סימן מסחר 67060

ההחלטה:

בקשת לרישום עיצוב מספר 67060

המבקשת: 0 סיק 15

על ידי וולף, ברגמן וגולר

לפני בקשתה של [תאריך/מספר] לרישום עיצוב מספר 67060 שכותרתו טקסטורה לכלי נשק (להלן: העיצוב המבוקש). העיצוב המבוקש הינו מרקס ייחודי שהוא חלק מקת אקדח.

הבקשה נבחנה על ידי בוחנת העיצובים ונמסרה ביוס 14.9.2022 בנימוק כי העיצוב המבוקש זהה לעיצוב רשום 67059 (להלן: עיצוב 67059) אשר הוגש על ידי המבקשת באותו המועד בו הוגשה בקשת העיצוב דנן, ואשר נרשם בינתיים. בפי המבקשת טענות ביחס להליך הבחינה וביחס לעילת הסירוב.

בסופו של יום עומדות לפניי שלוש שאלות: האחת האם נפל פגם בהליך הבחינה; השנייה האם יש מקום להתיר את רישום שני עיצובים והאם אשר ההבדל מתמצה בתמונה אחת של התיאור החזותי שהנה ברזולוציה גבוהה יותר. והאחרונה האם יש להתיר צירוף של שתי תמונות הכוללות פרט בקנה מידה מוגדל לתיאור חזותי של עיצוב אחד. כפי שיובהר להלן אני סבורה שהתשובה לשאלות אלה שלילית.

הליך הבחינה

העיצוב המבוקש נכלל במקור בבקשת עיצוב 65956 מיום 22.11.2020 (להלן: הבקשה ההורה).

בוחנת העיצובים מצאה שהבקשה ההורה כללה מספר עיצובים שונים ולכן הודיעה למבקשת כי בהתאם לתקנה 29(ב) לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019 (להלן: התקנות) באפשרותה לחלק את בקשתה למספר בקשות. בתגובה, הגישה המבקשת ביוס 31.5.21 עשר בקשות חלוקה אשר ביניהן בקשת העיצוב שלפניי כמו גם בקשת עיצוב 67059 עליה ארחיב בהמשך.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בשל הדמיון בין בקשה 67059 לבקשה (6706, נבחנו בקשות אלו במשותף תוך הפקת דוחות בחינה משותפים (להן: שתי הבקשות). מכאן, שכלל דוחות הבחינה הופקו לשתי הבקשות במשותף.

הליך הבחינה החל ביוס 13.6.2021 עם הפקת דוח הבחינה הראשון. בהמשך הופקו שבעה דוחות נוספים אשר ביניהם אף התבצעו שיחות טלפון בין הבוחנת לבאי כוח המבקשת (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 2 שורה 15). הלקויים שחזרו ועלו בדוחות היו שהתמונות המציגות את העיצובים

אינן ברורות כך שלא ניתן להבין מהו העיצוב המבוקש בכל אחת מן הבקשות או שהתיאור החזותי לא עומד בדרישת התקנות.

רק ביוס 11.9.22 ובתשובה לדוח הבחינה השמיני הושלמה לראשונה הגשת הבקשות בהתאם לתקנות העיצובים, כאשר התיאור החזותי של שתי הבקשות כולל בין היתר את התמונות להלן:

בקשה 67059

בקשה 67060

ביוס 12.9.22, שהוא יום לאחר קבלת התיאור החזותי הנאות לראשונה בהתאם לתקנות אך גם יום אחד בלבד לפני המועד האחרון להשלמת הליך הבחינה בהתאם לתקנה 38 לתקנות, הודיעה בוחנת העיצובים כי העיצובים נבחנו ונמצאו כשירים לרישום. עם זאת, נוכח הדמיון הרב שבין עיצוב 67060 לעיצוב 67059 ניתן לרשום רק אחת מהבקשות, ולפיכך נדרשת המבקשת להשיב איזו מבין שתי הבקשות תעדיף שתירשם.

ביוס 8.11.2022 (באיחור של חודשים בקירוב) הודיעה המבקשת כי היא מבקשת לרשום את בקשה 67059 ולהשיג על החלטת הבוחנת בנוגע לבקשה 67060. מכאן ההשגה לפני.

כאמור, למבקשת הן טענות לעניין אופן הליך הבחינה אשר הביא לקבלת הדוח השמיני יוס אחד בלבד בטרס היה עליה להשלים את הליך הבחינה, והן טענות מהותיות לעניין הלקויים שנמצאו בדוח זה.

