו אינו מונע עילה בהליך ההתנגדות שלפני.

העובדה שאין בבעלותה של חברה רשומה בשם דומה לסימני המסחר הרשומים ‏ על שמח אין ולו שמץ של רלוונטיות לענייננו. בפקודה אין שום אזכור לעובדה שבעלת ‏ סימני מסחר רשומים חייבת להיות בעלת חברה בשם והה לסימנים הרשומים, כדי לבסס עילה של התנגדות.

מסכים אני להחורות על מחיקתם של כל הסעיפים בהם המשיבה

.4

(7)

(1)

טוענת ‏ כי קיבול הסימנים לפרסום מצביע על כשירותם לרישום ומהווה נימוק בפני הודעת ההתנגדות לרבות סעיפים 4.5 ו-4.7 לחודעה שכנגד.

כשירותו של סימן מסחר לרישום נבדקת בשלב ראשון על ידי לשכת סימני המסחר. לאחר שחוגשה בקשה בכתב לרישום סימן, נבדקת קבילותו של הסימן המבוקש להירשם ככזה, מכוח סעיפים ‏ 7-11 לפקודה. לאחר שתוצאות הבחינה מראות ‏ שהסימן המבוקש הינו לכאורה קביל לרישום, מתפרסמת הבקשה בפנקס. פרסום זה, למעשה, פותח פתח ומאפשר לשאר העולם, מלבד לשכת סימני המסחר, להתנגד לבקשה לרישום סימן. על פי הוראות סעיף 24, לכל אדם המעונין ישנם 3 חודשים מיום הפרסום להגיש את הודעת ההתנגדות שלו.

פרסום בקשה לרישום סימן מסחר למרות שהינה מעידה על כך שהמבקש עבר כברת דרך לא קצרה, בהחלט אינה מעידה ‏ על כך שהסימן כשיר לרישום.

מסכים ‏ אני למחוק את כל הסעיפים בהם טוענת המשיבה לפי סעיף 2 לרבות סעיף 3.5 להודעה שכנגד. סעיף 12 שנופל בפרק ‏ ג' לפקודה ודן בכשרות סימן לרישום, מאפשר לרשם לדחות בקשת רישום של סימן מסחר "שזהה עס שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם,לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות

בלתי הוגנת". סעיף זה רלוונטי בשלב שבו עומדת בפני הרשם

בקשה לרישומו של סימן מסחר. במקרה שלפנינו אין הדבר כך. יחד עם זאת סעיף ‏ 12 כלשונו אינו מקנה בצורה מפורשת או מרומזת זכות אוטומטית לרישום סימנים, או כל זכות אחרת לרישום, מכוח העובדה שמגיש הבקשה משתמש בסימן המסחר המתבקש לרישום כשם עסקו.

המשיבה בטענותיה מסתמכת על סעיפים ‏ 14 ,30 ו-47 לפקודה. המבקשת ‏ טוענת כי סעיפים אלו אינם רלוונטיים לבקשת הביטול. טענה זו מקובלת עלי. סעיפים אלו אכן אינם מחווים עילות בעלות תוקף לבקשת הביטול ולפיכך מסכים אני וסבור כי מוטלת עלי החובה למחוק את הסעיפים ‏ 3.2.2.2, 06 ו- 3.2.16 מבקשת הביטול.

(7)

(1)

טוענת ‏ כי קיבול הסימנים לפרסום מצביע על כשירותם לרישום ומהווה נימוק בפני הודעת ההתנגדות לרבות סעיפים 4.5 ו-4.7 לחודעה שכנגד.

כשירותו של סימן מסחר לרישום נבדקת בשלב ראשון על ידי לשכת סימני המסחר. לאחר שחוגשה בקשה בכתב לרישום סימן, נבדקת קבילותו של הסימן המבוקש להירשם ככזה, מכוח סעיפים ‏ 7-11 לפקודה. לאחר שתוצאות הבחינה מראות שהסימן המבוקש הינו לכאורה קביל לרישום, מתפרסמת הבקשה בפנקס. פרסום זה, למעשה, פותח פתח ומאפשר לשאר העולם, מלבד לשכת סימני המסחר, להתנגד לבקשה לרישום הסימן. על פי חוראות סעיף ‏ 24, לכל אדם המעונין ישנם 3 חודשים מיום הפרסום להגיש את הודעת ההתנגדות שלו.

פרסום בקשה ‏ לרישום סימן מסחר למרות שהינה מעידה על כך שהמבקש עבר כברת דרך לא קצרה, בהחלט אינה מעידה על כך שהסימן כשיר לרישום.

