סימן מסחר 7, 222747 ו - 230514

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לפסיקת הוצאות בקשות מתחרות סימני מסחר מס' 7, 222747 ו - 230514

המבקשת: 1 .6:0 [1016111311008 עְב6[3ד1 באמצעות ב"כ עו"ד מרק בדנר

המשיב: גיל טל באמצעות ב"כ עו"ד גיא יעקב

ה ח ל ט ה

1. ביוס 12.8.09 הוגשו מטעס המבקשת בקשות לרישוס סימני המסחר שמספריהם 222747 ו - 7 וביום 1.6.10 הוגשה בקשה לרישוס סימן המסחר שמספרו 230514 על שס המשיב. ביוס 4.8.10 הודיעה מחלקת סימני המסחר על פתיחת הליך בקשות מתחרות בין סימני המסחר לעיל בהתאם להוראת סעיף 29 לפקודת סימני המסחר התשל"ב 1972 (להלן: הפקודה). בין הצדדיס התנהלה חלופת מכתבים אשר במסגרתה טעו כל אחד מן הצדדים לכותו הבלעדית לשימוש בסימניו. ניסיונות הצדדיס ליישב את המחלוקת ביניהם נכשלו. אי לכך ביוס 6.1.22 הודיעה מחלקת סימני המסחר לצדדים כי עליהס להמציא ראיותיהם בהליך. ביוס 25.10.11 הוגש תצהיר ראיות המבקשת. נוכח העדר תגובת ב"כ המשיב, הודיעה מחלקת סימני מסחר על סגירת ההליך לפי הוראת סעיף 29 לפקודה וקבלת בקשות המבקשת לרישוס כסימני מסחר. ביוס 18.1.12 עתרה המבקשת לפסיקת הוצאותיה. עד מועד מתן החלטה זו, טרס נתקבלה תגובת המשיב.

2. כלל ידוע הוא כי צד אשר פתח בהליך משפטי כנגד אחר ולאחר מכן זנחו, יהא עליו לשאת בהוצאות בעל הדין שכנגד. ראה לעניין אגה, החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישוס סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 000665 תסט\/ ואח' נ' 03065 ..1 הס ((פורסס באתר הרשות] 20.5.09). לבעל הדין שזכה בהליך עומדת הזכות כי יפסקו הוצאותיו בשיעורן הממשי (ראו: בג"צ 891/05 תנובה נ' משוד התעשייה והמסחר תק-על 2(2005) מיוס 30.6.05 - להלן: "בג" תנובה") ובלבד שתעמודנה במבחן הסבירות,

הפרופורציונאליות והמידתיות בנסיבות העניין. אף סעיף 69 לפקודה מעניק ליושבים בדין ברשות הפטנטים, את הסמכות לפסוק לבעל דין הוצאות בכפוף להיותן סבירות בנסיבות העניין.

3 בקשה לפסיקת הוצאות יכול שתוגש גם בהליך בקשות מתחרות (ראו: בקשה לפסיקת הוצאות - בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 215538, 215543, 215455, 215456, 5, 217477, 218272 ו - בקשות לרישום סימני מסחר 215492 -215485 ו- 216175 ((פורסס באתר הרשות] 5.12.10)

4. בעניין שבפני, בחר המשיב שלא להגיש ראיותיו בהליך ואף לא טרח להודיע, הן למחלקת סימני המסחר והן למבקשת, על כוונתו לזּנוח את בקשתו לרישוס סימן המסחר. בכך גרס למבקשת להידרש להוצאות שכן היה עליה להכין לשווא ראיותיה בהליך. המשיב אף נמנע מלהגיב להודעת מחלקת סימני מסחר בדבר כוונתו שלא להוסיף ולנהל את הליך הבקשות המתחרות ואף בחר שלא להגיש תשובתו לבקשה לפסיקת הוצאות אשר כללה תכתובת אשר התנהלה לכאורה בין הצדדיס ובה התמקח המשיב על מחיר זניחת הבקשה לרישוס הסימן. נוכח הדבריס שתוארו לעיל, ספקות עולים בליבי באשר לתוס לבו של המשיב בעת ניהול ההליך.

5. בנסיבות העניין אין מנוס מלקבוע כי המשיב מחויב בהוצאות המבקשת. אין בואת לומר כי בהגישו בקשה לרישוס סימן מסחר, ביקש המשיב ליזוס הליך כנגד המבקשת. אלא שבהתנהלותו כאמור, כפה המשיב על המבקשת לנהל הליך מיותר ואף לא התריע בשוס שלב על כוונותיו לזנחו.

6. המבקשת עתרה להוצאות בסך 17,571 ₪ בגין ניהול ההליך. איני סבורה כי סכוס זה עומד במבחניס אשר פורטו לעיל בסעיף 2 לעיל ואי לכך יפסקו הוצאות המבקשת על דרך האומדנה. בהתחשב בכלל השיקוליס לפסיקת הוצאות בעל דין, ובין אלה היקף העבודה שהושקעה בתיק, השלב בו תס ההליך, התנהלות הצדדים זה מול זה כמו גס מול רשות הפטנטים, הריני מחייבת את המשיב לשלס למבקשת את הוצאותיה ושכר טרחת עורכי דינה בסכוס כולל של 0 ₪. סכוס וה ישולס תוך 25 יוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו ועד למועד התשלוס בפועל.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | כ"א אדר תשע"ג 3 במר\ 2013