סימן מסחר 66411

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

בקשה לרישום עיצוב 66411

בקבוק - 5 זדד ₪0 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה)

המבקשת: זז 60אז6

ע"י ב"כ: זליגסון גבריאלי ושות-עו"ד עו"פ

התה

בפני בקשת לרישום עיצוב מספר 66411 (להלן: "בקשת העיצוב"). בקשת העיצוב הוגשה ביוס 1 תוך שהיא תובעת דין קדימה מבקשה לרישום עיצוב בארצות הברית מיוס 20.7.2020 שמספרה 29/743,222 (להלן: "הבקשה הקודמת".

בהתאם להוראות סעיף 1(21) לחוק העיצובים, תשע"ו- 2017 (להלן: "חוק העיצובים" או "החוק"), על מנת שיראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה לרישום העיצוב בישראל לעניין סעיפים 6, 7 ו-32 לחוק, על המבקשת היה להגיש את בקשתה בישראל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת.

בענייננו, על מנת שתאריך הבקשה הקודמת יוכר כתאריך הגשת בקשת העיצוב בישראל (מועד דין קדימה), היה על המבקשת להגיש את בקשת העיצוב עד ליוס 20.1.2021. בפועל הוגשה הבקשה לרישום העיצוב בישראל ביוס 7.2.2021, כלומר באיחור של 18 ימים לאחר המועד הקבוע בחוק. יחד עם הבקשה לרישום העיצוב הוגש מכתב מלווה ובו בקשת ארכה לקונית, ללא פירוט הנסיבות שבגינן בקשת העיצוב הוגשה באיחור.

ביוס 11.03.2021 הגישה המבקשת בקשה מפורטת להארכת מועד בדיעבד (רטרואקטיבית), להכרה בדין הקדימה בהתאם להוראות סעיף 100(א)(1) לחוק העיצובים. המבקשת סברה כי במקרה הנדון הנסיבות החריגות להגשה המאוחרת של בקשת העיצוב היו כאלה ש"למבקש ובאי כוחו לא הייתה שליטה עליהן ושלא היה ניתן למנוע" כלשון החוק.

צירופין לבקשתה, הגישה המבקשת תצהיר מטעם מר ג'רלד קיין, עו"ד ועו"פ האחראי על הגשות בקשות העיצובים במשרד ב"כ המבקשת ותצחיר מטעם הגב' שקמה בן-וקן, המנהלנית האחראית להגשות בקשות עיצובים במשרד ב"כ המבקשת. בתצהירים פורטו בהרחבה הנסיבות שבגינן בקשת העיצוב הוגשה לרישום באיחור.

6. עיקר הנסיבות אשר נתמכו בראיות והובילו לאיחור בהגשת הבקשה לרישום העיצוב בישראל מפורטות להלן:

1. בעקבות משבר הקורונה, החל ממרץ 2020 הוחל במשרד ב"כ המבקשת (להלן: "המשרד") נוהל ייחודי במתכונת עבודה ללא נייר, לפיו מנהלנית המשרד בשס אן בר יוסף אחראית על קבלת המיילים שבמשרד בתיבה הכללית והעברתם לגורמים הרלוונטיים במשרד לצורך טיפול.

2. ביום 15.2.2021 [ככל הנראה הכוונה ל-15.1.2021] התקבל במשרד מייל מטעם המבקשת לרישום בקשת העיצוב. בין יתר הוראות המייל, נכללה הוראה בדבר הגשת הבקשה עד לתאריך 20.1.2021. בהתאם לנוהל העבודה לעיל, נשלח מייל המבקשת לגב' שיקמה בן- זקן, מנהלנית בכירה לצורך טיפול בו.

3. מבלי משים, מייל המבקשת נמחק בטעות על ידי המנהלנית הבכירה, ודבר מחיקתו לא נודע. אי לכך, מייל המבקשת לא נקלט במערכת הממוחשבת של המשרד כלל. כתוצאה ישירה מכך הטיפול הענייני בבקשת המבקשת לא החל עד ליוס 7.2.2021, בעקבות פניית המבקשת אודות מצב בקשת העיצוב ביוס 6.2.2021.

4. מיד עם קבלת פניית המבקשת, פעל משרד המבקשת להגשת בקשת העיצוב לרשות הפטנטים, לרבות מכתב מלווה הכולל בקשה להארכת מועד לצורך הכרה בבקשת דין הקדימה של בקשת העיצוב.

