⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 64895

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת המחיקה

  • שם: חברת ת.י.ר. מסעדות (1991) בע"מ
  • בא כח: עו"ד יצחק בכר
צד ב'

בעלת הסימן

  • שם: גב' רינה פושקרנה
  • בא כח: ה"ה בכר-אולבק, עו"ד

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין בקשה למחיקת רישום סימן מסחר - פי טעיף 38 לפקודת 2 המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972

מבקשת המחיקה: חברת ת.י.ר. מסעדות (1991) בע"מ. בעלת הסימן: גב' רינה פושקרנה באמצעות ה"ה בכר-אולבק, עו"ד על ידי עו"ד יצחק בכר.

זוהי בקשה למחיקת רישומו של סימן שירות מס' 64895 ועיצוב (להלן - "הסימן") בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 38 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").

הסימן בתוקף מאז 17 בנובמבר 1986 בסוג 42 לגבי שירותי מסעדה ונרשם בפנקס ביוס 3 ביוני 1991 על שם גב' רינה פושקרנה (להלן - "בעלת הסימן").

בקשה למחיקת רישומו של הסימן הוגשה ביוס 6 בנובמבר 1991 ע"י חברת ת.י.ר. מסעדות (1991) בע"מ (להלן - "המבקשת") ואלה נימוק:

הבקשה: (1) נטען כי חסר לסימן אופי מבחין בניגוד להוראות סעיף 8 ו-9 לפקודה. (2) עפ"י טענת המבקשת, הסימן אינו כשר לרישום לאור הוראות הסעיף 10(11) לפקודה כיוון שהסימן משמש למעשה בתיאור וייעוד סוג צלייה של בשר ועוף בנוסה הודי. (3) נטען כי בהתאם להוראות 6(11) לפקודה הסימן מעודד ויעודד תחרות בלתי הוגנת.

ביוס 17 במאי 2 הגישה בעלת הסימן את תגובתה לבקשת המבקשת למחיקת רישומו של הסימן ואלה נימוקי התגובה: (1) נטען כי הסימן אינו בעל אופי מסויסם בשפה ההודית ואינו מהווה כשלעצמו מילה תקנית בשפה ההודית. לכן הסימן הינו בעל אופי מבחין, כמשמעותו בסעיפים 8 ו-9 לפקודה ואינו מתאר את מהותם או איכותם של השירותים אשר לגביה הסימן נרשם. (2) לחלופין נטען כי הסימן רכש לעצמו אופי מבחין בשל השימוש למעשה בסימן השירות. (3) עפ"י טענת בעלת הסימן בקשת המחיקה הוגשה בתוסר תוס לב.

חומר ראיות הוגש מטעמ המבקשת בחודש ספטמבר 1992 וע"י בעלת הסימן בתום דצמבר 1992. לאור המתואר להלן אינני מוצא טעם לפרט את הראיות שהוגשו.

לאחר הגשת חומר ראיות ע"י שני הצדדים נקבע מועד לדיון בבקשה למחיקה ליום 19 ביולי. המועד נדחה על פי בקשת ב"כ בעלת הסימן על מנת לאפשר לו להגיש בקשה בדבר הגשת תצהיר נוסף.

אכן ביוס 20 באוגוסט 1993 נתקבלה בלשכת סימני המסחר בקשה מטעמ בעלת הסימן להגשת תצהיר משלים. העתקים נשלתו למשרד ב"כ המבקשת.

ביוס 20 באוגוסט 1993 קבעתי שיש להמתין לתגובת ב"כ המבקשת בדבר קבילות התצהיר.

התגובה לא נתקבלה אולם נודע ללשכת סימני המסחר שב"כ המבקשת, ה"ה מ. וליגמן ושות', כבר לא מטפל בבקשה למחיקה.

ביוס 24 בדצמבר 1995 לשכת סימני המסחר שלחה אל המבקשת גופא הודעה אשר בה נאמר, בין היתר, כי על המבקשת להודיע תוך חודש אם ברצונה שייקבע לה מועד לדיון בבקשתה למחיקת רישום הסימן או אם לאו. במקרה האחרון צויין כי ניתן יהיה להניח שהמבקשת אינה מעוניינת עוד בבקשתה למחיקה ובהעדר תגובה תינתן החלטה בענין.

עד היוס לא נתקבלה בלשכת סימני המסחר כל תגובה מטעם המבקשת.

על פי סעיף 66 לפקודה ("שמיעת המבקש") ותקנה 73 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן - "התקנות") אין לרשם סמכות להפעיל את סמכותו לפי הפקודה או לפי התקנות שהותקנו לפיה אלא לאחר שנתן למבקש או לבעל הרישום הזדמנות להשמיע את דברו.

סדרי קביעת מועדים לדיון בנוגע לבקשה למחיקת סימן רשום נקבעו בתקנות 44 ו-71 לתקנות אשר לפיהן על שני הצדדים להודיע לרשם את רצונם האם להשמיע את טענותיהם בפניו, אם לאו. כמו כן רשאי הרשם לסרב לשמוע את טענותיו של אותו צד שלא הודיע לו על כך לפני תאריך הדיון.

במקרה דנן הוגשו ראיות מטעמ שני הצדדים כבר לפנ כשלוש שנים. ההתכתבות האחרונה מטעמ המבקשת הוגשה בחודש דצמבר 1992, והודעת הלשכה מיום 24 בדצמבר 1995 שהוכרה לעיל, לא זכתה לכל תגובה אף שהופנתה ישירות למבקשת.

מכך, במשך כל השנים שחלפו לא התקבלה כל פניה שהיא מהמבקשת או ממאן דהוא מטעמה ובכך למעשה גילתה בהתנהגותה המבקשת את כוונתה.

לפיכך, ולאור כל האמור והמוסבר לעיל סבור אני כי דין הבקשה למחיקה להתבטל ובהתאם לשיקול דעתי ולסמכותי אני מוחק את הבקשה הנ"ל.

באשר להוצאות, אני מצווה על המבקשת לשלם לבעלת הסימן את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח (אלפייים ש"ת) כולל. הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן, הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, כ' באב התשנ"ו 5 באוגוסט 1996

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).