מסכים אני למחוק את כל הסעיפים בהם טוענת המשיבה לפי סעיף 2 לרבות סעיף 3.5 להודעה שכנגד. סעיף 12 שנופל בפרק ג' לפקודה ‏ ודן בכשרות סימן לרישום, מאפשר לרשם לדחות בקשת רישום של סימן מסחר "שזהה עס שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם,לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות

בלתי הוגנת". סעיף זה רלוונטי בשלב שבו עומדת בפני הרשם

בקשה לרישומו של סימן מסחר. במקרה שלפנינו אין הדבר כך. יחד עם זאת סעיף ‏ 12 כלשונו אינו מקנה בצורה מפורשת או מרומזת זכות אוטומטית לרישום סימנים, או כל זכות אחרת לרישום, מכוח העובדה שמגיש הבקשה משתמש בסימן המסחר המתבקש לרישום כשם עסקו.

המשיבה בטענותיה מסתמכת על סעיפים ‏ 14 ,30 ו-47 לפקודה. המבקשת טוענת כי סעיפים אלו אינם רלוונטיים לבקשת הביטול. טענה זו מקובלת עלי. סעיפים אלו אכן אינם מחווים עילות בעלות תוקף לבקשת הביטול ולפיכך מסכים אני וסבור כי מוטלת עלי החובה למחוק את הסעיפים ‏ 3.2.2.2, 06 ו-3.2.16 מבקשת הביטול.

3

(2)

(3)

(4)

(5)

המשיבה מתייחסת אל 3 חברות נוספות דתיים: צ.א 28515 תססתסם 1%6606ת21 6םמד ,100 1668ת1ע

כאל המבקשות מס' 2,1 ו-4, בעוד שבקשת ביטול הוגשה על ידי ססת ,ססתגע לבדה.

מסכים אני עם טענת המבקשת כי יש למוחקן מכתב הטענה כצד פורמלי לחליך. אציין עוד כי המשיבה בתגובה הסכימה לטענה זו של המבקשת.

מסכים ‏ אני למחיקתם של כל הסעיפים המעכבים את התביעה ‏ ו/או את הליך ההתנגדות לרבות סעיפים ‎ ,1.3‏ 2.1.4, -3.1, 2.6 ו-3.2.15 לבקשת הביטול. אינני רואח כל רלוונטיות במקרה דנן בעובדה שכל היכי התנגדות ותביעה תלויים ועומדים בין המשיבת והמבקשת. הליכים אלו וההליך הנוכחי הינם הליכים שונים ונפרדים אשר אף אחד מהם לא הגיע עדיין להכרעה לגופו של ענין. טענותיה של המשיבה המתייחסות לשני הליכים אלו אינן רלוונטיות לדיון בבקשת הביטול, אין הן מקיימות עילת המצדיק את ביטול סימני המסחר של המבקשת ואף עשויות להפריע לדיון הוגן, לסבכו ולהשהותו.

מקובלת עלי טענת המבקשת כי זהות בין סימנים אינה מהווה עילה ‏ לביטול רישום בגלל ‏ אי שימוש מכוח סעיף 41 לפקודה, ולפיכך אינם רלוונטיים לענייננו. על כן מסכים אני למחיקת סעיפים ‎ ,3.2.2‏ 3.2.14 3.2.15 ו-3.2.16 לבקשה.

מסכים אני למחיקת כל הטענות שאינן נוגעות לבקשה לביטול סימני המסחר לרבות סעיפים 3.1, 41 , 42, 3( ), 4 , 59 ו-3.2.16 לבקשה. הטענות העולות בסעיפים אלו מקומם אך ורק בשלב של הליך ההתנגדות עפ"י סעיף 24 לפקודת סימן ‏ ואין מקומם בחליכי הנוכחי מכוח סעיף 41 לפקודה בו מבקשת המשיבה לבטל סימנים שכבר נרשמו. אוהעדר ראיות משכנעות אינני יכול להסיק מסקנה שהמשיבה פעלה בחוסר תום לב בהגשת הבקשה או שפעלה כאמור תוך ניצול לרעת של הליכים המתנהלים לפני.

לפי הטענה שהועלתה על ידי המבקשת, הבקשה מטעם המשיבה לקויה בשיבושים וליקויים רבים. מהס "השיבושים" וח"ליקויים" שמהבקשת למצוא עליהם?

א. שימוש על ידי המשיבה בכינויים "נתבעת" "המתנגדת" במקרה "מבקשת הביטול" או "המבקשת".