7 המבקשת טוענת כי מהתיאור העובדתי בתצהירים המצורפים לבקשה עולה, כי המבקשת נקטה אמצעים סבירים כדי שבקשת העיצוב תוגש במועד ותזכה בדין הקדימה. בנוסף, משרד באי כוחה עבד בנוהל חדש המתייחס לעבודה ללא נייר ולא ניתן היה למנוע את הטעות שקרתה למרות נהלי המשרד והמנגנונים למניעת טעויות.

דיון והכרעה

8 סעיף 100 לחוק העיצובים שעניינו הארכת תקופות קובע כדלקמן:

"100. (א) הגורם המוסמך רשאי, לפי בקשה שהוגשה לו ואם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל תקופה הקבועה לפי פרק ד' לעשייתו של דבר בפניו או בפני הרשות, למעט התקופות הקבועות בסעיפים 30(ב), 40, 41, ו- 3 (א), וכן להאריך את התקופות לפי סעיפים 96 ו-98(ב), ואולם לעניין סעיף21 -

.10

.1

.2

.3

רשם הפטנטים, המדגמים, העיצובים ויימני המסחר

(1) לא יאריך את התקופה לפי סעיף 1(21), אלא אם כן שוכנע שהבקשה לרישום העיצוב בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא היה ניתן למנוע;

(ג) בקשה להארכת תקופה כאמור בסעיף זה ניתן להגיש בתוך התקופה או לאחריה; ואולם, אם הוגשה הבקשה לאחרו תום התקופה, יאריכה הגורם המוסמך רק מטעמים מיוחדים שירשמו"

מסעיף זה עולה, כי הארכת התקופה לפי סעיף 1(21) לחוק תאושר אם ישוכנע הרשם כי האיחור בהגשה נבע מסיבות אשר "למבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא היה ניתן למנוע". נוסח זה של הסיבות להארכת מועד דומה לנוסח סעיף 164(א)(1) לחוק הפטנטיס, תשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") אשר נדון בפסיקה וכונה "מבחן השליטה" (ראה למשל החלטה בבקשת פטנט 263524 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה) 16 11608 (פורסם בנבו 9) (להלן: "עניין חסשווםם")).

היות שבעניינו הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר תום התקופה, הרי הארכת התקופה תאושר "רק מטעמים מיוחדים שירשמו" (סעיף 100(ג) לחוק העיצובים). הארכת מועד הקבועה בחיקוק מותנית בקיום מס של "טעמים מיוחדים", כך גם בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האורתי, התשמ"ד - 1984. הגדרת המונח "טעמים מיוחדים" אינה מבוארת בחקיקת משנה אולם נידונה בפסקי דין רבים בהס יושס למעשה מבחן השליטה, כלומר, עד כמה למבקש הארכה הייתה שליטה על הנסיבות שהביאו לאיחור (ראה למשל בש"א 3915/10 פלונית. נ'

פלוני (פורסם בנבו, 18.01.2011) סעיף 5).

טעמים מיוחדים נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול של שיקולים, בין היתר, הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך ועוד (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 13, 2020) עמ' 1520 (להלן: "גורן")).

בעניינו, המבקשת טוענת כי "נקטה באמצעים סבירים" (סטנדרט המכונה 0:816 6טכ0ז). אכן מינוי מנהלנית בכירה בנקודת צומת מרכזית בניתוב הבקשות והזנת המערכת הממוחשבת היא צעד סביר, ואולם המבחן לעניין סעיף 100 לחוק העיצובים אינו נקיטת אמצעים סבירים אלא "מבחן השליטה" והטעמים המיוחדים, אשר נחשבים כמחמיריס יותר בהשוואה לסטנדרט ה-

6) טכ (עוד על מבחן "האמצעים הסבירים ראה עניין ם1160: סעיף 13).

הסיבה לאיחור על פי המבקשת היא טעות אנוש מנהלתית. טעות כשלעצמה, גם היא טעות מתלב, אינה בבחינת טעות אופרטיבית, כלומר טעות המצדיקה הארכת מועד (ראה גורן עמ'

3). כלל נוקשה גם שעסק בטעויות שבדין עבר תהליכי שחיקה, ונקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או ולול בבית המשפט, יהיה מקוס בנסיבות המתאימות

להכיר אף בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (ראה בבע"מ 1406/12 פלוני

נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.03.2012), סעיף 11).