דיון והכרעה

לא נפל פגם בהליך הבחינה

המבקשת טוענת כי בהעדר ליקויים מהותיים בדוחות הבחינה ניתן היה להבין כי הבוחנת סבורה שהעיצוב המבוקש (67060) כשיר לרישום, ונדרשת רק השלמת תמונה ברורה שלו. לשיטתה לאחר שהוגש התיאור חזותי הנאות סורבה הבקשה באופן מיידי כך שלא ניתנה לה שהות להגיב לגופה של עילת הסירוב.

אפילו היה הדבר נכון הרי בדיון לפניי ניתנה למבקשת ההזדמנות לשכנע בכשירות בקשת העיצוב כך שזכויותיה הדיוניות והמהותיות לא נפגעו. יחד עם זאת לנוכח החשיבות של התיאור החזותי בהליכי הבחינה והרישום של העיצובים אפרט להלן את הבסיס הנורמטיבי לדרישת הבוחנת לתיאור חזותי נאות ואת התנהלות המבקשת מול המחלקה בהקשר זה.

סעיף 19(א)(3)(ג) לחוק העיצובים, התשע"ו-2017 (להלן: החוק) קובע כי על כל עיצוב הכלול בבקשה לכלול "תיאור חזותי נאות של העיצוב, בהתאם לאמות מידה שקבע השר."

התיאור החזותי הוא אשר מגדיר את היקף ההגנה שייזכה העיצוב ומכאן הדרישה כי יהיה נאות. תיאור חזותי שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו יקשה הן על בעל העיצוב לאכוף את זכויותיו בעיצוב והן על מתחריו אשר יתקשו להעריך את מידת הדמיון של העיצובים לעיצוב הרשום.

בהתאם, גם נקבע בסעיף 20(ב)(2) לחוק כי תאריך הגשת בקשה לרישום עיצוב יהיה המועד הראשון בו הוגשה הבקשה לרשות כשהיא כוללת תיאור חזותי נאות.

תקנה 14 לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019 שכותרתה "תיאור חזותי נאות" היא אשר מגדירה את אמות המידה להיותו של תיאור חזותי נאות:

"(א) המבקש יגיש את תמונות העיצוב בשלמותו ויציין את מספר התמונות הכללי, את סדר התמונות ואת ההיטל שבו מוצג המוצר נושא העיצוב בכל תמונה.

(ב) תמונות שמציגות עיצוב יכול שיהיו מסוג אחד מבין המפורטים להלן ובלבד שאיכותן מספקת, הן ברורות דין ומספרן מתאים לתיאור של העיצוב:

1) תצלומים; 2) שרטוטים; 3) הדמיית מחשב.

(ג) המבקש רשאי להוסיף תיאור חזותי של פרט עיצובי אחד בתצוגה מוגדלת, ובלבד שפרט זה יצורף בתמונה נפרדת הכוללת גם את העיצוב בשלמותו מאותו היטל.

בענייננו סברה בוחנת העיצובים כי התמונות אשר הגישה המבקשת אינן עומדות בשתיים מן הדרישות שבתקנה 14: התמונות מטושטשות בניגוד לתקנה 14(ב), והן לא הופיעו בתמונה נפרדת הכוללת גם את העיצוב בשלמותו בהתאם לתקנה 14(ג).

מבחינת התמונות אשר הוגשו מלכתחילה עולה כי הן כהות ומטושטשות באופן בו לא ניתן להבין מהן מהו העיצוב המבוקש. בנסיבות אלו, לא היה ניתן לבחון את כשירות שני העיצובים לרישום.

בהמשך, הגישה המבקשת תמונות משופרות של הטקסטורה. מבלי להתייחס לשאלה האם תמונות אלו ברורות דין, מאחר ואלו לא כללו תמונה משותפת הן של הטקסטורה והן של כלי הנשק נושא הטקסטורה לא השלימה המבקשת הגשתו של תיאור חזותי נאות ועל כן לא החלה הבוחנת בבחינת שני העיצובים. רק ביוס 12.9.22 עם קבלת התמונות העומדות בדרישת התקנות נבחנו שני העיצובים לראשונה.

טוענת המבקשת כי ברשות הבוחנת היו תמונות ברורות במועד מוקדם בהליך ועל כן ניתן היה לבחון את שני העיצובים באופן מהותי עוד קודם. לצורך האמור, מפנה המבקשת לתמונות שנכללו בבקשה ההורה וכן התמונות המשופרות שהגישה בהמשך הליך הבחינה. עצ זאת, המבקשת אינה חולקת על כך שגם תמונות אלו לא עמדו בדרישות התקנות, ובפרט בתקנה 4(ג).

הבקשה ההורה כוללת לא פחות מ-59 תמונות של עיצובים שונים. המבקשת מעולם לא הפנתה לתמונות אלו, כך שלא ניתן לקבל את טענתה כעת כי ניתן היה להיעזר בתמונות אלו לצורך בחינת שני העיצובים.