ב. יש להתייחס רק למבקשת ולא ל"מבקשות".

ג. יש לכנות את המבקשת ‏ "בעלת הסימנים הרשומים" או "המשיבה" ולא ה"נתבעת" או ה"המתנגדים".

אי דיוק בכינויים/מונחים שבהם משתמשת המשיבה לאורך בקשת הביטול עשויים ליצור חיכוך ובלבול. לפיכך אני מורה למשיבה לתקן את כל המונחים הפגומים שבהם עשתה שימוש לאורך בקשת הביטול.

התבקשתי על ידי המבקשת לדחות את בקשת הביטול של המשיבה על הסף מחנימוקים הבאים:

)1(

מחמת התיישנות ‏ - נטען על ידי המבקשת כי המשיבה הכתירה את

בקשת הביטול בכותרת "בקשה לביטול סימנים מתוסר שימוש" לפי סעיף 41 לפקודה. אולם טענותיה בסעיפי בקשה עניינן מחיקת של סימנים, כפי הנראה מכח סעיף 38 לפקודה ולא ביטול מחמת אי שימוש לפי סעיף 41 לפקודה. מסכים אני עם טענה זו.

טעמי ההתנגדות כפי שהועלו על ידי המשיבה בסעיפים 3.2.1 - 3.. אין בהסכם משום לתמוך בבקשתם לביטול משום שאין עניינם אי שימוש מכח סעיף 41 לפקודה, אלא אי כשירות לרישום ותחרות בלתי הוגנת במסחר המאפשרות מחיקה של סימני מסחר מכח סעיף

8 לפקודת. סעיף 39(א) לפקודה קובע כי:

"בקשה ‏ לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, מחמת שהסימן ‏ אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11, או מחמת | שרישום הסימן ‏ יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי וכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שניס מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28".

בקשת הביטול הוגשה על ידי המשיבה לרשם ביום 9 לפברואר 1996 לאחר חלוף חמש שנים ממועד רישום סימני המסחר ושירות שמספריהם 63651- 63654.

סימני מסחר ושירות שמספריהם 63653 - 63654 נרשמו בפועל בפנקס ביום 16 לאוקטובר, כשהמועד האחרון להגשת בקשת המחיקה היה 16 לאוקטובר 1995. ללא עוררין ניתן לומר כי מועד זה עבר חלף לו.

סימני מסחר ושירות שמספריהם 63651 - 63652 נרשמו ‏ בפועל בפנקס ביום ‏ 7 לפברואר 1991 והמועד האחרון להגשת בקשת המחיקה היה 7 לפברואר 6 (שיצא יום רביעי בשבוע).

המשיבה החמיצה את המועד אף לגבי סימנים אלו והבקשה ‏ לביטול הסימנים התקבלה בלשכתנו ביום 9 לפברואר 1996 יומיים אחרי המועד הקבוע בפקודה. התיישנות של עילה מהווה נימוק ראשון במעלה לדחיית תביעה על הסף מכח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרתי. עפ"י דברי המלומד ד"ר ‏ א. זליגסון ‏ ו"ל אחרי עבור חמש שנים מתאריך הוצאת תעודת הרישום של סימן המסחר, הותמצה ההזדמנות לטעון טענה של פסלות לרישום מכל התילה והסימן ‏ נעשה רשום באופן מוחלט. ["דיני סימני מסחר בעמי 8. ראה גם את דבריו של כב' השופט לנדוי בבג"ב 95/54 בע"מ 129 מול האות תה'.

למרות שנטען על ידי המשיבה, במכתב שהתקבל ב-11 לפברואר 6, כי בפועל הגיעה זו ביום ה-8 לפברואר בשעות הצהריים להגשת הבקשה ביד ומצאם את המשרדים סגורים ולמרות שנטען כי לא הייתה מוודאת לאפשרות השארת התחומר עם השומר, העובדת נשארת בעיניי. קרי, כי המשיבה הגישה את הבקשה באיחור ולפיכך אין בידי להאריך או לשנות את המועד הקבוע בפקודה למרות שאחד יכול לטעון כי דחיות או עיכוב של כיום או יומיים בתגשת הבקשה אינו משמעותי.