מהראיות שבפני עולה כי המבקשת פעלה באופן אחראי ומסודר ופנתה לבאי כוחה בישראל כחמישה ימים לפני המועד האחרון להגשת הבקשה בישראל, וכן וידאה זמן קצר לאחר המועד כי הבקשה הוגשה. למבקשת לא הייתה שליטה על ההתנהלות במשרדי בא כוחה ולא היה בידה למנוע את העיכוב מעבר לפעולות הפיקוח שביצעה. ברי כי למבקשת לא הייתה כל כוונה לוותר על מועד דין הקדימה של הבקשה הקודמת.

באשר לבאי כוחה של המבקשת נראה כי הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה היא טעות אנוש של המנהלנית אשר מחקה את הדוא"ל מהמבקשת ובו ההנחיות להגשת בקשת העיצוב בישראל במועד. אם כך השאלה היא, האם טעות זו הייתה בשליטת באי הכוח ואם היה ביכולתו למנוע.

בתצהירו של מר קיין נטען כי הנסיבות לטעות הן המעבר המשרד לנוהל עבודה ייחודי במתכונת עבודה ללא נייר בעקבות משבר הקורונה, החל ממרץ 2020. סבורני כי אין בנוהל העבודה החדש לבדו כדי להסביר או להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה. המחדל בטיפול בבקשה התרחש ביוס 15.1.2021 (ולא 15.2.2021 כפי נרשם בתצהיר מר קיין סעיף 4), שלב בו יש להניח שהטמעת נוהל העבודה הייתה בשלבים מתקדמים. טעות האנוש של המנהלנית הבכירה במחיקת הדוא"ל יכולה הייתה להתרחש ללא קשר למעבר המשרד למתכונת העבודה החדשה. אמנם טעות אנוש זו אינה מצויה בשליטתה של המבקשת או של באי כוחה, וספק אם יכולים היו למנוע את הטעות, ואולם ברור כי מנגנון בקרה נוסף היה בוודאי מקטין את הנזק וטעות האנוש הייתה מתגלה מיד.

על אף הביקורת המשתמעת מהאמור לעיל, אני סבורה כי בשקלול כלל נסיבות המקרה יש מקום להיעתר לבקשת המבקשת ולהאריך את המועד להגשת בקשת העיצוב בישראל ובכך להכיר בתאריך הבקשה הקודמת כתאריך הגשת בקשת העיצוב בישראל (מועד דין קדימה).

ראשית, בין המבקשת ובאי כוחה מתנהלת מערכת בקרה ופיקוח מערכת זו אשר התריעה על כך שלא נתקבל דיווח כמקובל, בוכותה התגלתה הטעות ובסופו של יום הוגשה הבקשה לרישום עיצוב בישראל, ואף באיחור.

שנית, האיחור בהגשת הבקשה לרישום לא היה ארוך (ימים ספורים בלבד), ומשנתגלה פעלו המבקשת ובאי כוחה במהירות על מנת לתקן את הטעות.

שלישית, נראה כי טעות האנוש במקרה וה נבעה מצירוף ייחודי של נסיבות שבה שתי הודעות דוא"ל נשלחו עם אותה כותרת בו זמנית, כשכל אחד מהס מתייחס לבקשת עיצוב שונה. אמנם התנהלות זו אינה תקינה ומן הראוי שהמבקשת ובאי כוחה יתנו את הדעת על כך כדי למנוע טעויות כאלה בעתיד, אך טעות כואת היא אנושית ואינה גובלת ברשלנות או נובעת מזלזול. וכפי שעולה מסעיף 6 לתצהיר המנהלנית, דוא"ל אחד מבין השניים טופל ובקשת רישום מאוחרת הוגשה בעוד שהמקורס משני השניים נמחק.

בשולי הדברים יצוין, כי אינני יכולה להתעלם מהעובדה שהתקופה הנדונה, בה נעשתה הטעות התרחשה בחודשים ינואר- פברואר בהס הוחל הסגר השלישי בישראל. מדובר בתקופה חריגה אשר יצרה בלבול בלא מעט מקומות עבודה ויש בכך כדי להסביר גם חוסר ריכוז זמני של עובדת מנוסה ככל שתחייה.

לסיכום, מדובר בצירוף של נסיבות אשר גרמו לטעות בתוס לב ואף לא מדובר ב"כותח עליון" די בנסיבות אלה ובהתנהלות המבקשת ובאי כוחה מיד עם גילוי הטעות על מנת להצדיק בנסיבות העניין את הארכת המועד המבוקשת.

לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה להארכת המועד.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס כ"ב ניסן תשפ"א 4 אפריל 2021