לענייננו התמונות המשופרות שהגישה המבקשת, אינני מקבלת את טענתה כי היה על הבוחנת לבחון את שני העיצובים על פיהן אף בטרס הושלמה הגשתו של תיאור חזותי נאות. הדרישות הקבועות בתקנה 14 הן אלו המבטיחות את היקף ההגנה המתבקש ורק לאחר הגשתו ניתן לבחון את העיצוב באופן מהותי. המבקשת היא אשר לא השכילה להשלים את הגשת התיאור החזותי הנאות ועל כן היא אשר עיכבה במו ידיה את בחינתם המהותית של שני העיצובים.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. לבסוף, אעיר כי עמידת הבוחנת על השלמת הגשתו של תיאור חזותי נאות הובילה את המבקשת להגיש תמונות איכותיות וברורות יותר, ובכך סייעה להבהיר הן עבור המבקשת והן עבור הציבור את היקף ההגנה הנדרש. מכאן שהיה מקום לדרישתה זאת.

5. נוכח האמור, אינני מקבלת את טענותיה של המבקשת בכל הנוגע להליך הבחינה.

אין להתיר רישוםם של שני עיצובים זהים

6. כאמור, בדוח השמיני סברה בוחנת העיצובים כי הטקסטורה בעיצוב 67059 והלאו שבבקשת עיצוב 67060 וכי התמונות השונות מייצגות למעשה הגדלה שונה של טקסטורה והה:

7. בדיון הבהירה המבקשת כי אכן הטקסטורה בעיצוב רשום 67059 היא אותה הטקסטורה עליה מתבקשת הגנה גם בבקשת עיצוב 67060, ואולם התיאור החזותי שבבקשה 67059 כולל תמונה מוגדלת יותר של הטקסטורה:

"עו"ד ברגמן :

כב' הפוסקת : עו"ד ברגמן :

הטענה היא לא שמדובר בטקסטורות שונות. הטענה היא לא שמדובר בטקסטורות שונות, מדובר בנראות של הטקסטורות על גבי אותו כלי נשק. אז כשאנחנו,

אז אם אני אקח את כלי הנשק, הם יראו לי שונים?

אם אנחנו, לא. אם את תיקחי את אותו כלי נשק, הוא יראה לך,

כב' הפוסקת : | את שניהם, אחד, אחד לפי 60,

עו"ד ברגמן : זה לא שניים, זה אחד. אם ניקח את אותו אחד, זה אותה טקסטורה על שניהם. פה היא נראית באופן מאוד מקרוב, באופן מוגדל, וכאן היא נראית יותר קרובה למצב הופעתה על גבי כלי הנשק.

כב' הפוסקת : אז זה אותה טקסטורה, אדוני אומר.

עו"ד ברגמן :| נכון. " (פרוטוקול, עמ' 13 ש' 14 עד 24)

נוכח האמור, הבהיר בא כוח המבקשת בדיון כי המבקשת טוענת לאחת משתיים: רישום שני העיצובים במקביל כאשר כל עיצוב עושה שימוש באחת מהתמונות שלעיל, או לחילופין הכללתן של שתי התמונות שלעיל תחת עיצוב רשום 67059. לעניין זה הבהירה המבקשת כי סברה מלכתחילה שניתן לצרף את שתי תמונות הטקסטורה לאותו העיצוב וכך עשתה כאשר הגישה את הבקשה ההורה, ואולם בקשה ואת חילקה לבקשות נפרדות לאור דוח הבחינה מיוס 3.3.21

(ר' סעיף 5 לעיל).

כפי שהמבקשת עצמה אישרה, עסקינן בעיצובים והם לחלוטין אשר השוני ביניהם מתמצה בתיאור החזותי אשר בבקשה 67059 כולל תמונה בתקריב גדול יותר. בהינתן האמור, סבורה אני כי לא ניתן לקבל את בקשתה לרשום גם את עיצוב 67060.

רישום כפול של עיצוב מהכביד ומעמיס על הפנקס וניהולו היעיל. ברישום הכפול תהא מעמסה על הציבור, אשר יאלץ לבחון מספר גדול יותר של עיצובים על מנת להבין את מצבו המשפטי. אילו ירצה מי מהציבור לתקוף את כשירותו של עיצוב והיאלץ לנהל הליכיס המערבים גם את העיצוב הנוסף.