כפי שצויין על ידי בבקשה לתיקון הפנקס, למחיקה ולביטול רישומו של סימן מסחר מספר 34184 "... אין ‏ לי אלא לקבוע שבקשת המחיקה המבוססת על סעיף 38 לפקודה נדחית מאחר ולא הוגשה בעיתה... יצויין שהמועד הקבוע בסעיף 39 לפקודת אינו ניתן להארכה. סמכות רשם סימני המסחר להאריך מועדים קבועה בתקנה 82 לתקנות סימני המסחר 1940, וזו מאפשרת לרשם להאריך רק את המועדים הקבועים בתקנות סימני המסחר ואילו המועד הנ"ל שעניינו קביעת דין ההתיישנות המיותד לסימני המסחר מופיע בפקודה, ועל כן אין הוא מהמועדים שיש לרשם סימני המסחר סמכות להאריכם".

לפיכך דוחה אני את הבקשה למחיקה על פי סעיף 38 לפקודה ככל שזו מתייחסת לסימני מסחר ושירות שמספריהם 63651 - 63654 על הסף.

חוסר עילה - התבקשתי על ידי המבקשת למחוק את בקשת הביטול שהוגשה ‏ על ידי המשיבה ככל שזו מתייחסת לסימני מסחר ושירות שמספריהם מאחר וטרס התגבשה עילה בהתאם לקבוע בסעיף 41(א) לפקודה.

המשיבה הגישה את בקשתה לביטול סימני המסחר והשירות הנ"ל בגלל אי שימוש בסימנים תוך השנתיים שקדמו לבקשה מכח סעיף

1 לפקודה.

סעיף 41(א) לפקודה קובע כדלהלן:

"בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של

סעיפים 38 עד 40, רשאי כל אדם מעוניין לחגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד חנימוק, שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביתהס הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתוס לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול".

חלקו הראשון של סעיף זה מתייחס לשאלת תום הלב והכוונת של המבקשת להשתמש בסימן הרשום. דחינו, ניתן להגיש בקשת ביטול מכח סעיף 41(א) לפקודה בכל עת אם ניתן להוכיח ‏ כי לבעל הסימן לא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן הרשום.

ומציין כי ההוכחה שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן רשום היא כמעט בלתי אפשרית ובמקרים שלפנינו אין מניעה ממשיבת לחגוג ראיות לכך בשלב מאוחר יותר.

חלקו השני של סעיף ‏ 41(א) מתייחס לשאלת אי השימוש בסימן המסחר "תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול".

סעיף וה אינו מציין בצורה מפורשת או מרומזת האם פרק הזמן המצויין מתייחס לתקופה מיום הגשת הבקשה לרישום או מיום רישום הסימן בפועל בפנקס.

נראה לי כי נקודה זו הינה מהותית במיוחד לענייננו ואדון עליה בהרחבה.

בעניין סעיף 41(א) לפקודה עומדים בפני שלושה מועדים שיש לבחון מקרוב. מחד, תאריך הגשת הבקשה לביטול רישום סימן מסחר שאין עליו עוררין ומאידך שני תאריכים שעליהן נעוצהת המחלוקת, דהיינו תאריך הגשת הבקשה לרישום הסימן ותאריך

נראה כי אם המועד המצויין בסעיף 41(א) לפקודה אכן מתייחס לתאריך הגשת הבקשה לרישום יכול להיווצר מצב אבסורדי שבו יכול לחלוף זמן קצר מאוד מיום רישום הסימן בפועל ומתאריך הגשת בקשה לביטול מכח אי שימוש. במציאות של היום נראה כי בפועל בעל הרשום ימנע מלחתתיל להשתמש בסימנו ולהכנס להוצאות והשקעות כספיות עד שיתבחר לו אם יהיה זכאי לחירשם כבעליו של סימן המסחר שעומד בפני רשום. יתכן כי יחלף פרק זמן ניכר מתקופת שנתיים הימים עד שיתברר לו כי אכן הוא זכאי להירשם כבעליו של הסימן כנדרש ולפני שיתחיל להשתמש בסימנו כחוק. בסיטואציה כזו יתכן שתוגש בקשת לביטול תקופה קצרה אחרי שבפועל נרשם כבעליו החוקיים של הסימן והתל להערך לקראת השימוש. שתימס מתאריך הרישום בפועל של הסימן, יחד עם ואת, נראה בפני כפרק זמן שאליו התכוון המחוקק בטרם ניתן להגיש בקשה לביטול סימן בגין אי שימוש. לבעל הסימן צריכה שתהיה תקופה מינימלית שבו עליו להתייחס לעשות שימוש בסימנו. אם חלפה תקופה זו, שלענייננו הנחי שנתיים ימים, מבלי ששימוש בפועל אכן נעשה או שנעשה שימוש מזע