קושי נוסף שעלול לעורר רישום כפול שכזה יתרחש אם תעביר המבקשת את זכויותיה רק באחד מהעיצובים. מצב דברים שכזה יכול ליצור חוסר וודאות בציבור באשר לבעליס של העיצוב, ויתכן אף שיראו בו טעות בפנקס (ר' דיון דומה בקשר לרישום כפול של סימן מסחר: בקשות לרישום סימני מסחר 227494, 227493, 227481, 227485, 227481, 227477, 227465, 227464,

9, 227457, 227453, 227452, 227450, 227449 111 קנ 60 1-5606%ה [01‏ 60210560

תה[11055 ,1601207160 +10₪5 15ת6ות)65טת! תשו6ץ0ס) 66% עס 100

2)\, 8ה110101 ץ)ז6קסי [18+61166008 (פורסס בנבו, 23 דצמבר 2014)).

לאור האמור, הבקשה לרישום עיצוב 67060 נידחת.

אין להתיר צירוף שתי תמונות פרט מוגדל לתיאור חזותי של עיצוב מבוקש

ב"כ המבקשת הוסיף וביקש כי אם בקשת עיצוב 67060 תסורב, יורשה לה להוסיף את תמונת הפרט המוגדל שבבקשה 67060 לעיצוב רשום 67059. לטעמה של המבקשת, צירוף תמונה נוספת של הפרט המוגדל תביא לבהירות גדולה יותר באשר להיקף ההגנה של העיצוב (פרוטוקול, עמ' 7 שורות 9 עד 10).

תקנה 14(ב) לתקנות קובעת:

"תמונות שמציגות עיצוב יכול שיהיו מסוג אחד מבין המפורטים להלן ובלבד שאיכותן מספקת, הן ברורות דין ומספרן מתאים לתיאור של העיצוב:

1) תצלומים; 2) שרטוטים; 3) הדמיית מחשב.".

מתקנה זאת עולה כי התיאור החזותי יכול לכלול מספר תמונות, ואולם על מספרן להיות מתאים לתיאור העיצוב. מכאן, שעל אף שניתן לצרף יותר מתמונה אחת, כמות התמונות הנדרשת לצורך תיאור העיצוב נגזרת מהעיצוב הרלבנטי.

עם זאת וביחס לפרט מוגדל, קובעת תקנה 14(ג) כדלהלן:

"המבקש רשאי להוסיף תיאור חזותי של פרט עיצובי אחד בתצוגה מוגדלת, ובלבד שפרט זה יצורף בתמונה נפרדת הכוללת גם את העיצוב בשלמותו מאותו היטל."

המבקשת אינה חולקת על כך בהתאם לתקנה 14(ג) ניתן לכלול בתיאור החזותי התייחסות לפרט מוגדל אחד בלבד. עצ זאת, היא סבורה כי התקנה אינה אוסרת על הוספת מספר תמונות המתארות את אותו הפרט.

אין בידי לקבל את הפרשנות אותה מציעה המבקשת. על התיאור החזותי לתאר את העיצוב באופן המשקף את היקף ההגנה באופן ודאי. ייתכן כי קיימיס מקריס בהוספת תמונות תוסיף לבהירות אך מאידך קיימיס מקריס בהוספת תמונות דווקא תגרע ממנו.

בניגוד לעמדת המבקשת, סבורה אני כי במקרה זה, צירוף מספר תמונות לצורך תיאורו של אותו פרט מוגדל יעורר דווקא חוסר בהירות וודאות. קייס חשש שמספר תמונות יעוררו בקרב הציבור את השאלה מהו העיצוב המוגן. ודוק, המבקשת עצמה טענה בפני כי קיים שוני חזותי בין תמונות הפרט המוגדל עד כי האדם הסביר אשר יפעיל את מבחן העין ישבור כי התמונות מייצגות שני עיצובים שונים:

"עו"ד ברגמן: | כן. כאשר אנחנו משווים את ה-, את שני עיצובי הטקסטורה לכלי הנשק, אנחנו רואים, אנחנו רואים שיש ביניהם שוני. השוני, ורואיס

את זה במבחן העין של האדם הסביר, האדם הרגיל, כל מי שמסתכל רואה שיש בין שני העיצובים שוני ואני אפילו מרשה לעצמי לומר שנדמה לי שאם אני אצא ואתפוס פה את הראשון שיעבור בחוץ ואני אומר לו: "תגיד, זה אותו דבר? ", מיד הוא יגיד "לא, זה שני דברים

שונים"...".

(פרוטוקול, עמ' 9 שורות 1 עד 6)

8. יתרה מכך, היות שפנקס העיצובים מנוהל כיום באופן מקוון, באפשרותו של מי שמעוניין להתעמק בפרט המוגדל להגדילו באמצעים אלקטרוניים מבלי לצרף תמונה נוספת כפי שמבקשת המבקשת. נראה שבדרך זאת תוגשס התכלית לשמה מבקשת המבקשת לצרף את התמונה הנוספת, וזאת מבלי שהגשתה נדרשת.

9. לבסוף, אציין כי פרק